הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי אני אפתח קודם כול בפרשת השבוע, פרשת תולדות: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק". המשך הפרשה הרי ידוע: כשמגיע יעקב לקבל את הברכה שהובטחה לעשו, יעקב אבינו ממשש את ידיו ואומר את המשפט הידוע: "הקֹּל קול יעקב" – אני שומע אותך, יעקב, יש לך קול עדין, אבל "הידים ידי עשו". עשו היה שעיר והוא מישש בידו. יעקב שם בגדי חמודות וכל מיני בגדי צמר בשביל כביכול להטעות. הרי יצחק, הייתה לו רוח הקודש.

"הקל קול יעקב" – במקרה הזה אנחנו משמיעים את קולו של יעקב. "הידים ידי עשו" – התקציב הזה הוכן בידי מי שבאכזריות רבה פוגע במאות אלפי משפחות. הקואליציה מגדירה את היום הזה "יום מכונן" – היום הונח תקציב 2022-2021 לאחר שלוש שנים של שיתוק וכו' וכו'. ואני רק חושב על ההרגשה של מאות אלפי משפחות שביום הזה – כבר מאתמול, ב-1 בחודש, כמה גזרות ניחתו עליהן; אגב, בלי שום דיון, בהינף יד של חתימת שר האוצר, כמו המס על החד-פעמי וכו' וכו'.

איני יודע מה מעמדם של חברי הכנסת, מה כוחם של חברי הכנסת בוועדות, אבל הידיים עשו. בסופו של יום אותם קשישים שכביכול בסעיף אחד נותנים להם תגבור – כשלוקחים את המספרים ומחלקים אותם הוא לועג לרש, אבל בכיס השני פוגעים להם, לאותם קשישים ומבוגרים ומוגבלים, שלא יוכלו לשטוף כלים וישלמו מאות שקלים יותר במה שנתנו להם בכיס אחד עשרות שקלים יותר. אתם מבינים את המשמעות?

אני אמנה לפחות כמה נקודות, לשפוך אור על הספר עב הכרס שמונח כאן, שבן לילה הוכנסו בו רפורמות ששנים לא חלמו פקידי האוצר להעביר וניצלו רגע; דיונים על גבי דיונים שאמורים לעשות לכל סעיף בנפרד; חוק ההסדרים שלא היה כמותו מעולם; רפורמות שאין להן שום נגיעה ותוספת כלכלית לתקציב המדינה אלא דריסה גרידא.

מס על משקאות קלים – אתם מדברים על בריאות? תגידו לי, רביעית יין לקידוש ולהבדלה של מיץ ענבים לא יכולתם לשמור? לא יכולתם להגן גם על רביעית יין? למי היין לקידוש, לחרדים? לחסידים? לכולם. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש משפט שאומר: אם יהודי לא יודע לעשות קידוש, יבוא הגוי ויעשה לנו הבדלה. אתה יודע כמו עומק יש בזה? אם אתה לא תדע לקדש את עצמך בדברים שחשובים לך, כבר יבוא האחר שיבדיל אותך לגמרי וינתק אותך מהערכים.

יש אבא של שבת שיכול להיות שקוראים לו נפתלי, יש אימא של שבת שיכולים לקרוא לה אילת, אבל בסוף זה משהו, קונסנזוס לכולם, שרוצים לעשות קידוש. זה דבר פעוט, אבל כשמדברים על תקציב בשורה, אם על רביעית יין של קידוש לא ידעתם לשמור, איזו בשורה הבאתם לציבור ולעם היושב בציון, שקידוש נעשה לדעתי לפחות ב-80%, 90% מהבתים של העם היהודי במדינת ישראל? אנשים שאני יודע, גם אם הם נוסעים בשבת ונוסעים לים, מבחינתם קידוש והבדלה – זה נשאר לדורי-דורות. גם על זה הקואליציה הזאת לא ידעה לשמור, ולזה אתם קוראים תקציב של בשורה.

מס על חד-פעמי – אתם חשבתם כמה צה"ל יתחיל לשלם על חד-פעמי? אתם מעבירים כסף מכיס לכיס? דיברתם עם מנהלי בתי החולים, כשבצד אחד אתם מספרים להם על בשורות בוועדת הבריאות, תוספות לבתי חולים – דיברתם עם מנהלי בתי חולים כמה כסף הולך לעלות להם החד-פעמי? דיברתם עם בעלי מוסדות לבעלי מוגבלויות? על כל 100 תלמידים זה תוספת של 50,000 שקלים בשנה רק עלויות של חד-פעמי. בדקתם? הוזלתם לצד ההתייקרות של חד-פעמי את המים? הרי דיברתם על מדיח – אתם בטוחים שכל מדינת ישראל זה רעננה ותל אביב. ממש. אין פריפריה; כולם יש להם מדיח. זה נראה טריוויאלי – ממש לא. אגב, כל סיבוב שטיפת כלים של מדיח זה עשרה ליטר מים. הוזלתם את המים לצד ההתייקרות של החד-פעמי? לא, מה פתאום?

לפחות לפי הנתונים שהצגתם כאן אמורים להיכנס לתקציב המדינה 280 מיליון ש"ח רק מהחד-פעמי – שרובו יושת על משפחות ברוכות ילדים, יהודים ושאינם יהודים, אדוני היושב-ראש. אתם יודעים שיש דוגמה נוספת: רצו, בשם הגנת הסביבה, להטיל מס על השקיות. זוכרים? כל שקית עולה 10 אגורות. לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, השימוש בניילון חד-פעמי עלה, לא ירד, לא פחת. זה לא הוסיף לאקלים. אבל לצד זה שזה עלה, מי משלם על הניילונים החד-פעמיים? אותה אישה בסופר, אותה קופאית, אותם אנשים, בסוף זה חזר שוב.

חבר הכנסת מרגי, בהיותו יושב-ראש ועדת הכלכלה, נלחם בחירוף נפש נגד הפיקדון של בקבוק ליטר וחצי. מה הסיבה? מה עם הגנת הסביבה? מה עם המרחב הסביבתי? לא, זה לא יפחית אלא רק יטיל עוד מס על אותם אנשים. מי קונה 1.5 ליטר? אותה משפחה שרוצה לקנות בקבוק שתייה. אז תטיל עליהם גם את העלות של הפלסטיק, ובסוף הכספים הולכים בדיוק לאותן חברות גדולות. לנו אתם רוצים לספר סיפורים שהמטרה של המס על החד-פעמי זה בשביל הגנת הסביבה? כמה אפשר לעבוד על אנשים? לא, זה עוד גזרה על משפחות ברוכות ילדים, ורק עליהן יושת כל המס הזה.

עוד דוגמאות: אותו מסכן שהזמין תור בבית חולים ולא הגיע. אין לו ביטוח פרטי, הוא לא נמצא במדיקל סנטר או באסותא, הוא הזמין תור מסכן בבית חולים בילינסון, תל השומר, והוא לא הגיע לתור. מי לא מגיע לתור? אחד שיכול להיות שהעובד הזר שלו לא יכול להביא אותו, שהבת לא הגיעה לשמור על האימא אז הבעל לא יצא. בן אדם לא מוותר סתם על תור, אבל בתקציב החדש יש בשורה: יהיה קנס לאותו מסכן שלא הגיע לתור בבית חולים. זה תקציב בשורה. כשהיום אנחנו מסתכלים על מס הבריאות, שמפעם לפעם תופח, אנשים אומרים: אה, זה רק השתתפות ותרופות – פתאום בסוף החודש מוציאים מאות שקלים. במקום לתת כסף לתרופות מצילות חיים – לא, צריך לתת קנס לאותו מסכן או מסכנה או מבוגר או מבוגרת שלא הצליחו להשתמש בתור שלהם שנקבע בבית החולים. בשורה.

עוד דוגמה – רפורמת הכשרות שמדברים עליה כל כך. הרי מה זה חוק ההסדרים? כל רפורמה שיש לה השלכה תקציבית, שיש לה משמעות כלכלית ואולי רוצים לקצר תהליכים – מכניסים. מגיעים הכלכלנים ועושים חישוב פשוט: הם אומרים שרפורמת הכשרות תייקר את המוצרים. לא תהיה שום הוזלה ובטח שלא תהיה שום הכנסה לקופת המדינה. אז למה הכנסתם את זה בהינף יד, בלי ללמוד לעומק, ועל הדרך לזרוק 4,000 משגיחי כשרות עוד פעם לאבטלה, ועל הדרך לגרום לאותם אנשים ששילמו עד היום על התעודה 500 שקלים, שישלמו 2,500 שקלים? על מי אתם עובדים? זו בשורה? סעיף בחוק ההסדרים – להכניס אותו יחד עם כל התקציב הגדול, האכזר הזה? אבל יש כאן בשורה: לפגוע בערך האישי, האידיאולוגי, היהודי, ההלכתי – זה מה שעושה רפורמת הכשרות. ובאים אנשים ומתהדרים: שנים לא נגעו וצריך לתקן.

ריסוק הפריפריה – כמעט ונמחק. 50 מיליון שקלים נתנו לחיזוק הביטחון התזונתי. כששר הפנים לשעבר הביא כסף קראו לזה כסף קואליציוני, אבל הכסף הזה הלך להוזלת המים, להורדת המע"מ על המים. ביטחון תזונתי, שנתנו 700 מיליון שקלים בתלושים לאנשים, יהודים ושאינם יהודים, חרדים ושאינם חרדים, אותם אנשים שמגיעה להם הנחה על פי זכאות, אנשים שכל החיים שלהם נזקקו לעמותות צדקה פתאום הולכים בכבוד והרימו ראש, והגיעו לסופרים, וקנו אוכל בתלוש מזון – על זה אומרים: כסף קואליציוני במחשכים, לצרכים קואליציוניים. אבל צרכים קואליציוניים אחרים הם שקופים. 40 מיליון שקלים לרפורמים זה דברים ערכיים; 12 מיליון שקלים לחתולים. אגב, יצא איזה סרטון של חתולה שהגיעה לסופר ומחזיקה אוכל. באו אליה בעלי הסופר ואמרו לה: חכי עד יום שישי שהתקציב יעבור ואז תיכנס לתוקף המלגה שמגיעה לך, תוכלי לממש.

מר בנט, ללא ספק, התגלה בחודשים הראשונים שלו בכהונת ראש הממשלה – אוהב לטייל. אוהב לטייל. היו באמת תמונות חובבים עם ראשי מנהיגי העולם. איזה מצחיק שיש תמונה שלו עם ביידן: "פגישת מנהיגים", של מנהיגים, שני מנהיגים. להבדיל אלף אלפי הבדלות – זה, יש לו 78 מיליון איש שתמכו בו וזה יש לו פחות, מתחת לאחוז החסימה, זה אין לו, לפחות לפי הסקרים.

ואני מציע למר בנט לבוא לבקר באותה חנות שהוא דיבר עליה, חנות מצעים באלעד, בנתניה, שלפני שנה אמרת: אני מבקש להציל אותן. תבדוק את החנויות – היום אף אחד לא יכול להיכנס אליהן, כי אותם אנשים מוחלשים מקבלים דריסה אמיתית. איך הוא אמר? יש לנו עם שהולך ונעלם.

יש לנו עם שהולך ונעלם. עד כמה שהוא אמר – אולי היושב-ראש ידליף לנו – –

– – מהפתק של שר האוצר.

אולי יש תוספת, אולי יש תוספת – – –

אולי התקבלה הסכמת שר האוצר ל-100 מיליון שקלים – – –

מנסור, בפרשת השבוע – – –

בפרשת השבוע – – –

בפרשת השבוע עשיו מכר את בכורתו ליעקב – במה? בנזיד עדשים. אתה חושב שאנחנו יכולים להגיד אמן על 100 מיליון שקלים כשהגזרות על הציבור שלנו הן במאות מיליונים? אנחנו אומרים לך: לא, תודה. נקבל את מה שמגיע לנו בזכות. נקבל את מה שמגיע לציבור שלנו על פי קריטריונים.

אגב, אני שומע ביקורות של נאורים – ראיתי, יאיר גולן: מיטב ארגוני הפשיסטים האנטי-ישראלים מסיתים כנגד הממשלה ותוקפים את התקציב. פתחתי גוגל, בוויקיפדיה, מה זה נקרא "אופוזיציה" על פי המילון: "מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק". כל מה שחוקי אנחנו נעשה, ובעיקר – נציב מראה מול הקואליציה. זה תפקידה של האופוזיציה, ועל זה קוראים לנו פשיסטים.

אתה יודע מה? ראיתי פוסט שהעלתה יושבת-ראש מפלגת העבודה לשעבר חברת הכנסת שלי יחימוביץ' – כי היום יש בכנסת פייק-מיניסטיות, לא באמת פמיניסטיות. היא הוציאה ציוץ ואמרה: "ח"כיות יקרות, רימו אתכן" – לפני שהצביעו בוועדת כספים – "הערב תידרשו להצביע בוועדה על נוסח שכל 'ההישגים' שבגללם נכנעתן והפקרתן לנפשן נשים מבוגרות עניות מוסמסו בו ונעלמו – – – עבדו עליכן. האצבע שלכן היא לא אוטומט. מי שדורכים עליה פעם אחת ידרכו עליה פעם נוספת. אין צל"שים על כניעה. הצביעו נגד".

היא לא חרדית, היא לא חשודה כאוהבת האופוזיציה הנוכחית, לא חשודה כתומכת מר נתניהו ולא כתומכת דרעי, אבל ייאמר לזכותה שהיא אמרה תמיד את מה שהיה על ליבה באמת. היא לא הייתה פמיניסטית-לשעתה, כמו שהיום אנחנו רואים כאן את הצביעות של חברות כנסת שמתהדרות בהגנה על נשים בכל מיני ורסיות, אלא באמת. העלאת גיל הפרישה – יש פגיעה יותר גדולה מאשר באותן נשים מסכנות שמאלצים אותן לפרוש, או שכרגע לא יקבלו את מה שמגיע להן בגלל העלאת גיל הפרישה? אבל יש להן בכלל שיקול דעת?

אבל תראו את הבדיחה, חברי הכנסת: הרי הקואליציה לקחה כרגע מקדם ביטחון להצבעות. תארו לכם שאחד מחברי או חברות הכנסת שנמצאים בשורות האחרונות – –

– – שנמצאים – הרב מלכיאלי. ניר אורבך, אחרי התקציב הוא אמור לקבל לפחות – אמרתי את זה לפני חודשים, לפני חודשים אמרתי את זה, ובוא נבדוק שלא טעיתי – אחרי התקציב הוא אמור להתמנות לשר, מלכיאלי, שר ההתיישבות.

ניר, אתם לא פראיירים.

הרב מלכיאלי, אחרי התקציב הוא יתמנה לשר ההתיישבות. הוא יוותר על זה כל כך מהר, תגיד לי?

בסדר. אגב, ועדת הכנסת – דורסנות שכזאת. גם בחוק התקציב – – –

גם בחוק התקציב – לא – הפעלת סעיף 98 פעם אחר פעם והשתקת קולה של האופוזיציה יבואו בסוף אליכם כבומרנג אמיתי. מר מנסור, אני אומר לך אמיתי – חבריי לאופוזיציה אומרים את זה פעם אחר פעם: ניקח את כל הסעיפים שהכנתם ועברו כבר את הייעוץ המשפטי, באמת. לנו היה – אתם יודעים שאתמול השר לשירותי דת מינה משנה למנכ"ל משרד הדתות. ביררתי, אמרתי: בואנה, לא יכול להיות. הקודמים שלו לא מינו משנה?

לא נתנו למנות. אמרו לו: אם אתה רוצה למנות משנה, תוותר על סמנכ"ל במשרד. מינו עכשיו גם סמנכ"ל וגם משנה למנכ"ל.

על פי הקריטריון של מינוי משנה למנכ"ל לא מגיע להם, אבל כפי שאמרתי, הייעוץ המשפטי במשרד לשירותי דת עובד בצורה מיטבית בשירותו של השר.

אני לא הספקתי לשאול את שר האוצר כשהיה פה איך הוא אישר למיניבוס שלם של פקידי האוצר ללכת להיפגש בטייבה או בכפר קאסם – איפה זה היה?

בכפר קאסם.

אולי שר האוצר – – –

אבל חמד, חמד, חמד, שר האוצר, מרגע – –

– – הבחירות התנהל ועמד מול פקידי האוצר. תשאל את ישראל כץ, שהיה שר האוצר בעבר. הגיעו לפה נציגי האוצר בוועדת – – –

אני אתן לך תשובה – – –

הינה, נמצא פה חבר הכנסת מרגי, שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה. הגיעו פקידי האוצר לוועדות הכספים והכלכלה – אמרו להם: תוציאו את התקנות של המעונות; זה היה כבר לפני. לא. קיבלנו הוראה – ממי הוראה? אין כרגע שר והכול באוויר – קיבלנו הוראה להמתין להחלטתו של שר אוצר חדש. כולם התיישרו בהתאם למדיניות של השר העתידי שאמור להיכנס.

הייתה כבר הסכמה והם ידעו לקראת מה זה הולך. כולם התיישרו בדרך.

אף אחד – – –

מנסור, אתה מתאר לעצמך תמונה כזאת של 20 – – –

אין בעיה. אמרתי לך, אתה קבעת – אנחנו נשתמש בהן. אתה מתאר לעצמך נורמה שכל בכירי האוצר מגיעים במיניבוס לבני ברק, לכולל שנמצא מתחת לביתו של הרב קניבסקי – שאגב, יש לו שליטה מאגית על מאות אלפים, לא על מספר מנדטים – ושם מנהלים קריטריונים? לא היה מעולם כזה דבר.

לא היה כזה דבר מעולם.

פקידי אוצר שיגיעו לביתו של – –

– – לישיבת פורת יוסף של חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה, והוא יהיה מלמעלה ויגיד: אני רוצה לדעת את התקציבים, מה קורה איתם, ורק אחר כך יחתמו על הסכם קואליציוני – אתה מתאר לעצמך? כל המדינה הייתה על הרגליים, ואחרי יומיים היו כותרות: שוחד ישיר.

אני לא נגד. רק אומר לך שכשאתה אומר מה עשו לפני כן – לא היה אפשרי.

לגמרי.

לא, מנסור, יש לך טעות.

לא, לא – –

– – אין בעיה. כפר קאסם זה חלק – – –

מנסור.

מנסור, בניגוד – –

– – בניגוד למה שאומר ראש עיריית טייבה, שזה לא חלק מישראל אלא פלסטין, אני כן חושב שכפר קאסם זה חלק ממדינת ישראל. בוא, זה לא – – –

נכון, חד וחלק.

מה, כפר קאסם זה ליד פתח תקווה, אני אלך לשם.

אבל לבוא להיות באזור של עמותה – עזוב להיכנס כן יקבלו כספים לא יקבלו כספים. זה עניין פרטי, אישי, שמגיעים לשם פקידים. אתה יודע מה? מילא היו הולכים לכפר המכביה, אתם מגיעים לשם – –

– – אבל כשאתה נמצא בבית של מישהו אתה נוהג לפי מה שהוא רוצה.

לא, לא. מזכיר הממשלה היה אחראי לתוכנית של החברה הערבית בלי כל קשר. התוכנית שבה היית ראש – –

– – הוועדה למלחמה באלימות ופשיעה בחברה הערבית – – –

אבל הוא נתן את זה, אבל בוא, אנחנו לא – אנחנו כולם יודעים, אנחנו רק – – –

לא קרב זה אל זה.

אדוני היושב-ראש, בסוף השבוע, ביום חמישי, ערב ראש חודש כסלו – ערב ראש חודש כסלו, שמסמל את חג החנוכה, שבו דלקה מנורה וקרה בו הנס של פך שמן הטהור – באו בניך לדביר ביתך וטמאו את היכלך, מה שרוצה לעשות עוד פעם הרב הרפורמי בכותל הקדוש לנו. ותקרא איך הרפורמים מתייחסים לכל בית המקדש, שאין להם "ותחזינה עיננו", לחלל את המקום הקדוש לנו ביותר, בערב ראש חודש כסלו לטמא את היכלנו, את פך שמן הטהור. לפתוח את התקציב ולנגוע פעם אחר פעם – אחרי שגמרו את רפורמת הכשרות רוצים להיכנס בנושא הגיור. השר לשירותי דת בקולו אתמול אומר שצריך לתת לכל בן אדם אפשרות במדינה להתחתן בדרך שהוא רוצה, כשאנחנו מדינת היהודים. אתה בחיים לא תסכים שאנשים ישנו לך את חוקי האסלאם בנישואין ובכל דבר. אתה אומר: כל אחד ינהג לפי דרכו, אבל שאצלך לא ישנו, אבל אצלנו מרשים לעצמם אנשים עם כיפה מדומה לנסות לשנות את התורה, שלא תשתנה בשום זמן, חס ושלום. תודה רבה.