קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שזה יום גדול שמציגים בו תקציב, ובעזרת השם גם יעבור. יש שינויים גדולים בתקציב הזה. יכול להיות שעם הרבה ביקורת – יכולים לבקר הכול. אני יודע מה הוספנו, אנחנו, כתנועת ש"ס – יושב פה השר לשירותי דת – למען חיזוק וביצור היהדות במדינת ישראל. נוספו תקציבים למען החינוך של כלל ילדי ישראל, וכן, גם של הילדים החרדים. אנחנו לא מתביישים, אנחנו גאים בכך. ברווחה, בשנתיים האלה – למעלה מ-2 מיליארד עבור אוכלוסיות מוחלשות, כתנועת ש"ס. יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי הבטיח שוברים – גם הם נמצאים שם. תשאלו את השר מרגי כמה הוסיפו לו, מה הוא הולך לעשות, וזה עדיין לא מספיק. זה עדיין לא מספיק, ותפקידנו, לאחר התקציב, להמשיך לעשות הכול, לטפל באוכלוסיות המוחלשות ולטפל ביוקר המחיה. כן, החובה היא עלינו ולא על אף אחד אחר.
לגופה של הצעת החוק, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, לקריאה השנייה והשלישית, את סימן ג' בפרק ד' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, שעניינו קצבת גישור ומסלולי העסקה בשירותי הביטחון. חוק שירות המדינה (גמלאות) מסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובשים לב לצרכים המיוחדים של הארגונים הביטחוניים, קרי שב"כ והמוסד, לקבוע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדים חדשים בהם, לרבות תשלום גמלאות לעובד שפרש לפני גיל פרישת חובה. הסדר זה, המכונה "קצבת גישור", נובע מגיל הפרישה המוקדם בארגונים הביטחוניים, והוא נועד לגשר בין מועד הפרישה ובין המועד שבו העובד מתחיל לקבל גמלה על מנת לתת תמריץ להצטרפות של עוד כוח אדם לארגון הביטחוני או לצורך שימורו בארגון.
נוכח העלויות הכרוכות בתשלום קצבאות הגישור, ומאחר שמסלול ההעסקה המסורתי בשירות המדינה של דרגות וקביעות הקשה על גיוס לתפקידים ומקצועות מסוימים, ביקשה הממשלה ליצור מסלול העסקה ללא קצבת גישור. לפי ההצעה, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו, בהסכמת ראש הממשלה ולפי המלצת ראש המוסד או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, מקצועות שההעסקה בהם תהיה במסלול של חוזה אישי ללא קצבת גישור, על מנת לתמרץ עוד ועוד שיבואו.
המקצועות שמנויים בצו יידרשו לעמוד באחד או יותר מבין התבחינים כדלהלן: א. מדובר במקצוע המתאים להעסקה לתקופה קצרה בשל שינויים תדירים בכישורים הנדרשים בו או בשל התייתרותו הצפויה עקב שינויים טכנולוגיים וכדומה; ב. מדובר במקצוע שנדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי או מהשכלה אקדמית רחבה, בשים לב למאפייניו המיוחדים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון; ג. מדובר במקצוע שקיים קושי לגייס אליו או לשמר בו כוח אדם בשל תנאי השכר המוצעים בו למרות הזכאות הפוטנציאלית לקצבת גישור, אבל עדיין יש קשיים, ולכן אנחנו עושים את זה; ד. מדובר במקצוע שבו לפחות 75% מהמועסקים החדשים במהלך תקופה של שלוש שנים לא בחרו במסלול של קצבת גישור אלא במסלול של חוזה מיוחד; ה. מדובר במקצוע שבו לפחות 50% מכלל העובדים החדשים אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.
לפי ההצעה, הסדר זה יחול רק על מועסקים חדשים, כדי שמי שמועסק כיום יוכל להמשיך במסלול ההעסקה שבו הוא נמצא. עוד אציין לעניין זה כי כיום ניתנת לעובדים אפשרות הבחירה בין מסלול העסקה לפי דרגות בשירות המדינה לבין חוזה אישי. אולם משעה שמקצוע מסוים ייכלל בצו, לא תהיה עוד אפשרות בחירה בין המסלולים, וכל המועסקים החדשים במקצוע שייכלל בצו יועסקו במסלול של חוזה מיוחד ללא קצבת גישור. במהלך דיוני הוועדה העלו חברי הוועדה את החשש מפני שינוי פני הארגונים נוכח הדיפרנציאציה במסלולי ההעסקה וביחס למידת ההזדהות של העובדים עם הארגונים שבהם הם מועסקים. לגבי כל החששות האלה, לוועדה נמסר בתשובה כי ממילא גם היום, בתפקידים שעומדים על הפרק, מרבית העובדים החדשים מעדיפים להיות מועסקים בחוזה אישי, אז אין פה איזה שינוי משמעותי.
כדי להמשיך לפקח על הנושא וכדי לתת מענה לחששות הוועדה, ומאחר שוועדת החוץ והביטחון היא הוועדה המפקחת על השב"כ והמוסד ועל הארגונים, קבענו כי התקנות המסדירות את קצבאות הגישור בארגונים אלה יובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון, ואילו הצו שבו ייקבעו המקצועות שבהם יהיה מסלול ללא קצבת גישור יובאו לוועדת משנה, שישיבותיה יהיו חסויות. יודגש כי עסקנו רק בסוגיית קצבאות הגישור של השב"כ והמוסד. יתר התקנות בעניין ביטוח פנסיוני בארגוני הביטחון ימשיכו להיות נדונות בוועדת הכספים, ששם הן נמצאות עד כה. בכל מקרה, מועד כניסתן לתוקף של ההוראות הקובעות את הפעלתו של המסלול ללא קצבת גישור, אשר נקבע בצו, יהיה במועד כניסתן לתוקף של התקנות הקובעות את הסדרת מסלול קצבת הגישור. משמעות הדבר היא כי כל ההסדר המוצע, הן לעניין מסלול קצבת הגישור והן לעניין המסלול ללא קצבת הגישור, יחל רק לאחר שיותקנו התקנות. כך צריך להיות – שלא יימשך הדבר. להצעת החוק הזאת, כמובן, הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית.
בהזדמנות זו ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, שעושה רבות למען עם ישראל גם בהיותו בוועדה, גם כאן, כמובן, למנהל הוועדה אסף פרידמן, ליוני בן הרוש, שגיב כהן, וכמובן ליועמ"שית של הוועדה, היועצת המשפטית, וגם המשנה ליועצת המשפטית של הכנסת, למירי פרנקל שור וצוות לשכתה, לרשמות מהפרוטוקולים – לכולם.
וכן, אני רוצה בכלל בכל הנושא הזה להעלות על נס את ידידי היקר – והוא לא רק ידיד, הוא גם כאח לי – יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, שעובר ימים לא קלים. הוא צריך לנווט את הספינה הזאת בים סוער, והוא מצליח לעשות זאת בגאון, ועל כך יישר כוח, ושלא תצא תקלה תחת ידיו וידינו.
אני בזמן הזה הייתי רוב הזמן בוועדת הכספים, ומן הראוי שאני אודה גם ליושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני, שאני תלמידו. אני מסתכל בוועדה ורואה איך הוא מנהל את הוועדה הזאת בגאון, איך הוא יודע לנווט, איך הוא יודע ללכת בין הטיפות, וכשצריך לתת את המכה הוא גם יודע לתת. עם כל ההסתה שנגדו, אני מחזק את ידיו, חזק ואמץ. כמובן, ליועצת המשפטית של הוועדה, שלומית ארליך, אשר לא משה מהוועדה יומם וליל – דיברו איתי קודם כמה שעות אני נמצא, הייתי בדיון עצמו, ולדימיר, 14 שעות, 16 שעות, אבל שלומית, נראה לי שמהיום הראשון עד היום האחרון לא עזבה שם, והיא עושה את זה באמת בחוכמה ובתבונה רבה, ומגיע לה על זה באמת יישר כוח גדול. כמובן, ליועצת המשפטית של הכנסת, שמאז שהחוקים, חוק ההסדרים והתקציב, יוצאים ממשרד האוצר עד אשר הם מגיעים לפה ועד שיעברו בכלל, גם ניווטה זאת בחוכמה ועשתה הכול על מנת שהכול יהיה על מי מנוחות.
אבל לסיום דבריי, ובאמת מכאב רב, אני לא אוכל שלא להתייחס להסתה הפרועה המשתוללת בימים אלו והשוטפת את הרחובות, עם שנאה כלפי המגזר החרדי, אשר ממנו אני מגיע, אשר עימו אני נמנה. המגזר החרדי בימים אלה סופג מתקפות רבות. בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו, שבחרנו להיות בצד של הימין, של המסורת, אנחנו חוטפים כל יום ויום עוד הכפשות, עוד שנאה. זה מגיע כבר לכדי אלימות. ובתחרות היומית, ביום שישי האחרון כמובן זכתה בה אותה מגישת תוכנית גלית גוטרמן, או גוטמן, בערוץ 12 בתוכנית הבוקר. וכך אמרה: החרדים האלה שמוצצים לנו את הדם – כן, אותה אחת אומרת שאנחנו מוצצים להם את הדם. באולפן יושבים להם פרשנים – אף אחד לא פוצה פה. היה איזה צדיק אחד בסדום, ברק סרי, שעמד והגן – והוא לא חרדי, הוא לא חרדי – וגם על זה היא תקפה אותו: למה אתה פותח? למה אתה עוזר להם? זה מה שמעניין אותה. אנחנו מוצצי הדם – על זה שהוא גינה את ההשתלחות חסרת הרסן שלה.
אני לא מתכוון להתנצל על כך שאני חרדי. אני לא מתכוון להתנצל על כך שילדיי ובניי לומדים במוסדות תורה, בתלמודי תורה, בישיבה קטנה או בישיבה גדולה. אני לא מתכוון להתנצל על כך, אני גאה בכך. אבל לאותם אלה שאומרים "מוצצי הדם", אני רק רוצה להגיד להם מי זה אלה מוצצי הדם: ארגון איחוד הצלה, שאני נמנה עם מתנדביו, שמגיעים בכל אירוע, פיגוע, תאונת דרכים או סתם מחלה, מגיעים ולא מחשבנים על הזמן שלהם, מגיעים ומתלכלכים בדם – כן, מתלכלכים באותו דם של אותם אזרחים, בלי להסתכל לא על גזע, לא דת ולא מין. אני נמנה עם אותם אלה שבאים מארגון זק"א, שמגיעים לקורבנות אסון, ושם הם מטפלים בשביל כבוד המת. כן, אני נמנה עם אותו מגזר שיש בו את עזר מציון, שמטפלים בחולים, מפנים אותם. אני נמנה עם אותו מגזר של עזרה למרפא – כן, של הרב פירר, שכולם פתאום צריכים לו, שהוא לא מחשבן אם הוא יהודי, אם הוא לא יהודי, אם הוא דתי או אינו דתי. כן, אני נמנה עם אותו מגזר של מאות המתנדבים בכל הארגונים, של מתנת חיים של הרב הבר, זיכרונו לברכה, כן, כל הארגונים האלה – חברים לתרופה ועוד ועוד ועוד, מלבד ארגוני החסד שעושים בכל יום חסד. אני נמנה עם הארגונים אלה, ואני לא מתבייש בכך, אני גאה בכך. אם אלה מוצצי הדם, אני גאה להיות בהם.
אותה אחת יכולה לתת לנו מוסר? רק תשמעו מה היא אמרה בריאיון ב-2010 לאחד המגזינים: "2 שנים פלוס שבוע דפוק אחד, זה היה האורך של השירות הצבאי שלי. היה שווה רק בשביל לא להיכנס לרשימות השחורות של כל מי שלא עשה צבא". היא לא עשתה את זה בשביל אידיאולוגיה או אמונה בדרך שלה, היא עשתה את זה בשביל לא להיכנס לרשימות השחורות, כי היא לא מאמינה בשום דרך; היא מאמינה בדרך ההסתה, היא מאמינה בדרך השנאה. אנחנו לא ניתן לה. אנחנו נמשיך לאהוב. אשריכם ישראל, אשריכם בני התורה. כן, עליכם העולם קיים, בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. עליהם העולם קיים.
ולכם, עם ישראל, אני אומר: המגזר החרדי במיוחד – אנחנו השכפ"ץ שלכם. אנחנו פה נקבל את הביקורת בשבילכם. אני יודע מה זה לחיות כאברך, אני יודע מה זה דוחק – אני 12 שנה, 13 שנה הייתי אברך. גידלתי ילדים, ויתרתי על הרבה דברים, ותפילתי שילדיי יהיו אברכים, שיהיו בני תורה. אנחנו לא מתנצלים על הדבר הזה. שהיא תקום ותתנצל, שהיא תבקש את הסליחה. אני לא יודע אם יש לה מחילה, אבל די להסתה. אתם תסיתו ואנחנו נעשה. תודה רבה.
1,561 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.