ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מלכיאלי, קודם כול אני רוצה להגיד לך, אני אפתח ואגיד ואומר שאל תתלה תקוות, התקציב עובר.
על זה יש בינינו ויכוח.
לא. אני אומר לך שאת כל האומץ שהיה לו, הוא גמר אותו בוועדת הכספים, לא נשאר לו טיפת אומץ.
אין הפתעות.
אני אף פעם לא משפיע לרעה.
חבר הכנסת הרב מלכיאלי, אני אומר לך, התקציב עובר. אני לא בא לבשר או להגיד לעם ישראל שהתקציב לא יעבור, אנחנו רק באים לתת ראי לקואליציה על התקציב שהיא אמורה להעביר. אתה יודע מה? יש לנו כמה רפורמות שעושים, אבל זה לא רפורמות, זה מכות, זה עשר המכות שהציבור החלש בעם ישראל יחטוף, חוטף, התחיל לחטוף. אנחנו מדברים – הדבר הראשון זה ביטול הסבסוד לנשים עובדות שבן זוגם אברך. אני אגיד את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואולי סוף-סוף יהיה מישהו שישמע את זה. יש נשים עובדות במגזר החרדי, לאחר שבאו ואמרו: צריך שיעבדו ויעבדו ויעבדו. בהתחלה דיברו על נשים, עכשיו על גברים. הנשים שעובדות יצאו – הבעלים שלהן מוכנים למסור את הנפש – כדי שהבעלים שלהן ישבו וילמדו.
ב-2013 יאיר לפיד עשה כמעט אותו הדבר, ואני אומר פה לזכותו. ב-2013 הוא הביא החלטת ממשלה לשנות את כל נושא התבחינים, אבל בהחלטת ממשלה, ואמר: זה לשנה הבאה. בא שר האוצר עכשיו, אביגדור ליברמן, ואומר: לא, עכשיו ומייד. איפה הבעיה? הבעיה פשוטה. משרד העבודה והרווחה – כאשר זה היה עוד במשרד העבודה והרווחה, מחלקת מעונות היום – לקחו ושיבצו את הילדים במעונות כבר בחודש פברואר-מרץ – לא אנחנו שיבצנו, לא ההורים שיבצו אלא משרד העבודה והרווחה שיבץ את התינוקות מגיל לידה ועד שלוש – וכל הורה יודע איפה הילדים שלו לומדים בשנה הבאה. בא משרד האוצר, שר האוצר, ואומר: לא יקום ולא יהיה. אני רומס כל דבר. אותי זה לא מעניין, העביר את זה לשר הרווחה, מאיר כהן היה צריך לחתום על זה. הוא לא חתם על זה – העבירו את כל מחלקת מעונות היום לאן? לאורנה ברביבאי, שרת הכלכלה. אורנה ברביבאי הלכה והעבירה, הסכימה איתו.
עכשיו, לא מספיק שעשו את זה – אמרו: טוב, יש לנו דברים אחרים. הרי גם לנו יש לימודים: יש לימודי דיינות, רבנות, מילה – גם זה מקצוע שבסופו של דבר ישתמשו בו. אז שר האוצר וכבוד השרה מתעקשים שזה לא יהיה. הרי מה מפריע לכם? אם אתם תרצו שהם יעבדו – אתה תגיד לי במה לעבוד? אלא שיש לכם עניין לפגוע בלומדי התורה. לפגוע בלומדי התורה. אז אני אומר לכם, היה לא תהיה. היו לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. הם ימשיכו ללמוד וימסרו את נפשם ולא יעזור לאף אחד כלום, גם אם תנסו לפגוע בהם.
ברוכים הבאים לאורחים ביציע. ברוכים הבאים.
דבר שני – מס על כלים חד-פעמיים. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, זה לא על החרדים בלבד. ב-1 בנובמבר, שלשום, נכנס המס על כלים חד-פעמיים. רק שיבינו, זה לא מס רק על כלים חד-פעמיים, זה מס על כלי פלסטיק. צריכים להבין, אנשים חושבים: חד-פעמי. אני ישבתי עם יבואני החד-פעמי – אגב, חלקם גם לא חרדים בכלל; אולי אחד או שניים חרדים, כל השאר לא – ישבתי איתם ואני מאמין שגם חבריי ישבו. הם מוכיחים לנו שהמס יחול גם על כלי פלסטיק שהם לא חד-פעמי, שעולים 10 שקלים ו-12 שקלים. אבל מה זה משנה? אז יעמוד שר האוצר וידיח לנו כלים אחר כך יקרא ללוינסון נבל. מה זה משנה? העיקר שהוא יראה שהוא מדיח כלים. אני לא יודע כמה פעמים נפלה לו הכוס בזמן שהוא הדיח את הכוס. אני באמת לא יודע אם הוא יודע מה זה להדיח כלים. יש לו מספיק, מי שידיח לו את הכלים. אבל מה זה משנה? אם אפשר לפגוע בעוד אוכלוסייה, הוא ייתן את המכה לעוד אוכלוסייה.
מס על שתייה מתוקה – באים ואומרים לך: אנחנו רוצים לעזור למי? לאותם אלה שיש להם השמנת יתר, סוכר. אתה יודע מה? בוא נזרום אתם. אתם יודעים, אם אתם רוצים לדבר על בריאות, הייתה ועדה שהוקמה במשרד הבריאות, ומה היה? אתם זוכרים את העניין של סימון מוצרים, ירוק ואדום? היה סימון מוצרים. אתה מסכים איתי? יש דבר כזה, אתה יודע, מבורך.
אמרתי, מבורך, אין בעיה. כל אבא וכל אימא וכל ילד שהולכים, רואים – משפיע, ואני אומר לך, אני אישית צורך כמה שפחות שתייה מתוקה ודברים עם סוכר. אין בעיה. מה קרה? תסתכל על מוצרי הזירו והדיאט – אין עליהם את הסימון למה. למה? כי משרד הבריאות אמר שזה לא מזיק. אם זה לא מזיק, למה אתה מטיל על זה עכשיו מס? אם זה לא מזיק, למה אתה אומר: תשמע, גם על זה אני אטיל מס של 70 אגורות לליטר? מצד אחד אתה אומר: יש לי ועדה שקמה, מצד שני אתה מזלזל ורומס את הוועדה.
ואם אתה כבר מדבר על דבר שהוא מזיק, אתה יודע שהמלח מזיק יותר מהסוכר? אז תטיל מס על הדברים המלוחים, אני לא יודע מה. תוריד מס למי שקונה שישיית מים או משתמש בכל מטהרי המים למיניהם – בלי לעשות פרסומות; תגיד: אני אוריד שם, אתן שם הנחה. למה שם אתה לא עושה באותו זמן רפורמה? אתה מדבר על מזיק? לא ראיתי בן אדם ששתה שני ליטר קולה ועשה תאונת דרכים בגלל שהוא היה בשיכרון חושים. אין דבר כזה שמקולה נכנסים לשיכרון חושים. מה כן ראיתי? אדם ששתה אלכוהול, אדם ששתה וודקה – שם ראיתי אנשים, שעוצרים אותם, ינשוף ומורידים אותם מהכביש, ותאונות דרכים בגלל האלכוהול. אז בבקשה, אתה רוצה לעשות? תעשה דבר שהוא מועיל – בוא נעלה לאלכוהול. יש צריכת יתר בקרב הנוער. בתי חולים ובתי עלמין מלאים בפצועים והרוגים כתוצאה מתאונות דרכים. למה שם אתה לא מטיל את זה? מה, שם תהיה צעקה יותר גדולה? שם זה לא לחלשים? אז מה העניין של התקציב הזה, לפגוע בחלשים?
העלאת מחירי התחבורה הציבורית לחלק מהנוסעים שמשתמשים ברב-קו – רב-קו, אמרנו לליברמן כמה פעמים, זה לא שם של רב. רב-קו זה אמצעי לקבל סבסוד, הערך הצבור. אם אתה רוצה לעודד את התחבורה הציבורית, בבקשה. אגב, המגזר החרדי הוא אחד המגזרים שמשתמשים בתחבורה הציבורית, אני חושב, באחוזים הכי גבוהים שיש. מה עושים? לוקחים את הערך הצבור, 25%, ומורידים אותו – אומרים: אין ערך צבור. אז מה אתה רוצה, שאנשים יעברו לאופניים חשמליים, שזה מסכן? שיעברו לקורקינט או קלנוע? איך זה נקרא היום, גלגלנוע?
בעברית.
אז אני שואל מה אתה רוצה – אתה רוצה להיטיב או להרע? בינתיים אנחנו רואים שכל מה שהוא רוצה לעשות זה להרע והממשלה באה ועושה דברים רעים. אני אמרתי, בתקציב הזה יש גם דברים טובים, אני לא אומר שלא, אבל צריכים לדעת שבסופו של דבר הפגיעה היא פגיעה קשה באותן אוכלוסיות שבסופו של דבר לא בטוח שהן ייהנו מהדברים הטובים.
תודה רבה. העלאת מחיר החניה המפוקחת ברשויות המקומיות – אתה מבין, עכשיו הרשות המקומית רוצה לתת לציבור, בשעות כאלה או במקומות כאלה: תחנו חינם – אין להן שיקול דעת. כמה שיותר להכביד על האזרח, כמה שיותר להכביד על החלש. למה? הרי מי שיש לו כסף יחנה גם בחניון. אתה יודע, לפעמים אני הולך לבקר בבתי חולים – יש שם חניונים שזה יכול לצאת ביום 100 שקלים, 120 שקלים, חניה בתוך בתי החולים. אגב, יש לי הצעת חוק בעניין הזה. לצערי, עדיין לא הגיעה העת שיתמכו בה, אבל הגיע הזמן שהחניונים הפרטיים בבתי החולים – אני אומר לך, הגיע הזמן לעשות שם סדר. כמו שיש חניונים עם 20 או 25 שקלים ליום, ככה צריך להיות גם בחניונים הפרטיים בבתי החולים. להוציא את זה מהם.
אז ליצמן עשה איזשהו שינוי של 25 שקלים ליום, אבל מה הבעיה? שיש חניונים פרטיים בתוך בתי החולים – יש להם את הקניון ואז יש להם את החניון. אני פעם שילמתי – אני לא זוכר אם זה היה 140 או 160 שקלים ליום. הייתי אצל מור אבי, זיכרונו לברכה, יצאתי ונכנסתי כמה פעמים. עכשיו אני אומר, אתה יודע מה? חניון פרטי, תגביל אותו ל-50 שקלים, אתה יודע מה, תגביל אותו ל-70 שקלים ליום, אבל תגביל ליום, כלומר לא כשאצא ואיכנס – כל פעם מחדש, אין הגבלה.
אתה יודע, אני לא מדבר על – גם שם יש הצעת חוק שעדיין לא עברה, על כל המכשירים שיש שם לחטיפים, לשתייה וכל זה, מחירים מאמירים.
זה בסדר.
אגב, אתה יודע למה זה ככה? אני גם בדקתי מאיפה זה יוצא. יש מכרז. הם צריכים לשלם עבור המקום, ויש מכרז. מה המכרז אומר? כמה הזכיין ישלם באחוזים לבית החולים. אין לי בעיה שבית החולים ירוויח – אנחנו נלחמים פה שבתי החולים ירוויחו – אבל זה לא צריך להיות המקור שלהם. זה לא צריך להיות המקור שלהם. אני מדבר איתך על משהו שראיתי מזמן – אם אני לא טועה זה היה – אני לא רוצה להגיד את שם בית החולים, כדי שלא אטעה – הוא שילם מהמוצר עצמו 51%-52%, מהמחיר שהוא נמכר, כלומר זה לא מהרווח – מהמחיר שהוא מוכר את המוצר. אתה מבין מאיפה זה נובע? אני לא בא לזכיין, אבל אני אומר שצריך לעשות סדר בדברים האלה.
אז דיברנו על המס ברשויות המקומיות. יש מס גודש בכניסה לגוש דן. אגב, מס גודש הוא דב טוב, אני לא אומר שלא. צריך לעשות אותו, אבל אני אומר לך שהוא נעשה – עם כל השעות שהייתי, ולא פספסתי שום ישיבה על נושא מס גודש; אולי פספסתי שעתיים של הסוף, אבל לא פספסתי שום ישיבה – הוא נדון, אבל הוא היה צריך להיות נדון שם יותר. אתה יודע שבמס גודש, פעם אחת לא העלו מומחה תחבורה, והערתי את זה. כששלחו מומחי תחבורה, אמרו: מס הגודש לא טוב. אין בעיה –תשמעו אותם. יש מכתב מפורט שנשלח לוועדת הכספים, לשר האוצר. ביקשתי שיעלו אותם בזום. אני אומר לך, לא העלו אותם, ואני לא יודע למה לא העלו אותם. אולי משרד האוצר לא רצה שיעלו את מומחי התחבורה. אתמול הם גם דיברו על זה, מומחי תחבורה עלו ודיברו, ואנחנו יודעים שיש בהרבה דברים כשל במס גודש שלולא אנחנו – למשל, אני אתן לך דוגמה: אמרנו שהמוניות שמביאות חולים – לא יכול להיות שחולה יצטרך לשלם את הנסיעה הזאת כשהוא מגיע לאיזה תור בבית חולים או לדיאליזה, ועכשיו להתחיל להעביר אותו באוטובוס. זה דבר שלא יכול להיות. אמרו: אין בעיה. לאחר שהערתי לתשומת ליבם, קיבלו את הדעה שלי ואמרו שהמוניות שייכנסו ספיישלים, יוכלו להגיש את החשבונית של מס גודש לקופות החולים ולקבל החזר. ואני אומר: מה זה לקבל החזר? עוד ביורוקרטיה על החולים? עוד ביורוקרטיה? אבל אנחנו יודעים שהדברים האלה – מהפריפריה מגיעים, אנחנו יודעים שעובדים שמגיעים כל פעם, ואני אומר, בוא'נה, אנחנו צריכים להסתכל על האנשים האלה שבסך הכול אנחנו פה בשבילם. אנחנו לא בשביל החזקים פה.
מור אבי היה אומר לי: ינון, יש לי דבר אחד – ואמר את זה פה נתניהו, כשהוא הספיד אותו, גם הוא אמר שהוא שמע את זה – אתה תיגש לחלשים; החזקים יבואו אליך. זה דבר שהוא כל כך נכון. הוא אומר: החזקים מסתדרים, עזוב, הם ירדפו אחריך, יבואו אליך, מתי שתגיד להם הם יבואו. הוא אמר: החלש מתבייש, פעם אחת הוא מתקשר, לא ענית לו – הוא כבר מתבייש, הוא אומר שאתה עסוק. הוא אמר: אל תיתן לו את ההרגשה הזאת. אל תיתן לו את ההרגשה הזאת.
צביקה, אתה מוזמן.
אצלך זה לא בעיה – תלוי באיזו קדנציה.
קודם כול, אני תמיד שומע אותו, נהנה. כמה זמן נאמת?
מה, לא הרגשת טוב? רק שבע דקות?
סן רמו, נתת?
עכשיו אני מבין את איתן. הייתי מבקש ממך שתגיד, מה היה קורה אם הממשלה של היום, שתקפו אתכם, תקפו את איתן כשהוא היה בוועדת הכנסת על כל מה שהביאו, על כל החוקים, כולל הנורבגי, והשפילו אותו, ואנחנו זעקנו אז להגנתו – מה היה קורה אם היום היו מיישמים את מה שהם זעקו. את זה אני רוצה שבנאום הבא תגיד, לא על חשבוני.
לא. לא, בני גנץ.
לצאת זכאי זה לא קשור. אה, אתה אומר, אם הוא ראש ממשלה הוא היה יוצא זכאי – – –
הבנתי אותך. אתה אומר: זכאי או לא זכאי – זה תלוי מה המעמד שלו בתוך הממשלה.
צביקה, אמרת את זה בשבע דקות. למה אתה רוצה לקחת לי עוד שבע דקות?
רציתי להבין למה זה עניין את איתן, עכשיו הבנתי. אבל אני מבקש ממך, בפעם הבאה אתה תגיד כמו שביקשתי, אם הממשלה הזאת – כגון יאיר לפיד, כל מה שהוא אמר, כגון ליברמן וכגון בנט, שלא מקיימים את מה שהם אמרו, איך היינו נראים היום? הממשלה לא הייתה קמה, כי מנסור עבאס לא היה יושב איתם. וצביקה, בשקט, אף אחד לא שומע, גם אתה לא היית מעז לשבת עם מנסור עבאס. אני לא יודע מה קרה לך, לא יודע מה קרה ליועז. תשמע, באמת, אני מכיר אותך, קשה לי לראות את זה. אני מכיר אותך, אני יודע שקשה לך עם זה, אבל אני, כשקשה לי עם משהו, נגד האידיאולוגיה שלי, נגד הדת תורה שלי, אצלי זה דת תורה – מתבטל הכול. לא מתאים לך, אחרי מה שראינו עם מנסור עבאס, סיוע 48 – צביקה, אתה היית צריך היום להצביע נגד. אבל אמרתי, לאף אחד מכם אין אומץ, וזה בסדר.
צביקה, אני אגיד לך משהו, אני יודע דבר אחד: בתוך-תוכך ועם האמת שלך, לא היית רוצה לשבת עם מנסור עבאס, והיום אתה לא שלם עם זה שאתה יושב עם מנסור עבאס, כי אתה יודע שהבן אדם הזה – שהתגלה אצל אילה חסון הכסף שמועבר לסיוע ל-48 – עזוב, אני מכיר את הסיפור הזה. בדקתי אותו ולא סתם אני עולה, למרות שמנסור עבאס פה במליאה אמר לי: איך אדם דתי משקר. אז בדקתי את השקרים שלי כביכול, ואני אומר לך שכסף עובר לרשות הפלסטינית, לאותם שהידים, למשפחות של השהידים, הוא מעביר דרך סיוע 48. אגף התקציבים יושב שם, יושב לסגור הסכמים קואליציוניים בסיוע 48, אם זה היה קורה אצל אחת המפלגות החרדיות, להבדיל, הייתם צריכים לראות איזה מלחמת עולם הייתה, וכולם היו תוקפים. אז צביקה, עם האמת שלך, אתה יודע שלא היית רוצה את זה.
בעצם הישיבה שלך עם מנסור עבאס, אתה מסנגר על עמותה סיוע 48.
מה זה משנה? אסור שזו גם תהיה הבחירה האחרונה שלך. גם האחרונה אסור.
צביקה, אני לא מסכים איתך. צביקה – – –
צביקה, אני לא מסכים איתך. צביקה, אני לא מסכים איתך. אתה אומר דברים – אני יודע מה שאני אומר ומה – – –
צביקה, אני לא מסכים, ואתה יודע שהדברים שאתה עכשיו אומר זה בשביל להשתיק את המצפון ולהשקיט אותו על זה שאתם יושבים היום עם מנסור עבאס, שהתגלה שהם מעבירים כסף לטרור; לא לתומכי טרור – מעבירים כסף לטרור, למשפחות של מחבלים, משפחות של שהידים. ראינו את מס' 6 שלו, איך הוא מדבר בעד השהידים, וראינו את מס' 15 שלו, שנמצא בעזה ונותן, והוא עצמו, מנסור עבאס, מסייע לגייס כסף לעמותה הזאת, 48.
אבל עזוב, אנחנו עכשיו נמצאים בתקציב. צביקה, אני מקבל את מה שאתה אומר, אנחנו ממשיכים להיות חברים, וברוך הבא, אם תרצה, אנחנו נקבל אותך בקואליציה, באופוזיציה, איך שתרצה אנחנו נקבל אותך, נישאר חברים.
מה זה קשור? הוא במפלגה בפני עצמה.
איתן לא היה צריך להיות פה היום. ואני אומר לך, כשפה הצטלמנו – איתן, אתה זוכר? אמרתי לאיתן: איתן, אין דבר שהוא סוף פה בפוליטיקה, הכול יכול להיות. וכשהוא חזר, בירכתי אותו בחום, כי אני אומר לך, איתן הוא פרלמנטר באמת טוב, ואנחנו, יש לנו איתו דברים – ראינו שעשה דברים טובים.
בסדר, יש הבדל. מלכיאלי, אני חייב להגיד לך משהו, איתן עושה בשכל, יש לו מספיק קדנציות להצטלם. ההוא, אין לו זמן להצטלם, הוא צריך לדחוף הכול בפחות מקדנציה. אתה מבין?
מלכיאלי, אני חייב להגיד לך משהו: איתן עושה בשכל. יש לו מספיק זמן להצטלם, מספיק קדנציות. הוא – אין לו זמן להצטלם. הוא צריך לדחוף את הכול בפחות מקדנציה, אתה מבין?
העלאת גיל הפרישה לנשים – אני חייב קצת להתעכב על העלאת גיל הפרישה לנשים. שכולם חושבים: זה טוב, הרי גם תוחלת החיים עולה – זה בסדר, זה נכון. ואני רוצה לשאול את אותם נשים, אתה יודע, אלה שמרימות את דגל הנשים ורוממות בגרונן, אחת כמו מיכל רוזין, שהגישה הצעת חוק ביחד עם הרב גפני על העלאת גיל הפרישה. אבל דיברו בזה על גיל 64, לא על גיל 65; לא דיברו שזה ייקרה במיידי, שמי שצריכה כבר לצאת – יש לה עוד ארבעה חודשים ועוד שמונה חודשים; הם דיברו על להשאיר להן את ההטבות. איזה הטבות משאירים להן? אתם יודעים שיש פה טבלת הטבות שאני מחזיק פה, שהביטוח הלאומי נתן לנו אותה, טבלת הטבות שלמה: זה זכאות של מי הגיע לגיל פרישה וזכאי להבטחת הכנסה, לגמלה מוגדלת, יש הנחה בדמי ביטוח בריאות, הנחה של 100% בתשלום דמי ארנונה לדירת מגורים עד 100 מטר, הנחה בתשלומים לקופות החולים. יש פה רשימה, טבלה, שהתעקשתי שתיכנס, ולא הסכימו להכניס אותה. זכיתי שנכנס חלק ממה שביקשתי: הנחה של 30% בדמי הארנונה במקום 100% שדיברנו; הנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית; הנחה של 50% בחשבון החשמל עד צריכה מסוימת; צריכת מים נוספת של עד 3.5; הנחה נוספת של 50% מגובה התשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות. אלה דברים שעוד הצלחתי להכניס. אבל לצערי, יש דברים שלא הצלחנו. גיל הפרישה – אישה שחשבה שהיא יוצאת, היא מתעכבת ולא תוכל לצאת.
השבוע דיברנו על החינוך המיוחד, וטרם קיבלתי תשובה. האמת, כולם אמרו לי: זה לא יעבור. אם יש 3.5 מיליון שלא נמצאים ולא יקבלו בעבור ילדי האוטיסטים, אנחנו נעשה הכול בוועדת הכספים – האמת, קושניר אמר לי: אל תדאג, אנחנו נטפל בזה שזה יהיה; 3.5 מיליון – לא ייפול על זה.
אני רוצה להגיד לכם, יש את הסיפור של רפורמת הכשרות. אז קודם כול, יוליה מתהדרת ואומרת: זה רק התחלת הדרך – רפורמת הכשרות, רפורמת הגיור. היא מתהדרת במה שהיא חושבת לעשות. זה רק ההתחלה; גם נישואים אזרחיים, גיור ותחבורה ציבורית בשבת. רפורמת הכשרות זו אחת הרפורמות הרעות, קודם כול ביוקר המחיה. תבינו למה זה יקר: היום משגיח מקבל 30 שקלים לשעה. מה תגידו לו, שמה, יבוא עכשיו תאגיד פרטי ויגיד: אני רוצה לשלם לו 30 שקלים, אבל הוא יצטרך לקחת יותר. על מי זה יושת? יש שתי אופציות: או שזה יושת על אותו בעל עסק, ואז הוא יצטרך להעלות את זה, או שמצד אחד הוא יצמצם את הכשרות ולא תהיה כשרות, הכשרות לא תהיה טובה. אז העבודה בעיניים הזאת – על מי? על אותם מסורתיים? אנחנו נמשיך לאכול את הכשרות שלנו, אנחנו יודעים לאכול כשר, ונלך ונשלם יותר כסף בשביל הכשר. אין לי בעיה. אבל זה בשביל להרוס את המדינה היהודית, מתן כהנא.
יוליה, משתמשים בך. תבדקי את הקשרים שיש לבוס שלך, ליברמן, ולמתן כהנא ובנט עם, הרב סתיו, עם צהר, שבשבילם קם החוק הזה. תבדקי שלא תהיה פרשת פאינה מס' שתיים. תבדקי שאת לא בדרך לשם, שלא צוחקים עלייך. תבדקי את זה, יוליה מלינובסקי. לא סתם נתנו לך, ואת הולכת ומתפארת בזה. גם פאינה התפארה במה שהיא עשתה, עם כל הכספים הקואליציוניים שלה, ואיפה היא היום? מישהו עוזר לה היום? צוחקים עליה היום. תיזהרי, ואל תגידי שלא הוזהרת על הקשר הלא-כשר עם צהר. ראי הוזהרת. אל תפגעי ביהדות.
מתן כהנא, אל תתהדר בפגיעה שלך ביהדות. מפלגה שאמרה שלא תפגע ביהדות – מה היא עושה אם לא פוגעת ביהדות? מה הם עושים? אנחנו נילחם על היהדות בכל מחיר, על הכשרות, על הגיור. לא ניתן לרפורמים דריסת רגל. העבירו להם 40 מיליון. מה זה רפורמים? שתבינו אחת ולתמיד מה זה רפורמים. אין לי בעיה עם שום אתאיסט במדינה. אני גדלתי בעכו, בשכונה שאינה דתית, שכונה חילונית, היו לי חברים חילונים ועד היום יש לי חברים חילונים, ויש לי גם חברים אתאיסטים. אני יודע לדבר איתם והם יודעים לדבר איתי. אני יודע לדבר איתם ואני מכבד אותם והם מכבדים אותי. אבל כאשר אדם בא ואומר: תשמע, אני מזייף את היהדות שלך, אני גם מותג, אז תפתח מותג חדש. אל תגיד שאתה יהודי, כי גיור רפורמי הוא לא גיור. אדם שהתגייר בגיור רפורמי נשאר גוי. אל תבוא ותגיד לי: תשמע, אני גם מותג. אתה גם מותג? תפתח בשם אחר, לא אותו הדבר. בוא נראה אותך מתמודד עם מותג שנקרא משהו אחר, כמו שיש אסלאם. תקרא לעצמך, לא יודע, רפורמיסט. לא יודע מה תקרא לעצמך. בוא תתחרה איתי ככה.
אלא מה? אתה רוצה להטעות את הציבור, רוצה לזייף. אנחנו רואים את כל ההתנהלות שלהם. נותנים להם 40 מיליון עכשיו למה? 40 מיליון להתבוללות. איפה המסורת? להתבוללות? אבותינו מסרו את נפשם בשביל לא להתבולל. מסרו את נפשם. ואנחנו מה? מה אנחנו הגענו? לאן? לאיזו מדינה יהודית, שתהיה מדינה של כל אזרחיה? ככל העמים? אנחנו מדינה יהודית, תכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם. אנחנו לא מדינה של גויים, אנחנו מדינה יהודית; יש בה גויים. אבל את הסממנים האלה אתם לוקחים לנו. עם הסממנים האלה מה אתם רוצים לעשות? להרוס את המדינה שלנו? שלא נחיה פה כיהודים?
אבל כשאני מסתכל על מה שאומרת הגמרא במסכת סוטה – ואני אגיד את הלשון שלה ואפרט – אני סך הכול אולי קצת מתעודד: "בעקבתא דמשיחא חצפא יסגא ויוקר יאמיר. הגפן תיתן פרייה והיין ביוקר. והמלכות תיהפך למינות ואין תוכחה – – – פני הדור כפי הכלב – – – ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים".
חוליי החברה מוצגים במשנה ובעצם מקיפים לנו את כל תחומי החיים, מהכלל אל הפרט: "חצפא יסגא" – עזות מצח תשגה, עזות המצח תתרומם בכל חוצות. אתם תראו את הדורסנות. אין ערכים, אין שום כבוד, נרמס הכבוד, אנשים לא עומדים במילה שלהם. אנחנו רואים את הקואליציה, רואים את ראש ממשלה – בחצפא יסגא: מבטיח דבר ורומס את אותם אלה שבחרו בו. רומסים את החלשים.
"היוקר יאמיר", אומרת המשנה – יהיה מצב כלכלי שמצד אחד יהיה שפע, אבל הכול גבוה. מוצרי היסוד יהיו בשפע על המדפים, אבל מצד שני היוקר יאמיר. אנחנו רואים את עליית המחירים שקורית בארץ, וזאת רק התחלה. מחירי הפירות עלו ב-15.4%, מחירי הירקות עלו ב-9.4%, מחירי העופות – ב-13.5%, ויצרני הטואלטיקה גם הם דורשים להעלות את המחיר שלהם בין 8% ל-24%; יצרני הלחם רוצים להעלות ב-8%, הקמח – בין 16% ל-60%, תלוי איזה. מס על המשקאות המתוקים, על הפלסטיק.
"הגפן תחת פרייה" – הגפן הפכה לסמל. היין ביוקר. היין ביוקר. אנחנו רואים שמעלים לנו את המשקאות המתוקים, אבל מה עושים?
לא, הוא לקח לי חמש דקות בדיבור עם זה, אבל אני אקח רק דקה.
אנחנו יודעים שמיץ ענבים ששומרי המסורת מקדשים עליו – וגם אני מקדש עליו בשבת – גם את זה מעלים לנו.
"המלכות תיהפך למינות" – אין שליטה. המלכות עצמה, שאנחנו מאמינים בה' – אנחנו רואים שאנשים באים ותוקפים אותה. אנחנו רואים את הרפורמים מנסים להשתלט.
"ואין תוכחה" – הביקורת הציבורית פתאום נעלמה. אנחנו רואים את אותם אנשי תקשורת יפי נפש שהיו כל הזמן באים ותוקפים את ממשלת נתניהו, את החרדים – פתאום על אותם דברים הם לא תוקפים, רק מחבקים.
"פני הדור כפני הכלב" – הרי מה זה "פני הדור כפני הכלב"? בעצם המנהיגים אמורים להוביל. מה המנהג של הכלב? שהוא רץ והבעלים אחריו, וכל רגע הוא מסתכל לראות את הבעלים שאחריו. יש מנהיגים שכל הזמן מסתכלים אחורה ואומרים: תשמע, מה נתניהו עשה, מה נתניהו עשה. מה, אנחנו נסתכל – והוא, נתניהו, והוא, נתניהו, כל הזמן מסתכלים רק אחורה, במקום שיסתכלו קדימה ויסתכלו מה צריך באמת לעזור לעם ישראל.
ואנחנו, כשאנחנו מסתכלים על הדברים האלה, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים. אולי זה הנחמה. התקציב יעבור, לצערנו, הפגיעה בחלשים תהיה, לצערנו, אבל זה עקבתא דמשיחא. אנחנו עוד נחזור, בעזרת השם, למען אותם חלשים, למען עם ישראל. תודה רבה.
3,654 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.