הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב.

חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024).

אני חושב שבפעם התשיעית. אני חושב, אבל אני לא בטוח, אבל כן, כבר הרבה פעמים. כמו הפעם לא היה בפעמים קודמות. מה שנלווה להצעת התקציב הזאת – אני רוצה לדבר על זה, ואני אעשה את זה רק בקצרה, ולכן אני גם לא אומר את כל הדברים, אני לא רוצה לקחת את זמנם של ראשי הוועדות האחרים ושל הציבור.

כן, כן. אבל אני רוצה לעשות את זה בקצרה ולאפשר לחברי הכנסת לדבר, וכמובן, הסיכום הוא סיכום. אני מגיש גם את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023.

ועדת הכספים דנה במסגרת הצעות חוק אלה בכמה נושאים בתחום המיסוי והבנקאות, ובכלל זה דירות מעטפת – אגב, אדוני היושב-ראש, הזמן שעמד לרשות הוועדה, או בכלל לכנסת, היה קצר מאוד, חסר תקדים; לא היה כדוגמתו. אני מודה לך שאפשרת לי, על פי בקשתי ועל פי בקשת חברי הוועדה, לקיים דיונים רציפים יותר, אבל גם זה לא הספיק. זה אחד הדברים ששונים מהפעמים הקודמות, זה שונה השנה בעניין הזה.

דנו בכמה נושאים בתחום המיסוי והבנקאות, ובכלל זה דירות מעטפת; שחלוף דירות; הקלות לעניין קרנות ריט; הקלות למי שמשכיר דירה ושוכר דירת מגורים או משלם בעד מגורים בבית אבות או דיור מוגן; הקצאת מספרי חשבוניות למניעת חשבוניות פיקטיביות; הקלות לעוסק זעיר; גיוס חוב אשראי; איסור סירוב בלתי סביר להתקשרות עם יועץ פנסיוני; הקמת קרן הארנונה להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור.

ניכוי דמי שכירות – בהצעת החוק מוצע לאפשר לראשונה, לבסוף, במטרה להקל על בעלים שיש לו דירה יחידה שאותה הוא משכיר ובמקביל שוכר דירה אחרת ומשלם בעבור מגורים בבית אבות – מוצע לקבוע אפשרות לנכות מהכנסות השכירות המתקבלות את הוצאות השכירות המשתלמות.

אני ממשיך על דירות מעטפת. אני אתן את הנאום כולו לקלדנית, אני לא רוצה להאריך, כולם גם מכירים את הנושא הזה. דירות מעטפת – מוצע לקבוע כי שיעורי מס הרכישה שיחולו ביחס לדירות מעטפת, שהן דירות בבניין שבנייתו הושלמה למעט החלק הפנימי של הדירה הנמכרת, יהיו כשל דירת מגורים, ולא כשל זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים.

שחלוף דירות – הצעת החוק הממשלתית ביקשה לקצר את התקופה שבמהלכה ניתן להחזיק בשתי דירות. הממשלה ביקשה בהצעת החוק המקורית לאפשר 12 חודשים. אנחנו בוועדה לא הסכמנו, והגענו לפשרה שזה יימשך 18 חודשים, בגלל שלמכור דירה אצל בן אדם רגיל זה יכול לקחת זמן, ולכן הגענו לפשרה בהסכמה. אגב, הרבה פשרות עשינו בחוק הזה עם הממשלה ועם החברים, גם חברי האופוזיציה וגם חברי קואליציה, כמובן.

חישוב ליניארי – מוצע לתקן את הסדר החישוב הליניארי המותר ממס השבח שנקבע במסגרת חוק ההסדרים ולקבוע כי החישוב המותר לא יחול על מוכר זכות במקרקעין של דירת מגורים שנרכשה לפני כניסתו לתוקף של הסדר החישוב הליניארי, אם במועד הרכישה לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים. מוצע לאפשר למי שבבעלותו קרקע כאמור לסיים את בניית דירת המגורים על הקרקע עד ליום 31 בדצמבר 2030.

שבח ריאלי – מוצע לקבוע בהוראת שעה, עד ליום 31 בדצמבר 2027, שבמכירת זכות במקרקעין המיועדים לבניית מגורים בידי יחיד, יחול שיעור מופחת של מס שבח על השבח הריאלי שנצבר עד יום 7 בנובמבר 2001 בשיעור 25%, ובלבד שקיימת לגבי הקרקע תוכנית בנייה המתירה בנייה של שמונה דירות מגורים לפחות, במקום 15 בהצעת החוק המקורית.

קרן ריט – מוצע להקל על פעילותן של קרנות להשקעות במקרקעין באמצעות קיצור התקופה שבסיומה יתאפשר לקרנות ריט למכור למשכיר את יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך בלי לפגוע בהטבות המס מ-15 שנים לעשר שנים.

עוסק זעיר – מגזר העסקים הקטנים הוא מגזר רחב ומגוון הכולל עסקים במגוון תחומי פעילות בהיקפים משתנים ובצורות התארגנות שונות. בשנים האחרונות הצטרפו למגזר זה עוסקים זעירים רבים. מרבית החוקים, התקנות והכללים השונים שחלים על עוסקים גדולים חלים גם על עוסקים זעירים. כידוע, הרגולציה, לצד היותה כלי חשוב להבטחת הסדר הציבורי, מייצרת גם סרבול ועומס ביורוקרטי העלולים להיות מכבידים, במיוחד בעבור עוסקים זעירים.

אני מדלג על הדברים שדנו עליהם, ואני כמובן אמרתי, אני אתן את זה כדי שזה ייכנס לפרוטוקול.

הקצאת מספרי חשבוניות – בהצעת הממשלה כפי שנוסחה בהצעת החוק שהובאה להצבעה בקריאה ראשונה, הוצע לקבוע כי החל משנת 2024 יחול שינוי בהליך הוצאת חשבוניות מס בגין עסקאות שערכן 5,000 ש"ח ומעלה, במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות ולהילחם בהון השחור. הגענו להסכמה על החוק, שבתחילה הוא נראה בעייתי מאוד, והגענו להסכמה עם חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה בגלל המאבק בהון השחור. אמר חבר הכנסת טיבי, שהוא חבר הוועדה והוא מהאופוזיציה, שהוא דורש בכל תוקף להצביע על החוק הזה, שמטרתו – ואנחנו הגענו גם להסכמות בסופו של דבר גם בחקיקה – שזאת תהיה מלחמה בהון השחור, ולא שייפגעו מזה האנשים שאין להם כל קשר לעניין.

גיוס חוב אשראי – כיום מפעילים מערכת לתיווך אשראי; נותנים אשראי בסכום שאינו עולה על מיליון שקל, מפוקח על ידי רשות שוק ההון. לעומת זאת, גופים שמעוניינים לגייס כספים כדי לתת אשראי בהיקף שעולה על מיליון שקלים חדשים ועד ל-6 מיליון שקלים נדרשים להירשם כרכזי הצעה, והגדלנו את הסכום ל-6 מיליון שקלים.

איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות עם יועץ פנסיוני – מעמדו של היועץ הפנסיוני נשחק והגיע לממדים שלפי דעת הממשלה – וגם אנחנו השתכנענו – צריך להגדיל ולתת להם יותר כוח, ולכן הגדלנו את הסכום שבו אפשר יהיה לעמוד בעניין הזה ל-6 מיליון שקלים. בנוסף, מוצע לקבוע כי גוף מוסדי לא יפלה במתן שירותים בעלי רישיון שעימם יש לו הסכם התקשרות במהלך הדיון בוועדה.

קרן הארנונה – היה לא דיון אחד, נדמה לי שהיו 11 דיונים.

היו 12 דיונים. הדיונים בנושא הזה תפסו נפח גדול מדיוני הוועדה. מדובר בקרן שאם תגשים את תכליותיה, היא יכולה גם לסייע לרשויות חלשות וגם לשפר את בעיית הדיור. חברי הוועדה ואני התאמצנו להגיע לפתרונות מוסכמים. אני עצרתי את אחד הדיונים וביקשתי שיוקם צוות של השלטון המקומי, של משרד האוצר ושל הוועדה כדי לנסות להגיע לנוסחה מוסכמת שתהיה מקובלת. בכך התמקדו הדיונים, בנושא הזה. ייתכן שהדברים עוד ידרשו ליטוש בהמשך. בכל מקרה אני מקווה שהיישום ייעשה באופן נכון.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – אחת הדוגמאות: נניח שאני גר בקריית גת ועובד בתל אביב והעסק שלי הוא בתל אביב. בתל אביב אני משלם מס גבוה, אבל את השירותים אני מקבל בקריית גת, בגלל שהילדים שלי מתחנכים שם, בגלל שהאשפה וכל השירותים המוניציפליים – הכול נעשה בקריית גת; שם אני חי, אבל את הכסף הגדול אני משאיר בתל אביב. הנושא הזה – זה לא שאנחנו לא בעניין. אנחנו קובעים את הארנונה, אנחנו קובעים את הגובה, אנחנו קובעים את כל הנושא הזה. אגב, לא אנחנו המצאנו את החוק הזה, זה חוק שמתגלגל במשרד האוצר כבר שנים רבות, זה כבר היה בממשלה הקודמת, ונדמה לי שעבר בטרומית. המציאות היא שאת הנושא הזה צריך להמשיך ללבן, מכיוון שזה גם יאפשר בניית דירות מגורים. היום ראשי רשויות נמנעים מזה, כי הם אומרים: מה יוצא לנו מזה? דירות למגורים – אנחנו רק נותנים שירותים, ואיזו ארנונה אנחנו מקבלים? עדיף להם לבנות גורדי שחקים ומגדלים. מבנה רב-קומות אחד בתל אביב שיש בו עסקים הוא כמו כל הארנונה של אופקים. תל אביב הפכה להיות עיר עשירה מאוד על פי ההחלטות שלנו. לכן, הדיון היה מאוד קשה, לא פשוט, ואני חושב שאנחנו נצטרך להמשיך לעסוק בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו העברנו גם שני חוקי-יסוד – חוק-יסוד: משק המדינה והצעת חוק ההתאמות הפיסקליות. החוק המקורי שהובא לוועדה היה חוק שנותן לממשלה, למשרד האוצר, להחליט מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, על תקציב דו-שנתי, והם יכולים לעשות מה שהם רוצים כאילו הכנסת לא קיימת. עמדנו בתוקף על העניין הזה. היועצת המשפטית של הכנסת, שהייתה גם בוועדה במהלך הדיונים האלה – עמדנו בתוקף על זה שהכנסת לא תצא מהעניין; הממשלה לא יכולה להחליט לבד. החוק שמונח כאן לפניכם בסופו של דבר הוא חוק שגם על דעת חברי האופוזיציה – לא יודע מה הם יצביעו, אבל זה גם על דעת חברי האופוזיציה. זה היה בדיונים ממושכים יחד עם חברי הקואליציה, ובסוף הגענו לנושא הזה.

אני יכול עוד להאריך, אדוני היושב-ראש, אבל אני חייב לומר לך, אני, כמובן, מגיש את חוק התקציב. השנה, ב-2023, זה 484.8 מיליארד שקל. במגבלת ההוצאה בשנה הבאה זה עולה ל-513.7.

אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים יש מה שלא היה בפעמים הקודמות, הסתה – אתם יודעים מה, למה אני צריך להגיד? יש לי נכדה. הנכדה הזאת עובדת, היא התחתנה ונולד לה בן – – –

תכף אני אגיד – – – אני מקווה שהיא לא תקשיב לי. נולד לה בן – – –

תודה רבה. זה הנין שלי, נין ראשון.

תודה רבה. זה לא מה שבאתי להגיד.

היא בחורה צעירה, אישה צעירה. היא עובדת בהייטק. היא מרוויחה יפה ותורמת לכלכלת המדינה. היא עובדת בהייטק יחד עם החברות החרדיות שלה, שהן למדו יחד בסמינר של הרב וולף בבני ברק. שם היא למדה. היא למדה את כל המקצועות. היא למדה את ההכשרה החלופית – כל מה שנלווה לעניין הזה. דא עקא, שאומרים אצלנו שבית הספר שלה היה מתוקצב בחסר – חצי ממה שמתוקצב בית ספר מקביל שהוא ממלכתי. אז כל פעם מוצאים לזה תירוץ אחר: אומרים, זה בית ספר פרטי. מה זה בית ספר פרטי? זה בית ספר מפוקח לחלוטין על ידי משרד החינוך. לומדים שם את כל מקצועות הליבה. היא הלכה לעבוד בהייטק כמו החברות שלה. אבל יושבים פה אנשים ואומרים: מה פתאום, לא מגיע לה. למה לא מגיע לה? בגלל שהיא לא מפוקחת – היא כן מפוקחת. בגלל שהיא לא לומדת מקצועות ליבה – היא כן לומדת, היא לומדת יותר מתלמיד חילוני, מכיוון שהיא גם לומדת את הליבה של היהדות; לא רק מתמטיקה, לא רק כימיה ולא רק אלגברה, לא רק המקצועות האלה – היא לומדת גם יהדות. היא מקבלת במקרים רבים חצי ממה שמקבל בית ספר אחר.

לפני זה, לפני התיכון, היא למדה יחד עם החברות שלה בבית ספר יסודי בבני ברק, בית ספר של החינוך העצמאי. אני עקבתי אחריה – למדו שם ספרדיות ואשכנזיות בשווה. כמובן, הייתה הסתה נגד הציבורי החרדי על הנושא העדתי. היא למדה שם, ובית הספר שלה קיבל חצי. כשעשו הסכם על שכר המורים, המורה שלה לא קיבלה תוספת, היא נשארה עם משכורת רעב. למה? למה? היא לא למדה את מקצועות הליבה? מה היא עשתה? נכון, כשהיא קמה בבוקר היא אמרה: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". לא בטוח שאומרים את זה בבית הספר הממלכתי. למה כשבאה הצעה של משרד החינוך להעביר כסף למשרד החינוך זה הגיע לוועדת הכספים? לא אנחנו ביקשנו. משרד החינוך אמר: צריך לשלם משכורות. הגיע משרד החינוך – כולם הצביעו בעד; הגיע החינוך העצמאי – מיכל שיר וולדימיר בליאק הצביעו נגד. למה?

כדי שהמורה שם לא תקבל משכורת? למה? מה אני אגיד לכם, עומד יאיר לפיד ומדבר על הצבא ועל כל מה שנלווה לעניין. עם כל הכבוד, לא ראיתי את יאיר לפיד הקרבי, שיושב בעיתון במחנה ומרכל על קצינים ועל אזרחים. אחי, החרדי יותר ממני – יותר חרדי ממני – היה במלחמת שלום הגליל, היה בקרב בסולטאן יעקוב. סכנת נפשות. היינו בטוחים, חס וחלילה, שהוא נהרג בקרב הזה. הוא התנדב. חרדי, חרדי – אם אתם רואים אותו, תצעקו לו: פרזיט, לך לצבא. זה מה שהיה. גרנו בתל אביב, וזה מה שצעקו לו. הוא חזר מהקרב בסולטאן יעקוב – חברים שלו נהרגו שם. הילדים שלו יקבלו חצי משכורת וחצי תקציב ממה שיאיר לפיד מקבל, זה שהיה בעיתון במחנה. אחי לא יקבל בשביל הילדים שלו את הכסף הזה. הוא לא נלחם מספיק. פתאום נהיה קריטריון כזה שמותר לדבר על מה שרוצים.

אני רוצה להגיד לך – דרך אגב, אם הייתי יכול להגיד לך את זה בסוד, הייתי אומר את זה בסוד – שעשו עליי שלט, עכשיו, לאחרונה, במצור על בני ברק. בהתחלה לא הבנתי, עד שתפסתי, אז אמרתי שאני אגיד לך את זה. כתבו עליי: לא מוש'קה – פריץ. הייתה תמונה שלי ולא הבנתי למה הם מתכוונים. עכשיו אני אגיד לכם למה הם מתכוונים. מוש'קה זה יהודי שהפריץ בא עם המקל ואומר לו: אתה תעשה ככה, אתה תעשה אחרת. הוא אומר לו מה לעשות והוא עושה. זה מוש'קה. אנחנו היינו בטוחים שהם אומרים שגפני הוא מוש'קה – הוא נראה ככה, עם זקן ופאות. נגיד לו, אתה תלך עם השמאל, אנחנו הכי חזקים פה. המדינה שלנו, משרדי הממשלה שלנו, בתי המשפט שלנו, התקשורת שלנו, הכול שלנו, ואנחנו אומרים לך: לך עם השמאל. המוש'קה הזה, גפני והחברים שלו, אומרים להם לא באל"ף רבתי. אנחנו לא מוש'קה, אנחנו הפריץ. אנחנו נחליט עם מי אנחנו הולכים, והחלטנו שאנחנו הולכים עם הימין. אז הם עשו שלט גדול: לא מוש'קה, טעיתם – פריץ. הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא הולך עם הימין. הולך עם הימין? אנחנו נלמד אתכם מה זה. אתם חושבים שהמדינה היא דמוקרטית והיא נותנת לכולם שווה? אנחנו נלמד אתכם פרק בהלכות נימוסים.

גם את זה הייתי צריך להגיד לך בסוד, אבל אני אגיד את זה לכולם. בשנה שעברה הייתי איש נחמד. עשו לי יום הולדת וכולם היו: יאיר לפיד, כמעט איווט ליברמן הגיע – כולם היו. מילה לא שמעת במערכת הבחירות האחרונה נגד החרדים, מילה – לא על כסף, לא על תלמידים, לא על כלום. הכול היה בסדר. מילה. חיפשנו איזו מילה על חרדים – לא הייתה, אפילו שזה בחירות. הם היו בטוחים – אגב, אני אמרתי כל הזמן שנלך עם הימין. אמרו עליי שאני שמאלני. אני נפגש עם יאיר לפיד, וזה נכון. אני נפגש עם כולם. לא נפגשתי עם איווט ליברמן – אני לא יכול לסבול את המילים האלה נגד הציבור החרדי – אבל נפגשתי. יאיר לפיד איש נחמד, נפגשנו הרבה פעמים. נפגשתי עם בני גנץ, אבל אמרתי כל הזמן שאני הולך עם הימין. הציבור המסורתי נמצא בימין ואני הולך איתם.

אבל הם קיוו – עיתונאים שהם כמובן בשירות השמאל, אמרו שגפני הוא שמאלן, הדעות המדיניות שלו הן כאלה מתונות, וזה נכון. הוא, נשכנע אותו, הוא ילך עם השמאל. היה שקט, דממה. לא דיברו מילה נגד הציבור החרדי, לא על כסף, לא על תקציבים, לא על ליבה, לא על תורה, לא על כלום. אגב, אם היינו הולכים איתם – אני לא יודע אם אתם מכירים את מה שקורה במדינה – הארץ היה מלא בכתבות למה חייבים בישראל לומדי תורה, למה חייבים את מי שתורתו אומנותו, בלי זה אין לנו זכות קיום. הארץ היה מלא. גם כלכליסט וגם גלובס וגם ערוץ – איך קוראים לו? 12. אלה עם מוצצי הדם. זה לא היה אף פעם. זה היה באירופה. כילדים, אנחנו לומדים את מה שהיה שם, עם המילים האלה של מוצצי הדם. שהיא תתבייש לה; אני לא יודע אפילו מי זאת.

נכון. הבת שלי, שדיברתי עליה, לא למדה על נועה קירל. לא למדה. אז מה? אז בגלל זה לא מגיע תקציב? הייתי גם תורם לה גם קצת בגדים, שיהיה לה.

על כל פנים, אני לא מבין איך אומרים שרוצים שתהיה דמוקרטיה. איך רוצים שתהיה דמוקרטיה? איך? אנחנו חיים בדיקטטורה. אסור לי לחשוב לבד, אסור לי לדבר לבד. אני צריך לעשות מה שהכתב בהארץ אומר. אם היינו הולכים איתם – וואי, מה זה מאמרים, על לומדי התורה, אין זכות קיום לעם היהודי בלי לומדי תורה.

אני לא מוש'קה, אני גם לא פריץ. אני אזרח ישראלי שנולד בתל אביב, גר הרבה שנים באופקים, ואני אעשה מה שאני רוצה לעשות ולא מה שאלה מהמחאה – שכל שבוע יש להם משהו אחר, או כל יומיים משהו – יגידו לי מה לחשוב, מה להגיד ומה לעשות. אנחנו הולכים עם הימין בגלל שהציבור המסורתי שם. אחרי מה שאנחנו רואים שהשמאל עושה לנו, זה מסביר לנו בדיוק למה גדולי התורה אמרו לנו ללכת עם הימין. אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש.