טריוויה. מי רוצה להיות מנסור? אתה גם משתתף, אדוני היושב-ראש, בחידון מי רוצה להיות מנסור?
אתה יכול להשתתף בלי לזכות.
אתה יכול להשתתף בלי לזכות. לא, אוקיי.
החידון במסגרת מי אמר למי ובאיזה הקשר. מכירים את הכללים?
אני נותן ציטוט ואופציות, אתם צריכים לענות את התשובה הנכונה. בסיום, הזוכה יקבל 10 מיליון שקלים מהספונסר שלנו הערב, ראש הממשלה מנסור עבאס. יוצאים לדרך.
כן, כן.
אני סטטיסט פה. תעדכנו אותי כשאני יכול לחזור.
אני יכול להגיד לדודי – אני יכול להגיד להם לא?
שאלה ראשונה, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אני מוכן לוותר על יוראי, הינה עסקה: מוותרים על יוראי, תוותרו על הנורבגי" – א. לפיד לעוזר שלו בסידור מקומות ישיבה בגיבושון.
יוראי.
כן. אני חוזר על השאלה, חבר הכנסת לוי, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אני מוכן לוותר על יוראי, הינה עסקה: מוותרים על יוראי, תוותרו על החוק הנורבגי" – א. לפיד לעוזר שלו בסידור מקומות הישיבה בגיבושון; ב. בועז טופורובסקי לעידית סילמן בשיבוץ הוועדות; ג. מיקי לוי לאבי ניסנקורן בוועדת ממשלת החילופים, בזעם על הקמת המתווה.
יפה. אורלי. נטע, את רושמת ניקוד? אורלי.
כן, כן. שאלה שנייה. מי אמר למי ובאיזה הקשר?
שאלה שנייה, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אתם מקימים כאן ערמה של משרדים מיותרים, ועכשיו למשרדים האלה אתם גם מוסיפים תפקידים מיותרים, הוצאות מיותרות ועלויות מיותרות. מנותקים" – א. דוד ביטן במסגרת הוספת החומוסייה "פינתי" לכנסת; ב. נפתלי בנט לראש מטה הבחירות שלו; ג. עודד פורר למיקי זוהר על הממשלה המנופחת, לפני שנהיה חלק מהממשלה העצומה והבזבזנית.
ג', יפה, דודי אמסלם.
אמר ראשון.
טוב. אתה עדיין מתעקש לא להשתתף?
אנחנו ממשיכים לשאלה הרביעית.
לא, הטעות שאמרתי מי שרוצה להיות מנסור, הוא ישר אמר: זהו, אני לא משתתף. מי רוצה להיות מיליונר? עכשיו אתה משתתף?
כן?
באתי – – –
שאלה שלישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר: "הכול קומבינה והכול מתן הכשר לקומבינה; לצערי כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים מהקמתה ב-48', כי מה שאנחנו עושים פה כאן הוא מעשה בלתי ראוי, ומה שאנחנו עושים כאן ייזכר לדיראון עולם" – א. יהודה שלזינגר לשף של הכנסת על אופן הכנת הסלמון; ב. ינון אזולאי לנציגי האוצר על התנגדותם להוסיף הסתייגות שלפיה הוא יחליט על העברת התקציב הבאה; ג. יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה בממשלת בנט-לפיד, על מתווה ממשלת החילופין.
יפה. יש לנו פה תיקו, 1:1.
אז תתכונן. ממשיכים לרביעית. מי אמר למי ובאיזה הקשר: "איפה הכסף?" – א. מנסור עבאס לאלקין אחרי שטעו לו בחישוב הממון במיליארד לפה מיליארד לשם; ב. העצמאים לאביר קארה; ג. יאיר לפיד על הכספים הקואליציוניים.
ג'. ביחד.
שאלה חמישית. תהיו מרוכזים, כי הציטוט הוא קצת ארוך.
"אנחנו כאן יושבים עכשיו בשביל להכשיר את השרץ. כל הטיעונים המלומדים איך זה בפרלמנט ההולנדי או בפרלמנט הנורבגי או בפרלמנט הצרפתי הם לא רלוונטיים, כי אנחנו לא דנים פה באמת מהם סדרי השלטון הראויים למדינת ישראל. אנחנו דנים פה בקומבינה פוליטית צינית בזבזנית לא יעילה. אדוני, אני לא יכול להצביע. אני לא יכול להצביע בעד הסדר שנעשה לא בניקיון כפיים, עתיד להחליש את האופוזיציה בכנסת, שממילא מוחלשת עוד יותר, ועתיד בסופו של דבר לשתק את עבודת הכנסת" – א. אלכס קושניר לליברמן על מס הגודש; ב. יום טוב כלפון לבנט על הפעלת סעיף 98 בחוק ההסדרים; ג. באופן מפתיע, יאיר גולן ממפלגת מרצ, שהכניסה שלושה חברי כנסת בנורבגי, על החוק הנורבגי טרם כניסתו לקואליציה.
שאלה שישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר – – –
אני לא מגלה.
ג' איתנו.
שאלה שישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר – – –
מי אמר למי ובאיזה הקשר, אדוני השר: "מתי בדיוק אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?"
הציטוט הוא כזה: "מתי אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?"
"מתי בדיוק אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?" – א. מיקי לוי למיקי זוהר בוועדת הכנסת על ממשלה מנופחת; ב. חתולי הרחוב לאיווט ליברמן וזאב אלקין; ג. קייט מידלטון לבנט בוועידת גלזגו.
לא חוזר.
יפה.
שאלה שביעית, ציטוט – – –
שוב טעית.
לא הולך לך עם הסרט הזה.
שאלה שביעית, ציטוט: "ואתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת ובזבזנית בזמן משבר כלכלי היסטורי" – א. בנט לעצמו במראה רגע לפני הקמת הממשלה; ב. כריסטיאנו רונאלדו בביקורת על מסע הרכש העצום של פריז סן-ז'רמן; ג. עידן רול לקואליציית הימין לפני כשנה וחצי.
סגן שר החוץ.
לחזור?
באופן מפתיע איבדתם ריכוז. בדרך כלל אתם מרוכזים ושקטים.
"ואתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת" – – –
"אתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת ובזבזנית בזמן משבר כלכלי היסטורי" – אולי השרה תוכל לענות לנו על השאלה הזאת לפני שהיא הולכת – א. בנט לעצמו במראה רגע לפני הקמת הממשלה; ב. כריסטיאנו רונאלדו בביקורת על מסע הרכש העצום של פריז סן-ז'רמן; ג. עידן רול לקואליציית הימין לפני כשנה וחצי.
ג'. יפה מאוד.
ציטוט נוסף: "כמו גנבים בלילה" – מוכר?
א. יאיר לפיד על העברת החוק הנורבגי שנה וחצי לפני שהעביר אותו בעצמו בגרסה מוגדלת ומשופרת.
לחכות עד הסוף.
יש פה תשובה שיכול להיות שהיא יותר מעניינת, אפילו שהיא לא נכונה. אז תהיו בהאזנה.
ב. דוד ביטן על רם שפע ואיתן גינזבורג שלקחו לו סוכריות; ג. אילת שקד מתארת בגאווה איך הם תפרו את ממשלת ההונאה.
שאלה תשיעית: "הפוליטיקאים בבניין הזה מתבקשים להסיר ידם מהכסף" – א. אביגדור ליברמן מגן בחירוף נפש על הכסף לתנועה האסלאמית; ב. יאיר לפיד על כספים קואליציוניים של 900 מיליון כשנה לפני שהעביר בעצמו 2 מיליארד כספים קואליציוניים.
ג. התשובה של מנסור עבאס לנפתלי בנט כשזה התחנן לקבל אישור לעוד קצת כסף לתקציב המדינה.
את מובילה. שאלה עשירית.
מי חתם על מסמך שאומר: "לא אאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, גם לא ברוטציה, ולא אקים ממשלה על קולותיו של מנסור עבאס מהתנועה האסלאמית"? – א. אחמד טיבי במסגרת הצעת אי-אמון; ב. מרב מיכאלי לאור העלייה בסקרים; ג. נפתלי בנט רגע לפני הגנבה הגדולה ביותר של הדמוקרטיה הישראלית.
ג'.
שאלה 11: החוקים האיומים והמבישים והמבזים האלה צריכים להתבטל כי אתם עושים רק מסיבות פרסונליות – א. מנסור עבאס על מגילת העצמאות; ב. דודי אמסלם לסדרנים על זה שמותר לנאום רק שלוש דקות בקריאה ראשונה; ג. יאיר לפיד על הרחבת מינויי השרים.
ג.
אז רגע, אני אשחק עם זה – שנייה.
החלפתי אבל הם עלו עליי, הם ערניים.
מי אמרה ובאיזה הקשר: "אני עומדת על העקרונות שלי"?
א. יפעת שאשא ביטון על הדרישה לפתוח את שנת הלימודים לעגורים בעמק החולה; ב. אילת שקד אחרי כמה חודשים שבהם הפרה כל עיקרון שאליו התחייבה; ג. יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד מיכל שיר, לאחר שהצביעה נגד הצעת חוק לסיוע לילדים נפגעי תקיפה מינית של חברת הכנסת אורלי לוי.
לא.
ב', יפה.
נכון, ראית איזו שאלה טריקית?
אבל מי שאמרה את המשפט הזה זו אילת שקד. אני מצטער, הערעור לא התקבל.
כן, כן, זה נכון.
לא, זו הבנה לשעתה.
שאלה הבאה, הציטוט הבא: "אם בפעם הבאה יהיו ארבעה שלא מאמינים" – – –
יש לי 25 דקות, זה לא כמה שאלות, זה כמה זמן. מבחינת השאלות, יש לי פה עד הבוקר.
למה, כי אתה מפסיד?
דודי, זה כמו אלה שכשהם רואים שהם מפסידים בפיגור בשכונה 3:0, לוקחים את הכדור, בועטים אותו, וזהו, נגמר המשחק. אין משחק. תפסיד בכבוד.
"אם בפעם הבאה יהיו ארבעה שלא מאמינים, ויש לנו כבר חוק לשני ראשי ממשלה, בואו נעשה כבר לארבעה ראשי ממשלה" – א. מפלגת תקווה חדשה, אחרי שבוע בלי שינה, עם טבלאות וחוקים מנסים למצוא כל דרך אפשרית שנתניהו לא יחזור לשלטון; ב. מנסור עבאס בישיבת תכנון עתידי; ג. אלעזר שטרן מוחה על הרעיון של ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי טרם כניסתו בדילוגים לממשלה בדיוק כזו.
ג'.
אני צריך את הערנות של היושב-ראש.
דודי, תקשיב לשאלה הבאה. שאלה 14, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "כשאנחנו רואים את כל התהליכים שקורים באום אל-פחם, איך אני יכול לראות בהם אזרחים של מדינת ישראל?" – א. איווט ליברמן במעמד טקס החתימה על הסכם הגג עם עיריית אום אל-פחם; ב. איווט ליברמן בריאיון לפני שהחליט למען הכיסא שלו שהתנועה האסלאמית הם בני עקיבא החדשים; ג. איווט ליברמן בשיחה טלפונית עם כתבי ימין, תוך כדי הזרמת מיליונים לעיריית טייבה.
ב'. תמשיך אתה. לא פלא שאתה רוצה לעצור את המשחק.
אבל זה באמת קצת מוזר, נכון? להגיד אמירה כזו והיום לעשות מעשים אחרים, זה באמת – – –
עד שהוא השתתף – – –
"אני מציע את הדבר הבא: למה שלא תבטלו את המספר? פשוט תבטלו את ההגבלה, תשאירו פתוח. אתה יכול למנות כמה שאתם רוצים, אפילו אלף" – א. אלי אבידר משכנע את ליברמן לתת לו תפקיד סגן שר, למרות הממשלה המנופחת הנוכחית; ב. יאיר לפיד למנכ"ל שלו, אחרי ארוחה משפחתית ולקראת חילופי תפקידים במוסדות הציוניים; ג. קארין אלהרר זועמת ועוקצת על ממשלה מרובת שרים וסגני שרים, לפני השתייכותה לאחת כזו.
יפה. עכשיו הוא לא אומר.
הציטוט הבא: "אז אני מגיע למסקנה שאף אחד לא היה תומך במהלך הזה אילולא נתנו לו תפקיד של שר". א. בני גנץ על התמונה הקבוצתית בגיבושון; ב. רם בן ברק על החוק הנורבגי לפני שמפלגתו העלתה אותו על נס; ג. זאב אלקין על הפניית הגב של בנט לפוטין.
יפה.
למה?
ב'1, כן – בדיוק.
מי אמר למי ומתי – דודי, אתה זוכר את המשפט הזה? "בואו נעשה תמונה ונעוף".
דרך אגב, זו שאלה מעניינת שיש בה ארבע תשובות לשם שינוי: א. נפתלי בנט בכניסה לוועדת האקלים בגלזגו; ב. אילת שקד לדוברת שלה במפגש עם פעילי ימין בקמפיין הבחירות; ג. זאב אלקין בביקור במצודת זאב; ד. אביר קארה בדיון על מס הגודש בוועדת הכספים.
ד', יפה מאוד.
זה מה שאלקין עשה בעצם, לא, דודי? זה מה שאלקין עשה – תמונה במצודת זאב, והלך.
שלוש שאלות אחרונות בשלוש דקות, יאללה.
חוזר למשחק, אוקיי. מי אמר ובאיזה הקשר – גם שרים שהגיעו תוך כדי הטריוויה יכולים להשתתף. אני רק מחדד את הנהלים. "לא צריך כל כך הרבה סגני שרים, ואני יכול להעיד שסגן השר כנראה, חוץ מלבוא למשרדו לשתות קפה, לא יעשה הרבה" – א. אביר קארה מדבר על עצמו בגוף שלישי; ב. מיקי לוי על מינוי סגן שר לבט"פ לפני שהקואליציה שלו מינתה סגני שרים לשרי כלום, כולל סגן שר לבט"פ; ג. יאיר גולן מספר לחברים על הג'וב החדש שלו.
ב', יפה. 19: "זה חוק חאפ לאפ. מטרתו למלא את הכנסת כי נגמרו לכם האנשים" – א. מנכ"ל הכנסת ליו"ר הכנסת על הוספת סדרנים בשל השימוש החורג בהם להוצאת חברי האופוזיציה מהמליאה ללא סיבה; ב. אילת שקד לאלקין בתהפוכות וכאבי בטן על הכפלת החוק הנורבגי; ג. יואב סגלוביץ' לחברי קואליציית הימין בוועדת הכנסת טרם מפלגתו הכניסה חמישה חברי כנסת בחוק הנורבגי.
כן. אנחנו בליכוד עשינו אחד נורבגי, מה עשו לנו. הם – 21.
אחד – מושחתים. ג'ובים – הוא קרא לנו. שאלה אחרונה – – –
נראה לי שצריך לעשות בתקנון שמי שעולה למליאה בזכות דיבור, צריך לעשות, אם שני הדווידים נמצאים, זמן ברוטו וזמן נטו.
אפקט אמסלם. יש נטו, כמה ברוטו.
כן, בדיוק.
שאלה אחרונה.
שאלה אחרונה, מי אמר ובאיזה הקשר?
קרפיון, לא? קרפיון.
מה זה העליב אותו. תראי איזה פרצוף עצוב על זה.
לעלות על הגל הזה של אנטי-ביבי זה לא יעבוד, חבל על הזמן, זה פתטי – א. מפלגת ימינה רגע לפני שהחליטו לשקר לעם ישראל; ב. זאב אלקין בריאיון לפני שנה, טרם גילוי הלב המרגש; ג. יפעת שאשא ביטון בניסיון החודשי לדוג אג'נדות פופוליסטיות.
יפה מאוד, חבר הכנסת אמסלם.
צוות השופטות שלנו – לפני שאני מכריז, אני מודה לכם על ההשתתפות בחידון.
אני כבר אומר. הזוכה שתכף נגיד את שמו יעביר לנו את הפרטים והפרס הענק יינתן. אני רוצה להודות שוב למי שמממן לנו את הערב הזה, ראש הממשלה מנסור עבאס. תודה רבה, הפרס כפוף לאישור מועצת השורא. הזוכה ברוב התשובות, חבר הכנסת דוד אמסלם.
יש לנו שופטות, יש לנו שופטות.
יש לי עוד שתי דקות?
נושא אחר לגמרי, אבל יש לי שתי דקות ועוד דקה מאקוניס.
לא, זה על חשבון אקוניס. ראיתי היום שיש מפלגות בקואליציה שתקפו את הפיליבסטר שעשינו על החוק של המיסוי. שומע? הם תקפו את הפיליבסטר שעשינו, בגלל זה הם הסירו אותו מסדר-היום.
עכשיו אני רוצה לצטט מה הם אמרו גם על זה שעשינו פיליבסטר ובעצם מנענו את החוק. חבר הכנסת אלכס קושניר אמר: אופוזיציה נגד אזרחי המדינה. החוק שנועד להאיץ את הקמת קרן העושר מתעכב בגלל הפיליבסטר חסר התכלית של האופוזיציה. אין ספק שיש כמה טייקונים שמחייכים היום בבוקר.
כחול לבן הוציאו הודעה: החלטת האופוזיציה למנוע את העברת הצעת חוק קרן העושר היא שוד של כל אזרחי ישראל על ידי חברי כנסת חסרי אחריות וחסרי בושה. נמשיך לפעול כדי שחוק קרן העושר שיזמה השרה פרקש יעבור לטובת כל אזרחי ישראל. הם ימשיכו לדבר, ואנחנו נדאג לדור העתיד. הם תוקפים אותנו שאנחנו אשמים בזה שהחוק נפל.
אני רוצה להקריא לכם את הלו"ז מרגע שהחוק הזה נולד, מי טרפד את החוק הזה בעצמו. ב-4 באוקטובר החוק הונח בפעם הראשונה; ב-11 באוקטובר החוק שובץ בסדר-היום בפעם הראשונה; ב-11 באוקטובר, באותו יום, הקואליציה מורידה אותו מסדר-היום; ב-18 באוקטובר החוק שובץ שוב בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מסירה את החוק מסדר-היום; 25 באוקטובר החוק שובץ בפעם השלישית בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מורידה את החוק מסדר-היום; 26 באוקטובר החוק שובץ בפעם הרביעית בסדר-היום; באותו היום ממש הקואליציה שוב מורידה את החוק מסדר-היום בפעם הרביעית; 27 באוקטובר החוק שובץ בפעם החמישית בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מסירה אותו מסדר-היום בפעם החמישית; ב-1 בנובמבר החוק שובץ בפעם השישית; באותו הלילה הקואליציה שוב מסירה אותו מסדר-היום בפעם השישית. והם מאשימים אותנו שאנחנו פוגעים בקידום החוק.
אדוני היושב-ראש, ראיתי שנלחצת שאני עולה שוב, אז אני ארגיע אותך עם טריוויה עכשיו.
לא, לא, אמרתי – הוא נלחץ כשהוא ראה אותי עולה עוד פעם, אמרתי לו – אין טריוויה, זהו.
אדוני השר, אני רק ניסיתי להגיד לך ממקום מושבי כשדיברת על ההתבטאויות כלפי ראש הממשלה: כשנתניהו היה ראש ממשלה הופנו כלפיו התבטאויות הרבה יותר חמורות, הרבה יותר ארסיות, ובאותה תקופה – – –
לא, אני כן עושה את ההשוואה, אני אגיד לך למה.
אני אגיד לך למה, כי כשהימין בשלטון ומדברים אליו ככה, אז זה עובר. לא מתייחסים לזה, לא מדברים על זה, לא מפרסמים את זה. כשיש איזושהי אמירה מהימין כלפי השמאל אז כל המדינה צריכה לרעוד. הלוואי שזה היה סימטרי, והיו מגנים את זה כמו שגינו את ההתקפות על נתניהו כשהוא היה ראש ממשלה.
התקציב – טוב, אז כמי שבאמת נכח במשך – – –
כמי שנכח שעות, באמת שעות רבות בוועדת הכספים בחוקי ההסדרים שהגיעו לוועדה.
יש אצלנו בעיה, בעיה חיובית בליכוד. אנחנו, הצעירים, רק אתה יכול להעיר להם. אנחנו הצעירים מכבדים את הדור הוותיק, ויש לנו בעיה להעיר להם.
במיוחד אמסלם וביטון, זה נכון.
כן. עברו אותה. בהצלחה.
דוד ודוד.
חוק ההסדרים. אז רוב החוקים הגיעו לוועדה שאני חבר בה, ועדת הכספים. באמת, ישבנו שם שעות. ובכל חוק שהגיע אני חזרתי ופתחתי, כשהייתה לי זכות הדיבור, שהחוקים הללו הם חוקים כבדים מדי, חוקים משמעותיים. ברגע שהם עוברים על כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, חוקים שלא סביר היה להעביר אותם במתכונת כזאת חפוזה בחוק ההסדרים. אלו חוקים שהיו צריכים להגיע במתכונת, במסלול הרגיל, הנכון, לשבת כמו שצריך, לתת לזה הרבה יותר תשומת לב, הרבה יותר שעות, לשמוע הרבה יותר גורמים. וגם היועצת המשפטית של הכנסת חזרה ואמרה על אותם חוקים כבדים וגדולים שאני מדבר עליהם שהם לא היו צריכים לבוא בחוק ההסדרים אלא היו צריכים לבוא במסלול הרגיל, במסלול הנכון, והיה צריך לאפשר לערוך בהם דיון נכון ומעמיק כיאה לחוקים בסדר גודל כזה. ואני בטוח שהחוקים האלה יחזרו כי אנחנו, את המחיר של המהירות שבה עשו את החוקים האלה אנחנו נשלם, אנחנו נגלה את הטעויות בהמשך. מי שישלם על הטעויות האלה בדרך שבה עברו החוקים הללו זה האזרחים. אנחנו נרגיש את זה, ואין לי ספק בכלל שאנחנו אלה שבסוף נצטרך לתקן אותם, את אותן טעויות שנעשו בדרך לפה. חוקים שמדברים על – חבר הכנסת אמסלם דיבר על האג"ח, שדרך אגב – מונח שאתה קצת מכיר, דרך אגב – אתה יודע, הכסף שקיים שם, שעכשיו כאילו המדינה צריכה להפריש ולשים שם את הכסף, לשמור שיהיה תמיד 5% – לכסף הזה אין לנו הגנה. על הכסף של החיסכון אין לנו הגנה. זאת אומרת, אם מחר יש פה איזה מקרה חירום במדינה, חלילה, כן? אין לנו הגנה על הכסף הזה והממשלה יכולה פשוט להשתמש בכסף הזה למטרות – – –
לפני כן היא לא הייתה יכולה לעשות את זה, אם זה היה שוכב אצל חברות הביטוח. עכשיו הם כן יכולים לעשות את זה.
הכסף ששומר על ה-5%, שלא יהיה פחות – הוא עכשיו נמצא באיזושהי קרן שהממשלה יכולה מתי שהיא רוצה להשתמש בכסף הזה.
תקשיב, אנחנו רצינו לעשות סעיף הגנה על הכסף הזה שאם המדינה רוצה להשתמש בו, שיהיה רוב מיוחד של חברי הכנסת. כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, הסכימו עם הרעיון הזה. ובסוף הייעוץ המשפטי לא כל כך נתן לנו לעשות את זה.
כן.
זה דבר שהוא לא מקובל, שלא עושים אותו.
אני חושב שזה מאוד מסוכן, התהליך הזה, והכסף שישכב – – –
אני מקווה שלא נגיע למצב הזה, שלא נגיע למצב הזה שבאמת ישימו את היד על הכסף הזה.
את יודעת מה? הייתי מקבל את זה אם היו מעלים גם את שכר החיילים. הייתי מקבל.
הייתי מקבל את זה אם היו מעלים את שכר החיילים.
סדר עדיפויות מעוות.
הוא לא, דוד. הוא לא חבר כנסת.
הוא לא, דוד. הוא לא חבר כנסת.
הפסדת פסק זמן.
מי הנורבגי שלך?
לא, מי נכנס בנורבגי במקומך?
לא. הוא לא חבר כנסת.
זה מעל הנורבגי.
כן, זה מעל הנורבגי. זה אקסטרה.
אדוני היושב-ראש, נראה לי שאני צריך את עזרתך.
בדיונים האלה, גם על החוק, ישבו שם החברות, רשות שוק ההון, בנק ישראל, ואמרו – אומנם בצורה ברורה, אבל זיהית שם איזשהו חשש מאנשי האוצר – שקשה להעביר את החוק הזה, שהם לא מוכנים מבחינת לוחות זמנים, שלא ישבו עליו מספיק. אתה יודע, הגופים הכי משמעותיים, שצריכים, לפני שבאים לוועדת הכנסת – בכלל זה צריך להיות אחרי שהם בישלו את זה יחד איתם ובנו את זה בהסכמה שלהם – הם באו, אתה רואה שהם פחות או יותר לא ידעו על מה מדובר, לא הסכימו איתם, אבל הם קיבלו הנחיה להעביר את זה, והעבירו את זה, וככה זה ייראה בסוף. ככה זה ייראה בסוף.
כולם אמרו שזה לא מוכן, כולם, כל גורם שהוזמן, גם גופים שכפופים לאוצר אמרו את זה. מה שכן, בדיונים הראשונים היה דווקא – – –
איפה הוא באמת?
הם הראו שקפים מה קרה במדינת ישראל בעשר השנים האחרונות, ושר האוצר ליברמן היה בדיון. ואתה יודע מה, זה היה רגע – בדרך כלל נלחמנו ורבנו שם בשביל האזרחים על כל העלאות המיסים, ומראים לך שקפים, מה קרה למדינת ישראל בעשר השנים האחרונות. כל מדד שהם הסבירו לנו: אתם רואים את הגרף ככה בעשר השנים האחרונות.
הכול בעלייה, הכול עולה, אם זה השפל באבטלה – שהגענו, כמובן, לפני הקורונה – התוצר לנפש. אתה רואה את איווט יושב שם, וזה היה באמת רגע מהנה, וזה לא קרה סתם.
זה לא קרה סתם.
זה קרה בזכות בן אדם אחד, הכלכלן הכי טוב שהיה אי-פעם במדינת ישראל, וקוראים לו בנימין נתניהו. הגרפים האלה שהראו לנו את העלייה ואת המצב שהיום מדינת ישראל נמצאת בו – זה בזכות בנימין נתניהו. את זה אף אחד לא יוכל לקחת לו.
אנשי האוצר הראו לנו מה קרה בעשר השנים האחרונות, השר, והראו צמיחה; בכל מדד שלא לקחו הראו צמיחה.
נכון, וזה לא קרה סתם.
לא, הוא אומר שהצמיחה בעשר השנים האחרונות זה בזכות חמשת החודשים האחרונים.
הסכמי אברהם – ראית את יאיר לפיד. אפילו לא היה פה במליאה להצביע בעד. הוא צחק על ההסכמים האלה, לא הצביע בעד הסכמי אברהם. היום הם הולכים, רודפים – – – במטוס: תקבלו אותנו, שתהיה לנו תמונה.
אורלי, זה יותר אבסורד. אני אסביר לך מה היה עם יאיר לפיד. אני הראשון שראה את זה. ישבנו שם וראיתי אותו. הוא בא באותו יום, הוא נאם פה נגד והוא לא נשאר להצביע. הוא היה פה, זה לא שהוא לא היה פה. היה פה, דיבר נגד וברח.
נתניהו, בהסכם עם ירדן – תקראו את ההסכם עם ירדן, את הנאום של נתניהו, שהיה ראש אופוזיציה בהסכם עם ירדן, ותראו איך הוא משבח, איך הוא מפרגן לממשלה על הסכם שלום.
טסים, רכבת אווירית לשם אחר כך.
כן. באותו דיון שהיה שר האוצר – גם זה באמת היה משהו יפה – יושב ליברמן ואומר: התקציב הזה הוא תקציב חברתי – –
הכי חברתי, ואין בו העלאות מיסים. ככה הוא אמר. הוא סיים ואז הוא נתן את זכות הדיבור לאנשי האוצר, ואז הם התחילו להראות לנו שקפים מה הולך להיות בתקציב. אחרי שהוא אמר שאין העלאות מיסים, אנחנו רואים: מס על שתייה ממותקת; מס על חד-פעמי; מס על גודש. דודי, שנייה אחרי שהוא אמר שאין העלאות מיסים, אנשי האוצר מראים לנו בשקפים את המיסים שהולכים לעלות.
כאילו כבר אין בושה לשקר על משהו שהוא באותה שנייה, שהאנשים שלך מוכיחים שאתה משקר.
ממש, היו צריכים לתאם.
מס גודש – כמה דיברנו עליו, כמה נלחמנו עליו בוועדת הכספים. עמדה פה שרת התחבורה, ושאלתי אותה בשאילתה: האם זו יוזמה שלך? היא התנערה מהחוק הזה. שרת התחבורה התנערה מהחוק הזה והסבירה שבעצם האוצר החזיק אותה בגרון, אמר לה: הלו, אם לא תיתני לנו את מס הגודש, אם אנחנו לא נעשה את זה, לא תקבלי את תוכנית החומש. ככה זה היה. זה הסגנון, הרי. זה הסגנון, וכך בא מס הגודש.
כשאני רואה את המהלכים, אורלי – – –
כשאני רואה את המהלכים של איווט ליברמן, איך הוא אוהב לדרוס אוכלוסיות במדינת ישראל – –
– – אוהב לדרוס והוא נהנה מזה, הוא נהנה – –
– – הוא נהנה לדרוס, הוא נהנה להשפיל, הוא נהנה מזה. זה שהוא פוגע במישהו אחר – הוא נהנה מזה.
כמו שהם היום מתנהגים בצורה מאוד מאוד עדינה ומאוד מקבלת ומלטפת כשמתגלה שיש פגיעות מיניות בחבר'ה שלהם. אתה רואה את הצביעות הזו. אני קראתי טוקבק אחד שאומר על התחקיר על גל אוחובסקי, שהיא אמרה: אני שמחה שהוא בחר להתנצל. אז אחד מהטוקבקים אמר לה, או אחת מהתגובות – אני לא זוכרת, שלחו לי את זה, זה היה גאוני: כנסי למדיטציה, תעצמי את העיניים ועכשיו תדמייני שמדובר ברב גדול. בבקשה, זה יחזור לך. יותר מזה? אם היה מדובר על אוכלוסיות מסוימות, היא הייתה יוצאת עם לפידים. היום הם מכשירים את האירועים האלה. צביעות.
הצביעות מוכרת. אבל אני שמח לפחות באמת שבוועדת הכספים אני וחבריי לאופוזיציה, גפני, ינון אזולאי וקרעי, הצלחנו קצת לשנות מהגזרות, מהגזרות הרעות, ושינינו קצת דברים. באמת, המס של הפריפריה ושמסבירים לך אנשי האוצר: זה בכל העולם כך, וכך בערים גדולות צריך לעשות, והם אומרים שהם רוצים להעביר את התושבים – לחנך אותם לתחבורה ציבורית. מה הטענה שלנו? גם אם אתם רוצים לעשות מס גודש, קודם כול שתהיה תחבורה ציבורית נגישה, ואז תביאו מס גודש, כשתהיה את האפשרות, אבל לא יכולים – לתושבי הפריפריה, שפחות מעניינים את האנשים האלה, לא ייתכן שלא תהיה להם תחבורה ציבורית ויגידו להם: תיסעו בתחבורה ציבורית, ואם לא, תשלמו מס גודש.
הרי תושב בית שאן, אורלי – כשהם אומרים: תיסע בתחבורה ציבורית לתל אביב לתושב בית שאן, הם לא מבינים – הם הרי לא יודעים איפה זה. הם לא יודעים מה זה לנסוע מבית שאן לתל אביב. הם חושבים שזה משהו ישיר מתחנה לתחנה. הם לא יודעים שתושב בית שאן צריך לקחת רכבת שהממשלה שלנו בנתה, הקימה, רכבת מבית שאן, הוא נוסע לעפולה, מעפולה לחיפה, מחיפה לתל אביב. זו החלופה שיש לו לנסוע לתל אביב. מה הם אומרים לו? תיסע משם, ואם לא, תשלם מס גודש.
אתם רוצים מס גודש? בואו תיתנו לנו תחבורה ציבורית, לנו, אנשי הפריפריה, כמו שצריך, ואז, אם נתפנק, נשלם מס גודש. אתה יודע כמה היינו צריכים להילחם על כך שמי שבא לבדיקה רפואית – הרי יש בבתי החולים הגדולים במרכז ציוד שלא נמצא בבתי חולים, שלא נדבר על בתי חולים בפריפריה – שאני שמח שהצלחתי להוסיף להם 13 מיליון שקלים, לכל בתי החולים בפריפריה, כולל הנצרתיים, שגם צריכים את הכסף הזה לציוד רפואי. על זה היינו צריכים להילחם – שמי שבא לעבור איזושהי בדיקה רפואית בתל אביב, אז יש את החניון, שאנחנו יודעים כמה הוא עולה, ועכשיו הוא ישלם גם 37.5 שקלים. זאת אומרת, רק לבדיקה רפואית שהוא צריך לבוא אליה – תוסיף לו עכשיו איזה 100 שקל רק חניה ומס גודש.
לא, 37 זה המקסימום שאתה יכול לשלם. נכנסת ויצאת ברכב פרטי – 37.5.
כל הטבעות. נכנס בשעת העומס, יצא בשעת העומס, אחרי הצוהריים – המקסימום לרכב פרטי זה 37.5 שקלים ביום. על זה היינו צריכים להילחם, אבל אני שמח שבאמת הצלחנו והם החריגו את זה.
אותו דבר זקיפת הטבה. הם רצו – – –
הם עשו איזשהו הסדר עם קופות החולים.
כן. עשו איזשהו הסדר עם קופות החולים.
לא, זה יהיה – – –
גם אני מקווה.
כך פותרים את הבעיה – שלא יצלמו.
הבעיה היא לא שהם מחכים – הבעיה היא התמונה שהם מחכים.
הטיעון שלהם הוא מתי שיש עומס.
תשלם, תשלם.
אתה משלם כי יש עומס. הם רוצים שאיפה שיש עומס – – –
הבנתי אותך.
אם אתה צריך עוד כסף לקופת המדינה.
יש לי חשבון פתוח על החגיגה של אתמול, שנפקד מקומי ממנה.
בוועדות הכספים, הייתי שם הרבה, וגם הלכתי לוועדת הבריאות. היה שם חוק מאוד מאוד חשוב לי על ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים. גם שם אני שמח שהצלחנו קצת לתקן. דודי, היה שם סעיף – – –
הם גם עד עכשיו לא – – –
לא. היה שם סעיף – – –
דודי, תקשיב, כל בתי החולים הם גירעוניים. מתחילים גירעון – כל השנה גירעון. אתה יודע, אני נפגש עם מנהלי בתי חולים – הרי אני סיירתי בכל בתי החולים בפריפריה – והם אומרים לי דברים שהם עושים שהם לא אמורים לעשות אבל זה בשביל החולה, בשביל המטופל, הם קצת מעקמים. אם לא יכולים להפעיל מכשיר מסוים, הם מפעילים אותו למרות שאין להם את הרישיון, כדי שלא יחכה ל-CT חודשיים, יחכה רק חודש. איזה סעיף הם הכניסו? הרי האוצר פה קיבל תיאבון שלא היה אף פעם, כי יש פה שר אוצר שנתן להם הכול, אמר להם: זה הסכום שאני צריך. איך אתם מביאים את זה – לא מעניין אותי – – –
לא מעניין אותו.
לא מעניין אותו. הוא אמר: אני צריך את זה למנסור, אני צריך את זה, אתם, איך אתם מביאים את זה – מה שאתם רוצים. יש לכם חופשי-חודשי, תביאו.
והם הביאו. יש שם סעיף שהם הכניסו שאומר שהאוצר יוכל לפטר מנהלי בתי חולים. אולי לא מבינים – – –
האוצר, האוצר.
אולי לא מבינים את המשמעות של הסעיף הזה, מה זה היה עושה – – –
כל בתי – – –
ממשלתי, ציבורי ושל קופות החולים. כן, כל הציבוריים.
הכול. מה אומר הסעיף הזה? הרי הם אוהבים את זה שמנהלי בתי החולים באים לפה לאוצר, מתחננים וזה ואז הם נותנים להם כמה גרושים בשביל לקנות סכין לחדר ניתוח. זה באמת מחזה מביש.
זה גם בעניין של התרומות. לצערי, בבתי החולים בפריפריה כמעט ולא מצליחים להתרים. אין.
רוצים את ה-VIP ואת השם שלך על איזשהו חדר שנבנה בבתי החולים במרכז. לצערי.
כן, בפריפריה רואים את זה פחות, הרבה פחות. והסעיף הזה, מה שהוא היה עושה, מהיום הראשון של השנה, מנהלי בתי החולים כבר לא היו מסתכלים על החולה, הם היו מסתכלים על התקציב, רגע, אני בגירעון או לא, מחר-מוחרתיים יכולים לפטר אותי. ומה שזה היה גורם בסוף, בקצה, מנהל בית החולים היה מסתכל רק על הקטע הכספי ומי שהיה נפגע – כי הוא היה מצמצם בעלויות. איך הוא מצמצם בעלויות? על חשבון החולים.
דודי, תחשוב, אם חרב הפיטורים מונחת על מנהל בית חולים, מה שקיים היום, תכפיל את זה.
מה שהם קיבלו, 2 נקודה משהו מיליארד, הוא פחות מהגירעונות שיש. זאת אומרת, הם מתחילים במינוס. אי-אפשר לשנות את זה.
כן. ועכשיו תוסיף על זה את הסעיף של הפיטורים, חשב מלווה, כל מיני סעיפים – – –
אבל אני אגיד לך, הפערים הם לאו דווקא בין הציבוריים לממשלתיים, הפערים הם בין הפריפריה למרכז, שם הפערים המרכזיים.
לא, זה האירוע, זה לא עוד אירוע, זה האירוע. אני אתן לך דוגמה, משהו שאני עברתי. הייתי צריך לעשות בדיקת CT. התקשרתי לבית החולים העמק בעפולה. בית החולים עמוס, זה לא שהוא לא רוצה, יש לו רישיונות למכשירים וזה מה שהם עובדים. אם היו נותנים עוד רישיונות, לא היו נותנים לי תשובה כזאת. התקשרתי לבית החולים לקבוע תור ל-CT, התור עוד חודשיים. אמרתי, אבל הרופא אמר שאני צריך לעשות עכשיו, בהקדם, מה זה בעוד חודשיים. אמרה לי, זה מה שיש. אמרתי לה, אולי באזור הצפון, במקום אחר, אני אסע. אומרת לי, אין לי בכל אזור הצפון. אמרתי לה, אני נייד, תני לי, לא משנה איפה בארץ, אני אסע, אני אעשה את הבדיקה הזאת. אמרה לי, אה, אם אתה יכול לנסוע, תבוא מחר לבני ברק, יש לך בדיקה. אתה מבין, אלה הפערים. עכשיו, מה אם זו סבתא שלי, שאין לה איך לנסוע, אין לה רכב, היא בת 80 – – –
במיוחד מי שסובל מהעיוותים האלה, זה בפריפריה. קיימתי על זה המון המון דיונים – – –
כן, כן.
התושב המטופל בפריפריה זוכה לשירות פחות טוב מהמטופל במרכז. בפריפריה מתים יותר, לצערי, מאשר במרכז.
אני לא מבין את ההיגיון הזה. כי אם אתה מטפל בזה בזמן, מבחינה אוצרית, נכון, אתם רוצים לחסוך? נטפל בזה בזמן, אחרי זה תשלם פחות.
לגמרי. תודה, אדוני היושב-ראש.
4,467 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.