תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רציתי להגיד חברי כנסת, אז אני אומר רק חברת הכנסת – חברתי קטי. אזרחי ישראל, כן, אני פונה לאזרחי ישראל, כי לצערי הרב התקציב הזה לא באמת פונה אליהם.
אז אתם, הממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה, לא באמת מדברים אליהם. לא באמת פונים אליהם, כי כפי שאני יודעת, וכך גדלתי גם בבית פוליטי לאורך השנים, מה לעשות, חונכתי, אני חושבת בדרך הטובה, ואני הבנתי שעד היום תקציב המדינה היה אמצעי, לא מטרה, אבל אצלכם היוצרות התהפכו. תקציב המדינה הפך להיות מטרה. אתם רצים להעביר תקציב, וכדי לאפשר את הישרדות הממשלה הזו תעשו כל מה שצריך כדי להבטיח את מועצת השבט, את כך שתשרדו עוד יום ועוד שעה, ואולי עוד שבוע, ואם צריך אתם משנים את תקנון הכנסת כדי ליצור רוב מדומה בניגוד לתוצאת הצבעות של הציבור הגדול במדינת ישראל בקלפי, או אם תרצו במילה אחרת, רצון העם.
והשרים, הם מתראיינים על ההישג שבהעברת התקציב. הם מתגאים בכך שכשהם אישרו את התקציב בממשלה הוא עבר פה אחד. מחאו כפיים שם, ואני שואלת את עצמי, תגידו לי, זה נראה לכם נורמלי, שתקציב מדינה עובר וכל השרים מוחאים כפיים, לאף אחד אין ביקורת? אף אחד לא חושב שמשהו פה אולי צריך לתקן?
אבל מה, אתם, מבחינתכם, התקציב הזה מביא איתו בשורה אמיתית, והבשורה היא הישרדות. כחברים, בואו נודה על האמת, אין הישגים. התהדרתם בתקציבים כאלה ואחרים, שמעידים כביכול על רגישות. התהדרתם בתקציבים לחתולים, ואדוני היושב-ראש, לפני שתאמרו משהו, אני גדלתי בבית, וכך אני מגדלת גם את הילדים שלי, על אהבת בעלי חיים. הבת שלי הייתה מכונה אצלנו ה"אתי אלטמן" של החתולים. כל חתול פצוע, כל חתול פגוע, היה מובא אלינו הביתה, אנחנו היינו מטפלים, אם צריך גם לוקחים לווטרינר, חתולי רחוב שנאספו, וגם מחפשים להם בית.
אבל אדוני, כמה שזה חשוב, וזה חשוב מאוד מאוד מאוד, אבל מה עם בני אדם? שכחתם אותם? אתם לא סופרים אותם? אתם רוצים שעיניהם יהיו צרות בהישג של החתולים? לאן הגעתם?
אתם יוצאים בהצהרות על החלטות ומדיניות של הממשלה הקודמת, חושבים מחדש על פרויקטים. אם חלילה וחס לא הזמינו אתכם לגזור סרט על פרויקט שלא עמלתם עליו, שלא הגיתם אותו, שלא העברתם אותו את כל המשוכות, למרות שהוא עבר את כל האישורים ואפילו תוקצב, רגע רגע רגע, אם ראש הרשות שם נותן את הקרדיט למי שעמלו על האירוע, למי שראו את החשיבות בפרויקט תיירותי ראשון במעלה עבור כל מדינת ישראל, וכן עבור הפריפריה הצפונית ובית שאן בפרט, ואומר שר התיירות: רגע, אנחנו נשקול את הכול מחדש, ואין זה משנה אם הוצאו תקציבים ונעשו הכנות ונעשו התארגנויות ועברו את כל האישורים כדי שיראו וייראו, כדי שראש רשות אחרת שיגיד: אם אני לא אמצא חן בעיני השרים והעומד בראשם, כל פרויקט של העיר שלי עלול להיות לא רק בספק, להיות מבוטל, אדוני היושב בראש.
אז אתם מכשירים הכול. אני רוצה להגיד לכם, בחוק ההסדרים שהעברתם תפסה את העין הרפורמה בכשרות, בכל מה שקשור לכשרות במדינת ישראל, למה שאנחנו מכניסים לפה. ופתחתם את זה עד כדי כך שהחורים בגבינה השווייצרית הזו, יש יותר חורים מגבינה, וזה ינוצל על ידי כוחות כאלה ואחרים. אבל אני רוצה להגיד לכם, הרפורמה האמיתית בכשרות זה לא מה שקורה במשרד של מתן כהנא, במשרד לשירותי דת. הכשרות האמיתית זה במפעל שייצרתם לחותמות של כשרות, כי אתם הצלחתם, אתם הפכתם דברים לא כשרים לכשרים.
מה הבעיה? הוצאתם חותמת בשם הממשלה החדשה, ממשלת השינוי, הריפוי, האיחוי, וכל מה שזעקתם עליו בצביעות גדולה בעבר, אתם היום מכשירים פי כמה וכמה. כי אצלכם פגיעה בזכות הייצוג של מפלגות בוועדות הכנסת – מה הבעיה? זה לא כשר – נכשיר. תוציאו את החותמת – כשר.
חלוקת ועדות הכנסת ויצירה של ועדות חדשות בגלל צרכים פוליטיים – טוב, תקשיבו, יש לנו פה עכשיו חברי כנסת נורבגים שהבאנו אותם למלא מקום של הפוליטיקאים שנבחרו כדי שהם יהיו משוחררים לעשות מה שבא להם ולטוס כל היום על חשבון משלם המיסים גם כשלא צריך, והנורבגים יעשו את העבודה. אבל איך ניתן לנורבגים תחושה שהם שווים משהו? הרי הם פה כמו מכונה, מרימים את היד כדי שאחרים יוכלו לעשות כרצונם. אז צריך לתת להם משהו. ואיך נותנים? מקימים ועדות חדשות כדי שהם ירגישו שמישהו שומע אותם, שתהיה להם במה להגיד אולי מה הם חושבים. למרות שאף אחד לא מתייחס ואף אחד לא מתקן את התקציב ולא את חוק ההסדרים ולא משנים. אבל, הי, נוסיף ועדות, ואם אין מספיק ועדות אנחנו נפצל את הוועדות הקיימות על כל המשתמע מכך, כולל העלויות הנדרשות על כל פיצול של ועדה. זה עוד מנהל ועדה, זה עוד יועץ משפטי, זה עוד אנשים, וכמובן, זה עוד עוזרים. וכל דבר כזה – עוד ועוד ועוד כסף. פתאום זה כבר לא בעייתי; פתאום זה מתאים לכם. אז אתם לוקחים את זה לקצה של הקצה של הקצה ועושים את זה מהמקפצה. אבל אם מישהו יגיד משהו – מה הבעיה? נוציא את החותמת – כשר. אתם פוגעים בתקנון ובהתנהלות הכנסת. זה קורה יום-יום, שעה-שעה כשהמליאה הזאת פתוחה. ראינו דברים מאז ומעולם, כזה עוד לא ראינו. אבל מה הבעיה? אפשר להכשיר, תביאו את החותמת – כשר.
פגיעה בדמוקרטיה. באות מפלגות שאפילו לא עוברות את אחוז החסימה ורוצות להחליט לעם אם הם בכלל יכולים להצביע בעבור מישהו שהם רוצים והוא מועמד לגיטימי היום גם בפני החלטת בג"ץ. אז נשנה ונקרא לזה דמוקרטיה מתגוננת. מתגוננת מפני מה? אולי מפני אנשים שאין להם התמיכה הציבורית, ואפילו, אנחנו רואים בסקרים, לא המינימום הנדרש. אבל הם יחליטו בשביל הציבור לא רק את חלוקת הוועדות אלא במי הם יוכלו לבחור, אדוני היושב בראש. אז הם יפגעו בייצוג ההולם, ברצון הציבור. אם עד עכשיו המחנה זעק כל הזמן "סכנה לדמוקרטיה", "אנחנו בעידן סוף הדמוקרטיה", עכשיו כשהם בשלטון הם באו טירונים ורעבים. כי כשאתה רעב אתה לא מפחד שיתפסו אותך אוכל בחזירות וברעבתנות. ואתם, תסלח לי, אדוני היושב-ראש, אתם רעבים, ואתם מתנהגים כמו חזירים.
להכניס עשרות נורבגים לכנסת – כשר, בטח שכשר. ידעתם לבקר את זה כשהממשלה הקודמת עשתה זאת במשורה, כי הליכוד עשה נורבגי אחד. אבל היום – איך אמר ראש הממשלה החליפי שלכם, יאיר לפיד? בעבר הוא אמר: אתם דואגים לג'ובים לחבר'ה על חשבון משלם המיסים. ואתם הפכתם את החוק הנורבגי לעלייה ענקית מנורבגיה. נדמה לי לפעמים שיש פה יותר נורבגים בזמן נתון מאשר בנורבגיה עצמה.
אז אתם מעלים ומורידים את האצבע, אתם, חבריי הנורבגים. לצערי הרב אני אומרת את זה, כי האמנתי שחלקכם בא לשנות. אבל מה אתם עושים? אוטומט, כמו רובוטים. אז אם עד עכשיו זה לא היה כשר, מה הבעיה? אנחנו נוציא את החותמת. נכשיר.
אז בואו נדבר קצת על העצמאים, מה קורה עם העצמאים. ידעתם לדבר גבוהה-גבוהה בקמפיין הבחירות שלכם. כל אחד הביא תוכנית, כל אחד אמר מה צריך לעשות. אך כשמגיע רגע האמת הם לא באמת מעניינים אתכם. אז לא רק שלא הבאתם שום תקציב לעסקים הקטנים והבינוניים, לא רק שלא נתתם להם מענקים כדי להתמודד גם עם ההגבלות שהיו ועם התו הירוק, ובכלל – עם הירידה המתבקשת והאובייקטיבית שקורית לא רק פה בעקבות הקורונה. לא רק שביטלתם בהנפת גרזן את כל אותן הקלות שהממשלה הקודמת נתנה, אתם, עם החזירות שלכם, פונים אליהם ומבקשים להחזיר גם את המענקים שהם קיבלו מהממשלה הקודמת. מה אני אגיד לכם, אתם לא מתביישים? אבדה הבושה וגדלה החוצפה.
אבל אם עד היום כל מי שלא הביא בשורה לעסקים כפי שאתם הצהרתם מעל כל במה היה לא בסדר, היום אתם מגיעים ואתם משכללים את זה. לא רק שאתם לא מביאים בשורה, אתם מתנקמים בהם. אתם לוקחים להם גם את מה שכבר ניתן. אז מה הבעיה? נכשיר את זה. פגיעה בעסקים ובעצמאים – כשר.
ההתחדשות העירונית – עבדנו קשה מאוד בשביל הקרן להתחדשות עירונית שאמורה לדאוג, ולהקל על האוכלוסייה הוותיקה בבניינים הישנים המטים ליפול, שתהיה להם היכולת לגור באותו בניין שיהפוך להיות עכשיו בניין נוצץ. מה עשיתם? ביטלתם את הקרן שאמורה לעזור להם להשתתף בשכר הוועד של אותו בניין שאנחנו עמלנו עליה. ביטלתם. פגיעה במוחלשים, זעקתם עד היום. אוי ואבוי. היום – זה כשר.
פינויים בדיור הציבורי – אדוני, ממתי זה כשר? חצי מהקואליציה, מהחברים שלך, כשאנחנו עצרנו את הפינויים בדיור הציבורי אמרו לנו – ככה צריך להילחם, יצאנו נגד ממשלות שהיינו חברים בהן. יצאתי נגד שר אוצר שהיה בממשלה שבה הייתי שותפה, יאיר לפיד, שאמר לי: הדיור הציבורי לא נמצא בלקסיקון שלי. אבל היום אתם מכשירים זריקה של ילדים, של נכים, של אימהות חד-הוריות להיות הומלסים. אבל איפה כל אותם חברי הכנסת? ממלאים את פיהם במים או עושים איזשהו צ'ק-ליסט – הי, שלחנו מכתב, פטרנו את עצמנו. כל אצבע פה מכשירה את הפינויים האלה, את הזריקה של האנשים לרחוב. זעקתם, היום אתם מכשירים את זה.
אבל אני רוצה לומר לך משהו. העוול שאתם עושים לנורבגים, הוא גם ברמה כזאת שאתם מטעים אותם עד כדי השפלה. שלחתם נורבגים לוועדת הכנסת כדי להגיד שאנחנו בממשלה הקודמת עצרנו את הפינויים בגלל הקורונה. רק שאף אחד לא נתן להם את אותו מסמך שעצירת הפינויים הייתה בחצי הראשון של 2018. אם מישהו חשב שיש אז קורונה חבל שהוא לא גילה לעולם, אולי העולם היה יכול להתמודד עם השלכות הקורונה.
הממשלה הקודמת הקימה את ועדת ברביבאי למדיניות פינויים בדיור הציבורי. אורנה ברביבאי, שהייתה בעצמה פעם דיירת פולשת כשהייתה ילדה, אבל אז לא היו פינויים – כתבה דוח מפורט. איפה היא היום? לא רק שאתם לא מיישמים את הדוח שלה, אתם גורסים אותו באותה מגרסה של שטרן שגורס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות.
אתם מכשירים כל רוע, כל קור רוח. אתה יודע מה, לפעמים יש אדישות מסוימת שהיא אפילו יותר מעצבנת מרוע טהור. כי אדישות מאפשרת לרוע להרים את הראש ולעשות דברים נוראיים. ילדים הומלסים במדינת ישראל זה נורא. אבל היא שותקת, וחברי הכנסת האחרים שותקים. ובינתיים אנחנו רואים אנשים נזרקים, ובינתיים אנחנו רואים הקצאה של אפס דירות ואפס תקציב לדיור הציבורי. אבל מה עושים? מכשירים. אז מה אם אלקין הבטיח?
אז מה לגבי הפמיניזם? מסתבר שהפמיניזם שלכם זה בעיקר פמיניזם שמשויך למקום מסוים מאוד במפה הפוליטית או לקבוצה מאוד מסוימת. וכשזה בא מצד מאוד מסוים שאיכשהו מזוהה עם הקואליציה הזאת, מה עושים? מצקצקים. במקרה הכי גרוע אומרים: אוי, אנחנו צריכים לערער על זה. במקרה אחר, אחרי החשיפה של אתמול על אונס לכאורה אני שומעת את אותה אחת שזועקת שנים פמיניזם, פמיניזם: אני שמחה שהוא ראה לנכון להתנצל. אז כשהפגיעות המיניות קורות מצד אחד של המפה הפוליטית, מה עושים? מוציאים את החותמת – כשר. פמיניזם לבן מדלג כשר אצלכם.
אז פגיעה בנשים המוחלשות, נגיד. אולי שם יש בשורה. לאורך שנים ניהלתי מאבק יחד עם חברות הכנסת מכל הקשת הפוליטית, ביניהן גם שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון ואחרות. באנו וזעקנו על העלאת גיל פרישה לנשים במקצועות שוחקים. אותה עובדת ניקיון, אותה מנקה בבית הספר או בקניון, אותה עובדת סיעודית שכבר לא יכולה להרים את הנכה כי הגב שלה שבור. ביקשנו: תבדקו את תוחלת החיים שלהן, תבדקו את היכולת שלהן לשרוד בלי הכנסה, בלי פנסיה ובלי קצבת זקנה עוד כמה שנים שאתם מעלים.
אני בעד העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, לנשים שמסוגלות להמשיך ולעבוד, לא לנשים שלאורך שנים סובלות משוק עבודה פוגעני, מכך שאולי הן מרוויחות שכר מינימום בלי יכולת באמת להרים את הראש מעל המים, וכשהגוף שלהן, שזה כלי העבודה שלהן, זה המפעל שלהן, נשחק ונשבר – אף אחד לא רואה אותן. אומרים להן: נוסיף לכן עוד כמה שנים עד לקצבת הזקנה. בינתיים, תשברו את הראש שלכן. איך תשרדו? אני לא מדברת על מנהלות, אני לא מדברת על מנהלות בנקים, אני לא מדברת על נשים שכל שעה וכל שנה זה ותק, זה ניסיון, זה מעלה את היכולת שלהן להמשיך ולהיות מועסקות בשוק התעסוקה בישראל. אבל הנשים שמשתמשות בגוף שלהן כדי להביא את ההכנסה הביתה, הגוף שלהן הוא המפעל שלהן, הוא כלי הייצור שלהן, ברגע שהוא נשחק והן לא מסוגלות יותר לנקות או להרים או לעשות – זורקים אותן לכלבים. אבל במשמרת שלכם – כשר.
גריסות של תלונות – תקשיבו, לפעמים התלונות האנונימיות האלו, בעיקר כשמדובר בנשים מאוד-מאוד צעירות, חיילות בצבא, הן הזמנה לדפיקה בדלת. הן רק מחכות שמישהו ידפוק בדלת וישמע את הסיפור שלהן. והן מפחדות, הן מפוחדות. אבל מה עושה מי שהיה ראש אכ"א? לא בודק, לא דופק בדלת – גורס ועוד מתגאה בכך שהוא גורס. ומה אומרת אורנה ברביבאי, שהייתה ראש אכ"א? שותקת. כפי שהיא שותקת על המדיניות של הפינויים מהדיור הציבורי. שותקת. מה קורה לכם, איבדתם את הקול שלכם?
פגיעה בנשים עובדות ובילדים שלהן – בוא נדבר קצת על מעונות לגיל הרך. פעם קראו לזה "עידוד תעסוקה של נשים". כל אותן פמיניסטיות שקוראות לעצמן פמיניסטיות, שעכשיו יום אחד בקואליציה שינו את עורן, רוצות להחזיר את אותן נשים להיות קשורות לבעלים שלהן. יש להן זכויות רק אם הן נגזרות מההתנהגות של בני הזוג שלהן. אז רגע, זה נכון, אולי זה רובן, הם חרדים, אבל עם כל הניו אייג', היום משפחות חדשות מעדיפות מבחירה שאחד מההורים יהיה יותר זמין בבית לילדים. מה אתם אומר לאותה אישה שהיא המפרנסת העיקרית, או שהמשכורת שלה אולי גדולה יותר משל בן זוגה, ומעדיפים שהיא תהיה המפרנסת והוא יישב בבית עם הילדים? מה אתם אומרים לה? לא נעזור לך. אבל הי, כשצובעים את זה בצבע השחור החרדי אז יותר קל לבלוע, אז יותר קל להכשיר. אז מה זה משנה שגם אלה ייפגעו וגם אלה ייפגעו? אבל פגיעה בחרדים הפך להיות – כשר.
משלחות מנופחות של שרים, חברי כנסת ועוזרים – ממש, ממש, ממש מיותרים. תסלח לי אדוני, אני 13 שנה חברת כנסת, 13 שנה, תשאלו כמה פעמים טסתי לחו"ל. רוב הפעמים על חשבון המשפחה, חופשות משפחתיות, אחת לשנה. כמה טסתי על חשבון הכנסת 13 שנה? פעמיים בשליחות. הייתי יושבת-ראש אגודת הידידות ישראל-איטליה וישראל-מלטה. לא היה צריך יותר מזה, הם באו אלינו, הם ראו את ארצנו היפה, הבאנו אותם לפה. לא בזבזתי כספי ציבור ויתרה מכך – קיצרתי את הביקור שם למינימום הכרחי. גם כי יש לי ילדים בבית, גם כי אנחנו לא צריכים לבזבז את כספי משלם המיסים שם. אפשר לוותר על טיולים. צמצמתי את זה למינימום כדי שיהיו מקסימום פגישות, מקסימום עבודה, מינימום תיירות. מצטערת, כן. 13 שנה. יש פה נורבגים שעוד לא חצי שנה בכנסת וכבר ראו חצי עולם. הם מסובבים את הגלובוס ואיפה שהאצבע נוחתת שם הם מחליטים ללכת לבקר. אבל מי משלם? אנחנו, אתם, העם.
עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו, היינו פה בשבוע שעבר, הצעתי הצעת חוק שכבר הצלחתי לקדם אותה בכנסות הקודמות גם כשהייתי ח"כית בודדה באופוזיציה, לא קואליציה ולא אופוזיציה, משהו, מורדת משהו. והצלחתי לקדם אותה אז עם דוד ביטן שהיה יושב-ראש הקואליציה, כי זה היה חשוב. קוראים לזה סיוע נפשי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית קטנים; שיהיה זמין, שיהיה איכותי וקרוב לנפגע. מה קרה? כל אותן נשים בקואליציה הצביעו נגד. עשיתי הצבעה שמית. נגד. יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד – נגד. מיכל רוזין, שהייתה, תסלח לי, אדוני היושב-ראש, ארגוני הסיוע, מנכ"לית של ארגוני הסיוע – בנפש חפצה הצביעה נגד. כל אותן נשים שמדברות על פגיעות מיניות הצביעו נגד טיפול נפשי חינמי לילדים קטנים שעברו תקיפה מינית. עכשיו אלה שיש להם הורים חזקים לא יחכו למדינה, הם ישלחו אותם לטיפול פרטי. אלו שאין בכיסם הכסף, מה יעשו, אדוני? יראו את הילד שלהם קמל, יראו את הילד שלהם סובל, יראו את הילד שלהם מתנתק לאט-לאט מהחיים הנורמטיביים. אבל מה? פגיעה בילדים נפגעי תקיפה מינית, במשמרת שלכם – כשר.
היום אנחנו מתבשרים – תסלחו לי, כמו איזו תחרות מלכת היופי – באותו כנס בגלזגו ששם מדינת ישראל הוציאה כמעט את המשלחת הכי גדולה בעולם – 130 איש. עכשיו אתה שואל, אולי יש לנו איזושהי בשורה להביא לעולם? אולי יש לנו תוכנית? אולי יש לנו איזשהו משהו להציע לעולם? אבל אני רוצה להזכיר לך, בנאום באו"ם ראש הממשלה בנט אפילו לא אמר במילה אחת על המאבק במשבר האקלים. אין לנו תוכנית, גם לא בתקציב הזה, וגם לא בחוק ההסדרים. יש לנו שרה שקיצצו למשרד שלה את הכנפיים ואת התקציבים. אבל הי, היא מצטלמת. זה נראה כאילו אתם עושים פה בוק של דוגמניות או של סלבריטי. העיקר שתהיה לי תמונה בבוק. אז נצטלם עם זה, ונצטלם עם זה, אז יהיו לכם תמונות על הקיר. על הדרך אתם תולים על הקיר את כל החלשים של החברה הישראלית.
הקואליציה הזו היא צבועה ומסוכנת. אפילו כסף מכובס שמגיע לארגוני טרור – בנט ואילת שקד היו זועקים פה מעל כל במה אפשרית, היום הם מאפשרים את זה. מה הבעיה? יש חותמת. אז מה אם עבאס מעביר כספים לעמותה שבצורה כזו או אחרת מעבירה כספים ליתומים ולאלמנות של השאהידים, של הטרוריסטים שרוצחים את הילדים שלנו, את המשפחות שלנו. פעם זה היה שערורייה, היום – יש חותמת. כשרות מלאה. ומי מכשיר את זה? ראש הממשלה, שרת הפנים, שר המשפטים, מי לא? אז לא רק שאתם צבועים ומסוכנים, אתם שרבוב של מפלגות שאין ביניהן דבר וחצי דבר במשותף, חוץ מדבר אחד: רק לא ביבי.
מעניין, מחנה שלם שמדבר על דמוקרטיה רומס את הדמוקרטיה. הוא מדבר על רצון העם והציבור, התאגד רק כדי לוודא שהאיש שבו בחרו 1.5 מיליון איש, חלילה וחס לא יעמוד בראשות הממשלה. ומה זה משנה אם יש לו ניסיון, ואולי יש לו קשרים ואולי יש לו כישורים. אבל יש איזה עניין אישי בינו לבין פוליטיקאי כזה או אחר. אז במקרה כזה, כפי שכבר נוכחנו לדעת, כל אחד מתפשר על העקרונות שלו, כך שאין שום קו מנחה לממשלה הזו, ומה שנוצר זה כאוס אחד גדול.
אז האם ימינה ותקווה חדשה יאפשרו לפתוח קונסוליה פלסטינית בירושלים? האם יסכימו לפגוע כל כך במעמדה של עיר הבירה של ישראל מאוחדת? אז עד היום, אותם אנשים אמרו שדבר כזה יביא לחלוקה דה פקטו של ירושלים. מהיום אמרו: כשר.
מרצ, רע"מ, מפלגת העבודה, מי היה מאמין, מסכימים לאלפי יחידות דיור, לפחות על הנייר היום, לך תדע אם זה יקרה או לא יקרה, אולי הם יודעים שזה הכול דיבורים. אבל הם הבטיחו דברים, מה אומרים היום? גם זה לא יפרק את הקואליציה. גם זה לא יפיל אותנו מהכיסא. נאחזים חזק בכיסא. אז מה קורה? מרצ, רע"מ ומפלגת העבודה מכשירים את ההתנחלויות. אז מה אם הם התנגדו בעבר למס גודש, הרי זה יפה על הנייר. היום תתארו לעצמכם אם בעבר היו אומרים לך שישימו דורמן בשערים בכניסה לערים הגדולות והוא זה שיחליט מי שייך לקבוצה שלנו ומי לא, בדיוק כמו בקיבוצים. ומי שלא ישלם מס גודש או שיוותר על הכניסה למרכזי הערים.
אני מבינה שהזמן עובר.
אבל את הכול אתם מכשירים, אפילו מה שאילת שקד אמרה השבוע: בכל שבוע ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד עושה פיגוע מדיני. פיגוע מדיני כל שבוע. תחשבו שעל דבר כזה לפחות מפרקים ממשלה. לא, אז על דבר כזה לא מפרקים ממשלה, גם לא על מינוי מקורבים – –
– – ובזה אני מסיימת. יאיר לפיד, שדיבר על כך שגם הכסף הקואליציוני וגם מינוי המקורבים הוא פסול מעיקרו, שזה מושחת. מה הוא עושה היום? ממנה את גיסתו לדירקטורית בקק"ל.
ממנה את החברים שלו לדירקטורים, ממנה את החברים שלו לשגרירים. כמעט לא נשאר תפקיד פנוי, ואם אין פנוי, אנחנו נפנה אותו, כדי שהחברים שלנו יזכו בו.
ועוד באים ואומרים לנו: היי, הם עושים לנו טובה שהם מוכנים לקחת את התפקיד הזה. אז אני אסיים בזה שהגזמתם, אבדה לכם הבושה, ושלא נדבר על חיילי צה"ל, שלא נתתם להם שקל. החיילים בסדיר, שחלקם הגדול מתמודדים גם בבית עם מצוקה כלכלית ואיך לסיים את החודש. אז עברה הבושה – –
– – חלפה מן העולם, אבל צמחה לה החוצפה.
תתביישו לכם.
הוא יפיל אותנו בא'.
3,023 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.