קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש הכנסת, ראש הממשלה, השרים, חברי כנסת, בראשית דבריי אני מבקש להודות לחברים הרבים שעשו עבודה בוועדת הכספים כדי להגיע לערב הזה עם תקציב. כל הזמן דיברו על כך שמדינה שאין לה תקציב היא בבעיה, וזה יום שמח שמעבירים תקציב, ואני שמח על כך ועל התרומה של ועדת הכספים לעניין.
אני רוצה להודות לחברים הרבים. אני מבקש להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי, לחבר הכנסת פינדרוס, לחברים רבים נוספים. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית שלומית ולהודות ליועצת המשפטית של הכנסת, שעזרה מאוד בהכנת התקציב הזה, להודות לטמיר, מנהל הוועדה, וגם לכל החברים מהאופוזיציה, שעשו מלאכה נאמנה בעניין הזה.
אני מבקש לומר שבעצם כמה חודשים שהממשלה הזאת עשתה הכנה לקראת העבודה הגדולה שבפניה היא ניצבת – המציאות הזאת שבה אנחנו נצטרך להיאבק בכל הכוח ביוקר המחיה; המציאות הזאת שאנחנו נצטרך להיאבק להורדת מחירי הדירות. אני לא רוצה להתנגח עם האופוזיציה, אבל מחירי הדירות בקדנציה הקודמת עלו ב-20% – – –
בסדר. אני לא הולך להתנגח, הכול בסדר. את יוקר המחיה מהקדנציה הקודמת – אני חושב שאנחנו למדנו את זה אצלכם, ואנחנו נעשה הכול על מנת להיאבק ביוקר המחיה, להחזיר את המחירים למתכונת נורמלית, והיא תהיה כפי שצריך.
אני שמעתי את ראש האופוזיציה, והוא מדבר על כך שיש חוות דעת של אגף התקציבים. אגף התקציבים, בזמן שלכם, כתב חוות דעת נגד הפנסיות של השוטרים. הייתה חוות דעת – לא שמתם לב למה שהם כתבו; הייתה חוות דעת על הסכם המורים – לא שמתם לב לעניין הזה.
מע"מ אפס של יאיר לפיד, ההגדלות שהיו בתקציב – בכל מיני דברים שאגף התקציבים כתב נגד זה, אתם לא שמתם לב. אבל אם באמת אתם מקבלים את מה שאגף התקציבים אומר – שצריך לשמוע את מה שהוא אמר – אז הוא אמר שצריך להעביר את החוק של קרן הארנונה. למה הלכתם נגדו? לא רק שהלכתם נגדו, ניהלתם מלחמות, באתם לוועדה עם הפגנות. אפילו לדבר על העניין הזה לא היה אפשר, ופתאום זה הפך להיות נושא. אני לא רוצה להיכנס לעניין, אני באמת חושב שהעימות לא מועיל לכלום, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו בכל זאת. אני ראיתי שלטים ומודעות על זה שלא נתנו לסטודנטים – נתנו אפס. יש שלטים גדולים. בעצם נתנו רק לתלמידי הישיבות. ואני מכיר את תקציב המדינה, אני חושב, לא פחות מכם, והסתכלתי. אני הייתי זה שנלחם על תוכנית החומש של תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה בקדנציה הקודמת שלי כיושב-ראש ועדת הכספים. תפתחו את ספר התקציב.
והמציאות היא שבשנת 2023 תקציב המוסדות להשכלה גבוהה עומד על 12.5 מיליארד שקל.
בשנת 2024, שנה לאחר מכן, זה גדל ל-13.5 מיליארד שקל. אין תקציב ישיבות בבסיס. הם יכולים לבוא ולהגיד שתקציב המוסדות להשכלה גבוהה הוא אפס – מה שלא נכון; לא מתחיל ולא נגמר. אבל על הישיבות הם יכולים להגיד שאין שקל בבסיס.
ואני בעד לימודים בעם היהודי, אני בעד מוסדות לשכלה גבוהה, אני בעד כל דבר שמחזק את הלימוד, אבל אני גם בעד הישיבות. אצלכם הלימוד הוא סלקטיבי.
כל פעם שיעבור שקל לישיבות בוועדת הכספים, אתם תעשו כותרות בעיתונים: אין את זה במוסדות להשכלה גבוהה. אני שמח על התקציב שאני סידרתי.
התקציב נמצא בתוך ספר התקציב, ויכולים לבוא ולשים מודעות: אפס. 13.5 מיליארד שקל יש בתקציב 2024, 12.5 ב-2023, שאני סידרתי.
אבל אתם, על הישיבות אתם צועקים כל הזמן, זה הוויכוח שלכם. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לומר רק דבר אחד: אני התרגלתי שאני חי בעולם השקר.
אני אמרתי בנאום אתמול, ואני מוכרח להגיד את זה גם היום: מה קרה שבמערכת הבחירות לא תקפתם אותנו, לא אמרתם כלום – לא ישיבות, לא החינוך, לא כלום, היה שקט – מה קרה שפתאום התנפלתם עלינו עכשיו? אני לא מדבר כבר על הביטויים. הילדה, הנכדה שלי, שהיא עובדת בהייטק, שלמדה בבית ספר חרדי, למדה את כל מקצועות הליבה, גם את היהדות. למה היא מקבלת חצי משכורת? למה המורה שלה לא מקבלת שכר כמו כל מורה אחרת? למה? אתם אנשים ליברלים, אתם אנשים שוויוניים. למה? היא לא לומדת את הליבה? הגננת בגן הילדים – גם שם היא לא מלמדת ליבה? חשבתם שאני, השמאלן – כך קראתם לי – אלך איתכם ביחד לממשלה ולקואליציה. נזהרתם לא לדבר מילה נגד החרדים, עד שאמרתי – אני אף פעם לא שיקרתי – אמרתי: אני אלך עם הימין; הציבור המסורתי נמצא שם. וכשזאת הייתה עובדה מוגמרת, התנפלתם עלינו כאילו אנחנו בני עם אחר. כאילו לא אנשים אחים אנחנו.
ולכן, אדוני היושב-ראש, אני קיבלתי על עצמי לא להתווכח עכשיו, בגלל שזה באמת יום, מבחינת מדינת ישראל, זה יום – –
לא ראוי אפילו לתגובה. והמציאות הזאת – חשבתי שאין צורך להיכנס לעניין הזה. אני חושב שטובת מדינת ישראל היא שהכנסת תאשר את התקציב הזה בקריאה השנייה והשלישית ונצא לדרך – אתגרים כלכליים וחברתיים רבים לפנינו. ואני מציע, לפני שאתם תוקפים אותי ומשמיצים, שתבדקו את הרקורד שלי, מה עשיתי שתי קדנציות שלמות בוועדת הכספים; אם דאגתי לעצמי או שדאגתי לכל האזרחים היהודים והערבים, המרכז והפריפריה, דתיים ושאינם דתיים, לכולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
779 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.