קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, די עם הדמגוגיה, דמגוגיה זולה של האופוזיציה ושל ארגוני השמאל. די לשסע, די לארס, די לקטלוג. אזרחי ישראל, שתבינו, מנסים להנדס לכם את התודעה. האמירות האלה, כאילו ממשלת ישראל מעבירה 14 מיליארד שקל למפלגות החרדיות, זהו שקר וכזב. בואו נעשה סדר: 1.4 מיליארד לחיזוק מערכת הבריאות; כ-900 מיליון לביטחון תזונתי דרך כרטיסי מזון, תוכנית לביטחון תזונתי של יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי, שתיטיב עם כלל האוכלוסיות המוחלשות בישראל, ללא הבדלי גזע, דת ומין; ובואו נגיע לעיקר: חינוך – תוספת תקציבית של 1.18 מיליארד לחינוך החרדי, שברובה מיועדת לתוספת שכר למורים בחינוך החרדי. ואני שואל אתכם: האם מורה חרדי צריך להשתכר פחות ממורה המלמד בחינוך הממלכתי? האם ילד חרדי צריך ללמוד בתת-תנאים – גשם בחורף וללא מיזוג בקיץ, בקרוונים הנמצאים במצב רעוע, בלשון המעטה? אנחנו באים לתקן את המעוות.
רשת בני יוסף, החינוך העצמאי, רשת שובו, מלמדות לימודי ליבה, מפוקחות על ידי המחוז החרדי של משרד החינוך. ח"כים מהאופוזיציה – ואני פונה אליכם, שילדיכם לומדים במוסדות המוכש"ר – האם ילדיכם לומדים לימודי ליבה? תשאלו את עצמכם, תהיו הוגנים, תעלו בכל האולפנים ותענו על השאלה אם ילדיכם לומדים לימודי ליבה. תגידו את האמת. די עם הדמגוגיה.
לגבי תלמידי הישיבות אני רוצה לומר שמדובר בסיירת מטכ"ל של מדינת ישראל, ששומרת על הגחלת היהודית ומחזקת את זהותה היהודית של מדינת ישראל. כפי שאמר נפוליאון, עם שאינו מכיר בעברו, אין לו עתיד; כפי שאמר יגאל אלון: עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.
מדינות העולם מסבסדות בתקציב מדינתן לימודי דת שונים. אני אתן כמה דוגמאות: צרפת –0.4% מתוך תקציב המדינה שלהם, 2.9 טריליון דולר, סכום כולל ללימודי דת של 14.5 מיליארד דולר; בריטניה – 15.2 מיליארד; גרמניה – 21 מיליארד. האם במדינת ישראל ראוי שחברי האופוזיציה וארגוני השמאל יתקפו ממשלה שבאה ועוזרת ללימודי התורה? נוסף לכך, צרפת מעניקה תקציבים באמצעים עקיפים, כמו הקלות מס ומענקים ללומדי הדת. חברים, סיימנו להתנצל. באנו לשרת את כלל עם ישראל, לשרת את הציבור ששלח אותנו, את לומדי התורה. אנחנו גאים בכם. חזקו ואמצו. ועדת החינוך פועלת בכלל הנושאים למען ילדי ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין, אופוזיציה וקואליציה כאחד.
חבריי, אני רוצה להתמקד בפרק ב' – גמישות ניהולית במערכת החינוך, שעבר בוועדת החינוך בראשותי. אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את פרק ב' בהצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנות התקציב 2024-2023, בנושא גמישות ניהולית במערכת החינוך, אשר אושר בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. להצעת החוק נרשמו הסתייגויות.
בפרק ב' להצעת החוק, התוכנית הכלכלית באה להסדיר מצב משפטי בעייתי שקשור להפעלת התוכנית לגמישות ניהולית פדגוגית במערכת החינוך, שידועה בתור תוכנית גפ"ן. התוכנית היא חלק ממגמת הגברת האוטונומיה של מנהלי בתי הספר, ובמקביל – הורדת הריכוזיות שבה מתאפיינת מערכת החינוך בישראל. משרד החינוך הבהיר לוועדה כי העברת סמכויות לגורמי השטח היא המגמה העולמית המרכזית בחינוך, ומרבית מדינות אירופה כבר יישמו רפורמה לאוטונומיה חינוכית במהלך 20 השנים האחרונות. כפי הנראה, במקומות שבהם הייתה אוטונומיה למנהלים, ההישגים הלימודיים היו גבוהים יותר. תוכנית גפ"ן מאפשרת העברת סמכויות ממשרד החינוך אל מנהלי בתי הספר בשלושה מישורים: במישור הראשון – סמכויות תקציביות, באמצעות הקצאת סל כספי גמיש שיעמוד לרשות המנהל, שהיקפו ייקבע בשים לב למספר התלמידים במוסד ולמצבם הסוציו-אקונומי; במישור השני – סמכויות פדגוגיות לערוך שינויים והתאמות בתוכניות הלימודים בהתאם לצורכי התלמידים במוסד; במישור השלישי – סמכויות לארגון מתכונת הלימודים בהתאם לצורכי המוסד. סמכויות אלה יותאמו בהדרגה, בשים לב ליכולת בית הספר והרשות המקומית להתנהל באופן עצמאי.
מדובר בתוכנית שכוללת שיתוף פעולה צמוד ומלא של הרשויות המקומיות, לרבות בנושא התקצוב, שמנוהל באמצעות מרכז השלטון המקומי. התוכנית מעוגנת בהחלטת ממשלה מפורטת שהתקבלה בעניין זה באוגוסט 2021 ועודכנה במרץ 2023. מכוח החלטות ממשלה אלו נחתמו הסכמים בין המדינה לרשויות המקומיות ויצאו מסמכי הנחיות מפורטים לגבי תוכן התוכנית, המנגנונים שהוקמו מכוחה, השירותים החינוכיים והציוד שמנהלי בית הספר יכולים לרכוש דרכה, וכן כללים לגבי ניהול התקציבים והכספים המתקבלים במסגרתה.
התיקון שמונח בפנינו לא בא להסדיר באופן מהותי את פעולתה של תוכנית גפ"ן – שכבר נכנסה לפעולה באופן חלקי בשנת הלימודים תשפ"ב – באופן מלא בשנת הלימודים תשפ"ג, אלא כדי להסדיר נושא מסוים שקשור לתפעול התוכנית במוסדות החינוך הרשמיים, כלומר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. במצב הקיים היום, ברוב בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יש חשבון בנק ייעודי שפתחה עבורם הרשות המקומית אשר אליו מועברים כספים מהרשות המקומית ומקופת המדינה עבור יישום תוכנית גפ"ן. חלק מחשבונות בנק אלו נפתחו לפני כעשר שנים עבור בתי ספר רבים שהשתתפו ברפורמת הניהול העצמי משנת 2011. בחשבונות אלה מורשי החתימה הם מנהלי בית הספר ועובד נוסף בבית הספר המועסק על ידי הרשות המקומית. מצב זה עומד בניגוד להוראות פקודת העיריות ופקודת המועצות האזוריות, שלפיהן מי שמורשים להתחייב בכספים בשם העירייה הם ראשי הרשויות המקומיות וגזבר העירייה בלבד, או עובדים של העירייה שהוסמכו לכך במקומם. מאחר שמנהלי מוסדות החינוך הרשמיים אינם עובדי הרשות המקומית, ההסדר הקיים היום הוא בניגוד לחוק, ויש לתקן אותו. הצעת החוק שעל הפרק באה לתקן את המצב באמצעות תיקון לחוק הרשות המקומית (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס–2000.
בהצעת החוק שעל הפרק מוצע כי רשות מקומית תפתח חשבון למוסד חינוך רשמי שבשטחה, שייקרא "חשבון הבנק המוסדי", והמדינה ורשות החינוך המקומית יעבירו לחשבון זה את הכספים המיועדים לתוכנית לגמישות ניהולית לאותו מוסד בהתאם להוראות התוכנית. כספים אלה יכולים לשמש רק למטרות שמפורטות בתוספת השנייה שהצעת החוק מוסיפה לחוק, ובהתאם למה שהוחלט עליו בהחלטת הממשלה בנושא הגפ"ן. מטרות אלה כוללות בין היתר רכישת שירותים בתחום החינוך: יוזמות חינוכיות, מתגברים ותומכים חינוכיים, תוכניות העשרה, מלגות תלמידים, הכשרות והשתלמויות, ציוד מעבדות, ציוד ספורט מתכלה, ספרים וחומרי לימוד, ציוד מחשוב ותקשורת, וכן שירותים בתחום המינהל כמו ניהול כספים והנהלת חשבונות. במסגרת החוק המתוקן, חשבונות בנק אלה יהיו מוגנים מפני עיקול. מורשי החתימה בחשבון הבנק המוסדי יהיו, במשותף, מנהל בית הספר ועובד הרשות המקומית שמועסק באותו בית ספר – בדרך כלל מדובר במזכירה הראשית או במינהלנית – ושניהם ביחד יהיו מוסמכים לחייב את העירייה. עובד הרשות המקומית יקבל הסמכה מגזבר העירייה, באישור מליאת מועצת הרשות המקומית, והוא יפעל בכל הנוגע לניהול חשבון הבנק בהתאם להוראות גזבר העירייה.
חשוב לציין שהוראה זו לא גורעת בשום אופן מהעובדה שמי שמנהל את תוכנית גפ"ן ומחליט לגבי בחירת השירותים והציוד שיירכשו עבור בית הספר הוא מנהל בית הספר בלבד. עובד הרשות המקומית פועל לפי הוראות הגזבר רק לגבי ניהול ותפעול חשבון הבנק עצמו. הרשות המקומית, שהיא בעלת חשבון הבנק, היא זו שאחראית גם לתקינות הניהול של חשבון הבנק. הצעת החוק מציינת במפורש שמינוי מנהל בית הספר כמורשה חתימה נעשה על אף הוראות פקודת העיריות והמועצות המקומיות, שבאופן עקרוני אינה מאפשרת זאת. בית ספר שהפסיק להשתתף בתוכנית לגמישות ניהולית או שהחליט על הפסקת השתתפותו, יתרת הכסף שנותרה בחשבונו תחולק בחזרה בין קופת המדינה לרשות החינוך המקומית, בהתאם לחלקה היחסי של כל אחת מהן בכספים שהופקדו בחשבון הבנק המוסדי.
סעיף העונשין בחוק עודכן בהתאם לכך, וחל איסור על שימוש בכספי הגפ"ן שמועברים לחשבון הבנק של המוסד שלא למטרות המפורטות בתוספת הראשונה וכן בתוספת השנייה שהוספה לחוק. עוד נקבע בהצעת החוק כי שר החינוך יוכל לעדכן את התוספות לחוק בצו, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
הוועדה הוסיפה לנוסח הצעת החוק הוראת מעבר לגבי חשבונות הבנק שכבר קיימים עבור בתי ספר רבים מהתקופה שלפני הצעת החוק, ואשר כבר עוברים דרכם לבתי הספר כספים מהגמישות הניהולית. חשבונות אלה ייחשבו כחשבונות שנפתחו לפי הצעת החוק, והרשות המקומית לא תצטרך לפתוח עבור אותו בית ספר חשבון בנק חדש לצורך תוכנית גפ"ן. יש להדגיש שלא מדובר בחשבון הבנק שקיים בכל בית ספר עבור תשלומי הורים. חשבונות אלה נפרדים וימשיכו להתנהל בנפרד.
בתקופת המעבר, הרשות המקומית תעדכן את מורשי החתימה בחשבונות הקיימים כפי שנדרש בהצעת החוק – והם מנהל בית הספר ועובד הרשות המקומית. עדכון זה מצריך מינוי של עובד הרשות המקומית לפי הכללים שנקבעו בהצעת החוק, כלומר על ידי גזבר העירייה, באישור מליאת מועצת הרשות. על מנת לתת לרשויות המקומיות זמן מספיק להתארגן, ולאור הבחירות הצפויות ברשויות המקומיות בחודש אוקטובר, ניתן להם בהצעת החוק פרק זמן של שבעה חודשים לעדכן כאמור את מורשי החתימה. עד להשלמת עדכון מורשי החתימה, ובכל מקרה עד תום שבעת החודשים כאמור, יראו את הרשאת מורשי החתימה בחשבונות שהיו קיימים לפני חקיקת החוק כאילו נעשתה לפי החוק המוצע; זאת, על מנת שלא לפגוע בתוקף הפעולות שעשו בחשבונות אלו.
חשוב עוד לציין שהוועדה התרשמה שקיימים עדיין קשיים וכשלים בהפעלת תוכנית גפ"ן, במיוחד מבחינת הביורוקרטיה המוטלת על מנהלי בית הספר ביישומה. הוועדה קיימה דיוני רקע בתוכנית גפ"ן, אולם דיון זה לא מוצה, והוועדה תקיים דיון מעמיק נוסף בנושא. יש לציין כי משרד החינוך כבר תיקן נושאים מסוימים בתוכנית גפ"ן בעקבות הערות שעלו בדיון שהתקיים בוועדה בהצעת החוק. עם זאת, הוועדה השתכנעה בחשיבותה של תוכנית גפ"ן ובתועלות הרבות שהיא מביאה עבור מנהלי בית הספר שהופיעו בפני הוועדה.
אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח שאושר בוועדה ולהתנגד להסתייגויות. אני רוצה לסיים בהבעת תודה מקרב לב לצוות הנפלא בוועדת החינוך: גב' יהודית גידלי, מנהלת הוועדה; גב' אתי דנן, סגנית המנהלת; ענת רגב, מזכירת הוועדה; תמי סלע, היועצת המשפטית; נירה לאמעי-רכלבסקי, סגנית היועצת המשפטית של הוועדה; מר יובל וורגן וצוות הממ"מ. ברצוני להודות באופן אישי לחברי ועדת החינוך מהאופוזיציה ומהקואליציה, אביחי בוארון, אליהו ברוכי, סימון דוידסון, עמית הלוי, משה טור פז, נעמה לזימי, צגה מלקו, יבגני סובה, משה סולומון, לימור סון הר מלך, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן, יפעת שאשא ביטון וקטי שטרית. אני רוצה לומר שבוועדת החינוך מתנהלים דיונים עמוקים. אנחנו שמים בצד את הנושא של קואליציה ואופוזיציה. פה הזמן והמקום לברך גם את חברי האופוזיציה על השתתפותכם בוועדה. כולנו תקווה שיחד נפעל לטובת כלל ילדי ישראל. תודה רבה.
1,505 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.