כבוד יושב-ראש הכנסת, שר האוצר איתנו?
השר במשרד האוצר, חבריי יושבי-ראש הוועדות, תודה על העבודה המאומצת. חבריי חברי הכנסת, אני אגיד כמה נקודות לפני שאני מקריא את הדברים היותר-מקצועיים.
אחד הדברים המיוחדים בוועדת הכלכלה זה שהצלחנו לקיים דיונים מאוד מאוד מכובדים. לא הייתה אמירה פוליטית אחת בכל עשרות הדיונים שלנו. אנשים באו לעבוד, חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, והערות ותיקונים של חוקים שהגיעו בדיון מעמיק עם חברי האופוזיציה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. אולי נדרשתי להוציא פעם אחת מישהו בדיון, דווקא מהקואליציה – סגן השר אביר קארה, שתפקד כחבר כנסת נוסף בוועדת כלכלה. הוא דווקא היה חרוץ ונמרץ, אבל עשה לי ברדק. באמת לא הוצאנו אף אחד. הכול היה מכובד. זה הזכיר לי את האמירה שאומרים: למה הלכה כבית הלל? פה זה גם חוק – שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם. אפשרנו – בוועדה שלי זכינו שחברי האופוזיציה השתתפו עניינית והשפיעו על החקיקה, בלי פוליטיקה, נטו.
הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שעדיין יש לי צביטה בלב. יש לי כאב, ואני רואה את הצד הזה כאן של 30 מנדטים של הליכוד, ואני יודע שכל אזרח יהודי ברחוב, כל יהודי שלישי זה ליכודניק, וכל אזרח רביעי במדינה הוא ליכודניק. אני רוצה את השותפות עם השליש מהעם היהודי ועם הרבע מהחברה הישראלית שנמצא בליכוד. משהו השתבש בפוליטיקה הישראלית בשנתיים האלה ופגע באפשרות לשותפות הזאת, אבל אני לא שוכח שאנחנו נצטרך להתאמץ כולנו לתת ביטוי, הקשבה ושותפות עם כל אדם שלישי יהודי ועם כל אזרח ישראלי רביעי שתופס את התפיסה של הליכוד, ויש שם הרבה מאוד אנשים טובים.
אבל עם ישראל צריך תקציב בשעת משבר, בשעת לקונה שלטונית, בשעת משבר מנהיגותי שלא היה כדוגמתו בתולדות הפוליטיקה הישראלית – ארבע מערכות בחירות בשנתיים. התיקון של הנזק והמצב הכל-כך לא נורמלי הזה הוא הבאת התקציב. התקציב הזה נותן מענה. ראינו את אנשי המקצוע במשרדים חוזרים אלינו כחברי כנסת ואומרים: לא יכולים לעזור. אין תקציב, אין סעיף. אנחנו ב-1 חלקי 12. אין תקציב יוזמות, אין תקציב תוספתי. אז אנחנו נותנים מענה לאנשי המקצוע במשרדי הממשלה להתחיל לעבוד. שמענו גם את זעקת הארגונים של המגזר השלישי, של הגופים ושל העמותות שיש להם שותפויות עם הממשלה במאות מיליונים ומיליארדים, שמחזרים אחריי שנתיים, ואין לנו תשובות, כי אין תקציב למדינה. כל אותם יזמים, ארגונים, עמותות, אנשי מקצוע במשרדים יקבלו בשורה, יוכלו לעבוד לפי סעיף תקציבי עם כסף זמין גם ליוזמות, גם לחדשנות.
אני מתכבד להציג בפניכם את החלקים מהצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדת הכלכלה בראשותי. ועדת הכלכלה קיבלה לידיה בחוק ההסדרים הנוכחי נתח נרחב מהצעת חוק התוכנית הכלכלית, ודנה בלא פחות מעשרה תיקוני חקיקה, שחלקם כוללים רפורמות מורכבות, גדולות ומשמעותיות, אולי הגדולות שהיו בבית הזה בשנים האחרונות, חוקים ורפורמות שבמשך שנים ארוכות ישבו על שולחנות משרדי הממשלה, והינה, אפשר לבשר שהבאנו אותם כבשורה ושינוי ורפורמה לציבור הישראלי, כמענה לצורך אמיתי מהשטח, כמענה למלחמה ביוקר המחיה בישראל. רפורמה אחת, שנקראת "שירות מידע פיננסי", המכונה גם "רפורמת הבנקאות הפתוחה", היא החוק הארוך ביותר, כבוד היושב-ראש – 80 עמודים, מאות סעיפים, מילה במילה. אף אחד לא האמין שנצליח, כי הוא ישב שנים רבות, אבל הקדשנו לו לדעתי עשרה דיונים, רק לחוק הזה. רפורמה מקיפה ביבוא, הכוללת תיקונים בשישה חוקים; רפורמה בתחבורה – הפרק כולל חמישה נושאים שונים: קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות שירות ולאוטובוסים; רפורמה במדיניות החניה ברשויות המקומיות; אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית; פרויקטים של נתיבים מהירים בגוש דן; תיקון פקודת הקרקעות; שני נושאי תקשורת – אגרות תדרים של מערכת הביטחון וקידום פריסתם של סיבים אופטיים – דבר דרמטי להייטק, להזדמנות של כל אדם לקבל בביתו אינטרנט מהיר ופרנסה, והקורונה לימדה אותנו כמה חשוב שהתשתית הזאת תזוז. ראינו חסמים, והבאנו חוק שמאפשר פריסה והתגברות על חסמי הפריסה של סיבים אופטיים; משק הגז הטבעי כנושא.
אני גאה לומר שעל אף לוחות הזמנים המאתגרים ומורכבותם של תהליכי החקיקה, ועדת הכלכלה עמדה במשימה והשלימה את הכנתם של כל הפרקים שהועברו אליה. קיבלנו 100% משימות, היושב-ראש, ועשינו 100% ביצוע. לא פיצלנו שום חוק, למעט פנייה של הממשלה במהלך הדיונים לפצל מרכיב קטן בתחבורה. כל מה שהוטל עלינו בוצע ב-100%, וזאת תוך עבודה יסודית ובלי להתפשר על דיון רציני וענייני בכל אחד מהנושאים, והתוצר המונח בפניכם משקף זאת.
אני גאה לומר כי בדיוני ועדת כלכלה לקחו חלק חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד. הדיונים היו דיוני עומק, ובהם כל חבר וחברת כנסת יכלו להציג את עמדתם ואת הסתייגותם. השיח בוועדה התנהל בדרכי נועם וכבוד הדדי, ועל כך אני מודה לכל מי שנכח בוועדה.
כעת אסקור בקצרה את עיקרי ההסדרים לגבי כל אחד מהנושאים. לגבי שירות מידע פיננסי – למעשה מדובר בחוק חדש הכולל למעלה מ-80 סעיפים, המכונה גם "רפורמת הבנקאות הפתוחה", והוא מהווה צעד נוסף בדרך להגברת התחרותיות והפחתת הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שכידוע לכם הוא בעל מאפיינים של דואופול. זהו פרק ארוך ומורכב, המחייב תיאום בין הרגולטורים הפיננסיים השונים. על אף לוח הזמנים העמוס במהלך הדיונים על חוק ההסדרים, וחרף הנושאים הרבים שהוועדה נאלצה להכין לקריאה השנייה והשלישית, קיימנו לא פחות מתשע ישיבות על פרק זה, שמענו את כל הגופים הפיננסיים והחברתיים כמה פעמים, ולא אחת שלחנו את נציגי הממשלה לבחון את הסוגיות שעלו בדיונים ולמצוא פתרונות שיאזנו ויטייבו את הרפורמה החשובה הזו. מטרת החוק המוצע היא להסדיר שירות חדש, שירות מידע פיננסי, שיאפשר לנותן שירות לבצע עבור הלקוח שירותי ריכוז מידע פיננסי והשוואת עלויות בין ספקים פיננסיים שונים, והכול בלחיצת כפתור. השירות יאפשר ללקוח לקבל תמונה מלאה על אודות מצבו הפיננסי בזמן אמת ויביא לצמצום פערי המידע בקרב הלקוחות.
במהלך הדיונים הובא לידיעתנו שהחוק עלול לפגוע ביועצי המשכנתאות. למעשה, יועצי המשכנתאות היו הראשונים שאתגרו את הבנקים בתחרות על ליבם וכיסם של זוגות צעירים נוטלי משכנתאות. כמו כן, אני סבור שיש חשיבות לחיזוק העסקים הקטנים וכן לקשר הבין-אישי וליכולת לתקשר עם אדם ולא עם אפליקציה, במיוחד בכל הנוגע לנטילת משכנתה, שהיא לרוב ההלוואה הגדולה ביותר שאדם ממוצע נוטל בחייו. לפיכך, הסמכנו את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהם תהיה ליחיד העוסק בייעוץ פיננסי ללקוחות, לרבות ייעוץ למשכנתאות, גישה מוגבלת למידע של הלקוחות אצל מקור המידע.
לסיכום נושא זה אציין שענף הבנקאות סובל ממיעוט שחקנים ומחוסר תנודה של לקוחות. הדבר משפיע ביותר על האזרח הקטן ועל היקף ההוצאה השנתית שלו על שירותים ומוצרים פיננסיים. אנחנו קיבלנו מידע במהלך הדיונים שההוצאה הממוצעת על עמלות וריביות לבית אב בישראל – תן מספר, היושב-ראש, הוצאה על ריביות ועמלות לבית אב בממוצע בישראל.
קרוב ל-10,000 שקל. תחשוב מה זה לבית אב שהוא מרוויח הכנסה, שכר מינימום, 5,000 או 10,000 שקל, שני בני הזוג, שההוצאה שלהם על ריביות ועמלות מתקרבת ל-10,000 שקל.
נכון, מה שאמרת.
נוצרה הזדמנות בעולם הפיננסי לכניסת שחקנים נוספים – פלטפורמה לפעילות חברות הפינטק הגדולות שנמנעו מלפעול בשוק הישראלי, דבר שצפוי להביא לשינוי משמעותי במבנה הריכוזי של הבנקאות בישראל, והכול במטרה לצמצם עלויות ולהיטיב עם האזרחים. אציין כי במטרה לעודד את השימוש בשירות החדש, התחייבה רשות ניירות ערך לבצע קמפיין על השירות החדש. לצורך מעקב אחר יישום החוק, כללנו חובות דיווח לוועדה. בכוונתי להמשיך ולקיים דיוני מעקב כדי לוודא שהמטרות החשובות שציינתי אכן יתממשו.
חברי הכנסת, הנושא הבא שאציג הוא פרק היבוא; אדלג על חלק מהדברים. מדובר ברפורמה רוחבית ומקיפה מאוד שמטרתה הסרת חסמי סחר והגברת התחרות בתחום היבוא, וכפועל יוצא – הגדלת היקף היבוא והיצוא והפחתת יוקר המחיה. אגב, אנחנו בעצם נעשה את רפורמת היבוא כשנפסיק להמציא את הגלגל הישראלי ולעשות תקנים ישראליים ונאמץ את התקן האירופי. יש שם 400 מיליון אזרחים עם חברות מדהימות באירופה, והוא נכון לנו, התקן הזה.
ולא זו בלבד, גם לא כל יבואן שיבוא יצטרך ישר ללכת למעבדות במכון התקנים או כל מעבדה אחרת. יצהיר – נסמוך עליו, אבל נבדוק אותו. נגביר את האכיפה. מה שאמרו לי היצרנים – אמרתי: אם ניתן תקן אירופי ליבואנים, מה עם היצרנים הישראליים? באמת פה פתחנו את הדברים, ויצרן ישראלי יכול מייד לעבור לייצור בתקן אירופי, אם הדבר מתאים לו. זה גם מגדיל את הפוטנציאל שלו לייצא לעולם, לפי התקן האירופי.
בנושא הזה יש כמובן מוצרים שקשורים לתמרוקים, למזון, למוצרי חשמל. במוצרים הכלליים הממשלה החריגה בינתיים מאות מוצרים, מטעמי בטיחות, מטעמי בריאות, מטעמי היערכות, ואנחנו כיבדנו את השיקולים הממשלתיים של החרגת המוצרים. קיבלנו בקשה להחרגת מוצרים רבים, ובסוף באמת עבדנו במשורה. בחקלאות החרגנו רק את הדבש, כי הדבש לא משפיע רק על כמה דבש יהיה בארץ אלא על כל ההאבקה של מטעים בישראל, ואת זה שמנו בצד. זה – במזון. בנושאים אחרים, מוצרי חשמל וכו', החרגנו את הכבלים החשמליים, כי הם מגיעים לבתים, וזו סוגיה של בטיחות, ולעוד שני מוצרים הסמכנו את שרת הכלכלה לבדוק בתוך חצי שנה מה מעמדם, ובכל מקרה בתוך שנה הם ייכנסו אוטומטית לרפורמת היבוא.
אנחנו מאמינים ואנחנו מקבלים פידבק מהיבואנים ומהיצרנים שהדבר הזה הוא מהפכה. על הדרך ויתרנו להם על אגרות שונות ופישטנו את התהליכים והקטנו שלבים של רישיונות וטפסים. אני חושב שזו אחת המהפכות הכלכליות של ישראל, ונראה את זה בקרוב.
יש עוד רפורמות, ואני לא רוצה לפרט אותן – הן כתובות בספר החוקים של מדינת ישראל; ייכתבו, בעזרת השם, השבוע, אבל תיקון לחוק מקורות האנרגיה – איך לייבא מוצרים מאירופה שמתאימים לנו לחשמל, לשיטות שלנו וכו'.
לגבי התחבורה, יש דבר שנקרא "קווים מותאמים אישית". יש אוטובוס רגיל, יש מונית שאתה מזמין לעצמך. המונית זה בזבוז, כי הוא נוסע אליך ריק ועוזב אותך ריק, ויש עכשיו דבר שנקרא "תחבורה מותאמת אישית", מעין אוטובוס קטן שמקבל הזמנות. יודעים לאן הוא נוסע, בן אדם רואה את הנתיב שלו ומחליט אם הוא רוצה לעלות עליו, וכל הזמן הוא קולט נוסעים לפי אפליקציה ולפי המקום שלהם. לא היו תקנות מסודרות לחוק הזה, כי זה היה פיילוט, ואנחנו אפשרנו בעתיד שהוא יוכל להוריד אנשים בבתים. הדבר הזה קם עם התייחסות לנגישות אבל לא בכפוף לחוקי הנגישות. הכפפנו את כל המיזם הזה לחוקי הנגישות, כי העתיד, תחשוב, של אדם עיוור או עם מוגבלות, שבא אליו אוטו עד הבית, תחבורה ציבורית, ומורידה אותו במקום שהוא רוצה, לא רק בתחנות אוטובוס – הדבר הזה הוא העתיד של התחבורה הציבורית.
אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, עידוד הנתיבים המהירים ופתרונות רגולטוריים, ולגבי חניה ברשויות מקומיות – דבר שעלה – קודם כול, נתנו לזה שלוש שנים. למה? אתה יודע, אמרנו: אנחנו לא מחליטים לראשי ערים. יש להם שנתיים עד סוף הכהונה עכשיו. מי שיעבוד ויעשה תקנות אצלו לחניה, זה יתקבל אוטומטית על ידי הממשלה. נניח שזה לא עבד. יבוא ראש עיר חדש ויגיד: מה הפלתם עליי חוק? נתנו לו שנה מהבחירות הבאות לחוקק את התקנות, את חוקי העזר שלו. מי שלא יעשה את זה, יהיה כפוף לתקנות של השרה בעוד שלוש שנים. ועיקר הדבר – יש לך אזור מגורים; אתה חונה חינם ליד הבית שלך, הבנק שלך, מרכז מסחרי. אל תביא את האוטו למרכז העיר כי אתה עובד באיזה בנק ותסתום את העיר כל היום. שים את האוטו באזור שלך. ולמרכזי ערים, אם יבוא גם תושב, יצטרך לשלם. מי שיעשה את זה ינהל – אגב, ירושלים, שאתה מכיר, יש לה אזורי חניה, עשתה את זה שנים. הדבר הזה משמעותי.
אני מקצר, היושב-ראש.
עוד נושא קטן: תיקון פקודת הקרקעות. יש למדינת ישראל חברות ידועות, נתיבי ישראל, שהיו להן אישורים בתהליכי הפקעה, אבל נוספו חברות של הצפון, של כביש בצפון, ונת"ע, שלא חלו עליהם הכללים האלה, ואפשרנו להם להיכנס לחוק הזה כמו כולם.
יש תדרים שמשרד הביטחון לא שילם עליהם, לא הסכים לשלם עליהם, ואז זה בעצם מעודד את כולם להשתמש רק בתדרים שצריכים. ככל שהעולם דיגיטלי יש צפיפות ומחסור בתדרים, אז המשרד ישלם על מה שהוא לוקח, יפנה את מה שאפשר לשוק האזרחי, וזה יוצר ריווח.
יש עוד חוקים, אבל אני אסיים. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, עשינו ככל שניתן כדי לוודא שהחוקים שנוציא תחת ידינו יהיו ראויים, ישימים, ובעיקר יביאו בשורה לציבור הרחב במדינת ישראל. פעלנו יחדיו, חבריי ושותפיי לוועדה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה שהיו פעילים, שנכחו, שהחליפו אותי, שהלכו למשימות משא ומתן עם משרדי ממשלה, שגישרו בין היבואנים ליצרנים, לכלכלה, לבריאות. אחת המתודות הייתה: חבר כנסת שמגלה עניין וחריצות, בעיה שמונחת בפתחנו – אין לנו זמן בדיון – לך, שב עם המשרדים, עם היצרנים, היבואנים, ותביא לנו הסכמות, תביא לנו פשרה. עשינו משימות אד הוק לחברי כנסת, ורבים מהם תרמו פה תרומה דרמטית לעבודה. אז אני רוצה להודות לחברי הוועדה, חברי הכנסת רון כץ, בועז טופורובסקי; לימור מגן תלם, שנמצאת פה. היא מצטיינת הנוכחות בוועדת הכלכלה. היא לא השאירה אותי דקה לבד, וגם יש לה נועם דרכים של התנהלות. גם הניסיון שלה כיועצת משפטית ממגדל העמק – היא הייתה לצידי. לא נשארתי לבד דקה. היא הייתה המגן והתלם שלי. לימור, תודה. חבר הכנסת יבגני סובה איתנו, מיכל שיר, מאזן גנאים, אורי מקלב, סמי אבו שחאדה, וממלאי המקום של החברים בוועדה, רון שפע, איתן גינזבורג, שמחליף אותי, יסמין פרידמן ושרון רופא אופיר, וגם חברי כנסת שאינם חברים בוועדה אך הגיעו לקחת חלק בדיוניה.
הצוותים המצוינים שליוו את הוועדה: צוות הוועדה בהובלת ד"ר עידית חנוכה – עידית, רוצים להגיד לך תודה – והיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד איתי עצמון. לכל אחד מהם יש עובדים מסורים וחרוצים שהיו פה לילות וימים והבינו שזה טירונות. יצאנו לטירונות, ועכשיו הטירונות נגמרת – יוצאים לקורס קצינים, צריך לבצע. אגב, שר האוצר אמר שזה יום היסטורי – הצהרת בלפור, לא? מה הוא אמר, 2 בנובמבר? לא יודע, ב-2 בנובמבר אני התגייסתי לגולני, זה התאריך. ב-2 בנובמבר 1987 התגייסתי לגולני.
הצוות המשפטי של הוועדה, איתי עצמון, והצוות האישי שלי, העובדים שלי, שיר, ראובן, שלי וניר, צוות חברי הכנסת, אנשים מדהימים. הולכים איתי שנים רבות. עבדנו לילות כימים במטרה אחת: להיטיב עם אזרחי ישראל, להעביר פה חוקים, רפורמות, וכן, גם תקציב שהמדינה כל כך צמאה לו וליציבותו. לפיכך, אני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות שהוגשו בפרקים שהצגתי ולקבלם בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
2,132 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.