אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזה יום חג, יום חג. אחרי שלוש וחצי שנים, סוף-סוף יעבור תקציב בישראל. שלוש וחצי שנים, שבהן התקציב היה בן ערובה לצרכים פוליטיים ואישיים, סוף-סוף עומדות להסתיים. אתם יודעים מה מוזר? העובדה שלמדינה חייב להיות תקציב הפכה לסימן שאלה. זה לא נשמע אבסורד? לכן החלטנו, חבריי ואני מתקווה לחדשה, לצאת למסע חזרה לשפיות. מסע ליצירת תקווה חדשה, וואו, איזה מסע זה היה. יחד עם יושב-ראש תקווה חדשה, שר המשפטים וסגן ראש הממשלה גדעון סער, כמה שינויים הצלחנו לעשות בזמן כל כך קצר. יש לנו פה פשוט תותח עבודה. נלחם בפשיעה המאורגנת כדי שאזרחי ישראל יוכלו סוף-סוף לישון בבטחה בביתם; אחרי שנים של הזנחה, האלימות מטופלת מהשורש ולא רק למראית עין, כפי שאנחנו הורגלנו כל השנים האלה; חוק שאוסר על ראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום, כי כן, ככה מדינה מתוקנת צריכה להיראות, פשוט כי מגיע לנו יותר; 250 מיליון עבור תוכנית לאומית לחיזוק רמת הגולן וקצרין, כולל הקמת אוניברסיטה בגליל; 25 מיליון עבור ייצוג משפטי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ועוד ועוד ועוד. שלא נדבר אפילו על העובדה שבלי תקווה חדשה היינו עדיין תקועים עם ממשלת התקיעות.
מסע מרתק, שאנחנו עוברים עם חברתי ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, שמבצעת לא פחות ממהפכה בתחום החינוך. אתם יודעים, אני שומעת את האופוזיציה מתלוננת ותוקפת. לפני כמה ימים, למשל, שמעתי את חבר הליכוד אופיר כץ מתראיין בנושא התעללות מטפלות בגני הילדים. ללא ספק, זה נושא כאוב, שחייבים לטפל בו ולמגר אותו ממחוזותינו. אבל אני מרשה לעצמי לתת לחבריי בליכוד עצה קטנה: קצת צניעות, קצת ענווה לא תזיק לכם, הרי ההזנחה הפושעת בתחום הגיל הרך היא על שמכם. חוסר טיפול, הזנחה, הפקרת ילדים לנצח יהיו צלקת על ההוד וההדר שהשחתם עד בלי הכר. למזלנו, קמה ממשלה חדשה, עם תקווה חדשה, והשרה שאשא ביטון מעבירה את טיפול הגיל הרך ממשרד הכלכלה אל משרד החינוך, ומזרימה עוד 200 מיליון שקלים לפיקוח על מעונות היום עד גיל שלוש, ועוד 500 מיליון שקלים לטובת עצמאות וחירות ניהולית בבתי הספר.
ושוב, הממשלה הנוכחית ושרי תקווה חדשה, נאלצים להתמודד עם ההזנחה הפושעת של הממשלה הקודמת והאיש שעמד בראשה. כך, השר זאב אלקין הקים תוכנית סיוע משמעותית למשפחות צעירות ברכישת דירה חדשה; בדיור הציבורי – קניית 1,700 דירות ובנייה של 3,000 יחידות דיור לקשישים.
בזמן קצר, תקווה חדשה הצליחה להביא לשינויים מהותיים בחיי האזרחים, למרות הירושה הקשה שקיבלנו מהממשלה הקודמת. ואם מדברים על תיקון מהיר, אז אין כמו לדבר על השר יועז הנדל. סוף-סוף, אחרי תקיעות של שנים, תקיעות מכוונת של הממשלה הקודמת, יש פריסת תשתיות והפחתת קרינה סלולרית.
חברתי היקרה חברת הכנסת שרן השכל מובילה מהפכה, לא פחות, בתחום הקנביס. כמה אומץ, כמה תעוזה, כמה סבלנות. שש שנים שהיא לא מרפה מאחת הרפורמות הגדולות בתחום. והינה, רק לפני כמה שבועות, העברנו חלק כבר בקריאה טרומית.
חבריי, כשרוצים לעשות שינוי, עושים שינוי. וכשהציבור רוצה תקווה, אנחנו עובדים קשה כדי לייצר אותה. איך חברי השר לשעבר וחבר הכנסת בני בגין אמר? האופוזיציה צריכה ללמוד צניעות. שנים שהממשלה הקודמת הכשילה תוכניות לפתירת הבעיה בנגב, והם עוד מדברים. הם עוד מדברים. טוב, הם רגילים רק לדבר, למרות שאני חייבת לומר שגם פה חברי האופוזיציה הצליחו לשבור אפילו את השיא של עצמם. במשך – שימו לב, חברים – שלושה חודשים, ועדות הכנסת עובדות יומם ולילה על תקציב המדינה. יום ולילה.
ואיפה היו חברי האופוזיציה? אדוני היושב-ראש, איפה היו חברי האופוזיציה? אני אספר לך, הם היו בבית, עושים חרם. עושים חרם על תקציב שהם תקעו במשך שלוש וחצי שנים. עשיתי חישוב שעלות המשכורות, רק המשכורות של חברי האופוזיציה שישבו בבית, בזמן שכולנו ישבנו בוועדות והעברנו את תקציב המדינה שהם תקעו – שוב אני חוזרת – שלוש וחצי שנים, עלות המשכורות של חברי האופוזיציה שישבו בבית ושתו קפה, היא 5 מיליון שקלים. 5 מיליון שקלים בשלושה חודשים. מעניין אותי באמת לדעת איך הם מסתכלים לציבור שלהם בעיניים. מה הם אומרים? אני עובד בשבילך? הרי אתם לא טורחים להגיע לוועדות שלושה חודשים, ולהשפיע על תקציב בגלל חרם. יושבים בבית, שותים קפה.
אוקיי, כבר. אבל אני לא מאשימה אותם. הם התרגלו. בראשם עומד אדם שהוא מכונת שיווק משוכללת. אבל ואללה, הכי טוב שיש. הוא מוסר את חברון ומספר שהוא ימין אמיתי; מוצא בערפאת חבר אבל שולל את אזרחי ישראל; חתם על הסכם למסירת חלקים בשומרון והזניח הזנחה נוראית, בכייה לדורות, את אתרי המורשת של העם היהודי.
אדוני היושב-ראש, אבל למה להרוס יום חג ולדבר על ממשלה כושלת, במקום לדבר על ממשלה עם תקווה חדשה? 300 מיליון שקלים עבור כביש הערבה, שחברי מאיר יצחק הלוי נלחם עבורו, נותנים אחלה תקווה. ואנוכי, שזכיתי לשבת לצד אנשים גדולים – אני מסיימת – אנשי הסיעה, העברתי בטרומית את חוק ההתיישנות לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית; הגשתי את החוק להגבלת כהונה לראשי רשויות; חוק הכרה באחים שכולים; חוק אבטחת מידע; חוק ביטוח על שיפוצים ועוד ועוד חקיקה, כדי לשפר את חיי האזרחים. כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, אין סוף ישיבות פעילות ותוססות – אגב, חברי האופוזיציה, אתם חסרים בוועדות – במיוחד עבור ילדי ישראל.
אז אתם מבינים למה זה יום חג? כשנמצאים עם אנשים שמפיחים תקווה חדשה בלבבות הציבור אחרי שנים, שנים של שיתוק ותקיעות, זה יום חג. תודה רבה.
808 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.