אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. בלי לפגוע בחגיגיות המעמד – ובעוד רגע אגש לדברים הכתובים – אני לא יכול להתעלם מן העובדה שאנחנו מציגים היום את תקציב המדינה והחוקים הנלווים לאחר שלוש שנים שבהן הבית הזה לא דן בנושאים האלה, כאשר במליאה אין ולו נציג אחד של סיעות האופוזיציה. כנראה שהפיליבסטר המיותר נגד חוק קרן העושר, שנועד להעשיר את הקופה של הדורות הבאים – כנראה הפיליבסטר המביש הזה חשוב יותר מהשתתפות בהצגת פרקי חוק ההסדרים. ועכשיו נחזור למעמד החגיגי.
כן, להצטער ולהתבייש בשמם.
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת הנכבדים, בפתח דבריי אני מבקש לברך את ראש הממשלה, את ראש הממשלה החליפי, את שר האוצר כמובן, כל שרי ושרות הממשלה, ועימם גם את יו"ר סיעת רע"מ מנסור עבאס, וכמובן את חתן התקציב ויום ההולדת חברי אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, על הבאת תקציב המדינה לאישור הכנסת לאחר למעלה משלוש שנים שבהן התנהלה מדינת ישראל ללא תקציב לאומי מעודכן ומתאים.
תקציב המדינה כולל בתוכו בשורות חשובות, ויש בכוחו לחלץ מערכות שלטון רבות מהקיפאון שאחז בהן בשנתיים האחרונות. מטבע הדברים, התקציב והחוקים הנלווים לו לא מגשימים את כל היעדים והשאיפות של מפלגתי, מפלגת העבודה, אך מכיוון שאנו מאמינים ובטוחים שזהו התקציב הראשון של הממשלה הנוכחית אך בוודאי לא האחרון, אנו רואים בו צעד חשוב, נכון ומתבקש.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית שלושה פרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית: פרק ג', העוסק בתאגידים שהוקמו על פי חוק; פרק ו' העוסק בהיוועדות חזותית במסגרת הליכים משפטיים בבתי המשפט; פרק ט' הידוע, העוסק בנושא האסדרה הממשלתית – הרגולציה. לא אסתיר בפני חברי וחברות הכנסת את עמדתי כי שני הנושאים האחרונים שהזכרתי, ראוי היה להם להיות נדונים מחוץ לחוק ההסדרים, הן מחמת תוכנם והן מחמת היקפם. עם זאת, אציין שוועדת החוקה קיימה כ-20 דיונים מעמיקים בפרקי החוק האלה, שהתפרסו על פני עשרות רבות ומאות של שעות. בדיונים אלו נטלו חלק גורמים רבים, לרבות מן החברה האזרחית, האקדמיה והמגזר העסקי, והשתתפו בהם כמובן חברי הוועדה מטעם סיעות הקואליציה, אך גם חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה. לא נעלמה מעיניי העובדה שחוק ההסדרים הנוכחי הגיע אל חדרי הוועדות כאמור לאחר קיפאון של כמה שנים, ואני מקווה שהממשלה והכנסת בהובלתך תמצאנה את הדרך לצמצם את ממדיו של חוק ההסדרים בעתיד ולקבוע מסמרות ברורים למה ראוי שייכלל בו ומה לא.
לעניין פרק ג' של חוק התוכנית הכלכלית – בפרק זה מוצע לחייב תאגידים ציבוריים במינוי רואה חשבון מבקר בעריכתם של דוחות כספיים שנתיים, בהגשתם לשר הממונה על החוק שהקים את התאגיד ולחשב הכללי במשרד האוצר ובפרסומם המלא באתר האינטרנט של התאגיד; עליי לציין בהערת אגב שפלא שהדבר הזה לא הוטל כחובה עד היום. בדיוניה עמדה הוועדה על מציאת נקודת האיזון הראויה בין הטמעת חובה ברורה בדין של התאגידים שהוקמו על פי חוק לערוך דוחות כספים ולפרסמם ולפעול בשקיפות ביחס למחלוקות בינם לבין משרד האוצר והחשב הכללי לבין השמירה הנחוצה על עצמאותם של התאגידים שנקבעה בחוק. בעניינים אלו הכניסה הוועדה שינויים משמעותיים בהצעת החוק הממשלתית, בתיאום מלא עם נציגי הממשלה. אנצל הזדמנות זו על מנת לקרוא למשרד המשפטים לקדם את הצעת החוק הכוללת שתסדיר את מעמדם של התאגידים הציבוריים בישראל ואת דפוסי הפיקוח והבקרה של הממשלה על פעילותם.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחות אותן ולאשר פרק זה של הצעת חוק התוכנית הכלכלית.
הפרק השני שאותו אבקש להציג נוגע להיוועדות החזותית של עצורים ואסירים במסגרת דיונים בבתי המשפט. הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר שיאפשר את קיומם של דיונים בעניינם של עצורים ואסירים בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים, בהליכי מעצר, בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים, למעט סוגים מסוימים של דיונים המוחרגים מההסדר ושאינם יכולים להתקיים בהיוועדות חזותית. הסדר מורכב וחשוב זה נקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, עם אפשרות להאריך את התקופה לשנתיים נוספות באישור הוועדה, והוא ילווה במחקר מעמיק שיבחן את ההשלכות של פיילוט חשוב ותקדימי זה.
הצעת החוק נועדה לחסוך את הצורך בניוד של מספר רב של עצורים ואסירים לבתי המשפט מדי יום, באופן שמכביד מאוד על העצורים והאסירים ושכרוכה בו גם עלות תקציבית ניכרת וגם השקעה רבה של משאבים ביטחוניים. היא תחסוך לעצורים ולאסירים שעות רבות שבהן הם נאלצים להיות "מטורטרים", במירכאות, בין בתי הכלא לבתי המשפט, לעיתים בתנאים קשים, ובמיוחד תחסוך להם את הצורך להיטלטל בהסעות לצורך הגעתם לדיונים טכניים בלבד או קצרים, כפי שאפרט. הוועדה קיימה סדרת דיונים בהצעת החוק החשובה מתוך רגישות גדולה להשפעתה על זכויות עצורים ואסירים, והיא עמדה על הכנסת שינויים לא מבוטלים בהצעת החוק על מנת לוודא את ההגנה הראויה על זכויות אלה. בנוסף עמדה הוועדה על כך שבמקביל לאישור הצעת החוק ישופרו התנאים במערך ההסעות ויינתנו לעצורים והאסירים תנאים הולמים בדרכם לדיונים בבתי המשפט. בעניין זה הושג סיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים על הקצאה של 32 מיליון שקלים בשנתיים הקרובות לטובת שיפור תנאי ההבאה של אסירים ועצורים לבתי המשפט, ובכוונת הוועדה לעקוב אחרי יישום התחייבות זו בתיאום עם ועדת הבט"פ של הכנסת.
בהתאם להצעת החוק – ואדגיש רק עניין זה – שער הכניסה לאפשרות לקיים דיון בהיוועדות חזותית הוא בקשה מפורשת של העצור או האסיר ושל סנגורו. כלומר, לא ניתן יהיה לקיים דיון בהיוועדות חזותית ללא בקשה יזומה של העצור או האסיר, ובתנאי שהוא בגיר, מיוצג על ידי סנגור והגיש את בקשתו באמצעותו. לבית המשפט ניתן שיקול דעת מוחלט להחליט אם להיעתר לבקשה, וזאת אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית ובהתחשב בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיו נוכחים באולם בית המשפט.
הצעת החוק קובעת רשימה ארוכה של דיונים מהותיים שלא ניתן לקיימם באמצעות היוועדות חזותית. אציין כי יישום החוק יחייב התקנת תקנות באישור ועדת החוקה ומתן אישור פרטני לכל מתקן כליאה ולכל אולם בית משפט, כך שהגורמים המוסמכים יוודאו את תקינות הציוד ואת התאמת המתקן לקיום היוועדות חזותית.
הוועדה שוכנעה כי ההסדר המוצע, הכולל בתוכו הגבלות משמעותיות, מציג איזון ראוי בין הצורך לייעל את המערכת הקיימת לטובת העצורים והאסירים לבין הפגיעה שיכולה להתקיים מעצם קיום הדיון באמצעים טכנולוגיים.
להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות אותן ולאשר את הצעות החוק בנוסח שהכינה הוועדה.
לבסוף אציג בפני המליאה בקצרה את פרק י"ט של הצעת החוק. בפרק זה של חוק התוכנית הכלכלית מוצע לחוקק חוק חדש – חוק עקרונות האסדרה. החוק המוצע מבקש להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת אסדרה, ובלעז – רגולציה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות רגולציה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של רגולציה חדשה, תבחן ותמליץ לרגולטורים ביחס לטיוב רגולציה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין רגולטורים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום הרגולציה ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה.
במהלך דיוני הוועדה ערכנו שינויים רבים בנוסח החוק המוצע, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים ובתיאום עם סגן השר אביר קארה, כדי ליצור הסדר מאוזן, המאפשר מצד אחד לטייב את הרגולציה הקיימת, להפחית נטלי אסדרה עודפים ולהבטיח את איכותה של הרגולציה העתידית, ומצד שני לשמור על מעמדם של הרגולטורים, המאסדרים, כבעלי המומחיות והאחריות לתחום שעליו הם מופקדים. גם כאן עמדנו במקביל לדיוני הוועדה על התחייבות ברורה של הממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים לחיזוק יכולת העבודה של המשרדים המאסדרים בתחום הרגולציה בצד הקמת הרשות החדשה.
לא אפרט את כל השינויים הרבים שהוכנסו בהצעת החוק מפאת לוחות הזמנים, רק אציין כי מה שעמד לנגד עינינו הוא מציאת הסדר מאוזן שישמור על עצמאות הרגולטורים שנקבעה בחוק לבין הצורך לטייב את מהלך האסדרה או את פעילות האסדרה הממשלתית, ולבחון בין השאר את מלאי הרגולציה שנצבר במשך 73 שנות עצמאותה של מדינת ישראל.
אני מבקש להודות לכל חברי וחברות הכנסת הרבים שנטלו חלק בדיונים בנושא המשמעותי הזה, שבו עסקה גם הנהלת הקואליציה, ובהם כאמור לסגן השר אביר קארה, לנציגי משרדי הממשלה ולעשרות נציגי המגזר העסקי והחברה האזרחית שליוו את הדיונים הרבים.
גם לפרק זה הוגשו הסתייגויות, ואנו מבקשים לדחות אותן ולאשר את פרק י"ט בנוסח שהוצע על ידי הוועדה.
לסיום, אני מודה לכל חברי וחברות ועדת החוקה שנטלו חלק בדיונים: למורנו ורבנו חבר הכנסת בני בגין, לחברי וחברות הכנסת כלפון, האוזר, השכל, מגן תלם, דוידסון, בזק, לסקי וסעדי; לחברי וחברות הכנסת הנוספים שטרחו והגיעו לדיונים, לרבות מקרב סיעות האופוזיציה, ואזכיר מתוכם את חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה לצוות הוועדה המסור בראשותו של אסף פרידמן, לצוות הייעוץ המשפטי בראשותו של עו"ד גור בליי – ברכת יישר כוח לכולם על העבודה המסורה, המקצועית והלבבית. מי שלא ראה לילה לבן בוועדת החוקה לא ראה שמחה מימיו.
הלוואי, אדוני היושב-ראש, שיתקיימו בנו בפתח דיוני התקציב דברי הברכה של יעקב לבנו יצחק, המופיעים בפרשת השבוע הזה: "ויתן לך ה' מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש". תודה רבה.
1,345 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.