הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כשאני מסתכל עלייך אז האמירה ש-50 זה ה-30 החדש מקבלת משנה תוקף. שיהיה לך מזל טוב.

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. היא לא מדינת הלכה יהודית, היא מדינת היהודים – חרדים, רפורמים, חילונים, וכן, גם חילונים גמורים כמוני. המדינה היהודית הזאת היא שקיבצה את היהודים מכל קצות תבל והצליחה לבנות כאן מדינה מערבית מתקדמת, חזקה כלכלית וחזקה צבאית. והכי חשוב, אותה מדינת פליטים, באופן מעורר השתאות, החליטה שהיא תהיה שווה לכל האזרחים שלה – יהודים, נוצרים, מוסלמים; כל מי שנמצא כאן, ללא הבדלי דת, גזע ומין – כולם שווים. רק דבר אחד מבדיל את היהודים משאר האזרחים: כל היהודים יכולים להצטרף באופן אוטומטי למדינת היהודים. בשביל זה היא כאן.

והצלחנו. צריך להגיד שהצלחנו מצוין עד שהגיע נתניהו, או יותר נכון, עד שהביבי השתלט על הנתניהו, עד שהאישי גבר על המפלגתי, עד שהאישי גבר על הלאומי. אותו נתניהו, שצמצם את קצבאות הילדים, אותו נתניהו, שהבין שצריך לעודד לצאת לעבודה ולא לעודד לפרזיטיות, אותו נתניהו, שהבין שצריך שוויון בנטל, שצריך את כולם מתחת לאלונקה; אותו נתניהו, שאמר כאשר היה שר האוצר ב-2003, ואני אצטט: אנחנו חייבים לצאת מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה, כי אז אנחנו דנים אותם, את הילדים שלהם ואת הנכדים שלהם להיות במלכודת העוני ולסעוד על קצבאות לעולמי עד. אז יש לי חדשות בשבילך: לא רק את הילדים ואת הנכדים שלהם אתה דן אלא גם את הילדים שלנו. כל הילדים שלנו יצטרכו לפרנס אותם ולשלם מיסים, כי השכר שהם יקבלו על עבודתם ילך ישירות לפרנס את אלה שלא עובדים.

אז מה קרה לך, מר כלכלה? מה עבר עליך? יכול להיות שאימת הדין משבשת את דעתך? יכול להיות שאתה אומר לעצמך: שייחרב העולם. אחרי התפקיד הזה אני אקח את אשתי וילדיי ואסע לאמריקה, המדינה הזאת קטנה עליי? אבל אנחנו, מר נתניהו, לא מתכוונים לנסוע לאמריקה, לא מתכוונים לחיות במדינת עולם שלישי ולא מתכוונים לתת לך להרוס את המדינה הזאת בשוד הקופה הציבורית ובהפיכת בית המשפט לעושה דברו של הממשלה. זה לא יקרה. בממשלה שאנחנו נקים מייד אחרי שתלכו מפה – ואני מקווה, במהרה בימינו – החיילים יקבלו יותר מהאברכים, וסטודנטים למדעים יקבלו תמיכות כדי שיוכלו להתמקד בלימודים. בממשלה שנקים נפעל להחזיר את ישראל בחזרה להיות מה שהייתה לפני שחירבת אותה. בממשלה שאנחנו נקים התקציב יהיה מופנה להורדת יוקר המחיה, כדי שזוגות צעירים יוכלו לקנות דירות. אצלנו, נתניהו המחריב, התקציב יופנה לעידוד ללימודים גם במגזר החרדי, כי אין לנו בעיה עם חינוך חרדי – יש לנו בעיה עם זה שהאסכולה הפוליטית המושחתת דואגת שהילדים החרדים יישארו בורים ועניים כדי שימשיכו להיות תלויים בקצבאות שאותה אסכולה מושחתת מעניקה להם.

בממשלה שאנחנו נקים שרים יבואו לעבוד, כפי שעשו בממשלה הקודמת. הם יבואו בבוקר ויחשבו איך לשפר את איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל. בממשלה שאנחנו נקים אזרח חרדי, אזרח חילוני ואזרח מוסלמי ירגישו שווים, כי הם כולם יהיו אזרחים במדינת הלאום של העם היהודי, מפני שאני מפנה אתכם, אנשי הקואליציה המושחתת ביותר שהייתה בישראל אי פעם, למסמך המכונן שנקרא "מגילת העצמאות", ובו נאמר באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דתי, גזע ומין. ואתם, שנפלתם שדודים לשתי קבוצות לחץ, האחת חרד"לית, שלוקחת אתכם לקיצוניות ונותנת רוח גבית למתפרעים יהודים ביהודה ושומרון, והשנייה חרדית, שחלקים ממנה שורפים את דגלי ישראל ביום העצמאות וחלקים אחרים ממנה מרביצים לאישה בגן משחקים שפתוח בשבת בחריש, ורובה ככולה לא משרתת בצבא – אתם, חברי הכנסת של הליכוד, ואתם, חברי הליכוד ששומעים אותי עכשיו, נלקחתם בני ערובה בידי מנהיג מושחת וסחיט, שצריך את החבורה הקיצונית ביותר במדינת ישראל בשביל להינצל מאימת הדין. בשביל זה, חבריי חברי ליכוד יקרים, הילדים שלכם יצטרכו לעבוד בשלוש עבודות כדי להצליח להרים את הראש מעל המים. תצטרכו לפרנס עשרות אלפי משפחות שאומנם יחיו בעוני מחריד, אבל גם אותו יחיו על חשבונכם, במקום ללכת לעבוד ולעשות את הדבר הבסיסי שמצופה מכל בעל משפחה – לפרנס את משפחתו שלו.

וזה לא צריך להיות על חשבון התורה ולא על חשבון ההלכה, אלא כמו שכתוב: "אם אין קמח אין תורה", ואם אין תורה אין קמח. ההמצאה הישראלית, הסטרטאפ שאנשים לא עובדים ומתפרנסים מגמילות חסדים, או במקרה שלנו מכספי המיסים של המגזר העובד – הסטרטאפ הישראלי הזה חייב להיפסק, וככל שנקדים כך ייטב. מה יעשה הבן שלי, ששירת חמש וחצי שנים כלוחם וכמפקד בצבא והיום לומד באוניברסיטה? מה הוא יעשה אחרי שיגמור את לימודיו ויבין ש-80%-70% משכרו הולכים בשביל לממן אנשים שלא שירתו ולא למדו מקצוע? מה אתם חושבים, שהוא יסכים להיות פראייר כזה?

14.5 מיליארד שקלים – אתם קולטים את הסכום? במקום 14.5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים הייתם יכולים להעביר את זה לשיפור רמת בתי החולים שבפריפריה והשוואתם למרכז; במקום 14.5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים הייתם יכולים להעביר את זה לבניית כל הכיתות וגני הילדים החסרים במדינת ישראל; במקום 14.5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים הייתם יכולים להעביר לבניית מחלפים שיפטרו אותנו מהפקקים; 2 מיליארד שקלים לשנתיים – זה מימון כל הרפורמה בחקלאות, שהייתה משווה את החקלאות הישראלית לחקלאות האירופית בתמיכות ישירות. במקום זה 14.5 מיליארד שקלים מתקציב ללא בשורה יובילו אותנו למשבר כלכלי עמוק שילך ויחריף, משבר כלכלי שגם ילדינו וגם נכדינו יצטרכו להתמודד איתו.

מדהים לראות בהסתכלות על ההיסטוריה איך קבוצות קיצוניות מחריבות את המדינה, ותמיד זה בשם אלוהים. הם שרפו את האסמים כדי להחיש את עזרתו של אלוהים, והם מחרבים את הכלכלה בשילוב של הפיכה משפטית קיצונית. שר האוצר שלנו, שיש לו תפיסה כלכלית שמבוססת על חסדי שמיים ואומרת שבעזרת השם יהיה בסדר, גישה שטוענת שעזבו מודלים כלכליים – כל עוד נאמין שהשם יהיה איתנו יהיה בסדר; חבל רק שהשם לא יודע את זה – הוא רוצה להעביר חצי מיליון יהודים ליהודה ושומרון. הוא רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה דו-לאומית, שלא תהיה מדינה יהודית – היא תהיה מדינה יהודית ומוסלמית, ובקצב שהכלכלה הזאת נהרסת, גם התל"ג שלה יהיה דומה לזה של המדינות הערביות שסביבנו. הוא לא מבין – או שאולי הוא לא רוצה להבין – שאין דבר כזה לחיות במקום אחד ולהחזיק שלושה מיליון אנשים ללא זכויות; הוא לא מבין – או שאולי הוא לא רוצה להבין – שהדבר הזה יתהפך עלינו, שהוא כורה במו ידיו את הבור שאליו הוא הולך להפיל את כולנו; הוא לא מבין – או שאולי הוא לא רוצה להבין – שהדבר הטוב ביותר לביטחוננו הוא הסדרים מדיניים כמו שעשינו עם מצרים, גדולת אויבינו בעבר, כמו שעשינו עם ירדן וכמו שצריך לשאוף ולעשות עם הפלסטינים. כי אין דבר טוב יותר לישראל מצבא חזק ומאוחד. הדבר הבא זה הסכמי שלום וביטחון.

תארו לכם שלא היה קם אדם כמנחם בגין ז"ל, שבאופן אמיץ הוביל אותנו לשלום עם גדולת אויבינו, והיום היינו צריכים להיות מפוזרים לאורך כל גבול מצרים ושומרים על הגבולות; תארו לכם שלא היה קיים אדם אמיץ כמו יצחק רבין, שעשה שלום עם ירדן, והיום היינו צריכים להיות במצב מלחמתי תמידי איתה; תארו לכם שלא היינו צריכים להחזיק את כל צה"ל ביהודה ושומרון לענייני שיטור, והם היו יכולים היום להתכונן לעימות הבא – שאני מקווה שלא יקרה – עם איראן ועם החיזבאללה. יש לכם חוסר הבנה לכך שכוח צבאי חזק מטרתו לשנות מציאות ולעבור ממצב של לוחמה למצב הסכמי, אחרת אתה מבזבז את הכוח שלך לריק.

אתם עושים סימפוזיונים וכנסים על הגירוש מעזה, מתלוננים על היציאה שלנו מעזה, ואני אומר לכם, מזל שהיה לנו מנהיג כמו אריאל שרון שבתבונתו הבין שהישארות בעזה, שבה 8,000 אנשים חיים בתוך שניים וחצי מיליון פלסטינים, שצריכים לטפל בתשתיות הראויות וגם לשלוט על האנשים האלה – מזל שהוא הוציא אותנו משם. כיום מצבנו הביטחוני הוא לא טוב אבל הוא יותר טוב ממה שהיה קורה אם היינו נשארים שם. נכון שמה שאמרתי כרגע יקים עליי אנשים רבים, אבל אם הם יהיו כנים עם עצמם הם יבינו שאני צודק.

לסיכום, הממשלה הזאת צריכה להיעלם כמה שיותר מהר מהחיים הפוליטיים במדינת ישראל. ראש הממשלה הזה צריך כמה שיותר מהר לעזוב את החיים הפוליטיים ולהתעסק בענייניו המשפטיים. אנחנו צריכים להקים ממשלה שתורכב ממרכז-ימין וממרכז-שמאל, שתהיה מורכבת ותייצג את רוב העם, שהשיקולים יהיו ממלכתיים שמשרתים את כלל הציבור, ולשאוף, תמיד לשאוף לשלום ולשוויון בין כל האנשים.

אני מודה לכם, אבל מאחר שיש לי עוד שלוש דקות ואני צריך לנצל את הזמן הזה, אז אני רוצה לדבר לא מהנייר על המצב הבאמת-קשה שהגענו אליו עם האויב הגדול ביותר שלנו, עם איראן. ראש הממשלה נתניהו עשה כמה טעויות דרמטיות בתוכנית שלו איך להתמודד עם איום הגרעין האיראני. הוא השתמש באיום האיראני ככוח פוליטי כדי לייצר כאן איזושהי תחושה של דחיפות. פעמיים הוא טעה: פעם אחת כשיצא נגד הסכם הגרעין, והוא נאם בקונגרס והפריד בינינו לבין האמריקנים, או הרחיק בינינו לבין האמריקנים, כשיצא נגד נשיא מכהן. בסופו של דבר נחתם הסכם על אפו ועל חמתו, שהיה יכול להיות יותר טוב אם הוא לא היה מתנגד לו בצורה כזאת אלא בצורה חכמה יותר ומתחת לשולחן. ההסכם שנחתם היה הסכם לא טוב, אבל היו בו גם דברים טובים, והוא הרחיק את האיראנים מהגרעין.

ואז הגיע נשיא אמריקני חדש, והוא שכנע אותו לצאת מההסכם. זאת הייתה הטעות השנייה הגדולה שלו. הוא יצא מההסכם, הוא לא שם שום תוכנית אלטרנטיבית להסכם, והמצב שלנו היום הוא שאנחנו נמצאים ממש ימים – מהרגע שהאיראנים מחליטים להעשיר ל-90% זה ימים, שבועות, לא יותר מזה, ואז יש להם מספיק חומר בקיע לפצצות גרעיניות. הדבר הזה יכול היה להימנע, הוא לא היה צריך לקרות. יכולנו היום להיות במצב הסכמי שהם היו רחוקים שנה וחצי, שנתיים; היום אנחנו נמצאים במרחק של ימים ספורים. בכל הדבר הזה אשם בן אדם אחד, שאת כל מה שהוא עשה, עשה משיקולים פוליטיים. כל מערכת הביטחון בזמנו אמרה לו שזאת טעות פעמיים – גם לצאת נגד נשיא אמריקני מכהן וגם לצאת מההסכם בלי plan B – ובכל זאת הוא עשה את זה, כי זה מצטלם טוב, כי הוא מראה שהוא יעני כגיבור. אבל תכלס, הוא פגע בביטחון של כולנו וביכולת שלנו לדחוק את האיראנים לתקופה ארוכה.

לא כולם חושבים ככה במערכת הביטחון – אני צריך להיות הגון מספיק. היום יש אנשים שחושבים שלא צריך להגיע להסכם. אני לא מסכים איתם. אני חושב שגם היום הדרך הנכונה להרחיק את האיראנים מהגרעין היא לעשות את זה בצורה הסכמית, עם איום צבאי אמיתי על השולחן, יחד עם ידידינו האמריקנים, וכן להגיע להסכם שברור לכולם מה המחיר אם מפירים את ההסכם הזה.

לצערי הרב אנחנו רחוקים משם, ולא בטוח שזה אפשרי. פספסנו כמה הזדמנויות מאוד מאוד טובות. הדבר החמור – ואני משוכנע בזה; אני לא יכול להוכיח את זה אבל אני משוכנע בזה בתוכי – שכל השיקולים היו פוליטיים: איך לנצח בבחירות בישראל על חשבון הביטחון שלנו. תודה רבה לכולם.