קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד שר התרבות, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שר התרבות והספורט, אנחנו מתכנסים השבוע לאשר את תקציב מדינת ישראל לשנתיים הקרובות. תקציב זה דבר רציני, זה רגע חשוב בחיים של ממשלה, רגע רציני מאוד, כי מה זה בעצם תקציב? תקציב זה האופן שבו הממשלה אומרת לציבור הרחב איך היא הולכת להגשים את ההבטחות שלה. זו תוכנית עבודה של ממשלה. תקציב זה ייצוג סדר עדיפויות של הממשלה, זה יצירת מנועי צמיחה, זה להשקיע את הכסף במקומות שהממשלה תקבל מזה ערך. התקציב הוא דאגה לעתיד הילדים שלנו. התקציב הוא איך משתמשת הממשלה בכספי המיסים שלנו, ששייכים לנו, לטובתנו, שמה אותם במקומות הטובים.
כמה התקציב משמעותי כדי לשנות חיים של מדינה? רפורמות טובות זכורות כמשנות חיים, שהקפיצו את מדינת ישראל כמה דרגות קדימה, שדאגו לאזרחי מדינת ישראל. הינה כמה רפורמות שעשו במשך השנים, וזה לא קשור לימין ושמאל וזה לא קשור לפוליטיקה: את רפורמת השמיים הפתוחים של השר ישראל כץ אתם זוכרים? איך פתאום עברנו ממדינה שכרטיסי הטיסה שלה ולנסוע לחו"ל היו מותרות, למשהו שהוא בהישג יד, פשוט בגלל תחרות, בגלל שעמדו מול כוחות גדולים, בגלל ששמו את הכסף איפה שצריך; רפורמת התמרוקים בממשלה שלנו – בפעם הראשונה עמדו מול משרד הבריאות ומול יבואנים חזקים ואמרו: לא עוד. לא עוד שבמוצרי צריכה אנחנו נשלם ב-70% יותר. פתחנו את הדלת; רפורמת הסלולר של השר כחלון, שפתחה את שוק התקשורת, ופתאום להחזיק חשבון לטלפון סלולרי נהיה דבר אפשרי במדינה; בממשלה שלנו – רפורמת ההייטקלאס, שהזיזה את הגבינה, כשאני באתי ואמרתי, ביחד עם שרת החינוך: בואו נעשה תוכנית חמש שנתית, שלכל ילד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה להגיע לעתיד שלו עם גישה לעולם הטכנולוגיה, לעולם ההייטק. ילדים מאשדוד פגשו אותי ואמרו לי: וואי, הייטק זה לא לתל אביב? לא, זה לכל אחד ואחד; זה לשנות חיים, זה לנגוע באנשים; רפורמת הסיבים האופטיים, שחיברה את הפריפריה למדינת ישראל. זאת רפורמה, אלה חוקי תקציב, להזיז את הגבינה.
עכשיו בואו נדבר על הממשלה הזאת. הממשלה הזאת קיבלה מתנה, הגיעה לתקציב הזה עם נתונים נדירים. ישראל סיימה – אנחנו, הממשלה היוצאת, נתנו לממשלה מתנה: 9 מיליארד שקלים בעודף, שיא שלא היה משנות השמונים. שיעור התעסוקה עמד בשנת 2022 על 78.6%, גם כן בעלייה. שיעור האבטלה אחרי הקורונה רק ירד. מבחינה מדינית ישראל צלחה את הקורונה בלי סגרים בתקופת הממשלה שלנו, והשאירה לממשלה התעסקות כמעט אפסית בנזקי המגפה. תעשיית ההייטק בישראל פרחה ועמדה על שיא של כל הזמנים. למעשה, אלה היו השנתיים הכי טובות שלה ברמת השקעה, עם מספר היוניקורנים הכי גדול מכל אירופה. תעשיית ההייטק תרמה 30% ממס ההכנסה למדינת ישראל ופי שלושה ממה שצפה אגף תקציבים בסוף הקורונה ב-overall. כתב העת אקונומיסט דירג את כלכלת ישראל במקום הרביעי בעולם. לכאורה, נוצרה סביבה מושלמת לטפל ביוקר המחיה, להפחית נטל מיסים, יצירת הזדמנות שווה לכלל הציבור. קדימה, לצעוד קדימה. את זה גם המפלגות בממשלה הזו הבטיחו.
בואו ניזכר קצת, בואו ניזכר קצת בהבטחות שלכם. הליכוד, מה הוא הבטיח בבחירות לציבור? חינוך חינם לגיל הרך – זוכרים את הסרטונים? הקפאת המשכנתה לשנה הקרובה, הורדת מחיר הדלק והמים, הקפאת תעריפי הארנונה לשנה, הורדת המע"מ מ-17% ל-12% – אלו הבטחות הבחירות, אדוני היושב-ראש, של הליכוד – ביטול מכון התקנים, קיצור הזמן להיתרי בנייה, סבסוד הקרקע בבנייה לזוגות צעירים, תקצוב תשתיות תומכות לבנייה, הפחתת מכסים, הפחתת מכסות, הרחבת היבוא המקביל, הורדת מחירי הדירוג. אני גם זוכרת את שמחון, שהגדיל לעשות ובכלל הבטיח שהוא יעשה את זה – בכמה? תוך שבוע.
הציונות הדתית ועוצמה יהודית – אדמות חינם הם הבטיחו לחיילים משוחררים וחרדים, בנגב ובגליל, עם התחייבות לעשר שנים.
שיקום שכונות בדרום תל אביב – אתה בקואליציה, אתה לא צריך להיות בהצעות חוק. זה צריך היה להיות בתקציב, לא?
העלאת שכר המורים. הגדלת ההשקעה של משרד התחבורה לטובת תחבורה ציבורית, שבירת המונופולים, השבתת ההסתדרות – הבטיח לנו חבר הכנסת סמוטריץ', דקה לפני שחתם על הסכם הכניעה עם ההסתדרות.
ש"ס – הורדת מחירי המים, החשמל והתחבורה הציבורית ושוויון הזדמנויות בין הפריפריה למרכז.
יהדות התורה – ביטול ההעלאה המתוכננת בריבית לזוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה.
אני, בתור שרה יוצאת, בתור אזרחית מן המניין, צפיתי בכל הדברים האלה. כולכם צפיתם ביחד איתי. ראש הממשלה נתניהו ריקד לו בין סופרמרקטים, מחזיק ביד חלב, עם כל מיני הבטחות אלמותיות. צפיתי בו מצטלם בתחנות דלק עם משאבות דלק, מבטיח לנו כל מיני הבטחות. צפיתי בו מנדנד תינוקות רכים בבית של זוגות צעירים בסרטוני בחירות ומבטיח להם חינוך חינם: תסמכו עליי, אני מר כלכלה, אני קוסם. אתם תוכלו לקנות דירה במדינת ישראל, ואני גם אעזור לכם בחינוך חינם של הילדים הרכים מאפס עד שלוש, כי אתם כורעים תחת הנטל.
ואיך המשפט הידוע? כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. לא ידעתי בכלל שאפשר עוד להתאכזב, אדוני היושב-ראש, כשאין ציפיות. מדובר בממשלת השמדת הערכים הכלכלית הגדולה ביותר שידענו מאז ומעולם. בואו נקדים בכלל לתקציב – הרי לתקציב הזה הממשלה הזאת מגיעה חבולה, עם קריסה בהכנסות, וכל זאת למה? כי במקום לעסוק במה שהם הבטיחו, הם החליטו שהחקיקה המשפטית, החקיקה המשפטית וההפיכה המשטרית בישראל, היא בראש סדר העדיפויות שלהם. החקיקה המשפטית שנפלה עלינו בממשלה הלא-אחראית הזאת גרמה לכדור שלג לא יאומן; היא עלתה לכולנו בכסף, היא לא רק פירקה אותנו חברתית. נתונים שמתגלים, שנאספו בתקופה האחרונה, מראים שהדבר הזה, החקיקה המשפטית הנוראית הזאת, החרפתית הזאת, חסרת האחריות הזאת, הרשלנית הזאת, שראש הממשלה נזכר לפני חודש להבין שיש בה דברים קיצוניים, גרמה להוצאת סכום דמיוני – תקשיבו טוב – של 13 מיליארד שקלים מהמדינה. אנשים מכרו שקל, אמרו: זו מדינה של משוגעים, אנחנו לא מאמינים בו. מתחילת השנה הישראלים קנו דולרים והוציאו כסף מהמדינה. כך גם גופים אחרים כמו Bank of America, שהשקיעו, שהמליצו את ההמלצות הפורמליות שלהם: אל תשקיעו באג"ח מדינת ישראל, כי המדינה, הממשלה שם השתגעה. בחמישה חודשים זה מה שקרה.
ומה זה גרם? אחרי שנים של ברזל, שבהן השקל היה חסין, כמו אי של יציבות, במנותק ממה שקורה בעולם, השקל התרסק כמעט ב-3% מול הדולר ומייד התייקר. כל מה שאנחנו קונים לא בארץ – כרטיסי טיסה, הזמנות מחו"ל ובכלל, כל המוצרים שחומרי הגלם שלהם הם מחו"ל – זה המון. מפה נפתחה הרעה. בתקופה מאתגרת גם ככה של אינפלציה אחרי קורונה, בעוד שאנחנו רואים עליות ריביות – ובעולם הרי האינפלציה מתחילה להתייצב ולרדת – אצלנו היא לא מתמתנת. לא מצליחים לטפל בה בגלל כל מה שקרה. החקיקה המשפטית הזאת שפכה דלק על האינפלציה – היא זינקה מעל התחזיות לשיא של כ-5%. היום, עוד יום מבורך, נגיד בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית של כולנו בפעם העשירית. אני חוזרת על זה: בפעם העשירית. הבורסה בתל אביב מציגה ביצועי חסר, בין 10% לכ-15% מול הבורסות המובילות בעולם. הדבר הכי מפחיד הוא שהכיוונים שלנו כלפי מטה מתחילים להתנתק בכלל מהבורסות בעולם.
בואו נדבר קצת על חברות דירוג האשראי. חברת הדירוג מודי'ס פרסמה שהיא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל. ולמה? בגלל הממשלה הזאת. היא כתבה: היא לא צפויה, אנחנו לא יודעים איפה שיקול הדעת שלה, הוא לא מאה. זה לא טוב לביזנס. ולאחר שנתניהו התחנן בפני חברת הדירוג הבאה, S&P, הותירו את דירוג האשראי. ומה הוא הבטיח לה? רק חקיקה בהסכמה. בגלל זה לא נפגענו עוד.
הציבור המסכן שציפה לבשורות בתחום הדיור הוצלף עם תשע העלאות ריבית, והיום, ברוך השם, תהיה העשירית. כל שוק הדיור קפוא, ולא בגלל שמחירי הדירות באמת ירדו בגלל איזשהו אקט אמיתי בטוטל, כולל הריביות על המשכנתה, כי למי יש כסף לקחת משכנתה בריבית רצחנית כל כך? ריביות הבנקים על יתרות חובה לציבור נראות כמו ריביות של שוק אפור, בין 10% ל-11%.
בתחום ההייטק – השמדה מוחלטת אחרי שנים של שגשוג. כשרת חדשנות אני לא מאמינה שזה קורה. איזה חוסר אחריות. סקר רשות החדשנות לשנה הזאת מראה את מה שידענו – 73% אחוזי קריסה בהשקעות בהייטק. כואב הלב. מתעשייה שהתבססה בארץ והלכה והתחזקה, ישראלים אומרים לא למרות הרצון של המשקיעים האמריקאים והאחרים. אנחנו בונים חברות ישראליות בהייטק – כמעט 80% מהחברות החדשות נרשמות בחו"ל. וזו, חברים, כבר לא רק בריחת מוחות ישראליים; זה אובדן של מיסים למדינה, דבר שנראה בשנים הבאות אפילו אם עוד לא רואים את זה עכשיו. וככה אנחנו מגיעים לתקציב – ככה בחמישה חודשים חירבו לנו את עודפי התקציב, את תחזית ההכנסות. עיי חורבות.
בזכות הציבור הישראלי המדהים שלנו הממשלה עצרה בעל כורחה את החקיקה המשפטית המטורפת שלה. ואז ציפיתי, קיוויתי, כחברת ועדת הכספים, שבתקציב הזה נראה קצת שפיות, בשורה. אבל לצערי הרב, גם בתקציב הזה אנחנו לא רואים ממשלה שאומרת: בואו נפצה אתכם על הנזק שגרמתי לכם, ציבור יקר. אנחנו רואים פה ממשלה שמתנהגת בהפקרות, ממשלה בלי בעל בית. איך התקציב הזה נראה? כל מי שסוחט, מנצח. כל דאלים גבר. תקציב מקורבים, תקציב החלוקה – מחלקים למקורבים, ודופקים את כל היתר.
בתקציב הזה אין לנו באמת בשורות. קצת לעסקים קטנים, טיפה בכפל ביטוחים, אבל באמת באמת רק בשורות איוב. אין בו ירידה של מחירי החשמל – למעשה החשמל ברמה גבוהה משהייתה ערב הבחירות; אין בו טיפול במונופולים בתחום התמרוקים והצריכה; אין בו טיפול ביבואנים הכי חזקים שיש לנו, ארבע קבוצות שמנהלות את המדינה בכל מוצרי הצריכה שלנו. להפך, הסעיף היחיד שהיה בו הוצא מחוק ההסדרים. זה קשה, קשה. אין בו הורדת מחירי דיור, רק את קרן הארנונה, שהוסיפה מדון ומריבה, כי אם אפשר בחינם, למה לא? הסדר מכוער שהוא בכלל לא game changer אלא במקרה הטוב קופה קטנה למשק הדיור במדינת ישראל, כי ב-120 מיליון שקלים עלובים שאולי יהיו שם – הקרן הזאת מתחילה כגירעון – לא בונים חומה.
אין בו טיפול במזון היקר, להפך, אנחנו מסתכלים באימה בצונאמי של התייקרויות מחירים: 18 – אני כבר לא סופרת. מחיר השמן עלה ב-34%; העופות עלו ב-30%; תפוח אדמה – ב-30%; חלב – ב-9%; פירות טריים עלו; מוצרי הניקוי התייקרו ב-17%; גם הפסטה. מוצרי המזון לתינוקות, לזוגות הצעירים – באמת, הם לא ספגו מספיק, בואו נעלה להם גם את זה; האורז, הטונה, שטראוס, טרה, אוסם – חגיגה – תנובה; היבואנים הגדולים; הלחם התייקר אתמול ב-5%. האמת היא שזה כבר נראה שמי שלא מעלה מחירים מהחברות הגדולות לא מקובל, הוא לא בחבר'ה.
ומה? בתקציב הזה אין שום התייחסות לזה. שר הכלכלה כתב מכתב. וואו. שר האוצר הקים ועדה – נרגעתי. היו לכם חמישה חודשים לטפל בעניין הזה. תחזיקו אותי חזק – הם כתבו מכתב והקימו ועדה. חגיגה אחת גדולה.
נמשיך בפיל שבחדר – בבנקים, במערכת שהיא אחת הכי ריכוזיות במדינת ישראל. אחד אחרי השני הם מפרסמים רווחי שיא שלא היו כמותם כתוצאה מהשתוללות הריבית. הם מעלים את הריביות בצד ריבית החובה, בצד ריבית המשכנתאות, אבל הזוגות הצעירים הנחנקים, שאין להם כסף לקחת משכנתה, ששמים את כספם הדל בבנקים, לא נהנים מריבית נאותה על כספי העו"ש שלהם. בזה התקציב לא מטפל. בנוגע למשכנתאות אין התייחסות ליצירת תחרות בשוק המשכנתאות. ריביות החובה – שום טיפול.
נעבור לתחבורה, מחוללת יוקר מחיה. באמת, ניסינו להתמודד איתה, התנענו את פרויקט המטרו, אבל צריך חזון. זו ממשלה שצריכה לעבוד באותו כיוון ולייצר את החיבור במדינת ישראל בין כל חלקי הארץ. אין התייחסות להגברת האוטובוסים או לאמינות שלהם או לתחבורה הציבורית. החוק לא כולל עידוד של הרכב ביבוא מקביל. המטרו מפרפר, בכלל לא ברור אם הוא חי או מת. יש שם רק מריבות כל היום – מי יעשה, מה יעשה. אבל מה יש? הגברת האכיפה בנתיבים ציבוריים. וואו, איזה עיקר וטפל. רפורמה כל כך גדולה וחשובה.
בואו נעבור לנושא האחרון – חינוך חינם. חינוך חינם – הצחקתם אותי. בחמשת החודשים שהיו להם, במקום לכתוב חוק מצוין, מורכב, תוכנית חמש-שש שנתית, לא אכפת לי – תתחילו בבניית מעונות, בגיוס מטפלות, תוכנית שהיא תקווה לדור הזה. אפעס – כלום. בחוק ההסדרים המקורי לא היה, עד שנתניהו ראה שהוא יורד בסקרים והזדרז להכריז איזו הכרזה ולזרוק פירורים לא רציניים.
ואז שאלתי את עצמי: רגע, לאן הולך הכסף? לאן הולך הכסף בתקציב הזה? ואז הבנתי, כשראיתי את ההסכמים הקואליציוניים. יש רפורמה אחת מאוד גדולה בתקציב הזה, והיא רפורמת עידוד האבטלה במדינת ישראל והפערים החברתיים והעוני במדינת ישראל. זו הרפורמה של הממשלה הזאת: עידוד אבטלה, שבירת העיקרון של עידוד השכלה במדינת ישראל, תלושי מזון רק לכל המקורבים – וכל הטוב הזה הוא הפוך ממה שממשלה אמורה לעשות בתקופת אינפלציה. לא רק שלא משקיעים במנועי צמיחה – שופכים דלק על האינפלציה. אלו צעדים שיעודדו צריכה, כי זו אוכלוסייה ענייה. הריבית שוב תעלה והאינפלציה שוב תעלה. בצד השני קיצצו את תקציב רשות החדשנות, תעשייה שעל כל שקל שהממשלה נותנת, היא מחזירה פי שישה ושבעה.
לסיום, אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש: האם זה אמיתי? איפה נתניהו, מר כלכלה, שקראתי בשקיקה לפני כמה שנים ריאיון שלו בדה-מרקר עם אדם, עם סופר שכל כך השפיע עליי, המחבר של הספר Capitalism For The People, שמדבר על שחיתות פוליטית כשקבוצות לחץ משתלטות על חלוקת המשאבים במדינה. איפה בתקציב הזה מקורות תעסוקה בפריפריה? איפה מיגון הצפון? רק סיימנו מלחמה. הוא לא שם. הפחיתו את הסכומים מהממשלה שלנו. איפה הטיפול בזוגות צעירים, עובדים במדינת ישראל, שאיבדו תקווה? הם לא יכולים לקנות דירה, הם לא יכולים לקנות אוכל, לקחת הלוואה, לעמוד בתשלומי המעונות, לנסוע בתחבורה הציבורית – פשוט לחיות. הם העתיד שלנו. שכחו מהטיפולים בכל הדברים האחרים.
האמת צריכה להיאמר: בממשלה הזאת אין בעל בית. איש הישר בעיניו יעשה. כל אחד מושך עוד כספים ועוד כספים. הינה, עכשיו התבשרנו על עוד הסכם חשוב שהקואליציה הזאת – עוד רבע מיליארד שקלים יוקצו לאברכים כמענק חד-פעמי. בואו נשאיר אותם בעוני, שכל אחד, גם אם הוא עילוי וגם אם הוא לא עילוי, תהיה לו כזאת מלכודת דבש מלצאת לעבוד, שזה לעולם לא יקרה. ולמה באמת? למי אכפת?
בחג השבועות הקרוב, אדוני היושב-ראש, נהיה חברה מקוטבת מאי פעם, עם צעירים מיואשים וסל קניות שהתייקר בעוד 10%. הלכתם לאיבוד. לסיום אני רוצה להקריא לך משהו שכתב לי בחור שלומד שנה ב' בטכניון, בחור שעשה שירות צבאי בפלוגת הרפואה. הוא כתב לי אתמול כך: צפיתי בך בכנס ההייטק – לפייסבוק כתבו לי את זה, ואני לא רוצה לומר את שמו – אני יכול להגיד לך שאני וחבריי מתכננים לעזוב את הארץ בסוף הלימודים. הסיבה היא פשוטה: כל אחד מאיתנו מתכנן לאן פניו מועדות, והנתונים הם פשוטים. המדינה לא תצליח להתקיים כלכלית כשאוכלוסיות שגדלות הכי מהר לא לומדות ליבה, לא יהיו בשוק התעסוקה, והכלכלה תקרוס. זה פשוט. איך נחיה פה? יצטרכו להמשיך להעלות מיסים. דרך אגב, ראש אגף התקציבים כתב את זה בתקציב הנוכחי, שאנחנו צפויים לקיצוצים ולהעלאות מיסים בשנים הבאות בגלל הסיפור שקורה. והוא אומר: יצטרכו להעלות מיסים בשביל להמשיך לתת כסף לעוד קבוצות, והמדינה לא תוכל לתת שירותים לציבור, ופשוט אין פה עתיד לדור הבא, לילדים שלי. אז אני ורוב חבריי נלך על הבטוח, על מקום שיש בו יציבות כלכלית. אתם בכנסת צריכים לעשות כל מה שביכולתכם כדי למנוע זאת, אחרת לא יישאר פה עתיד לאף אחד, כי ברור לי ולך שאנחנו לא נוותר על עתידנו בשביל לשלם מיסים פוליטיים ולהחזיק אנשים בעוני.
תהיו בעלי בית, תגלו אחריות ותראו לציבור בישראל שיש על מי לסמוך. אל תיתנו לתקציב הזה לעבור. תודה רבה.
2,324 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.