אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החקלאות, הנגב והגליל חברי עודד פורר, השר במשרד האוצר חמד עמאר, אני מתרגש להציג בפניכם את הצעת תקציב המדינה לשנת 2022-2021, יחד עם חוק ההסדרים, שגדוש ברפורמות שנועדו לסייע לשכבות החלשות, לטפל ביוקר המחיה, לזרוע מנועי צמיחה שיצעידו את כלכלת ישראל קדימה. לאחר שנתיים של סטגנציה ושעבוד של כלכלת ישראל לאינטרסים אישיים ופוליטיים, אנחנו כאן כדי לשים לזה סוף.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליית מחירים דרמטית כמעט בכל מוצרי הצריכה. הרבה שואלים, ובצדק: מה עושה הממשלה בנדון? ואני שואל את אלה שרק אתמול אחזו בהגה והיום הם ממהרים להאשים אותנו: מה אתם עשיתם בנדון? מה עשיתם כשהפירות והירקות התייקרו פי שניים בשנים האחרונות? מה עשיתם עם העובדה שהמחירים של כל מוצרי הבסיס, מוצרי החשמל, התמרוקים, התייקרו בישראל יותר מאשר באירופה? מה עשיתם עם העובדה שישראל היא המדינה התשיעית בעולם במדד יוקר המחיה? לא עשיתם כלום.
אז אני רוצה לבשר לכם משהו: בעוד כמה חודשים אנחנו ניכנס לסופר ונראה שלא צריך להוציא הון בשביל לקנות מוצרי בסיס, נראה ירידה אמיתית במחירים ונרגיש גידול בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרחית. זה יקרה בזכות התקציב שאנו מביאים כאן היום – תקציב מהפכני שמכוון לשלוש מטרות: סיוע לשכבות החלשות; הורדת יוקר המחיה; רפורמות תשתיתיות ומבניות שיזניקו את כלכלת ישראל קדימה ויגבירו את התחרות.
אם תשוו בין תקציב 2019 – האחרון שאושר כאן בכנסת – לתקציב 2022, אתם תראו עלייה של 20 מיליארד שקלים בתקציב המשרדים החברתיים. מדובר בעלייה של כמעט 13%. העלייה במשרד החינוך היא של 9 מיליארד שקלים, העלייה במשרד הבריאות היא של 6 מיליארד שקלים והעלייה במשרד הרווחה היא של 2.5 מיליארד שקלים. זהו התקציב החברתי ביותר שידעה מדינת ישראל הרבה מאוד שנים, וכל מי שטוען אחרת – פשוט תקראו את התקציב לפני שאתם מסיקים מסקנות, למרות שאני יודע שאת חלקכם העובדות לא מעניינות. מטרתכם היא לחבל בהעברת התקציב ממניעים פוליטיים, כפי שהתרגלתם לעשות בשנים האחרונות.
אני שומע גם את צייצני האופוזיציה שמאשימים אותנו בהעלאת מיסים, אז בואו נדבר על זה. שום מס לא נועד להגדיל את הכנסות המדינה, אלא נועד לשנות את ההתנהגות של כולנו למען עצמנו. כל אחד רואה את הכמויות האדירות של הזבל בפארקים, בחופים, ברחובות – זבל שלא מתכלה, שמזהם את הטבע והורג אותנו. לכן מיסוי כלים חד-פעמיים מפלסטיק הוא הכרחי, כמו גם מס הפחמן, שנועד להקטין את פליטת גזי החממה, שמזהמים את האוויר שאותו אנחנו נושמים. אנחנו חייבים לעשות את זה היום, כדי שנוכל לאפשר לילדים שלנו לחיות במדינה נקייה יותר ובסביבה בריאה יותר.
יש לי עוד נתון מחריד עבורכם: סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל. יותר מחצי מיליון אזרחים חולים במחלה הארורה הזאת. כל ילד שלישי עשוי לחלות במחלה. רק בשנת 2017, אדוני היושב-ראש, נכרתו לאנשים כ-1,200 רגליים בשל מחלת הסוכרת. לכן המיסוי של משקאות ממותקים הוא צו השעה, כך שאני יכול להישיר מבט לציבור ולומר שאין כאן מיסים אלא ניסיון לשמור על הילדים, לשמור על הסביבה, לשמור על כולנו.
בוועדת הכספים שקדנו ימים ולילות על העברת רפורמות שלאף אחד לפנינו לא היה האומץ להעביר במשך שנים. אני גאה הן על התהליך והן על התוצאה. כעת אציג לכם את העיקריות שבהן: כולנו עומדים בפקקים, פקקים בלתי נסבלים, לאורך שעות ארוכות, אבל זאת לא גזרת גורל. אנחנו הופכים את הפרדיגמה ומשקיעים לראשונה סכומי עתק במסגרת תוכנית חומש שתאפשר ותשפר את כל מערך התחבורה הציבורית בישראל. בנוסף, כדי לנהל את הביקושים באזורי הגודש, העברנו רפורמה שתיכנס לתוקף בשנת 2025. וידאנו שכל ההכנסות מאגרות הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה במדינה. זאת, נוסף על פרויקט הקמת המטרו, שאושר בוועדת הרפורמות בראשותה של חברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. ולכל המצקצקים, אני רוצה שתחשבו על אותם מיליוני אזרחים שעומדים בפקקים גם בתחבורה הציבורית וגם ברכבים הפרטיים ומשלמים כבר היום בפועל בזמנם ובכספם הון תועפות.
דאגנו לכך שהחסכונות הפנסיוניים של אזרחי המדינה יניבו רווחים גבוהים יותר על ידי העלאת התשואה המובטחת לקרנות הפנסיה, כך שכל אחד יוכל ליהנות מפנסיה גבוהה יותר בעת פרישתו, וכל זה תוך כדי שמירה על ביטחונם של החוסכים מצד אחד, ומצד שני הקטנה משמעותית ביחס חוב–תוצר של המדינה וירידה בהוצאות הממשלה, מה שיאפשר את הפניית המשאבים שהתפנו לצרכים חברתיים רבים.
העברנו רפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים שתאפשר להן לחיות בכבוד וברווחה כלכלית לאחר פרישתן לגמלאות. צעד זה ישפר את שיעורי התעסוקה ויעלה את רמת החיים של הפורשות. עשינו את הצעד הזה ברגישות, ובנינו רשת ביטחון סוציאלית לנשים מהשכבות החלשות שהיו עלולות להיפגע מהמהלך.
נגענו גם בבעיית הדיור. 27% מאזרחי מדינת ישראל מתגוררים בשכירות בשוק הפרטי. הם נאלצים לעבור דירות מדי שנה, לחיות באי-ודאות לגבי מחירי השכירות, ולא יכולים לבנות סביבת חיים יציבה. כדי להתמודד עם הבעיה הזאת בנינו מודל שיגדיל משמעותית את מלאי הדירות לשכירות ארוכת טווח ויבטיח ששוכרי הדירות יוכלו ליהנות מוודאות של מינימום חמש שנים, וכן ודאות במחירי השכירות. דאגנו להתאים את המודל לאזורים שונים, הן במרכז והן בפריפריה. המהלך הזה, יחד עם התוכנית הממשלתית לטיפול במחירי הדיור שהוצגה על ידי שר האוצר, שר השיכון ושרת הפנים, יבלום את מחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ביותר מ-9%, וירסן את שוק הנדל"ן הגואה.
בסוף שנת 2020 הגירעון התקציבי עמד על 11.5%. למרות שרובו מוסבר על ידי הוצאות חריגות על משבר הקורונה, אי-אפשר להתעלם מכך שהגירעון המבני לפני הקורונה עמד על 3.7%, לעומת היעד שאז נקבע, של 2.9%. הפער הזה הוא תוצאה של כלכלת בחירות חסרת אחריות שתיעדפה שיקולים פוליטיים על פני שיקולים לאומיים. זו משקולת כבדה מאוד על כלכלת ישראל, וצריך לטפל בה. תוספות התקציב שהבאנו מגיעות יחד עם משמעת פיסקלית ותוכנית רב-שנתית להורדת הגירעון לרמה של 1.5%. כבר השנה נוריד את הגירעון ב-5%, ובשנת 2022 נצמצם את הגירעון ב-3% נוספים.
כל זה מתאפשר בזכות מדיניות אחראית ואמיצה של הממשלה ושל שר האוצר במהלך ניהול הגל הרביעי של הקורונה. השארנו את המשק פתוח, אפשרנו לכלכלה לצמוח, אפשרנו לעסקים לנשום, פתחנו את שנת הלימודים, היינו הראשונים בעולם לתת מנת בוסטר, ביטלנו את החל"ת – מהלך שאפשר לעסקים לקלוט עובדים חזרה, להוריד את האבטלה, ולחסוך 800 מיליון שקלים בחודש לקופת המדינה.
מייד עם העברת התקציב, אדוני היושב-ראש, אזרחי מדינת ישראל ירגישו שינוי משמעותי לטובה בהכנסותיהם וירידה ביוקר המחיה. כך, על ידי הרפורמה הפנסיונית שיזמנו, אנחנו נדאג שלא יהיה אף קשיש במדינה שחי מתחת לקו העוני. המדינה תבטיח הכנסה מינימלית לקשיש בגובה של 70% משכר המינימום. מעולם לא היה שיפור כה דרמטי בקצבאות הקשישים. ניצולי השואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, יקבלו תוספת של יותר מ-2,000 שקלים למענק השנתי שלהם. נכי צה"ל סוף-סוף ירגישו שהמדינה מתייחסת אליהם ולא מפקירה אותם. הבאנו תוספת של 1.2 מיליארד שקלים לרפורמת "נפש אחת", שכל כך הרבה דיברו עליה בממשלה הקודמת, אך פשוט שכחו לתקצב. לוחמי צה"ל יזכו למלגת ממדים ללימודים, שתאפשר להם לקבל השכלה גבוהה ללא שום התניה, וזאת בזכות תוספת שהבאנו לתקציב בגובה של 100 מיליון שקלים בשנה. הנכים – אפרת – יקבלו תוספת של 2.7 מיליארד שקלים, וסוף-סוף לא יצטרכו להפגין בכבישים ולהילחם על הזכויות שלהם.
הבאנו תוכנית מיגון חסרת תקדים לצפון, שאביגדור ליברמן כשר הביטחון אישר בקבינט אז בשנת 2018, אך ברגע שהתפטר מהממשלה, דאגו לנעול אותה עמוק במגירה בשל שיקולים פוליטיים. רצו לנקום בליברמן, אבל נקמו בכל תושבי הצפון. אנחנו הקצינו 5 מיליארד שקלים לתוכנית, וכבר עכשיו אפשר לראות דחפורים עובדים ביישובים צמודי גדר. עמדנו גם בהבטחה שלנו לתושבי הדרום: בהחלטת ממשלה שאושרה רק לפני כשבועיים הקצינו רבע מיליארד שקלים למיגון יישובי העוטף והעיר אשקלון, וכן הוספנו מרכזי חוסן.
דאגנו להגדלת התקציבים לפריפריה בחינוך, ברווחה, כדי לצמצם את הפערים, וכמובן בבריאות. אנחנו מקימים, אדוני, שני בתי חולים חדשים, אחד בקריית אתא ואחד בבאר שבע. גם זכאי הדיור הציבורי ייהנו מהעלאה משמעותית בסיוע בשכר דירה, וזאת בזכות התוספת של 300 מיליון שקלים בשנה.
חברים, במשך שנים רבות דובר על הצורך למגר את תופעת האלימות הקשה במשפחה, אך זה תמיד נדחק לתחתית סדר העדיפויות, ואיכשהו שכחו לתקצב את התוכנית. הדבר הראשון שעשה שר האוצר, יחד עם שר הרווחה, היה להקצות באופן מיידי 100 מיליון שקלים כדי להילחם בתופעה.
אין שום נושא שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח. אנחנו מסתכלים לאתגרים בלבן של העין ופותרים את הבעיות. יש עוד הרבה אתגרים והרבה סוגיות על הפרק ויש הרבה מאוד עבודה. הממשלה הזו, הקואליציה הזו, קיימות פחות מחצי שנה, והיום אנחנו נמצאים כאן ודנים בהעברת התקציב החברתי ביותר, המהפכני ביותר, שידעה המדינה זה שנים. אנחנו שונים. אך כולנו מלוכדים סביב מטרה אחת: לעשות טוב לאזרחי ישראל, לעשות טוב לכלכלת ישראל ולעשות טוב למדינת ישראל.
התקציב הזה יביא יציבות וודאות למשק, פריחה לכלכלה, וישפר משמעותית את רמת החיים של כלל האזרחים והאזרחיות במדינה. במשך חודשיים שלמים כל חברי וחברות הקואליציה, בהובלת ראשי הוועדות השונות, התגייסו למשימה; עבדו ימים ולילות כדי להעביר רפורמות ביבוא, ברגולציה, בחקלאות, במונופול הכשרות, טיפלו בסוגיית הנכים, בבנקאות, ברישוי עסקים, בתשתיות, בהתחדשות עירונית וברישוי עצמי בבנייה. כולנו עמדנו במשימה. זה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה, דבקות במטרה ופרגון הדדי.
אני רוצה להגיד תודה לכל חברי וחברות הכנסת בקואליציה, לכל שרי ושרות הממשלה, ובמיוחד לשר האוצר אביגדור ליברמן, שהביא את התקציב המהפכני הזה, והיה קשוב לכל חברי וחברות הכנסת, ללא קשר לשיוך המפלגתי. לאורך כל הדרך קיבלנו גיבוי מראש הממשלה נפתלי בנט ומראש הממשלה החליפי יאיר לפיד.
כיושב-ראש ועדת הכספים אני חייב מילה מיוחדת לחברי הוועדה שלחמו איתי 24/7 כדי להעביר את כל החקיקה המורכבת שעמדה בפנינו: ולדימיר בליאק, נירה שפק, נעמה לזימי, מאיר יצחק הלוי, ג'ידא רינאוי זועבי, יעל רון בן משה, אימאן ח'טיב יאסין וניר אורבך – תודה על שהייתם כצוות אחד שבא לעבוד. אני גם רוצה לברך גם את חברי האופוזיציה הנדירים והבודדים שבאו לדיונים ולקחו חלק פעיל וענייני בטיוב החוקים.
אבל כל זה, אדוני, לא היה מתאפשר בלי הסיוע והעבודה המקצועית של צוות ועדת הכספים, בראשותו של טמיר כהן, ליאת קרפטי, אילן ביטון, שרי רחימי, מיטל אהרון ולירז בנימין, וכמובן צוות הלשכה המשפטית, שגית אפיק, שלומית ארליך, אייל לב ארי ושיר שפר. כפי שהבטחתם – צחקנו, בכינו, התווכחנו, צעקנו, אבל בסוף הבאנו לתוצאה מצוינת. כמובן, תודה לכל עובדי הכנסת. בלעדיכם, חברים, זה לא היה קורה.
חבריי חברי הכנסת, מצפים לנו כמה ימים של דיונים והצבעות. אני מבקש מכם לתמוך בתקציב הזה ולתמוך בחוק ההסדרים, כי מגיע לאזרחי מדינת ישראל לחיות טוב יותר. תודה רבה.
1,592 מילים של אלכס קושניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.