קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לפני העברת תקציב מדינה לשנת 2022-2021 – תקציב שהוא חרב פיפיות; תקציב שסימן אוכלוסיות כדי לפגוע בהן; תקציב, שלא כמו התקציבים הקודמים – תמיד היו כאלה שיהיו מועדפים וכאלה שיהיו מקופחים. לא. תקציב שאפילו לא הביאו שום תועלת בגזרות האלה נגד הצלחות החד-פעמיות ונגד האימהות, וכל הדברים האלה שמכוונים נגד החרדים, היו רק כדי להשחית, חרב פיפיות שמאיימת על שלום השכבות החלשות ועל שלום הציבור. חוקי תקציב באים לפגוע בכשרות ובכל היסודות של קיום עם ישראל ומסורת ישראל, בכלל, במרקם החיים בארץ הזאת. הרבה שנים עוד נצטרך לתקן את הנזק ואת קריעת הקרום הדק שמחזיק את החברה הישראלית שעושה התקציב הזה.
אתם צריכים לדעת שיש בבית מאות אלפי אנשים ואולי מיליוני אנשים שחוששים. הם מפחדים על הקיום שלהם, הם מפחדים על הזהות שלהם, הם מפחדים על חיי החברה שלהם ועל הילדים שלהם. אבל הממשלה הזאת והקואליציה מרבת הרגליים – שמורכבת ממפלגות קטנות שכל אחת מהן מעולם ובשום מדינה לא הייתה יכולה להקים ממשלה, אולי להצטרף כגלגל חמישי באופוזיציה, ופה הם תפסו את השלטון, גם את ראשות הממשלה, גם את משרד האוצר, גם את המשרדים המרכזיים האחרים, והם פשוט מדירים את האופוזיציה, מדירים חצי מהעם, אפילו בוועדות הכנסת. פשוט גזלו את זכות הבוחר שיהיה לו ייצוג בכנסת ובוועדותיה לפי מספרם.
ופה הגיע בג"ץ, כמובן, מיודעינו, שליטינו, שקובעים לנו הכול, ואמרו: אנחנו לא מתערבים בעניין הזה של חלוקת – לא מצאנו הצדקה להתערב. זה בסדר גמור, הם לא צריכים להתערב, כי יש רשות שופטת ויש רשות מבצעת ויש רשות מחוקקת ואסור לאחת להתערב באחרות. אדרבה, הכנסת צריכה להתערב ולחוקק ולפקח על הזרוע השלטונית ועל הזרוע השיפוטית. אבל הם עשו את זה רק אחרי שהתקציב כבר הושלם כמעט, ואז הם אמרו את התשובה, וכך נותרנו בחוץ.
הגזרה הכי בולטת, אם לא הכי כלכלית – ודאי לא תורמת לאף אחד, אפילו לא לצד השני – זאת הגזרה על נשים עובדות שלא יקבלו הנחות לשלוח את ילדיהן לפעוטונים ולמעונות ולא יוכלו לפרנס את משפחותיהם. ומה חטאן ומה פשען? שבעליהם לא מבלים, ולא משתוללים, ולא עבריינים, ולא יושבים על המגזר הציבורי, שהוא כולו מתפרנס מכספי המיסים של המגזר הפרטי; הם פשוט לומדים תורה. הם לא לומדים מוזיקה, הם לא לומדים תרבות סינית, שכל אלה כן יקבלו, אבל הם לא מקבלים כי הם לומדים תודה. הם לא רוצים שילמדו תורה. פשוט הכרזה.
אנחנו עכשיו נכנסים לחודש כסלו, שהיוונים אמרו: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". בעוד רוב עם ישראל רוצה להיות חלק מעם ישראל, רוצה להיות חלק מרצף הדורות – "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" – רוצים להיות שייכים לחבל הארוך שנמשך מאברהם, יצחק ויעקב, שאנחנו לומדים עכשיו את פרשיות השבוע עליהם, הם אומרים: לא, אנחנו נקרע את החבל, נילחם נגד כל דבר כשר.
ואנחנו יודעים שהתורה אומרת: נשים במאי זכיין – מה הזכות הגדולה ביותר של נשים? שהן שולחות את הילדים ללמוד תורה ומחכות לבעליהן שחוזרים מלימודם בתורה. את הזכות הגדולה ביותר הם רוצים למנוע. ועל זה, אדוני היושב-ראש, אומר כבר הנביא ישעיהו: "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים". ועונש עוד יותר גדול: "ונתתי נערים שריהם" – שנערים נוערים יהיו השרים – "ותעלולים ימשלו בהם". אומר רש"י: ליצני בני אדם מתעללים בהם ומבזים אותם. "ונִגש העם איש באיש ואיש ברעהו" – אחד על השני כמו נוגסים. כל פקיד שיושב בכל מקום יודע לנגוש, הוא נוגש שמכה ורודף ומשפיל כל אזרח שבא לקחת סעד, שבא לקחת עזרה. איך אומר שם הסרטון הידוע? מי הגנב הבא, מי הרמאי הבא – כשאנשים באים לבקש זכויות סוציאליות מהביטוח הלאומי.
"ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד" – החוצפה של אנשים, שנערים מנוערים מבזים את הזקנים ואת חכמי הדור, והנקלה את הנכבד. ומה הם יעשו? אומר רש"י: הם יהיו דחוקים ונגושים, הנכבדים. אומרת הגמרא במסכת חגיגה: 18 קללות קילל ישעיהו את ישראל, ולא נתקררה דעתו עד שאמר את הדבר הכי חמור: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד. עם שהנער מתרברב רהב על הזקן והחכם, והנקלה מתעלה, מתנשא, על הנכבד, זו הקללה הכי חמורה לעם, וזה מה שקורה היום פה.
"כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך – – – כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל ה' למרות עני כבודו". אומר רש"י: כולם חסרים ונפולים ואין עוזר זה לזה, כי מיאנו לשמוע ומקניטים את ה' להכעיס – ממש אקטואליה – הכרת פניהם ענתה בם בעזות פנים, אומר רש"י. לא כיחדו, בפרהסיה עשו כחטאת סדום לא כיחדו. "אוי לנפשם כי גמלו להם רעה", אומר הנביא.
סליחה, אם אפשר בשקט לדבר בטלפון. פעם לא היו מדברים בטלפון פה.
"אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו", אומר הנביא. האנשים הטובים והצדיקים – הקדוש ברוך הוא ייתן להם פרי מעלליהם, יאכלו, וכל דבר טוב שהם עושים – הם עושים לעצמם ויהיה להם רק טוב. ובמקביל אומר הנביא בפסוק הבא: "אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו". זאת אומרת, הוא לא גורם רע רק לאחרים, אלא גם רע לעצמו ורע לאחרים. "נצב לריב ה' ועמד לדין עמים. ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו" – ותראה מה הנביא אומר לו – "ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם" – ביערתם הכרם, הרסתם את עם ישראל וגזלתם את העניים, והגזל נמצא בבית שלכם. אתם גרים בארמונות, אתם מקבלים הון עתק ואתם נושים עשירים – את זה אני אומר, כן? – ואתם משאירים את העניים, את הגזלה בבתיכם. רש"י אומר במילים פשוטות: הזקנים והשרים אכלו את שאר העם.
אסיים בפסוק האחרון בפרק הזה שאומר הנביא: "מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם ה' אלוקים צבאות" – למה אתם מדכאים את העם שלי? למה אתם טוחנים ולוקחים מהעניים? העוול הזה והפשע הזה של התקציב זה לא רק עבירה בין אדם לחברו, זו עבירה כלפי אלוקים. והנביא עכשיו ביטא את זה פה בפרק הזה, פרק ג' בישעיהו.
רבותיי, אנחנו יודעים מאיפה באה הצרה, מאיפה באה ההתנהגות הזאת. דבר ראשון, ההתערבות המשפטית. עצם העובדה שהמערכת המשפטית הפכה לסדום, דייני סדום. מישהו פעם אמר לי: למה אתה חושב שמשפט וצדק זה אותו דבר? אין צדק במשפט. אני נדהמתי, אני ידעתי כל חיי, חינכו אותי שהמשפט זה לעשות צדק. מה פתאום? משפט זה חוק. אם יעשו חוק סדומי, אז זה חוק של סדום, זה החוק, זה אתה חייב לעשות. יש המון חוקים שכל אזרח מבין שהם לא הגיוניים, שהם מפלים לרעה, בכל התחומים, מתחומי הכלכלה והבנקאות והמיסים וכל הדברים האלה, לא משנה, אבל המערכת המשפטית אף פעם לא עומדת לעזרתו של האזרח הקטן, אף פעם לא לעזרתה של מסורת ישראל. תמיד היא מייצגת והולכת ופוסקת לפי החוק שהיא מפרשת, אפילו לא לפי החוק. והם יצרו כזה מן כאוס במדינה, שאנשים כבר לא מאמינים כלום במערכת המשפט. ומדינה צריכה משפט, כי אם אין משפט, אז איש את רעהו – רחמנא ליצלן. אנחנו רואים, אמרנו שבמגזר הערבי יש הרבה אלימות. אני רואה את זה גולש כבר גם – בשבועות האחרונים, אדוני היושב-ראש, אם לא שמנו לב, יש גם מעשי רצח וניסיונות רצח גם במגזר היהודי, על אותו רקע של פשיעה. אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. אבל המלכות צריכה להיות מלכות של חסד ולא מלכות של רוע ושל אכזריות.
והגורם השני ששולט במקום העם, במקום נציגי העם, במקום נבחרי העם, זה התקשורת. ובזה לא אשמים אנשי התקשורת. למה? כי מי הכתיר את התקשורת כשליטים? הנשלטים, שזה השרים וחברי הכנסת והאנשים שתלויים בתקשורת. הם המליכו את התקשורת.
אני רוצה לספר לכם מעשה, שיחה קצרה שהייתה לי עם קצין כנסת לשעבר לשעבר, אז הוא אמר לי פעם שכשהוא היה קצין כנסת, לפני הרבה שנים, אז העיתונאים הסתובבו פה, והעיתונאי הודיע לעורך: אתה יודע, דיברתי עם העוזר של השר, בעוד חודש הוא ייתן לי ריאיון לעיתון שלנו. אומר לו העורך: תשמע, אני נותן לך חודש, אבל אם בתוך חודש אתה לא משיג ריאיון עם השר הזה, אתה מפוטר. העיתונאים הסתובבו סביב אישי הציבור והשרים כמשרתים של העיתון בדרך ארץ ובהערצה, בהערכה. אני זוכר שאחד העיתונאים כתב, ואני קראתי את זה בעיתון עצמו, לפני הרבה שנים, כשספיר – הוא כתב נגד ספיר כשר האוצר, אז הוא קרא לו. הוא סיפר באיזו חרדה הוא הגיע ללשכה שלו, ואז כשהוא ישב הוא אמר לו: שב על הכיסא שלי. אומר לו העיתונאי: לא, אני עיתונאי צעיר, אתה שר האוצר, פנחס ספיר בנה את כל התעשייה בארץ. שב בבקשה בכיסא שלי. נו, מה תעשה? שב. אז הוא התיישב. אז הוא אמר: עכשיו תגיד לי איך אתה מאכיל שלושה מיליון פיות היום בבוקר לארוחת בוקר. אני צריך לדאוג ששלושה מיליון אנשים, יהיה להם מה לאכול, ואתה יושב בשולחן הכתיבה וכותב, שופך מילים? בבקשה, עכשיו תשב פה, תגיד לי איך אני היום מאכיל אנשים. הוא אומר: הרגשתי כל כך קטן. כך הוא כותב. אני לא רוצה להגיד את שמו, כי הוא לא חי כבר. הוא כתב בעיתון: הרגשתי כמה אני קטן לעומת שר האוצר פנחס ספיר הגדול – שהייתה לו ביקורת עליו, אבל הוא קלט עולים. הייתה תקופה.
אומר לי אותו קצין הכנסת לשעבר, פה בפרוזדור, בחניה, לפני הרבה שנים, הוא אומר לי: היום העוזר של הפוליטיקאי אומר לשר: סידרתי עם העיתונאי שבעוד חודש הוא ייתן לך ריאיון. התהפך הגלגל, הוא אומר. התקשורת שולטת בחברי הכנסת ובשרים, והשר – במקום שיקרא דוחות, קורא בבוקר או סקרים או מה כתבו עליו בעיתונים. אז אנחנו אשמים שהתמסרנו לתקשורת, ואני אומר את זה גם כמי שנמצא בצד התקשורת, כתבתי הרבה שנים, אבל אני לא זוכר שהייתי יכול לשלוט על מישהו מנבחרי הציבור על ידי העיתון שלי. אבל היום התקשורת שולטת בשליטים.
אגב, זה לא רק פה. ההונאה הגדולה ביותר, המסחטה הגדולה ביותר בעולם היום, זה מסחטת האקלים. נשיאי מדינות בעולם חייבים להקציב מיליארדים לארגונים וקבוצות לשמור על יערות האמזונס כדי לשמור על האקלים. אני אמביוולנטי בעניין. זאת אומרת, אני לא נגד הדבר הזה, כי הקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון כשהוא ברא אותו, אמר לו: בוא ואראה לך איזה עולם יפה בראתי לך, ראה שלא תקלקל את עולמי. יש עניין לשמור על הפרח ועל העץ ועל הכול. אבל כשהפכו את זה לאלילות כזאת ומשעבדים את נשיא ארצות הברית לתת מיליארדים, נשיא אנגליה צריך לתת מיליארדים, על מה הוא נותן את המיליארדים? מאות אלפי אנשים מתפרנסים מהעסק היחצ"ני הזה שנקרא ההגנה על האקלים. פעם זה היה נקרא – או שהיו עובדי אלילים באפריקה שהיו יוצאים נגד הרוחות בתופי טאם-טאם ומנסים לעצור את הרוחות בדברים האלה. והיום באה מדינת ישראל, שהיא לא סיכה בתחום העניין הזה של גזי החממה – הרי בכנס הזה שהיה השבוע, אדוני היושב-ראש, לא היו לא רוסיה, לא ברזיל, לא הודו, לא סין, שהם מייצרים בשעה אחת גזי חממה, מה שמדינת ישראל כולה עשר שנים לא יכולה לייצר. למה אני מביא את הדוגמה הזו? איך התקשורת מצליחה, ומשרדי פרסום אדירים וענקיים והמדיה, ליצור אווירה שאנשים יאמינו שהם הולכים לעצור את האקלים, את הרוחות.
ואני רוצה לציין פה לשבח את חבר הכנסת לשעבר דב חנין, שהוא מראשי איכות הסביבה. הוא יצא היום – וזו גבורה מצידו, כי הוא נמצא ממש בצד השני – נגד הגזרה על הצלחות והחד-פעמי. הוא אמר: פה אתם מתחילים? בעניים המסכנים האלה, שהם מאכילים ילדים עם צלחות, איתם אתם מתחילים? יש כל כך הרבה דברים שבהם אפשר לדבר על זיהום, ובדיוק בצלחות האלה אתם מתחילים? אבל התשובה ידועה לנו – פשוט רוע לשם רוע, סדום ועמורה. פשוט לעשות רע. הכול בשם החוק, עושים חוק.
העולם המודרני הפציע והגיע ב-200 השנים האחרונות להגיד שלאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה – להוריד את כבלי הדת, להוריד את כל הכבלים המוסריים. כך אני רוצה, זה מה שאני רוצה לאכול. תארו לעצמכם שאנחנו נעשה מס טרפות. היה פעם איזה ליצן שעשה מזה איזה סרטון, שכאילו ש"ס הולכת לעשות מס טרפות. מישהו מציע שש"ס תעשה את זה. עלה על דעתך שיעשו מס על מי שרוצה לאכול טרפות כי צריך לאכול כשר? מייד כל העם היה מתקומם. מה זה נקרא? אתה תגיד לי להיכנס לצלחת שלי? אבל הם מחליטים היום שהילדים שלנו לא ישתו מתוקים. אני לא צריך להיות חסיד של מתוקים, אבל אתה הולך לייקר את המשקה המתוק של הילדים בגלל שאתה החלטת שזה לא בריא – כמו שאני מאמין שלאכול נבלות וטרפות, כתוב: "ונטמתם", בט"ית אחת. אומרת הגמרא, ונטמטם – שאכילת טריפות מטמטמת את הלב של האדם. אתם לא מאמינים בזה? אני לא אעז לקבוע לכם שאתם חייבים לאכול כשר, אבל אתם הולכים לקבוע שאסור לשתות מתוק.
מה השלב הבא? השלב הבא זה איסור השחיטה. עכשיו יש לנו את זה באיחוד האירופי, ובבלגיה יצא עכשיו חוק. למה? רחמים על הבהמות. אסור לשחוט. צמחונים. מה השלב הבא? ברית מילה. אם העולם המודרני, שהכריז שלאדם מותר לעשות כל מה שהוא רוצה, הפך לעולם דיקטטורי שקובע מה תשתה, מתי תשתה, באיזו צלחת תאכל, הוא גם יגיד שאסור לעשות ברית מילה. ואם אתם חושבים שזה נשמע אבסורד, רק לפני שבוע-שבועיים – – –
אני מאמין שבישראל אנחנו עדיין חזקים, אבל בעולם זה כבר. באנגליה ניתקו תינוקת בת שנתיים. הרגו אותה, רצחו אותה, כי בית המשפט קבע שהיא מצטערת, מתייסרת, וחבל על הייסורים שלה וצריך לנתק אותה. תבעו את ההורים בבית המשפט, ובית המשפט פסק. כל העולם כולו התערב בשם זכות ההורים על הילדה. ילדה יהודית, ובאמונה היהודית אסור. אומר השופט: הילדה הזו היא בת שנתיים. היא עדיין לא החליטה אם היא יהודייה או לא. כשהיא תתבגר, היא תחליט.
אל תחשבו שזה התחיל עכשיו. המהפכה הקומוניסטית לפני 100 שנים אמרה שהורים שמלמדים את הילדים שלהם דת פוגעים בילדים שלהם, וזה היה איסור. ההורים הלכו על זה לסיביר. למה? כי הדיקטטורים אמרו שצריך ללמוד רק דברים חומרניים, מטריאליזם – זו הייתה השיטה הקומוניסטית ברוסיה. אבל היום – דמוקרטיה. הדמוקרטיה אומרת שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. מותר לעשות את הדברים המתועבים והמטורפים ביותר, אבל לשתות בקבוק מיץ ענבים לקידוש – זה אסור. זה מתוק מדי, זה גורם לסוכרת, אז בבקשה, תשלמו כפול.
כך הפכו את האזרחים לנשלטים בידי ביורוקרטיה אכזרית. אני רוצה לומר לכם שאנשים, בעקבות הקורונה, בכלל בעולם ובפרט בארץ, כל זכויות האדם שהיו – אזרחים איבדו היום. כל פקיד יכול להתעמר בכל אזרח כמה שהוא רוצה. יש סרטון ידוע על הביטוח הלאומי, שמגיע אדם בלי ידיים ובלי רגלים, עם קביים, עם ייסורי תופת. עד שהוא כבר הגיע לפקיד והוא מבקש לקבל קצבת נכים, אז אומרת לו הפקידה: תעלה, בבקשה, את המדרגות האלה פה למעלה. הוא אומר: איך אני אעלה? שם למעלה הפקידה שמטפלת בתיק שלך. אז הוא זחל על ארבע – יש כזה סרטון, ראית את זה פעם, דודי? – הוא זוחל על ארבע, ולמעלה היא אומרת לו: לא, זה למטה. אז הוא ירד, התגלש, למטה. היא אומרת: עשית את זה יפה, אתה יכול לעשות את זה, אתה לא זכאי. זאת לא בדיחה. אני יודע מפניות ציבור על הוועדות הרפואיות שרחמנא ליצלן מתעללות באנשים, ואחר כך אומרים: מי הרמאי הבא בתור? יוצאים מתוך הנחה סטליניסטית שכל אזרח הוא רמאי. זה כשזה נוגע לכלל האזרחים. ולכן, כפי שציטטתי מהנביא, כשאדם עושה רע, הוא עושה גם רעה לעצמו וגם לאחרים.
כל הביורוקרטורים האלה מקבלים משכורת מהמגזר הציבורי. אף אחד עוד לא שאל, נדמה לי שהיה כבר מישהו ששאל פעם, איך יכול להיות שהמגזר הציבורי, שחי כולו מהמגזר הפרטי, יותר גדול מהמגזר הפרטי? שלא לדבר על העניינים של שלטון הבנקים.
אבל אני חוזר לנקודה הזו של ברית המילה. אדוני היושב-ראש, אמרת שלא יהיה גם בארץ דבר כזה.
כן, אבל אני רוצה לגלות לך שיש כבר כמה תביעות על שולחן בג"ץ לאסור ברית מילה. בג"ץ עוד לא התייחס לזה בכלל. הוא עשה בחוכמה.
אם זה יהיה, אז – אתה יודע מה? הרבה דברים אמרנו שלא יכול להיות.
אבל למה זה נקרא ליברלים? אצלי זה נקרא דיקטטורי.
תשמע, העניין הזה שהם ליברלים – – –
כן, ברור. ברית המועצות נקראה הדמוקרטיה העממית הסובייטית. המילה הראשונה בקומוניזם הייתה "דמוקרטיה" – דמוקרטיה, שלטון העם. זה לא יאומן. פשוט אומר הנביא ישעיהו: אוי האומרים לחושך אור, לאור חושך, למתוק מר ולמר מתוק.
כן, בסדר גמור. אני רוצה לגעת בבעיית הדיור. אני רוצה לטעון – ואני לא מחדש שום דבר, ואמרתי את זה הרבה פעמים – השבוע שמעתי את שר השיכון לשעבר לשעבר, לפני 20 שנה, מאיר שטרית. הוא אמר דבר כל כך פשוט: רוב קרקעות מדינת ישראל נמצאות בידי המינהל – שייתנו את הקרקעות לאנשים; שהמדינה תעשה תוכניות של דירות ברמה סבירה, בסטנדרטים גבוהים, ויגידו לקבלנים: מי שמביא במחיר הכי זול הוא זה שבונה את זה, והוא מקבל והוא מרוויח כך וכך אחוזים. הוא אומר: היינו יכולים לפתור – – –
מחיר מטרה. לא, אבל זה לא היה קונץ? זה לא נעשה. גם במחיר למשתכן, הטעות שהייתה של כחלון, ויש לו המון זכויות בכל הסיפור, שהוא סיפק 60,000 הבטחות, זאת אומרת, אנשים שזכו ב-60,000 דירות, שלשני שלישים מהן לא היה אפילו רישיון בנייה. זאת אומרת, הייתה פה אשליה – – –
כן, אבל למעשה זה כשל. וגם היו פה עיוותים, שמי שזכה בתל אביב הרוויח קרוב למיליון שקל, ומי שזכה בדימונה, בנצרת או בנוף הגליל לא הרוויח פרוטה. אבל העיקרון חייב להיות שקרקעות המדינה עשויות ומיועדות לאזרחי ישראל, כך היה בימי העליות הגדולות, גם עם העלייה מרוסיה, נתנו את הקרקעות. עד שרמ"י – אז זה נקרא מינהל מקרקעי ישראל – באוצר גילו שאפשר להוציא 14 מיליארד שקל בשנה רווח מספסרות של מכירת קרקעות למרבה במחיר. זה עשה הרבה קבלנים עשירים והרבה אזרחים שאין להם דירות.
יש עוד נושא של פיצול דירות. אני הגשתי הצעת חוק לפיצול דירות לשכירות, כדי להוריד את השכירות, אז לא הסכימו, ואז הלכו המפלגה של כחלון, לקחו את החוק שלי ועשו את זה רק ליישובים הקהילתיים, איפה שיש הרבה חניה, בקיצור לעשירים. הטענה הייתה שזה ייצור עומס בערים ואז ראשי הערים יתנגדו. למעשה, עכשיו אני שומע שהממשלה הזאת רוצה לעשות את זה.
אז מה עשינו? הרי אנחנו רוצים לשחרר אלפי דירות להשכרה לדיור כדי להוריד את המחירים.
כל זמן שלא ישוחררו השטחים הכבושים בידי מינהל מקרקעי ישראל לצורכי בניית דירות לזוגות צעירים במחיר מינימום, לא יהיה פתרון והמצב הוא נורא, נורא ואיום. מי שיודע את הדמוגרפיה, יודע כמה צעירים אין להם דירות ואין להם סיכוי לדירות, ממש סכנת נפשות. ממש סכנת נפשות.
אני לא יכול לדבר עליהם, כי אין אל מה לדבר ואין על מה לדבר. אבל אדוני היושב-ראש, בשלוש הדקות האחרונות שנותרו לי אני רוצה לגעת בנושא הרבה הרבה יותר עקרוני, וזה הכותל המערבי הקדוש לעם ישראל.
מה שהם הולכים לעשות בכותל המערבי בשליחות הפדרציות של אנשים שלעולם לא מגיעים ולא יגיעו, הילדים שלהם לא רוצים לשמוע על ישראל, ראשיה מסיתים נגד ישראל באוניברסיטאות, אלה הבנים שלהם, כי הם מתבוללים. לפה באים אנשים, ומספרים להם – – –
באים לפה מאכרים שעושים הרבה כסף עליהם, ואומרים להם: אנחנו נציל לכם את הילדים, כי האורתודוקסים רוצים להוציא את ילדיכם מעם ישראל. אנחנו נכניס אותם. צריך שיהיה לנו בכותל המערבי, לא שכל רפורמי יוכל לבוא לכותל, הוא יכול לבוא גם היום, אבל נכבוש את הכותל. הגדילה לעשות הגברת מיכאלי, שרת התחבורה, ואמרה: אנחנו צריכים לשחרר את הכותל. אולי היא תזמין את מוטה גור ואת כל האלופים לשחרר את הכותל.
אני רוצה לסיים בציטוט. אמרת שאני אגיד מי הרפורמים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לך קול קורא של רבנים רפורמים בארצות הברית נגד הצהרת בלפור, המודיעה על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, בשיקגו ב-1918. מוכרים עכשיו את המסמך.
– – שמוכרים עכשיו, ואני רוצה לצטט מתוך המסמך – –
– – כי נשארו לי רק דקה ו-50, אני רוצה לעשות את זה מהר: הוועידה מברכת על הרצון הטוב כלפי היהודים בהצהרת בלפור. הם רואים באהדה את היכולת של יהודים להגר לארץ ישראל כמו לכל מקום אחר וליהנות משוויון זכויות פוליטי, אזרחי ודתי. עם זאת, אנו מתנגדים להצהרה על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. היהדות איננה לאום; היהודים אינם עם ללא ארץ, אלא בני בית בכל מדינות מגוריהם, וכך יש לראות אותם. יש זכות ליהודים לחיות ולהפיץ את רעיונותיהם בכל מקום בעולם. יהודים בארצות הברית הם חלק מהאומה האמריקאית, אין להם צורך בבית לאומי בעם ישראל. האידיאל היהודי העכשווי בהגדרתם לא שואף לחזור ולייסד מדינה יהודית, או לחדש את הרעיון המיושן של תחיית הלאום היהודי. שרידותה של היהדות תלויה במילוי תפקידה ההיסטורי, ולא בקבלת ארץ ישראל כבית לאומי לעם היהודי.
הרב פרוש קיבל מכתב מראש הרפורמים לפני עשרות שנים: אנחנו לא מעוניינים בחומה של בית המטבחיים שלכם, כך הוא אמר. והם באים לא להתפלל. מיכאלי לעולם לא תתפלל, כי הרי היא אומרת בגלוי שאין לה אל מי להתפלל.
והם באים עכשיו לכבוש את הכותל.
כן, ואנחנו היהודים כולם צריכים לעמוד בכל תוקף ולהגיד שחס וחלילה הווקף שמר 19 שנה על הכותל המערבי, ועם ישראל יבוא וייתן לחרף ולגדף ולהפוך את הכותל למערת פריצים, היה לא תהיה. הכותל המערבי שייך לכל העם היהודי, שבוחר בציון ובוחר בירושלים. תודה.
3,300 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.