אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, עודד, השרה פנינה, האמת היא שראיתי אתכם – אמרתי, יש לי חצי שעה, חסדי ה' – – –
כמה?
טייבי?
נתפשר באמצע.
אמרתי לעצמי – – –
כן, אבל בוא, אני חשבתי על עוד נס, בעזרת השם. התפללתי, נשאתי תפילה לבורא עולמים שייתן לי את המילים הנכונות, אולי אני אצליח לשכנע אותך ואת פנינה להצביע נגד התקציב. אבל פתאום נזכרתי שאתם לא מצביעים, אתם יש לכם חלופיים נורבגיים.
אז כאילו כל מה שהתכוננתי ואמרתי – הינה, יש לי פה שניים, לא אחד, כדי התקציב ייפול כמו שצריך, ואני בטוח שאני אצליח – –
– – ופתאום אני נזכר בדרך לפה שמה? אתם לא בכנסת, לא רואים אתכם כמעט – – –
כן, הם מפחדים שתעשו משהו, אז שלחו את שני השרים הכי נשכניים שיכולים להיות להציל את הקואליציה.
הם בגיוס חירום.
אדוני היושב-ראש, הם בגיוס חירום, הם עשו תרחישים ותרחישי-תרחישים.
אז עודד, כבוד השר, אני ירדתי מהנושא של לשכנע אתכם, אבל אני כן הייתי רוצה לשאול אותך, שתשכנע אותי, כבוד השר, בתופעה שקורית לנו כאן במדינה. אנחנו רואים מה שקורה כאן בתקופה האחרונה, עם השתלחות בלתי פוסקת בציבור החרדי, שאני נמנה עם מייצגיו. אני שואל שאלה אחת: מה חטא הציבור הזה? הרי ממה נפשך? הרי תמיד אתם מסבירים – איך אמר ליברמן? אין נאמנות – אין אזרחות. הוא תמיד תוקף את הציבור החרדי – – –
מילה זה מילה. הוא תוקף את הציבור החרדי על זה שלא – – –
תכף נגיע לזה, אדוני היושב-ראש. היום החבר הכי טוב שלו, שהוא משחק איתו שש-בש, זה מנסור.
משהוא לא היה מוכן לשבת – אתה יודע, היה פה כזה בלגן באחת הקדנציות הקודמות: כשמזכירות הכנסת משבצת את המושבים הם לא בודקים ערבי, יהודי, חרדי, ומה לעשות, יצא בינגו שהוא ונדמה לי אחמד טיבי או מישהו מהרשימה היו צריכים לשבת ביחד.
וואי, וואי, וואי, וואי, מה שהיה פה, אדוני היושב-ראש. ליברמן הנאור של היום לא היה מוכן בשום אופן לשבת ליד נציג ציבור ערבי.
אל תדאג, זה יהיה גם עם טיבי.
זה יהיה גם עם טיבי. עם ביבי זה לא יהיה, שם יש משהו אחר, גדול מעל כולם, גדול מעל כולם איתו ועם ביבי. אי-אפשר לדבר על זה כאן.
אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותך ולשאול את עם ישראל: כשבאים ותוקפים את הציבור החרדי, מה אומרים? דואגים לנו כל הזמן שנצא לעבוד, שנעשה את זה, שנעשה את זה. לפעמים אני ממש מרגיש כאילו אני באיזה טיפול פסיכולוגי אצל אנשים שכל כך אוהבים אותנו. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שהרגישות שאנחנו רואים היום לציבור הערבי – ואני לא רק לא מתנגד לזה. הפוך, אנחנו מעולם מעולם לא אמרנו שלא צריך לתת לציבור הזה. הפוך, הפוך. אתה יודע מי היה תוקף אותנו תמיד? מי היה תוקף אותנו תמיד והיה מגיע בוועדת כספים, כבוד השר עודד פורר? עודד, תקשיב לי, אני צריך קהל. מי תקף תמיד – – –
לא, זה קהל מכור, זה לא טוב. אני צריך קהל מאתגר. אבל אני שואל אותך, אדוני: מי היה נכנס לוועדת כספים לא פעם ולא פעמיים, היה נכנס ואומר לגפני: אתה וטיבי חברים? ומה זה חברים? הוא הלך איתו על נושאים מדיניים? הוא הלך איתו על נושאים ביטחוניים? לא. הוא הלך איתו על מצוקות, על מצוקות, ואתה השתלחת בו חזור והשתלח על הדבר הזה.
ואני אצטט לך מה אמר ליברמן ב-2019, לא הרבה. הוא אומר: "שיתוף הפעולה ההדוק הזה בין המפלגות האנטי-ציוניות" – את שומעת, פנינה? "שיתוף הפעולה ההדוק הזה", אומר ליברמן, "בין המפלגות האנטי-ציוניות מהרשימה המשותפת לבין המפלגות האנטי-ציוניות ש"ס ויהדות התורה בוועדת הכספים מאיים על החזון הציוני של הרצל". שמעת? הרצל. זה. שיתוף הפעולה הזה, כשגפני וטיבי היו צועקים כל אחד בשפה שלו על קיפוח, על כיתות – – –
אני לא חותם עליו, אבל אתה יודע מה אתה עושה מהחזון הציוני שלו? טיארה. אני לא חותם, כי יש לי אידיאולוגיה, אבל אתם איבדתם את האידיאולוגיה בדרך. תקפת את גפני בכל מקום אפשרי בוועדת כספים, ואותנו, על שיתופי פעולה אזרחיים של קואליציה ואופוזיציה, בלי קשר לשום דבר אחר. תקפתם, והיום אתם מלאי חמלה ורגישות לקשיים של הציבור הערבי. למה לא מגיע לנכדים שלי, החמלה הזאת, עודד? למה לא מגיע לילד עם פאייעס?
הוא מדבר על הרצל.
והוא מדבר על הרצל, על החזון הציוני של הרצל.
במריצות. לא, זה לא הוא, זה לא הוא, זה יושב-ראש המפלגה שלו.
למה לא? שישב וישמע.
נכון, נכון, עודד. איך שאיווט נכנס לממשלה – – –
אדוני היושב-ראש, תישאר בצד.
אתה לא יודע לקרוא, אתה לא יודע לקרוא. הירידה התחילה בין 2013 ל-2015, בתקופה שלפיד קידש מלחמה, כמו שאתם מקדשים אותה היום.
תאמין לי שאני מכיר את הגרפים הללו.
התחילה ירידה. אתה מדבר עם בן אדם – עם ראש עיר – –
– – עם אדם שהיה ראש עיר שעשה המון בנושא התעסוקה בעיר שלו. אחד הדברים שאתם הורסים היום זה את תעסוקת הנשים, שפרחה והגיעה למקצועות מכניסים מאוד. היום אתם גורמים להם לעבור לחצאי – – –
אתה לא תצליח לחנך. תשאל את אבא שלך ואת סבא שלך אם מישהו יכול לחנך אותך נגד האמונה שלך בכסף. אבל אני שואל אותך – – –
אתה יודע הרי טוב מאוד שאף אחד לא מקדש את האי-יציאה לעבודה. מקדשים משהו אחר, שאני לא רוצה להגיד לכולם שגם אתה יודע שהוא קיים. המשהו הזה – – –
אתה לא מקדש אותו, אתה מתעלל באנשים שמקדשים אותו. אתה מתעלל.
אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, עודד.
לא, אני מוכן לשמוע אותך, אין לי בעיה, אני רק רוצה לשאול אותך שאלה, שאלה קטנה: למה החרדים מתוקצבים כל כך פחות בחינוך? למה? למה מתעללים בנו? למה הילד – אלה נתונים שהיו רק לפני שבועיים בוועדת החינוך: ילד רגיל במדינת ישראל, המדינה מתקצבת אותו בכ-17,000 ש"ח לילד. ילד בתלמוד תורה במוסדות מוכש"ר מגיע, נדמה לי, ל-7,000 או 9,000, משהו כזה, ובמוסדות הפטור הוא מגיע ל-5,000 שקל. למה?
אז יגידו כולם: לא לומדים לא זה – – –
ליבה, ליבה, שמיבה. עכשיו תקשיב אליי טוב, אני רוצה לצטט לך משהו שאמר ליברמן, אוקיי? שהיום אתם דואגים לבתי הספר האלה חבל על הזמן. שאלו אותו בריאיון עיתונאי: מה היית עושה עם ערביי ישראל עכשיו? זה היה כבר בתקופה שהוא התחיל להבין שהוא הולך עם עבאס, אז הוא היה זהיר.
יש דבר אחד שצריך לעשות קודם כול – המורים. כשאתה בודק את מערכת החינוך של ערביי ישראל – השר פורר – "אתה מגלה, אומר ליברמן, שחלק גדל והולך של המורים שלהם הם בוגרי המכללה האסלאמית בחברון, אוניברסיטאות כמו ביר זית או א-נג'אח. אין להם בחינת הסמכה כאן אצלנו, הילדים עוברים שם שטיפות מוח ומעבירים אותן לכאן, וככה הם מחנכים את הילדים שלהם. הם לא מקבלים הסמכה ישראלית, לא מקבלים השתלמות באזרחות, כלום. במשרד החינוך מכירים בזה אבל מעלימים עין. אז מה הפלא שהלימודים יהיו באג'נדה של הסתה נגד המדינה?
הינה, אני מביא לך מדברי יושב-ראש התנועה שלנו, מה שנקרא, הרב ליברמן.
הורדת להם שקל?
הורדת להם שקל? עזוב רגע את החרדים. בוא נדבר דקה על הערבים.
דקה בלי חרדים, דקה. ניתן לך כדור נגד חרדים.
הבנתי. אני שואל אותך שאלה – – –
תפסיק למכור לי תותים.
הם הולכים ללמד אזרחות? הם הולכים ללמד אזרחות? הם הולכים לשים את הדגל? אני שואל אותך, כן או לא?
כן.
אל – תספר מה קרה במגזר החרדי בעשר השנים.
לא, זה פילוסופיה. אני שואל אותך: אתה מוריד להם תקציב או לא – או שאתה מעלה להם תקציב?
בוא ניתן לו להגיב. אדרבה, אדרבה, אני שמח לשמוע.
נשכנע אותו סתם, הוא לא יכול להצביע בכל מקרה, כי יש לו נורבגי מאחוריו.
הינה עוד שקר שיוצא לך בלי למצמץ.
תאמין לי, תשאל אותו מי החליף אותו – הוא גם לא יודע.
לא, אני לא נורבגי.
אני מהנורבגים הראשונים שהיו פה בכנסת.
יאללה, בוא ניתן לו.
הרשות המקומית – מה היא תעשה? מה היא תעשה?
אני שואל אותך, היא תחייב לימוד אזרחות?
היא תחייב לימוד אזרחות? פורר – – –
אדוני היושב-ראש, תן לי דקה. אני שואל אותך, בוא, אף אחד לא שומע – – –
כן? אני רוצה שתדבר עם עבאס כשהוא מגיע לפה תכף, שיעלה על הדוכן ויגיד – – –
כן, והם לומדים לימודי אזרחות? הם שמים דגל על בית הספר שלהם? הם שרים "התקווה" ביום העצמאות? הם אומרים "הלל" ביום העצמאות?
לא, אני שואל אותך. החרדים לא אומרים, אבל אותנו אתם מכים אכזרית. אותם אתם לא מכים.
מה "מי מכה"? אתה מרעיב. מה "מי מכה"?
5,000 שקל לילד מול 17,000 לילד.
אז אני רוצה לומר לך – – –
תקשיב אליי, עודד פורר. עודד פורר, אתה לא טיפלת בתעסוקת חרדים אף פעם בחיים שלך. אני כן.
לא באופן מסיבי. אני, זה היה התפקיד שלי, הייתי ראש עיר, הקמתי את אחד ממרכזי התעסוקה היפים והמפוארים בארץ. אני אומר לך בדיוק הפוך. כשתלמד את הסטטיסטיקה תראה את הנתונים, כי הנתונים התפרסמו בתקופה כזו או אחרת. הייתה לפני הקדנציה של האחים האלה, לפיד ובנט, ממשלה, נכון? אתם אפילו הייתם חברים בממשלה הזאת. הממשלה ההיא, בזמנו – היו כמה שרי כלכלה שנתנו הרבה מאוד הכשרות מקצועיות, לכולם, נשים וגברים. ואני כל הזמן אמרתי להם: אל תלכו ותנסו להסביר, הציבור הוא אינטליגנטי מספיק; מי שרוצה ללמוד ישב וילמד תורה ולא יעזור לכם כלום, אבל לאלה שכן חושבים על משהו אחר – תנו להם כלים והם יעשו את זה לבד.
אני למדתי מהם.
תפסיק להיות – – –
אני רוצה לספר לך שיש מפלגות שהיו בהן חברי כנסת – – –
אתה תפסיק לקחת עוד פעם את השוליים, בגלל שאני מכיר מפלגה מסוימת – שגם אתה מכיר – שהיו בה חברי כנסת שאחת מהן עמדה כאן ודיברה על החרדים הגנבים שלוקחים שלושה מיליארד שקל. אני זוכר שדיברתי איתה פה בפרסה, אמרתי לה: מאיפה את לוקחת את הסכומים האלה? למה את מאשימה ציבור? למה את מסיתה? היא אמרה: אתם גונבים כספים. היום היא הולכת להיכנס לבית סוהר בעוד תקופה מסוימת.
לא, לא, לא – – –
זה מרגיז אותך, נכון? זה מרגיז אותך, נכון? כי אתם – – –
כי אתם מנסים לעשות דה-לגיטימציה – –
– – לציבור שהנאמנות שלו לעם ישראל היא נאמנות נצח. זה ציבור שמטפח את המסורת היהודית.
הצלת אותו עכשיו, קושניר, למה אתה עושה לי את זה, לא יפה.
זה כמו בנט – כשמתחילים להתקיף אותו הוא קורא למישהו.
אני לא יודע אם הוא הכיר אותך לפניי או לא.
הינה אני מנהל – – –
אז אם אתה רוצה, אל תדבר – – –
לא, אבל אתה מייד מגיע ואומר: אני לא מדבר על לומדי התורה – – –
הנתונים, אני מכיר אותם. אתה לא מכיר אותם. אתה לא מכיר אותם.
אתה לא מכיר אותם.
אבל אני התאמצתי בשביל הנתונים האלה – – –
אני התאמצתי בשביל הנתונים האלה, ואנחנו רצינו שזה יקרה – – –
אבל אדוני – – –
מה זה תעסוקה? כמה זמן לוקח – – –
ידידי עודד פורר, כמה זמן לוקח להכשיר לתעסוקה? לוקח שנה-שנתיים? אז אתה אומר לי: התוצאות האלה. זה כמו שאמר קושניר – אתה שומע? אתה כלכלן – – –
הייתה עלייה עוד קודם.
כן. תנתח את 2012. בוא נעשה את זה ביחד – – –
אוה, עכשיו מה שפורסם היום. אני רוצה לומר לך איך אני מסביר את זה. רק נכנסתם לשלטון – – –
אני מברך מאוד, אבל אני רוצה לברך אותך, כי זה – – –
די עם השקר – – –
זה משהו – – –
זה עבודה שלכם?
ומ-2016 זה נפסק.
מ-2016 זה נפסק.
טוב, עודד, עודד – – –
אם אתה תגיד דבר כזה, אני, בתור אחד שלא למד ליבה – אם אתה תגיד דבר כזה באיזשהו מקום כלכלי, תאמין לי, יצחקו עליך. תהליכים כאלה לא קורים ככה.
נעשה את זה ביחד, נעשה את זה ביחד.
לסיכום הפרק של ישראל ביתנו וליברמן, אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד. לא יסולח לכם לעולם הדבר היחיד שאתם עושים: שאתם עושים – – –
תן לי עכשיו להשלים, כי יש לי עוד לדבר על נושא אחר, שקשור למפלגת ימינה. אז תן לי לסיים עם ישראל ביתנו.
אתם עושים דה-לגיטימציה לציבור נאמן, לציבור שמוטת החסד שלו היא הגדולה ביותר במדינת ישראל. זה ציבור נהדר, אבל אין לכם אומץ – – –
תגיד את זה למנסור עבאס, יא פחדן. תגיד לו שאם הוא לא ילמד אזרחות ולא ישים דגל בבתי הספר שלו אתה תוריד לו את התקציב. תגיד את זה, פחדן.
פחדן. אתה והבוס שלך. הוא פחדן.
תגיד את זה לעבאס. למה אתה לוקח כסף לילדים שלי? למה אתה לוקח כסף לנכדים שלי? הדם שלהם אחרת?
53 מיליארד ולא מצאת שקל לזרוק לחרדים. תתביישו לכם.
תתביישו לכם. אתם, שבאתם מארצות שאתם יודעים מה זה הדבר הזה.
מאה אחוז. אני אתן לך שניים גם.
והציבור של מנסור עבאס – – –
אין נאמנות – איך אמרתם? אין נאמנות – – –
אין נאמנות, אין אזרחות, נכון? נכון? אתה רוצה שהציבור החרדי ילך לצבא, נכון? למה שהציבור הערבי לא ילך?
אה, הציבור הערבי ילך?
יופי. מתי?
מתי?
יהיה שירות אזרחי? איפה מנסור? אפשר לקרוא רגע למנסור עבאס?
מה מופיע בהסכמים הקואליציוניים? מה?
רגע, ביטן, אתה לא תוכל להחזיר לך דקות.
מעולה. אני שואל אותך שאלה: ערבי שיצא – – –
אל תפריע לי, דוד, אתה מפריע לי.
אבל אתה מפריע לי בשלוש הדקות שהוספת לי.
אני יכול לשאול אותך שאלה? צמד האמיצים – – –
צמד האמיצים, תקשיב רגע עד הסוף לשאלה, תהיה אמיץ, לפחות תתאפק ותשמע. אני שואל אותך שאלה. האם יש – – –
שאלה אחת.
שאלה אחת. האם אזרח ערבי, אחרי שתגיעו לשירות לכול וכל האזרחים יעשו – אני אשמח לשמוע את מנסור עבאס לגבי זה. אגב, אני שמעתי אותו פה בפרסה בעניין הזה, אבל לא חשוב, אני לא אצטט, כי אנחנו לא מדברים מהפרסה. אני שואל אותך: האם תפעילו חוק שירות ביטחון שמי שלא הולך – לא לומד תורה, לומד באוניברסיטה בירושלים ומפגין בלילה נגד המדינה היהודית, מהסיבות שלו והאמונה שלו. האם אתם תכפו עליו? האם אתם תשלחו משטרה צבאית להוציא אותו מהאוניברסיטה? כן או לא? יא פחדן, תענה לי על זה. פחדן, צבוע.
צבוע.
– – –
תענה.
מאוד פשוט.
הוא לא השתנה, נכון, רק לגבינו זה משתנה.
כן, בבקשה.
לא, יש כותרת. בוא נשמע מה קורה עם ערביי ישראל בקרוב, כן. אפשר לקרוא להם לפה?
אה, הלוואי שאנחנו נהיה כמו הערבים? תודה לך. גם אני – – –
זה מה שאתה אומר.
כמה אחוז יש היום בחברה הערבית?
עזוב את הכיפה שעל ראשי, אתה רומס אותה.
כמה אחוז מהציבור הערבי נמצאים היום בשירות אזרחי-לאומי? כמה?
תענה לי.
כן? אז אני שואל אותך שאלה – – –
להם יש מערכת חינוך כמעט עצמאית שלהם בהרבה נושאים. הם לא הולכים לצבא ולא הולכים לשירות לאומי. אותי אתה מכה ואת הערבים שקיללת עד לפני שנה אתה לא מכה. למה? למה? תענה.
עם ישראל, תקשיבו לתשובה.
תודה רבה. תציל את הילדים של עבאס. תציל את הילדים של עבאס.
אבל אני שואל אותך, מה הבעיה בילד שלי שיש לו בית ספר עצמאי ושהוא לא הולך לצבא? אז מה ההבדל עם הנכד של עבאס או הילד של עבאס? תגיד לי.
משפט אחד.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.
מפקד מה?
תן לי לענות כי אין לי הרבה זמן. עכשיו שמעתי אותך, תקשיב עכשיו אתה אליי.
אני רוצה לומר לך דבר אחד. אני לא בא לפה לנאום פופוליסטי. אתה לא יודע איזה כאב. יש ציבור במדינת ישראל שיושב ומסתכל ואומר: מה חטאנו? האם פעם חשדו בנו בריגול לאויב? האם פעם חשדו שאנחנו לא רוצים שירושלים תהיה שלמה? אנחנו כל יום בתפילה שלנו: "ותחזינה עינינו בשובך לציון" ירושלים. אנחנו הכי נאמנים בעולם. נכון, יש לנו ענייני אמונה שלנו שמונעים מאיתנו לעשות דברים שאתם בחברה הכללית עושים, אבל כמו שאתה יודע, להיות סבלן ורגיש – לא יכולתי להגיד לך את זה לפני כמה שנים כי לפני כמה שנים הערבים היו אצלך מועמדים לחבל התלייה. כך אמר אביגדור ליברמן.
אבל אני שואל, היום, אחרי שחזרתם בתשובה והבנתם שיש סוגי אנשים שהם אחרת, יש להם אמונה אחרת, הם לא יצביעו איתכם על כל דבר, לא יעזור לך כלום. על הקנאביס, יהפכו אותו עוד מאה פעמים, הוא לא יצביע עבאס, לא יעזור כלום. נתן לכם טרומי – – –
רגע, עזוב אותי. רגע, תן לי דקה. יש דברים שהוא מאמין בהם – לא יעזור לכם כלום. אז מה אתם עושים? אתם אומרים: חבר'ה, אלה השותפים שלנו, נבלע את הרוק. השותפים האלה שלכם, אני לא אומר שבגלל זה לא צריך לתת להם, הפוך, צריך לתת לכולם אותו דבר, שוויוניות זה בלי קשר לשונות – – –
דקה. אז הוא מלמד בבתי הספר שלו, בחלקם – לא מלמד, ודאי לא אזרחות – – –
הוא עצמאי.
תן לי לדבר. תן לי לדבר. אז אני אומר משהו לא נכון, מה אכפת לך?
הם עצמאיים.
אין לי כבר זמן לימינה.
רגע, תן לי לסיים. הם לצבא לא הולכים, לשירות לאומי לא הולכים, ושום אחוז – – –
אבל תן לי לשאול אותך – – –
קושניר, אתה תגיד לי מתי זה "כולם". תגיד לי מתי זה "כולם".
אתם פחדנים, אתה יודע למה אתם פחדנים?
כי מה שאתה אומר עכשיו אתה לא עושה כי אתה מפחד.
ספר לי.
לא.
כל הכבוד.
כל הכבוד, תודה רבה. תודה רבה.
אני אומר לך עוד פעם, אתם פחדנים. אין נאמנות – אין אזרחות.
אתה מפחד מהציבור הערבי ולא סובל את הציבור החרדי.
עכשיו, אדוני היושב-ראש – – –
תפסיק להגיד לי כי אתה לא אומר את האמת. אתה לא אומר את האמת.
קטונת מאוד, מאוד קטונת.
טוב. אני רוצה עכשיו לומר משהו לאנשי ימינה בשתי הדקות האחרונות שנשארו לי. היה לי הרבה מאוד מה להגיד.
כן, אני יודע, זה אחד על חשבון השני.
כן, אבל זה יבוא אחר כך על חשבון החברים שלי.
לא יבוא. נו, מה לעשות? זה המצב.
לא, זה לא טוב, אני חייב לרדת.
שיעלה אחר כך, שיעלה אחר כך. אני רוצה לומר דבר אחד לאנשי ימינה לסיום. הייתה לי דרשה מאוד ארוכה בעניין הזה ומחכימה מאוד, אני חושב, אבל זהו זה. אני רוצה לומר לכם דבר אחד. מה שקורה בימים אלה, בביטויים שאנחנו שומעים בכל מקום, אתם לאט-לאט מתרגלים למה שאתם עשיתם במו ידיכם. אני אומר את זה לניר אורבך, אני אומר את זה לאחרים שם. אתם יצרתם מצב שאפשר לדבר בזלזול ואפשר להרוס את מוסד הרבנות, שאותו ייסד הרב קוק, שבדרכו אתם התחנכתם, אתם חינכתם את ילדיכם.
מה שקורה בימים אלה – מי שראה את הסרטון של יוליה מלינובסקי, האחראית על שירותי הדת במדינת ישראל, ראה שאחרי שגמרו עם הכשרות היא מבטיחה: הולכים על תחבורה ציבורית, על נישואין אזרחיים. זה הכול יהיה על שמכם. אני לא יודע מה תגידו לילדים שלכם, ניר אורבך, מה תאמר להם, מה תסביר להם, מה יהיה פה ומה יקרה פה.
ואתה יודע דבר אחד, הייתה מחלוקת גדולה מאוד על הרבנות בימים ההם בין החוגים החרדיים יותר לחוגים הלאומיים. אבל אחד הדברים, אני רוצה לצטט לך – ותדע שזה מה שאתם עושים היום – לצטט לך דברים שכתב הרב קוק במכתב בשנת תרע"ג: אתכבד להודיע לכבוד הוועד שאי-אפשר לי להסכים למעט את גבול ההבדלה שבין ישראל לעמים בענייני השחיטה – הוא דיבר על ענייני שחיטה – ואם חלילה תתחילו להסיג את הגבול העומד, ממאתיים אמה יבוא מאה, וממאה להתקרבות ותערובות גופים, חס ושלום, כאשר סבלנו מזה – – – מקווה אני שלא תיתנו לדבר זה לקרות.
יש פה דבר אחד מאוד ברור. אתם מסיגים לאט-לאט את שארית הדת שעוד נשארה במדינה הזו. אתם לא פוגעים בחרדים, הבד"צים החרדיים רק הולכים להתחזק מהרפורמה הזאת. אתם לא פוגעים לא בנו ולא בילדינו. אתם פוגעים במה שאתם, ניר אורבך וחבריך, חינכתם את הילדים שלכם. גם כשהייתה לנו מחלוקת בין החרדים, אתה חינכת את הילדים שלך אחרת ממה שאני חינכתי את הילדים שלי, אבל אני נשאר עם אותה אידיאולוגיה ואתה נסוג אחורה, וזה על שמכם לדיראון עולם.
ולכן אני אומר, כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן, ולוואי שהקדוש ברוך הוא יראה לכם כוח ואומץ לעשות את הדבר הנכון, שאני בטוח שאתם מאמינים בו גם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
3,163 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.