נכון, נכון. כן, כן, לצערי הרב השפעת לא דילגה עליי.
לא, לא, הכול בסדר, אני אחרי. והתרופה הכי טובה? ערק.
אבל אדוני השר, איפה הנורבגים? אין נורבגים היום? הם בנורבגיה? אה, יש פה, אז זהו, אז דווקא בגלל שיש מרוקאים – – –
הנאום שלי היום הוא בעצם על שתי ערים. תקשיב, אדוני השר. היום לפני 73 שנים המוני מוסלמים טבחו ביהודי אוג'דה וג'ראדה שבמרוקו. לזכרם אני רוצה לקרוא היום את הנאום הזה, ותיכף אקשר אותו גם לתקציב:
הפורעים בעטו בו, דרכו עליו, וכתוצאה מכך הילד, בנו של שמעיה ז"ל, נהרג. בבוקר של 7 ביוני 1948 הסתער המון מוסת, חמוש בגרזנים, בסכינים, אל השוק היהודי בעיר אוג'דה שבמרוקו ורצח ארבעה יהודים. למוחרת הפרעות האלה התפשטו גם לעיר השכנה, לג'ראדה, ו-38 יהודים נוספים נרצחו בדם קר. הבתים והחנויות, נבזזו, בתי הכנסת חוללו, ועשרות רבות של יהודים נפצעו. יהדות מרוקו כולה חטפה באותו זמן הלם ונותרה חבולה וכואבת. בין ההרוגים היו נשים, ילדים וגם רב הקהילה משה הכהן סקלי ומשפחתו.
הרקע לפרעות התחיל שלושה שבועות קודם לכן, עת הכריז דוד בן-גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל, והדליק מחדש את הכיסופים של יהודי מרוקו לשוב לציון. היהודים הרבים פתחו בהכנות לעלייה והתחילו לנוע לכיוון העיר אוג'דה, שהייתה מוקד מעבר ממרוקו לאלג'יריה, ומשם לישראל.
בעקבות ההכרזה תנועת היהודים לעיר התגברה, כך גם התגברה ההסתה כלפי היהודים מצד העיתונות המקומית, וגם מצד גורמי הדת והממשל ברחבי המדינה. תוצאות ההסתה הרצחניות זעזעו את יהודי מרוקו. אומנם, חלק מהפורעים הועמדו לדין ואף נענשו, אך רשמי הפרעות האלה נותרו חרוטים בליבם גם היום, 73 שנה אחרי. בשנה שלאחר הפרעות, בשנת 1949, עלו ממרוקו למעלה מ-18,000 יהודים.
בכל דור, וכמעט בכל מקום בעולם, היו מי שהתנכלו ליהודים פעמים רבות. זה הגיע גם לפרעות עם תוצאות הרות אסון. החברה הישראלית – תשמע, אדוני השר – מכירה את הסיפורים שהתרחשו, בעיקר איפה? באירופה, ופחות מודעת למה שהתרחש במקומות אחרים, במזרח. במסגרת יישום מסקנות ועדת ביטון – תקשיב טוב טוב, אדוני השר – אני פועל לכך שמערכת החינוך תספר את הסיפור השלם.
מי אמר את זה? מי כתב את זה? מי פרסם את זה? אדוני ראש הממשלה בנט. כל מה שקראתי עכשיו – בנט סיפר את זה, מעל הרשתות החברתיות. נאם פה, אמר את זה. ואללה, אתה יודע מה? הייתי אופטימית. סוף-סוף הסיפורים של יהדות מרוקו והמזרח יצאו החוצה. לאו דווקא רק בפרעות, אלא גם בשירה. אתה יודע, רבי דוד אלקיים, שכתב שירים ופיוטים רבים, היה בן משפחתי ממוגדור.
אתם יודעים למה הוא כתב את הנאום הזה? כי הוא בחן. אתה יודע, תמיד יש לו סנסורים מה טוב, מה עובר מסך וכו'. אז הוא החליט שהוא כותב את הנאום הזה ואת הפוסט הזה. ואז הוא גם עשה מעשה. הוא הקים את ועדת ביטון. היא הוקמה כדי לבחון את המצב הקיים בתוכניות הלימודים ביחס ליהדות ספרד והמזרח, ולהגיש את המלצות הוועדה כדי ליישם אותן, והכי חשוב, לחשוף בפני התלמידים את הנושא הזה – נושא שלא נחשף עד עכשיו.
בנט, ייאמר לזכותך, אתה מינית את הוועדה. זו ועדה מאוד מאוד חשובה, אבל יישום ההחלטות שלה – כולנו יודעים שכשמקימים ועדה, יישום ההחלטות זה הדבר הכי חשוב – אז יישום ההחלטות שלה חשוב יותר. ואני יודעת שהממשלה הלבנה הזו שכחה מהמסקנות של הוועדה, וזה הזמן, אדוני השר. זה הזמן. ואני קוראת מפה, מהבמה הזו, מבלי חלילה לפגוע באף אחד, ליישם את המסקנות שלה.
אני מציעה לו: תעצור רגע, תפסיק לטוס לחו"ל. די, מילאת כבר אלבומי תמונות עם כל כך הרבה מנהיגים, שב פה ותגיד: פעם הקמתי ועדה, שנקראת ועדת ביטון. יאללה, אתם יודעים מה? בואו ניישם אותה, שיהיה קצת טוב לחלק מהעם הזה, שפשוט לא חשוף למה שקרה בקהילות הללו. חמש שנים חלפו מאז פרסום הדוח. הוא היה אז שר חינוך אבל מאז הוא היה בעוד כמה תפקידים. לא משנה, חמש שנים חלפו מאז שפורסם הדוח לשילוב התכנים מיהדות ספרד במערכת החינוך. המסקנות שלה לא יושמו. אדוני השר, אפילו לא אחת. אפילו לא מסקנה אחת. המשורר ארז ביטון אמר השבוע, ובצדק, כך: אם מצאו 30 מיליארד שקלים לשימור הקואליציה, ניתן למצוא 200 מיליון. אתה יודע, זה כלום. זה היישום. כך גם אנחנו נוכל ללמוד על יהדות ספרד והמזרח.
מה אומר ומה אגיד? ממשלת אחדות, קראתם לזה. החלטת הוועדה הייתה להביא לאיזון ביחס למורשת קהילות המזרח, להעמקת התחושה של אחדות העם. קראו לממשלה הזו ממשלת אחדות, ממשלת איחוי, מממשלת ריפוי. הצעד הראשון – היה צריך לבוא ולהגיד: אני מיישם את החלטות ועדת ביטון, כדי שבאמת חלק גדול מהעם באמת יחשוב שמדובר פה בממשלה שבאמת באה לעשות טוב לעם הזה.
לא נעבור בשקט על עניין ההשתקה, אני אומרת לך, אני אישית, כבת ליוצאי יהדות מרוקו, עם המורשת הרחבה שלה. ההורים שלי והמשפחה המורחבת היו אנשים משכילים, אנשים שידעו ונתנו יד. היו אומנים, היו אנשים משוררים, היו אנשים שכתבו כתובות בצורה כל כך אומנותית. אני חושבת שהיה צריך להביא את זה לידי ביטוי. הייתי במרוקו לפני שנתיים וניסיתי להסתכל מסביב, איפה הדברים. הם ידעו. הם יודעים להקים מוזיאונים והם ידעו כן לשמר את יהדות מרוקו. והם כן יודעים. כל מי שיגיע למרוקו יראה שם בתים של יהודים שעד היום משמרים אותם, קברי צדיקים שמשמרים אותם, בתי כנסת. מאיר, אני צודקת או לא? על כל בית כנסת יש שומר ערבי. המלך משקיע כספים בשמירת המקומות הקדושים ובהיסטוריה והמורשת של יהדות זו. אבל כאן לא השכילו לעשות את זה. ואז באים ואומרים לנו: למה אנחנו מרגישים? עד לרגע זה – הוריי כבר עברו מהעולם הזה, אבל לפחות אני, שנמצאת כאן, אני כן רוצה לשמר את המורשת שלהם. אני כן חושבת שצריך להביא את זה, ללמד את הילדים שלנו. לצערי הרב, חמש שנים לא השכילו לעשות זאת. אני חושבת שבאמת לא נעבור בשקט על עניין ההשתקה וההדרה של מורשת יהודי המזרח. יש רצון לתת ביטוי וייצוג לקולות החשובים האלה, אם זה בחינוך, אם זה באקדמיה, אם זה במחקר, אם זה במוסדות ההשכלה.
נכון שהוא נמצא כרגע בוועדת האקלים. יותר חשוב? יכול להיות, בעיניו, אבל בעינינו חשובה גם המורשת והיהדות. הרי לאט-לאט אנחנו מתרחקים מזה. כל יום, כל יום אנחנו מתרחקים, עם הגזרות הנוראיות שמוטלות על העם הזה.
ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אני באמת פונה אליכם ומבקשת לתקצב עוד בתקציב הנוכחי. עוד בתקציב הנוכחי לשנות את זה, לעשות מעשה, וכן לבצע וליישם את המלצות ועדת ביטון. הרי מה יקרה אם לא יכניסו את המלצות ועדת ביטון לתוך מערכת הלימודים? השסעים החברתיים והתרבותיים ילוו אותנו, וזה יפגע בלכידות העם הזה. ההיסטוריה של קהילות ישראל היא בנפשנו, אנחנו כן צריכים לשמר את ההיסטוריה. אם העם הזה שמר על עצמו כל כך הרבה זמן, זה בזכות היהדות, בזכות המורשת, בזכות הזיכרון שמלווה אותו יום-יום, דקה-דקה. והגיע גם הזמן שילדי ישראל ילמדו את הסיפור השלם של היהדות הישראלית, של עדות המזרח.
אוי, בנט, בנט, בנט. אני יודעת שקיום הבטחות זה לא הצד החזק שלך, אבל יש לי בקשה אליך. אולי פעם אחת, בהזדמנות אחת, בהזדמנות אחת, חד-פעמית, שבתקציב הקרוב תעמוד בהבטחה אחת. זו ועדה שאתה הקמת, אתה דאגת שהיא תקום. אתה חשבת שבאמת יש פערים וצריך להכניס את זה למערכת החינוך. כמי שבאה מתחום החינוך, הרי הכול מתחיל ומסתיים במערכת החינוך. ברגע שמערכת החינוך יודעת לדאוג, יודעת להבין את הצרכים שלה, היא גם יודעת איך לטפל בזה, ויש המון דרכים. ועדת ביטון הקיפה את זה מכל הגוונים, מכל הזוויות, אם זה בצד האומנותי, אם זה בצד ההיסטורי, אם זה בצד האקדמי, בכל הדרכים האפשריות. והכינה דוח מפורט באמת. אני עברתי עליו, יש שם דברים מדהימים, יש דברים מצוינים ובסך הכול העלות של כל יישום הוועדות האלה זה 200 מיליון שקלים. אז אולי באמת תעשה מעשה, נפתלי בנט, במקום רק להצטלם עם כל מיני מנהיגי העולם, שבאמת ובתמים – העם הזה גם שוכח את זה מהר, אבל הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא יכול לזכור את המורשת שלו. מורשת לא עוברת ככה, היא לא נמצאת באלבום התמונות, היא נמצאת בתוך הלב שלנו, היא נמצאת בתוך הנשמה שלנו.
אבי, זיכרונו לברכה, רפאל פרץ, היה פעיל ציבור. הוא היה איש תנועת החירות, עבר מבית לבית, כל כך דאג שאנשים יבואו ויצביעו ויממשו את זכותם הדמוקרטית להצביע. אני מאוד מקווה שהוא מסתכל עליי משמיים ואומר: בתי היקרה, יש לנו מורשת מפוארת, מורשת שיש בה שירים, פיוטים, אמנות, ציורים, אקדמאים וכו' וכו'. שירימו את זה קצת למעלה, שגם הנכדים שלך, קטי, ילמדו. אם את לא למדת את זה בבית הספר – ואני למדתי היסטוריה, אחד התארים שלי זה בהיסטוריה. לא למדנו – אבל כן למדתי את כל הדברים האחרים, יהדות המערב ומזרח אירופה, הכול, את זה כן, אבל לא למדתי על יהדות ספרד, לצערי הרב. היה איזשהו קורס קטן, שלא היה חובה אפילו, את זה כן למדתי.
אז אדוני השר, אני מאוד מקווה שבאמת תהיה אוזן קשבת ודלת פתוחה לפחות – לא לנו, אלא ליישום ועדת ביטון, שמי שמינה אותה הוא נפתלי בנט, שהיום הוא ראש ממשלה, ממשלת ישראל. לא משנה איך הוא השיג את התפקיד הזה, זה לא מעניין, זה כבר לא מעניין. זו עובדה קיימת והוא נמצא פה והוא ראש הממשלה. אבל לפחות דבר אחד ממה שהוא הבטיח, שלא ימשיך את מסכת השקרים שלו, דבר אחד – ליישם את ההמלצות של ועדת ביטון. אז תודה רבה לכם.
אני גם הייתי מורה להיסטוריה. אתה יודע, מורים להיסטוריה – –
– – מורים להיסטוריה מקבלים גם – – –
ידעת על הפרעות באוג'דה ובג'ראדה? נהרגו שם הרבה מאוד אנשים, ידעת?
לא ידעת, חידשתי לך עכשיו בנאום שלי, נכון?
ועל הפרעות שהיו בעיראק? מה קרה? גם על זה צריך ללמוד. אתה יודע מה, אנחנו יושבים פה כנסת שלמה ומדברים על כפר קאסם. יש יהודים שנרצחו, גם עליהם צריך לדבר. אבל אנחנו שוכחים את זה, אנחנו מדברים על כל הרציחות האחרות, לא מדברים על היהודים במזרח.
היו שם פרעות, נרצחו שם אנשים, יש שם היסטוריה, יש שם מורשת. לא יקרה שום דבר אם הנושאים האלה ייכנסו.
יישום ועדת ביטון, אני לא יודעת עד כמה אתה בקי במה שכתוב שם ובמה שהוחלט שם, ישבו שם אנשים, להערכתי למעלה משנה, כדי להכין את הדוח הזה. הדוח הזה מפורט. בדוח הזה יש הרבה מאוד סעיפים מצוינים, נהדרים, שאני חושבת שקל היה ליישם אותם, ולא במחיר כבד.
זה מכעיס, וזה מכעיס.
1,600 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.