קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, בעוד כמה שעות יחלו ההצבעות על תקציב המדינה לשנת 2023, תקציב העומד על 484 מיליארד שקלים. בעיון בספרי התקציב, ניתן להבחין בקלות כי מדובר בתקציב מגמתי, סקטוריאלי והגרוע ביותר בתולדות המדינה.
כבוד היושב-ראש, ברגע זה מהדהדים במוחי מילות השיר של להקת אבבא Money, Money, Money. בתרגום חופשי לעברית: בלילות יש לי חלום, אם אמצא לי ממשלה עם ממון, לא אצטרך לעבוד לעולמים, אוכל להשתטות ולעשות חיים.
הממשלה בראשות בנימין נתניהו עושה לא פחות ממכירת חיסול ענקית על חשבון אזרחי מדינת ישראל. ברשותכם, תנו לי לדבר על הסכומים: 3.7 מיליארד לתלמידי הישיבות; 1 מיליארד למוסדות הפטורים כמעט לגמרי מלימודי ליבה, כי מי צריך אנגלית ומתמטיקה? אנחנו בשנות החמישים. אבל כפי שאתם מבינים, היופי הוא בפרטים הקטנים: 20 מיליון ש"ח יוקדשו למרכז למורשת גנדי; 9 מיליון יועברו לטובת ההגירה החיובית לערים המעורבות; 5 מיליון יוקדשו לחקר המשפט העברי; סעיף עלום שם, בירור יהדות, יקבל 5.5 מיליון; סכום עתק של 285 מיליון – כן, תקשיבו למספר, 285 מיליון – יוקצה לחיזוק הזהות היהודית אצל הסטודנטים והחיילים. אנחנו והחיילים והסטודנטים צריכים כסף בשביל הזהות של עצמנו. 4 מיליון יוקדשו ויוקצו למרכז למורשת גוש קטיף – ברוכה הבאה – ויותר מ-400 מיליון – לחטיבת ההתיישבות.
הניסיון של הממשלה להכשיר את התקציב כבשורה חיובית לאזרחי מדינת ישראל הוא תעודת עניות. המספרים אינם משקרים. שפיכת הכספים המטורפת אינה מביאה לעידוד וצמיחה כלכלית. איך יגדל הפריון? איך נגדיל את הכנסות המדינה? כל זה יישאר בגדר פנטזיה.
לדאבוני ולתחושתי הפתרון בגיוס כספים לסקטורים מסוימים כופה עליהם עוני בלי שום אופק מקצועי-השכלתי. עצוב לראות שדורות של ילדים גדלים למציאות הזו בעוד אנו, ההורים, אמורים לשמש דוגמה. הרי על פי הלכות הרמב"ם, תלמוד תורה, פרק ג', "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת". עוד נאמר בהלכות: "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו" – כן, ממעשה ידיו, לא ממעשה ממשלתו. מנהיגים אמיתיים מסתכלים אל עבר העתיד וחושבים איך אנחנו ואחינו יכולים לשלב כוחות ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לעתיד משותף של כלל אזרחי ישראל. שבת אחים ואחיות.
אנו עדים לעובדה כי כלכלני האוצר מוטרדים בשאלה אם הכסף שמושקע יעודד את הצמיחה, אם יגדיל את הכנסות המדינה העתידיות, או שיישאר בגדר צ'ופרים לנאמני המפלגות. בואו, חבריי, נדבר על הכספים הקואליציוניים, 14 מיליארד שקלים כסף קואליציוני. אז אם זה היה תלוי בי, זה היה הולך למיגון היישובים במרחק 40 קילומטר מעזה, אותם יישובים שחשופים לפגיעות ארטילריות מהחמאס והג'יהאד ואין להם מיגון מציל חיים. היינו יכולים להקים חדר מיון קדמי בשדרות, עיר המאותגרת ביטחונית יום-יום כ-20 שנים, בזמן שמרבית התקופה נבחרי הציבור היו הימין בראשותו של ביבי נתניהו. רק בשבוע שעבר עמדתי מעל דוכן זה ודרשתי פיצוי מיידי ומהיר עבור תושבי הדרום, העוטף, עזה ושדרות. סגנית שר האוצר ציינה שנכנסתי לדלת פתוחה. עוד נאמר כי השר נתן הנחיה, והשאלה היא מתי יועברו הכספים האלה לעסקים ולהורים שעל לא עוול בכפם נאלצו לנטוש את בתיהם. נטישה זו עלתה להם לא מעט כסף, והם עומדים על המשמר לטובת מדינת ישראל. טרם הועברו להם הפיצויים, ולהבדיל אלפי הבדלות, מצב זה מביא לקריסה כלכלית בבתים ובעסקים, בעוטף ובשדרות. להם אין זמן לחכות.
ומה עם המיגון בצפון, שהפקרתם? הפקרתם את תושבי יישובי קו העימות הצפוני, אשר נמצאים בחזית מול חיזבאללה וחמאס. רק לפני כמה חודשים היינו עדים לעד כמה יכולה להיות נפיצה הגזרה. אמש שמענו את דבריו של ראש אמ"ן. נסראללה קרוב לעשות טעות שתוביל את האזור למלחמה גדולה. בזמן שאתם, הממשלה והקואליציה, דהרתם עם ההפיכה המשפטית, קיבלתם החלטה לבצע קיצוץ דרמטי במגן הצפון לשנתיים הקרובות. ואתה, אדוני ראש הממשלה, ביבי נתניהו, מר ביטחון, איך נתת ידך להחלטה זו? ממשלת השינוי תקצבה את הפרויקט בפריסה לעשר שנים, ובכל שנה אמורים היו לעבור חצי מיליארד. ומה אתם החלטתם? במקום 500 מיליון, רק 100 מיליון. אה, נכון, כי חיזוק היהדות חשוב על פני הצלת חיים. כאילו שאנו זקוקים לכספים כדי לחזק את יהדותנו.
בשבוע שעבר הציג ראש האופוזיציה לפיד תקציב שטוב לכלכלה, תקציב שוויוני ויצרני, שמחזק את המשק, תקציב שיש בו שני דברים חשובים: מנועי צמיחה ומלחמה ביוקר המחיה. בזמן שאתם עסוקים בהעברת תקציב גרוע, הריבית במדינת ישראל עלתה בפעם העשירית ברציפות – עלייה שמשפיעה קשות על החזר המשכנתה, וכבר ניתן לשמוע על חלק מנפגעי עליית הריבית, ששוקלים למכור את ביתם, וספק אם יהיה להם בית. אני, כחלק מחברי הכנסת בכנסת הנוכחית, חשה בושה וחייבת התנצלות לאזרחי מדינת ישראל על שחרף מאמצינו לא בטוח שנצליח לבלום את הביזיון. אבל אני אספר לכם פה סוד, חבריי: הציבור לא מטומטם ויבוא עימכם חשבון.
אדוני היושב-ראש, בנימה אופטימית ברצוני לדבר על חג השבועות שנחגוג בעוד יומיים, החג שבו מחד גיסא אנו מברכים על התוצרת החקלאית הענפה במדינת ישראל ומאידך גיסא אנו חוגגים את חג מתן תורה. הקשר הישיר בין השגשוג החקלאי על אדמת ארץ ישראל לחגיגות מתן תורה הוא חיבור ישיר של שמיים וארץ. אדוני, בחג זה אני מתרגשת במיוחד. לפני כמה שנים תרמתי את מגילת רות לבית הכנסת חסדי אבות בעיר שדרות לזכרה של גיסתי אורית קהלני, שנהרגה בתאונת דרכים. סיפור מגילת רות, המתרחש בתקופת הקציר, שזו גם תקופת חג השבועות, הוא אחד הסיפורים היפים בתנ"ך. הסיפור העתיק והיפה על רות, על נעמי ובועז, מתוך מגילת רות, מעלה שאלות מאתגרות על המוסר שלנו ביחס אל הזר, ככתוב בספר ויקרא, "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלהיכם".
אדוני היושב-ראש, כתושבת שדרות, מאחר שבערב ליל הסדר החל מבצע מגן וחץ, כמו משפחות רבות בשדרות ועוטף ואף בארץ, נאלצנו לחגוג בנפרד, ומרביתנו שהו בממ"דים. אנו זוכים בחג מתן תורה, בעזרת השם, להתכנס ביחד לחג שופע במאכלי גבינה מעולים, בבגדים צחורים, משחקי מים, ובעיקר משפחתיות ואהבה, ולכן חשוב שנזכור שהניסיון של קבוצות מסוימות לשסע ולהפוך אותנו אויבים אחד כלפי השני לא יצלח. אחים ואחיות אנחנו. חג שמח.
924 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.