הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים לרגע האמת של הממשלה הזו והקואליציה הזו, שאתה, אדוני היושב-ראש, חבר מאוד בכיר בה, חבר מאוד בכיר, מאוד משפיע. אתה יכול להיות מאוד מרוצה מעצמך, ואתה מרוצה מעצמך, רואים את זה, רואים. אתה צודק. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לא קראה נכון את התקציב, כי אתה הצלחת לחולל שינויים מהותיים בתקציב הזה, מהותיים, ושינית בכוונת מכוון את התבחינים בתקציב הזה בכל משרדי הממשלה, והתעקשת על זה. כי אתה, יש לך מטרה, אתה ממוקד מטרה, ואתה גורר את כל הממשלה בעקבותיך למטרה הזאת. והמטרה הזאת היא להפוך את מדינת ישראל למדינת שני לאומיה. אתה נחוש, אתה מתוחכם, אתה לא נותן שיעבדו עליך ואתה מושך בדיוק לשם, וככה בנוי התקציב. חז"ל אמרו שאדם ניכר בכיסו, ואנחנו יכולים להגיד שממשלה ניכרת בתקציבה. תקציב מבטא את סדרי העדיפויות של הממשלה וממילא גם של המדינה, כי הממשלה היא זאת שמושלת במדינה. והתקציב הזה, האיום והנורא הזה, הוא תקציב שגורר אותנו אכן למדינת שני לאומיה, וזה נורא ואיום.

דיברנו הרבה מאוד אתמול, היו לנו הרבה מאוד נאומים, קצרים, ובכל הנאומים האלה אני העליתי, בכל נאום ונאום – חברי השר פורר, אם אני רואה נכון – העליתי בכל נאום ונאום את זכרם של אנשים יחידים שברגע האמת קמו ועשו מעשה והצליחו דרך המעשה הזה שלהם לשנות את העולם. אז דיברנו על כמה אנשים כאלה. דיברנו על חיים מגני ועל פרופ' בן ציון טבגר, שהם אלה שהביאו לחידושו של בית הכנסת אברהם אבינו בחברון ובעקבותיו לחידוש היישוב היהודי בחברון. שני אנשים פשוטים שבעקשנות שלהם ובמיקוד שלהם במטרה ובמסירות שלהם הביאו לשינוי היסטורי. דיברנו על שרה נחשון, שקברה את התינוק שלה בבית העלמין העתיק בחברון, שהיה עד אז מחולל והרוס וחרב, והיא בעצם הצליחה בנחישות שלה לפתוח אותו מחדש. וגם היא תרמה בכך תרומה היסטורית לכך שחברון היא לא במצב כמו שכם היום, היא לא במצב כמו רמאללה היום, היא לא במצב כמו טול כרם היום. חברון היא עיר שיש בה יישוב יהודי. זה קרה בזכות אנשים קטנים, אבל גדולים. לא מאוד מפורסמים, אבל כאלה שידעו להוביל ולייצר שינוי.

ודיברנו על משה מיקלוש קראוס, יהודי ראש הוועד הארץ-ישראלי בבודפשט בימי השואה, שהציל 40,000 יהודים, יהודי בודפשט, ממוות. 40,000 איש ניצלו בזכותו, כולל שרכבות שכבר היו בדרך לאושוויץ נעצרו וחזרו אחורה. סיפרתי שאני עצמי חיה בזכותו, כי הוא הציל גם את אימא שלי. ודיברנו על גיבורי מבצע חתונה, חברי השר פורר, שבעצם המעשה האמיץ שלהם – והם ידעו, הם שיערו וידעו שידונו אותם למוות בירייה, והם הלכו על זה כי הם רצו לפרוץ את מסך הברזל של ברית המועצות. והם הצליחו. הם הצליחו. אחריהם באו אחרים ונוספים. וסוף הדבר – אנחנו, ברוך השם, התברכנו במיליוני – – –

נכון, נכון, הם היו פורצי הדרך. הם ממש היו נחשונים שקפצו, מה שנקרא, לתוך הים ולתוך האש.

אמת, לא מלמדים מספיק. נכון, לא מספיק מדברים על אסירי ציון וגם לא מלמדים מספיק על מיקלוש קראוס, שעשה פלאות בהצלת יהודי הונגריה.

ודיברנו על כלב בן יפונה – נדמה לי שבשלב הזה אתה היית באולם. דיברנו על כלב בן יפונה האמיץ, שהלך נגד עצת המרגלים, נגד הזרם, ואמר – – –

נכון.

נכון, נכון. לא דיברנו על זה, אז אולי נגיד עכשיו. אתה שאלת ואמרתי לך שנגיע לזה.

יפה, זה דיוק נפלא. בגלל שלא בטוח שמעו אותך, אז אני אחזור על דבריך. יהושע בן נון, הוא גדל באוהל של משה רבנו, הוא היה צמוד למשה רבנו, היו לו תעצומות הנפש של משה רבנו. הוא מההתחלה לא היה בחבורה הרעה הזו, הוא מההתחלה לקח מרחק. אבל כלב, כלב היה צריך הרבה יותר כוחות כדי ללכת נגד הזרם, נגד הלחץ החברתי של המרגלים, ולכן הוא הלך לקברי האבות לשאוב משם את הכוחות. זאת הערה ממש ממש יפה ומחכימה.

נכון, נכון.

בדיוק, הוא גם עבד עליהם. יש פסוק: "ויהס כלב את העם אל משה", אז רש"י אומר, חז"ל גם אומרים, שהוא אמר להם: "וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?" הם חשבו שהוא הולך להצטרף אליהם ולצאת נגד משה רבנו, ואז הוא התחיל להגיד את הדברים הנכוחים שלו על כך שטובה הארץ מאוד מאוד ועל כך שהקדוש ברוך הוא איתנו וביכולתנו לכבוש את הארץ גם אם יש שם בני ענק.

דיברנו גם על הילד, הילד מהסיפור על בגדי המלך החדשים, שבזמן שאף אחד לא היה לו נעים להגיד שהמלך הוא עירום, אז כולם שיחקו אותה. המלך הולך עירום בראש חבורה שלמה וכולם מריעים, וכולם מוחאים כפיים וכולם אומרים כמה יפים בגדי המלך החדשים – שלא קיימים בכלל. והילד הקטן הזה אומר: אבל המלך הוא עירום. אבל המלך הוא עירום. ואז בעצם הוא קרע את השקר, הוא ניפץ את התדמית הזאת, את השקר הזה, והוא גילה את האמת, הילד הזה, וכולם ראו וכולם אמרו שהמלך הוא עירום. אז גם עליו אנחנו דיברנו.

סיימנו באנשים הגיבורים של אתמול, בני המשפחות השכולות, משפחות נפגעי הטרור. אנשים כמו מירב והרצל חג'אג', ההורים של שיר חג'אג', השם ייקום דמה, שוטרת שנרצחה בירושלים; בועז קוקיא, האבא של רון קוקיא, השם ייקום דמו; דבורה גונן, האימא של דני, השם ייקום דמו. אנשים גיבורים, שלא רק שהם לא שוקעים בתוך האבל הנורא שלהם, אלא הם קמים להגן על מדינת ישראל מפני המחבלים ועושים דברים שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות בעצמה. יש למדינת ישראל מספיק כוחות, מספיק יכולות, מספיק כלים. את התחקיר שהם עשו ביחד עם ארגון עד כאן, פורום בוחרים בחיים ביחד עם ארגון עד כאן, את התחקיר הזה ממשלת ישראל הייתה צריכה להוביל, מנסור עבאס, אדוני היושב-ראש.

ברגע שהיא כרתה איתך ברית, אז הממשלה – – –

אה, לא צריך להוביל תחקיר על הקשר בין רע"מ – – –

נכון, אתה צודק. אז בוא, אנחנו תכף נדבר על זה ונספר מה כתוב ומה לא כתוב. אבל נכון, אתה צודק. את התחקיר הזה, על המהות של רע"מ ועל העמדות של מנסור עבאס הייתה צריכה להוביל ממשלת ישראל. ואכן, ואכן אנחנו יודעים – – –

ב

הינה, עכשיו אני בדיוק – – –

בראשותו של כל אדם.

כל ראש ממשלה, אדוני היושב-ראש, שכורת ברית עם התנועה האסלאמית, חובה עליו לברר ולהבהיר לעם. כמו שעכשיו עלה לפה חמד עמאר והסביר על התקציב בצורה שקופה – מה יש ומה אין – חובה על ראש ממשלה שכורת ברית איתך, שאתה מייצג את התנועה האסלאמית בישראל, תנועה שבכל מדינות העולם יושבת בכלא – –

– – אז חובה עליו לספר עם מי יש לו עסק. ואני אגיד לך מה אמר ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה – – –

הוא לא חייב? אני אומרת שהוא כן חייב.

לי זה לא משנה, אתה יודע.

וישבתם בקואליציה יחד איתו.

היא הייתה תלויה בכם.

הקואליציה בראשות נתניהו הייתה תלויה בכם?

אדוני היושב-ראש, הקואליציה – – –

אדוני היושב-ראש, הקואליציה בראשות – – –

אני לא יודעת נזכר. אני שואלת אותך שאלה פשוטה: האם עד היום הייתה קואליציה במדינת ישראל – כלשהי, לא אכפת לי בראשות מי – קואליציה שתלויה בך? הייתה או לא הייתה? לא הייתה.

אה, רבין. אנחנו יודעים מה היא הביאה לנו – היא הביאה את אוסלו, אלפי הרוגים. בזה אתה צודק.

ממשלתו של רבין, שהביאה את אוסלו עם אלפי הרוגים, אכן נכון – הייתה תלויה בקולות שלכם, אבל מאז לא היה, וזה באמת טוב שהזכרת את זה. טוב מאוד שהזכרת את זה. שמעת את זה, אדוני היושב-ראש, חברי איתן גינזבורג?

נהדרת, נכון. הביאה את הסכם אוסלו, עם אלפי הרוגים – –

– – עשרות אלפי פצועים, ויכול להיות שאתה צודק – – –

נכון, איתן – – –

מה שאני רוצה להסביר – בדיוק הסברתי את זה אתמול לידידיי מימינה, ניר אורבך, אילת שקד. הסברתי להם שבהחלט יכול להיות שפה ושם הם עושים דברים טובים.

בהחלט יכול להיות. זה דומה לרכבת – – –

אבל איתן, זה התור שלי לדבר.

פה ושם אשמח לאיזו הערה בונה או משהו, זה בסדר. אבל לקחת לי את כל זכות הדיבור, זה קצת מוגזם.

אז אני אומרת שהממשלה – לא חייב לשתוק לגמרי, אבל – אני אומרת שהממשלה – – –

יאללה, הצבעה. אני אומרת שהממשלה, גם אם היא עושה פה ושם דברים טובים, צריכים להסתכל על המכלול. המכלול הוא שיש פה רכבת שקוראים לה מדינת ישראל, שעל הקטר שלה יושבים נפתלי בנט, יאיר לפיד ומנסור עבאס, שיש לו בהחלט יד על ההגה, והם מובילים, בהנחייתו של מנסור עבאס – רגע, תתאזר – – –

אה, וגם בני גנץ, נכון. סליחה אם פגעתי בראש המפלגה שלך.

וליברמן, בסדר. כולם ביחד, ממשלה רב-ראשית ורב-זרועית, מובילים בבטחה את מדינת ישראל לתהום של מדינת שני לאומיה. זאת המהות גם של התקציב הזה, ועכשיו, אם באחד הקרונות קורים דברים טובים, זה, תסלח לי, זה שולי שבשולי, זה כמו שקרו דברים טובים על הטיטניק רגע לפני שהיא טבעה. זה לא רלוונטי. הרכבת דוהרת לתהום, ואני מחפשת את היחידים שיעצרו את הרכבת הזו, כי היא דוהרת לתהום של מדינת שני לאומיה, שלא בשביל זה במשך 150 שנה כל מי שלחם על הקמת המדינה הזו לחם ונפל – לפעמים בקרב ולפעמים בביצות וכן הלאה – לא בשביל להקים פה מדינה של שני לאומים. ממש לא.

אבל עכשיו, מה שאני רוצה להקריא – סליחה?

לבודדים.

בדיוק, בגלל זה הקדשתי את הנאום שלי לבודדים.

נכון, אני אמשיך.

ודאי. אני הקדשתי לבודדים כדי לדבר על זה שיכולים להיות אנשים בודדים בעלי מצפון, בעלי תושייה, בעלי אומץ, בעלי יכולת ללכת נגד הזרם, כדי לעצור את הרכבת הזו, ואותם אנחנו מחפשים. אותם, משום שאני אגיד לך, אתמול אני סיפרתי כאן – אני לא זוכרת אם זה היית אתה, לא, זה היה מיקי לוי – על התחקיר שעשו המשפחות השכולות של פורום בוחרים בחיים על הקשרים בין מנסור עבאס ומפלגתו לבין החמאס. על הקשרים האלה כתב נפתלי בנט לפני שהוא נהיה ראש ממשלה, הוא כתב – אני אקריא לך מה כתב נפתלי בנט על רע"ם, על אותה תנועה שהיום הוא תלוי בה והוא לא יכול לזוז מטר בלעדיה.

וכך הוא כתב: "הינה העובדות ביחס לברית עם מנסור עבאס, תשפטו אתם." כותב נפתלי בנט: "1. מנסור עבאס – – – ביקר ב-2013 את משפחת הרוצחים מליל הקלשונים; 2. התנועה האסלאמית של מנסור עבאס היא תנועת בת של האחים המוסלמים והיא תנועת אחות של חמאס; 3. חבר הכנסת אלחרומי" – זה שיאיר לפיד אמר עליו שהוא נפל בקרב, כן? וזאב אלקין עושה לכבודו טקסים – "מהתנועה האסלאמית העלה תמונות של ברגותי ושל רוצחי תרפ"ט." את זה נפתלי בנט כתב לפני שהוא ידע שאלחרומי ילך גם לעכו כדי לחזק את הפורעים של עכו. "4. השייח' של התנועה האסלאמית, חמאד אבו דעאבס, השתתף במרמרה ביחד עם ראאד סלאח; 5. הח"כ שביקר הכי הרבה מחבלים בכלא הוא אבראהים צרצור, מראשי המפלגה; 6. הרשימה האסלאמית מובילה את המאבק האלים נגד יהודים בהר הבית." עד כאן דוח נפתלי בנט על מפלגת רע"ם, שהוא כרת אתה ברית. גם אתה בברית הזו, ידידי היושב-ראש.

אני רוצה להקריא דברים שאמר לפני אלפי שנים וכתב לפני אלפי שנים הנביא ישעיהו, וכך הוא כתב: "כי אמרתם כרתנו ברית את מוֶת ועם שאול עשינו חוזה – – – כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו". אתם כרתם ברית עם מוות. אתם עשיתם חוזה עם שאול, עם רוצחים בחליפות, עם מחבלים בחיוכים מתקתקים. אי-אפשר יותר להסתתר מאחורי השקר הזה. אי-אפשר יותר לשחק בבגדי המלך החדשים.

פשוט רואים לכם, אדוני היושב-ראש, רואים לכם, חברי השר פורר. רואים לכם את החבירה עם המחבלים. כולם רואים. גם אתם רואים. זה לא יעזור שתשחקו במשחק שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא מדברים. זה לא יעזור. כולם רואים שהמלך הוא עירום. כולם רואים שהמלך הוא מחבל, הוא טרוריסט, הוא אויב ישראל. בחליפה, בחיוך מתקתק, בחיבוק, אבל זה מה שהוא. זה אויב שהקורבנות שלו הם בני עמכם.

גם אני – עודד, אתה יודע את זה ואתה מכיר אותי שנים – גם אני שלוש פעמים שילמתי מחיר מהאויב הזה שאתם כרתם איתו ברית ואתם עושים איתו תקציב, ושהוא יושב, מביא את אגף התקציבים, ידידי השר חמד עמאר, לשבת בתוך המשרדים של העמותה 48 ולחלק שם את תקציבי משלם המיסים הישראלי לפי ההוראות של התנועה האסלאמית. לא קורה דבר כזה בשום מדינה. בשום מדינה. רק אצלנו זה קורה.

נכון.

נכון.

איתן, השאלה שלך נהדרת ואני אסביר, אני אענה לך. זו שאלה מאוד טובה. אני שמחה עליה. יש הבדל אם אתה עושה ברית עם עם אחר שיושב בארץ אחרת. גם אז אתה צריך לעשות את הברית הזו – – –

ודאי. תכף נדבר על הר הבית. תכף אנחנו נדבר על הר הבית.

נכון. יש הבדל אם מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מייצרת קשרים טובים וקשרי שלום ואחווה עם עמים אחרים, הכול כמובן בזהירות ותוך שמירה על הביטחון. אבל זה לא אותו דבר כמו שאתה לוקח את האויב שלך, מכניס אותו לתוך הממשלה שלך והופך את המדינה שלך למדינה ששייכת גם לאויבים. זו לא שאלה, איתן, של גבולות 67', זו לא שאלה טריטוריאלית, זו שאלת מהות המדינה. האם המדינה שלנו היא גם המדינה של האויבים שלנו? האם המדינה שלנו היא מדינה דו-לאומית? אתה יודע, יש מדינה כזו, בלגיה. היא מדינת תלת-לאומית אפילו – – –

היא מדינה תלת-לאומית אפילו.

נכון.

לא בשביל זה הקמנו את מדינת ישראל. אנחנו הקמנו אותה כדי שתהיה פה מדינה יהודית. ובדיוק את זה, בדיוק את זה מנסה מנסור עבאס לשנות, ומצליח. בחוק התקציב הוא מצליח לעשות את זה.

אתה יודע, הוא מוביל היום שני חוקים ראשיים, יש את חוק החשמל ויש את חוק המלש"ח. חוק המלש"ח זה חוק התקציב, מיליוני שקלים ומיליארדי שקלים, ובשניהם הוא מכוון לאותו דבר. הוא מכוון לזה שהמדינה הזו תאבד את הזהות שלה כמדינת העם היהודי, שאגב, אנחנו כמובן תמיד מוכנים שיהיו פה גם בני עמים אחרים ולתת להם את כל זכויות האזרח שלהם, אבל לא, לא להחשיב אותם כבעלי הבית של המדינה. לא. זה לא. זה בדיוק איפה שעובר הגבול ובדיוק את הגבול הזה מנסור עבאס חותר ומצליח לרסק.

בראיונות שלו בערבית הוא מדבר כל הזמן – עכשיו אולי פחות כי כבר רואים לו אז הוא נזהר – אבל הוא מדבר על ג'יהאד אזרחי ומסביר שמכיוון שכרגע, בנקודת הזמן הזו, אי-אפשר בג'יהאד צבאי, אז צריכים בג'יהאד אזרחי להיכנס מבפנים לתוך המדינה ולשנות אותה מבפנים. את זה הוא עושה, ואתם נותנים לו לעשות את זה. אבל אתמול נחשף יותר מזה, אתמול ובסוף השבוע האחרון, בכתבה של אילה חסון, בתחקיר של עד כאן – –

– – נחשפו הקשרים שהם גם קשרים של כסף בין המפלגה של מנסור עבאס, בין התנועה האסלאמית, בין העמותה שקשורה בקשר הדוק למפלגה של עמותת 48 לבין החמאס בעזה. יש פה קשרים שתקציבים זורמים בהם וזה ממש לא משנה, איתן, אדוני היושב-ראש – אני אכבד אותך כיוון שאתה יושב כאן – – –

למרות שאני מכבדת אותך גם בפני עצמך. זה לא משנה אם זה התקציב שעבר כרגע בדיוק מקופת המדינה, מאוצר המדינה, או שזה תקציבים אחרים. אנחנו מדברים על תנועה שפועלת כדי לתקציב את החמאס בעזה, אלה שיורים עלינו טילים. זה מה שהם עושים. ואתם כורתים איתם ברית. יש גבולות. יש גבולות, אתה יודע.

אני אקריא לך כמה דברים שאמר מנסור עבאס ביחס למחבלים. הוא אמר כך, הוא אמר בפברואר, כשעמית סגל עשה אתו ריאיון ושאל אותו על ביקור אצל מחבלים בכלא, ומסכן מנסור עבאס, נכשל בלשונו והתייחס למחבלים, אמר את המילה מחבלים. מייד אחר כך הוא אמר: לא קראתי לאסירים מחבלים ולא התכוונתי לביטוי הזה. אני מתנצל אם שגיתי בביטוי הזה. הביטוי שמנסור עבאס משתמש בו כלפי המחבלים זה שהידים. זה הביטוי. וזה ברור, כי הוא נמצא מהעבר האחד ואנחנו כולנו, גם אם אנחנו שמאלנים, גם אם אנחנו ימנים, זה לא משנה, אנחנו מהעבר השני.

ומה שאתם עשיתם, שהכנסתם את מי שנמצא מהעבר האחד של האויבים שלנו לתוככי הממשלה ונתתם לו לנתב את התקציב, ונתתם לו לנתב את קרקעות המדינה, אתם בעצם מסרתם את המדינה לאויבים שלנו. זה מה שעשיתם.

תמיד.

אני אענה, אבל אתה תיתן לי טיפה יותר זמן, כי נגמר לי הזמן מכל השאלות שלך.

לא ג'סטה, זה צריך להיות כמו בכדורסל. מה שאני אומרת זה ככה: אין לי שום תדהמה על העמדות של מנסור עבאס. התדהמה שלי היא עליך. עליך ועל החבר שלי נפתלי בנט, על החברה שלי אילת שקד, על החבר שלי גדעון סער. עליכם התדהמה שלי. משום שברור, מנסור עבאס אומר – אולי עכשיו הוא לא אומר את זה: אני פלסטיני, אני מזדהה עם המאבק הפלסטיני. זה מה שהוא אומר. התדהמה שלי היא עליך. איך אתה נותן לו – בן אדם שאומר לך שהוא פלסטיני, בן אדם שמזוהה עם החמאס – איך אתה נותן לו לשלוט בך? להיות האצבע ה-61 שלך? להכווין אותך? איך אתה נותן לעצמך להיות תלוי במי שמזדהה עם האויבים שלך, שיורים עליך טילים? זה – פעם אחת. פעם שנייה, הוא נזהר מלהראות את זה, אבל בפועל הוא גם תומך בטרור, וזה כבר עבר גם את גבול החוק. זה מה שגילו בוחרים בחיים ועד כאן, וזה מה שאתם הייתם צריכים לגלות לבד. הייתם צריכים לתת לשב"כ לחקור את זה ולמוסד לחקור את זה, את אותו מוסד ששלכתם לתוככי הארכיון האיראני, הייתם צריכים לשלוח אותו, אתם, לתוככי הארכיון של התנועה האסלאמית, לגלות מה באמת יש שם. זה בושה שהרצל חג'אג' צריך לעשות את זה. נפתלי בנט צריך לעשות את זה, יאיר לפיד צריך לעשות את זה, גדעון סער צריך לעשות את זה. אתם יושבים עם התנועה האסלאמית? לפחות תבדקו עם מי אתם יושבים. אתם יושבים עם טרוריסטים.