קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, זה מאוד מאוד סמלי שתוך כדי דיוני התקציב מונחים על שולחן הכנסת הסכמים בנושא של חקר החלל החיצון, כי התקציב הזה, במידה רבה, יחד עם הרפורמות שלו וחוק ההסדרים, באמת נדמה לי שהוא לא מתייחס לבעיות האמיתיות של מדינת ישראל, אלא זה גם התקציב של החלל החיצון כפי שהוא בנוי.
בדברים שלי אני רוצה להתייחס קודם כול, כנושא ראשון, לנושא פעוט וזניח שכמובן לא מטריד את אזרחי מדינת ישראל, וזה תחום הדיור. הרי הממשלה הזאת, אדוני השר, התחייבה כאחד מהדברים המרכזיים לטפל בתחום יוקר המחיה. על פניו, תחום הדיור הוא למעשה בין הכי מרכזיים שיש. אני מנסה להסתכל על חוק ההסדרים ועל התקציב, מה יש בו ומה אין בו כדי לתת מענה לנושא הזה. אומנם הממשלה החדשה ירשה את המצב שבו, כפי שגם אמרנו והתחייבנו, נבלמה עליית מחירי הדיור בתחילת שנת 2023, אבל זה מצב שלא יישאר על כנו ללא המשך התנופה גם בהיקפי הבנייה. אגב, לא אני אמרתי את זה, אדוני השר ואדוני היושב-ראש. שר האוצר אמר את זה כמה פעמים, שכל מה שצריך בתחום הדיור זה לא לאבד את הקצב של הבנייה שהיה בימי הממשלה הקודמת. אבל חוששני ששורה שלמה של החלטות, ועוד יותר מזה שורה שלמה של אי-החלטות, יביאו אותנו בסוף למשבר דיור מחודש בעקבות התקציב הזה וחוק ההסדרים.
אני אתחיל מדבר מאוד מאוד משמעותי. כמובן, אחת הדרכים לזרז את הפעילות בתחום של הדיור תמיד הייתה רפורמות בחוק ההסדרים. למשל בחוק ההסדרים הקודם הובאה שורה שלמה של רפורמות, גם בתחום של התחדשות עירונית – רפורמות מאוד דרמטיות, שזירזו מאוד את לוחות הזמנים – וגם בתחום של כל מה שקשור לדיור והשכרה לטווח ארוך, גם בנושאים של תכנון ובנייה. מכלול הרפורמות האלה הן שאפשרו את חלק מהמהפכות שהתרחשו בימי הממשלה הקודמת, בין השאר מספרי שיא בכמות השיווק וגם במספר העסקאות והתחלות הבנייה במדינת ישראל מזה כמה עשורים.
נדמה לי – ואדוני השר, אתה היית שם – שזו הפעם הראשונה שמדינת ישראל חזרה לנתונים שכשאתה היית איש צעיר בלשכה של שר השיכון אריאל שרון מדינת ישראל ידעה להפיק. מאז היא לא הגיעה לאותם נתונים של היקפי בנייה אלא רק בשנתיים האחרונות, השנים 2021 ו-2022. אבל השאלה היא לאן הולכים הלאה. זה כלל ידוע: אם אתה לא מתקדם, אתה אף פעם לא מצליח להישאר איפה שהיית – אתה הולך אחורה. הסתכלתי למשל מה הבשורות בחוק ההסדרים הזה בתחום הדיור. לצערי, התוצאה היא מאוד מאכזבת. קודם כול, מלכתחילה היו פה מעט מאוד רפורמות משמעותיות. בשונה מחוק ההסדרים הקודם, שתחום הדיור היה אחד מהמרכזים שבו, בחוק ההסדרים הזה תחום הדיור היה זניח, ומהמעט שהיה הרוב פוצל בסופו של דבר, ולכן עוד נחכה להמשך עבודתה של הכנסת הזאת בהמשך, כחקיקה נפרדת.
למעשה, מכל מה שהיה עברו רק שתי רפורמות: רפורמה משלימה בהתחדשות עירונית, שהיא טובה, אבל היא בסך הכול משלימה את המהלך שהיה בקדנציה הקודמת, אין בה איזושהי בשורה דרמטית, ובמיוחד – ואני עוד אחזור לזה טיפה יותר מאוחר – חסרה בה בשורה של התחדשות עירונית בפריפריה, ששם זה קריטי, ולא רק מסיבות חברתיות אלא אפילו מהסיבות של היערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה, שכמו שכולנו מבינים, חס וחלילה, תקרה במוקדם או במאוחר. אז עבר פרק מסוים בהתחדשות עירונית שיש בו שינויים טובים, אבל הם לא שינויים שישנו משמעותית ודרמטית את התחום. עברו שינויים מסוימים בחוק התכנון והבנייה, וגם כאן לא מדובר במהפכה דרמטית, אבל עדיין שינויים שהיו נכונים, ותבורך הממשלה על שני המהלכים האלה.
אבל מה קרה עם כל שאר הסעיפים שכן היו בחוק ההסדרים? המעט ממה שהיה – רפורמות בתחום של השכרה לטווח ארוך, שזה תחום קריטי עבור הזוגות הצעירים במדינת ישראל בסך הכול, ואני עוד אחזור לזה בהמשך. השכרה לטווח ארוך זה פתרון שיאפשר גם למנוע את העלייה המטורפת של מחירי השכירות ויאפשר לזוגות צעירים לא לרוץ מייד לקנות דירה אלא קודם להיערך כלכלית, בטח ובטח בנתונים שיש היום, כשהמשכנתה כל כך יקרה. כל מה שהיה כרוך בנושא הזה פוצל – הרפורמה בתחום השכירות שהייתה בוועדת כספים פוצלה, הרפורמה שהייתה קשורה לדיווח בתחום השכירות פוצלה. זאת אומרת שמהמעט שהיה, רוב הסעיפים שהיו קשורים לנושא הדיור נשארו בסוף מחוץ למסגרת של חוק ההסדרים. לכן, בתוצר הסופי שהכנסת הולכת להצביע עליו במהלך הלילה הזה, מה שנשאר הוא סך הכול זניח, ולא יביא לשום שינוי משמעותי לטובה בתחום הדיור.
אני חושב שמדובר על סדר עדיפויות שגוי לחלוטין. כן, אני חושב שתחום הדיור הוא כזה שהיו צריכים לתעדף אותו בין הפרקים של חוק ההסדרים, ולוותר – ברור שאי-אפשר, ספר כזה של חקיקה להעביר בתוך פרק זמן קצר שהיה לכנסת לדון בו, אבל התיעדוף אומר הרבה על סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה, ותחום הדיור נזרק מעבר לגלגלי לאוטובוס. אני לא יודע למה. או שזה לא עניין את הקואליציה – יכול להיות שהיא מייצגת ציבוריים שאין שם משבר בתחום הדיור. אני מכיר אחרת, כן, אבל התיעדוף הזה, דווקא לפצל סעיפים שקשורים בתחום הדיור, יכול להיות שנביא מזה – יכול להיות ששר הבינוי והשיכון, שהיה עסוק במלחמות על התקציבים הקואליציוניים, לא היה – – –
אני תכף אתייחס גם לבנייה לחרדים, אדוני היושב-ראש.
אני תכף אתייחס גם לזה, אבל בסופו של דבר, אתה יודע, חרדים הם חלק מהציבור הכללי, ולכן, אם לא מתקדם שום דבר בתחום הדיור, הרי גם הם בסופו של דבר ייפגעו. בסוף זו אותה מערכת מחירים, כן? אין מחירים נפרדים.
בדיוק. לכן, אם אין צעדים שמגדילים את ההיצע ואם אין צעדים שנותנים פתרונות נוספים בתחום הביקוש, אז כולם יסבלו מזה. הבחירה הזאת לפצל מחוק ההסדרים דווקא את המעט שהיה בו בתחום הדיור ולהשאיר את זה בחוץ, אני חושב שהיא בחירה מאוד בעייתית. אגב, גם מאוד הופתעתי – לא ראיתי כל כך את משרד הבינוי והשיכון, חוץ מהרשות להתחדשות עירונית, שבאמת הייתה מאוד פעילה בדיונים שהיו, לוחצים, נלחמים בוועדות הכנסת. אני זוכר שבחוק ההסדרים הקודם, מנכ"ל המשרד אביעד פרידמן בערך עבר לגור בכנסת מרוב החשיבות שייחסנו להעברת הסעיפים הרלוונטיים בחוק ההסדרים לקידום התחום – אגב, כולל במשרדים שלא היו תחת אחריותנו. אבל ידענו שבלי רפורמה דרמטית בתכנון, לא נוכל להתקדם עם הבנייה, ולכן עבדנו גם בשבילנו וגם בשביל אילת שקד. מנכ"ל המשרד בילה את ימיו כאן בדיונים בחוק ההסדרים בוועדות השונות, גם בוועדת הפנים וגם בוועדת הכספים.
אני דיברתי עם הרבה מאוד חברי כנסת מול הקשיים שהיו. לא הרגשתי פה לא את שר הבינוי והשיכון, לא את מנכ"ל משרדו; לא עניין אותם כל כך מה שקרה פה. לכן, אגב, הסעיפים האלה שפוצלו. אדוני כבר חבר כנסת עם ניסיון, מכיר את המצב: כשיש שר שנלחם על הסעיפים שלו בחוק ההסדרים, לא מפצלים אותם, כי הוא מפעיל לחצים פוליטיים בתוך הקואליציה – בשביל זה הוא שר; בטח כשהוא ראש מפלגה. אם יצא שדווקא בתחום הדיור רוב הסעיפים פוצלו, כנראה שזה איכשהו חמק מהרדאר של השר, כי הרדאר עסק במטרות אחרות בשמיים ולאו דווקא בתחום הרלוונטי לתחום משרדו.
זה מהמעט שהיה בחוק ההסדרים. אבל תמיד אתה שואל את עצמך מה היה יכול להיות בפנים ולא הגיע לשולחן הכנסת, אפילו ברמה הזאת של להיות חלק מחוק ההסדרים ואחר כך להתפצל כחקיקה נפרדת. פה אני רוצה לציין לפחות שתי דוגמאות של רפורמות שאני יודע שמוכנות במשרד הבינוי והשיכון והן דרמטיות ויכלו להיות מובאות כחלק מהמהלך הזה, וכל אחת מהן מביאה בשורה גדולה בתחום הזה של הדיור, ושתיהן – מסיבות שלא מובנות לי, גם כן איזשהו סדר עדיפויות מעוות בעיניי – נשארו מחוץ לחוק ההסדרים.
הנושא הראשון – הזכרתי התחדשות עירונית, סעיפים נכונים שעברו בחוק ההסדרים, וכשמגיע פרגון לממשלה, מגיע, אבל במשרד השיכון וברשות להתחדשות עירונית שוכבת רפורמה מוכנה של חקיקה בתחום של התחדשות עירונית בפריפריה. הרי כולנו מבינים שהתחדשות עירונית במרכז הארץ, בגלל המחיר הגבוה על הקרקע, נושאת את עצמה; צריך רק לפתור בעיות ביורוקרטיות, ובזה עסקה החקיקה הזאת שאנחנו נאשר עוד מעט במהלך ההצבעות בלילה. אבל בהתחדשות עירונית בפריפריה זה לא מחזיק את עצמו כלכלית, וכאן צריכים את הממשלה. היה צוות מקצועי שכלל את נציגי כל המשרדים, בהובלה של מנכ"ל משרד השיכון הקודם וראש הרשות להתחדשות עירונית, והניח על שולחן קבינט הדיור בממשלה הקודמת המלצה ברורה לרפורמה דרמטית בתחום של התחדשות עירונית בפריפריה.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אותך זה צריך לעניין, כי אתה מייצג בדיוק את האזורים שהם גם תחת סכנה ססמית אם לא תבוצע שם התחדשות עירונית וחיזוק מבנים בהיקפים גדולים. אתה מכיר את זה לא מכלי שני או מכלי שלישי. אתה שומע את ראשי רשויות, אני מניח כמוני, כמה הם מוטרדים ממה שיקרה בצפון אם חס וחלילה תתרחש שם רעידת אדמה. הפתרון, כמו שכולם אומרים, זה להאיץ את ההתחדשות העירונית במעורבות הממשלה, כי אחרת זה לא יקרה. יש הצעת חוק שהוכנה על ידי כל הגורמים הממשלתיים בזמנו, מוכנה ברמת חקיקה – אני מכיר את זה עוד כשר הבינוי והשיכון – והייתה אמורה להיכנס לחוק ההסדרים הזה, שמדברת על הסדר שבעיניי מאוד נכון ומתוחכם, שבו חברה שעוסקת בהתחדשות עירונית גם בפריפריה וגם במרכז הארץ, אם הפעילות שלה בפריפריה היא לפחות כ-50% מהיקף הפעילות שלה, היא מקבלת הטבות מס במרכז הארץ כדי להפוך את הפעילות שלה בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה לכדאית. אז, בצורה כזאת, בלי להביא כסף ישיר מהתקציב אלא באמצעות הטבות מס, אתה למעשה מסוגל לעודד בצורה דרמטית התחדשות עירונית. כל פתרון אחר, אגב – אני מניח שאדוני יו"ר הקואליציה, אתה מבין את זה – כל פתרון אחר יהיה רק טיפה בים.
אנחנו הבאנו בתקציב הקודם כסף להתחדשות עירונית בפריפריה, פעם ראשונה באופן תקדימי, סדר גודל כ-200 מיליון שקל, והפרויקטים הראשונים התחילו להתקדם, גם בשדרות, גם בקריית שמונה, גם בשלומי, נדמה לי שגם במגדל העמק, אבל זה לא מספיק. ברור שבכסף תקציבי, כמה אפשר? ההיקפים הם גדולים מאוד. לעומת זאת הטבת מס מניעה תהליך כלכלי, שאגב, בדרך אחרת ממילא הפעילות הזאת לא הייתה מתבצעת, אז גם גידול סך הפעילות בתחום הזה לדעתי יפצה את המדינה על אובדן מסוים של הכנסות ממיסים, כי בסוף העוגה עצמה תגדל מאוד בהיקף הכללי. זה מה שהמליצו כל גורמי המקצוע. יש חוק מוכן, רפורמה מוכנה. מה יותר מתבקש מלשים את זה בתוך חוק ההסדרים, להעביר את זה מהר ולהניע תהליכים בהיקפים גדולים מאוד של התחדשות עירונית בפריפריה, שמשוועת לזה, ובשכונות מצוקה? לא רק מי שגר בשכונת מצוקה בבת ים, בחולון, מגיע לו התחדשות עירונית, כי שם התמזל מזלו והקרקע היא יקרה; גם מי שגר בשכונות כאלה בקריית שמונה, בשלומי, בבית שאן, במגדל העמק, בצפת ובמקומות נוספים, גם לו מגיע, או בדרום, אם אני אלך לשדרות ומקומות נוספים. גם מקומות תחת איום ססמי וגם מקומות תחת איום ביטחוני, הם צריכים לבוא ראשונים.
כי בסוף, מה אנחנו עושים? אנחנו מדינה נורא מוזרה – ביד אחת משקיעים כסף בשיקום שכונות, ביד שנייה משקיעים כסף בחיזוק מבנים באזורים מסוכנים ססמית, ביד שלישית בונים ממ"דים מבחוץ. כשאתה מחבר את כל זה, לפעמים פעולה אחת הורסת את התוצאות של פעולה אחרת. ראיתי גם דוגמאות כאלה. הרבה יותר שווה לך פשוט ללכת להתחדשות עירונית ולהעמיד בניין חדש באותו מקום, שהוא יהיה מחוזק נגד רעידת אדמה, שהוא יהיה כבר מראש עם ממ"ד, וזה גם יגדיל מאוד את מלאי דירות במקומות האלה בזכות ההתחדשות העירונית.
במקום ללכת למהלך האסטרטגי הזה, שמוכן, דילגו עליו. אגב, אני יודע שהרשות להתחדשות עירונית מאוד בעד זה ומאוד רוצה את זה. זה נכון, צריך לשבת עם אנשי משרד האוצר. רשות המיסים אף פעם לא אוהבת הטבות מס כאלה ואחרות, כולנו מכירים את זה. אבל עוברים פה לא מעט חוקים שבנויים על העיקרון הזה שהמדינה מתעדפת באמצעות הטבת מס פעולה שהיא הכרחית, ומה יכול להיות יותר הכרחי מהסיפור הזה? גם צודק חברתית וגם נכון מבחינת היערכות מול רעידת אדמה, ובהיקפים שהמדינה לבד לא תדע לעמוד בזה. הרי הסיכוי שהמדינה לבד, בכסף תקציבי שיבוא יש מאין, תדע לטפל בכל המבנים, הוא סיכוי קלוש. אז יצליחו – אני יודע שיושב-ראש ועדת הפנים, ויבורך על כך, חבר הכנסת יעקב אשר, עבד קשה כדי להביא תקציבים להמשך של מה שאנחנו התחלנו, שיהיו תקציבים לעוד פרויקטים בפריפריה. אני יודע שהבטיחו לו משהו ואני מאוד שמח על כך, אבל זה עדיין טיפה בים. אז עוד פרויקט, עוד פרויקט אחד בעוד עיר אחת, אבל אם רוצים היקפים גדולים ולהחליף את כל המבנים, את זה, רק דרך הפעילות העסקית הזאת אפשר לעשות.
הרפורמה השנייה, אדוני היושב-ראש, היא עוד יותר צועקת לשמיים, ונוגעת פחות או יותר לכל הציבור הישראלי. אנחנו נמצאים היום במצב שבו עוד מעט אנשים יתחילו לחדש חוזי שכירות. זה הזמן הקלאסי, מאי, יוני, יולי. אני מבטיח לכם, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אדוני יושב-ראש הישיבה הזאת, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו נראה מהר מאוד כותרות בכל העיתונים: עלייה דרמטית בעלות השכירות, כי ברגע שמחירי דיור גבוהים, השכירות גם קופצת למעלה. תהיה פה זעקה לשמיים של הרבה מאוד זוגות צעירים, שמצד אחד כבר לא יכולים לקנות דירה חדשה, כי המשכנתה עכשיו יקרה מאוד – זה לא זמן טוב לקחת משכנתה ולקנות דירה – ומצד שני מעלים להם את מחירי השכירות. לכן, מה יכול להיות יותר דחוף מלבצע רפורמה משמעותית גם בתחום של השכירות? הרפורמה הזאת גם היא מוכנה במשרד הבינוי והשיכון. בדיוק סיימנו לעבוד עליה סמוך להתחלפות הממשלה. הכול מוכן. אגב, לא רבים יודעים, אבל במצב החוקי היום, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, איזה משרד אחראי לתחום השכירות במדינת ישראל? בחיים לא תנחש.
לא. משרד המשפטים. רשמית במדינת ישראל, אם תשאל מי צריך לתת דין וחשבון לכנסת על נושא של שכירות במדינת ישראל, זה משרד המשפטים. למשרד השיכון אין בכלל אחריות לזה. הוא רק בונה חלק מהפרויקטים של שכירות ארוכת טווח, זה הכול. כל הטיפול בנושא שכירות כשלעצמו הוא בסמכות של משרד המשפטים, בגלל חוק שכירות.
כל הטיפול בשוק השכירות הוא של משרד המשפטים. המיסוי זה תמיד משרד האוצר, כמו כל מיסוי. אבל זה מצב לא נורמלי – אין לזה בעל בית. הרי מה אומר משרד המשפטים? מישהו פנה אליו באיזושהי שאלה – הוא אומר: תתבע. יש חוק, זה החוק – תלך לבית משפט. אלה הכלים שיש למשרד המשפטים לטפל בזה. ברור שתחום עצום שנוגע לחיי היום-יום של האזרחים נשאר פרוץ. אין לו בעל בית, אף אחד לא אחראי. כששואלים את שר הבינוי והשיכון, הוא אומר: זה לא אצלי בכלל, מה אתם רוצים ממני? לכן הוכנה רפורמה שלמה במשרד הבינוי והשיכון, גם של לקיחת אחריות מבחינה משפטית על כל הנושא הזה של השכירות, גם של צעדים שלמים שצריכים לעזור לדייר שהולך לשכור דירה, שיהיה לו מיפוי מסודר, שיהיו לו זכויות, שיהיה חוזה טיפוסי שהמדינה תמליץ עליו, שיהיה סוג של מחירון כזה אוטומטי במחשבון שאתה יכול להיכנס לאתר המשרד ולראות מה מחירי השכירות באזור שלך. היום זה לא קשה לעשות את זה עם הכלים הטכנולוגיה הקיימים.
אבל הדבר הכי משמעותי שהיה ברפורמה הזאת זה מהלך באמצעות הטבות מס, לגרום לבעלי הדירות הפרטיות שמשכירים אותן להשכיר אותן בשכירות בטוחה לטווח ארוך, כמו בניין שלם שנבנה לשכירות ארוכת טווח, רק הפעם ברמה של דירה בודדת. אם אתה משכיר את הדירה שלך לטווח של חמש שנים ואתה מקבל את המחיר בהצמדה למדד, אתה מקבל מהמדינה הטבת מס, והיו כמה פתרונות שהוצאו בחקיקה באיזו דרך בדיוק ואיזה סוג של הטבה. בדרך הזאת הרבה מאוד דירות היו נכנסות לשוק במדינת ישראל להשכרה במחיר קבוע. גם היו נותנים לשוכרים ביטחון לחמש שנים. זה בדיוק מה שזוג צעיר צריך היום אם אין לו רצון לקחת משכנתה יקרה – הוא צריך לדעת: בחמש השנים הקרובות, אלה דמי השכירות שהוא משלם וזה מה שמצפה לו.
גם הרפורמה הזאת לא בחוק ההסדרים. היא מוכנה, והיו כבר בשלב מאוד מתקדם של שיח עם משרד האוצר ומשרד המשפטים על כל המהפכה הזאת. תסתכלו, שני הדברים הכי משמעותיים שיש לציבור הישראלי – הם אינם, למרות שהיו מוכנים לתנועה.
לא יודע. סדר העדיפויות של הממשלה ושל השר מה להכניס ומה לא. אתה מכיר איך בונים חוק הסדרים. מה שמתאבדים – נכנס; מה שלא מתאבדים – נשאר בחוץ. אין דבר כזה להביא רפורמה בלי להיאבק. אני לא מכיר כזה. כל הסעיפים בחוק ההסדרים הקודם, לפני שנכנסו לשם נלחמנו מול משרד המשפטים מול משרד האוצר, לשכנע, להגיע להבנות. זה הרבה עבודה, אני מכיר את זה. הכנתי חוק הסדרים אחד או שניים בכל הכובעים שהיו לי, גם כשר וגם קודם פה כיושב-ראש קואליציה.
לכן יש פה בעיניי פספוס ענק. הלכו על הדברים הקטנים, מהדברים הקטנים הרוב נשאר בחוץ, שתי הרפורמות הגדולות בכלל לא התקרבו אפילו לסף החקיקה, ושר הבינוי והשיכון עוסק בכספים קואליציוניים, כי יש לו דברים חשובים לעסוק בהם.
אי-אפשר בשיח הזה על הרפורמות לא לדבר על נושא שהוא מאוד חם בכנסת סביב חוק ההסדרים, וזה הנושא של קרן ארנונה. גם כאן כדאי להעמיד את הדברים על דיוקם. הרי בא משרד האוצר ואומר: מה המטרה של קרן הארנונה? לעזור בתחום הדיור. אנחנו רוצים לעזור לרשויות חלשות שמוכנות לבנות הרבה, להביא להם כסף כדי לפצות אותן על אובדן ההכנסות שיהיה להם בגלל התרחבות היישוב והוצאות נוספות שייווצרו. אנחנו רוצים להביא להם פתרון על חשבון רשויות חזקות יותר – צדק חלוקתי. כן, פתאום שר האוצר שלנו הפך לסוציאליסט מושבע, והוא בעד צדק חלוקתי.
יש רק דבר אחד שמשרד האוצר שוכח לספר לציבור ולחברי הכנסת בהזדמנות הזו, ואותו צריך לזכור עוד לפני שבכלל נכנסים לוויכוח העקרוני אם זה בכלל חכם והגיוני לקחת מרשות שבגלל שהיא פיתחה אזורי תעשייה אצלה, התאמצה והשקיעה – עכשיו לקחת ממנה חלק מההכנסות לטובת רשות אחרת. אבל עוד לפני שמגיעים לשם, אתם יודעים, אדוני השר ואדוני היושב-ראש, מה יקרה לרשויות החלשות שהן לכאורה מוטבות מהחוק הזה? בהחלטות של הממשלה הקודמת, כל רשות מקומית, על יחידת דיור אחת שהיא מוציאה לשוק, הייתה מקבלת 30,000 שקל. מאיפה? ממחיר הקרקע, כי מחיר הקרקע עלה לשמיים בגלל עליית מחירי הדיור, המדינה הרוויחה הרבה כסף שבכלל לא תכננה להרוויח אותו, ואין סיבה שהיא תתעשר על חשבון הציבור. לכן אמרנו שחלק מההכנסות האלה מהקרקע – שבעיקר, אגב, מגיעות ממקומות שהקרקע בהם יקרה, ממרכז הארץ – צריך להשקיע באופן שוויוני לכולם, כולל גם לרשויות חלשות, ששם הקרקע אולי זולה, אבל כולם יקבלו על כל דירה 30,000 שקל. מה קורה בעקבות קרן הארנונה? אתה בטח מכיר את זה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע כמה רשות חלשה מקבלת בשנה מקרן ארנונה, גם כשהיא בונה הרבה? כ-2,000 שקל בשנה.
אז מה עשה פה משרד האוצר? הוא ביטל את ה-30,000 שקל מהקרקע, הכסף חזר לקופת האוצר, למרות שמחירי הקרקע מאוד מאוד גבוהים, והוא שם 2,000 שקל בשנה לרשויות החלשות. כמה שנים ייקח להם להגיע ל-30,000 שהיו להם כבר בכיס בגלל ההחלטות הקודמות? 15 שנה. זה נקרא לסייע לרשויות חלשות? היו לה 30,000 שקל היום, לקחו ממנה, ועכשיו אמרו לה: כל שנה נשלם לך 2,000, לא על חשבון המדינה אלא של הרשות השכנה שלך, שהיא מצליחה כי היא פיתחה אזורי תעשייה. זה צדק חלוקתי? זה לעג לרש, זה צחוק, כי גם הרשויות החלשות נפגעו מאוד מהעניין הזה, והתוצאה שתהיה עכשיו היא בוקה ומבולקה.
רשויות חזקות לא מוכנות לאשר יותר בנייה – זה חלק מהתגובה שלהם לאישור של קרן הארנונה. היקפי הבנייה ירדו דרמטית, והחלשות יקבלו הרבה פחות סיוע ממה שהיו מתוכננות לקבל. זה התרגיל שעשה פה משרד האוצר. את הכסף שהוא היה צריך לשלם, או יותר נכון לוותר על ההכנסות, הוא לקח, והשאיר את הרשויות עכשיו לריב אחת עם השנייה במנגנון שבכלל לא בטוח איך יעבוד, ויביא הרבה פחות סיוע.
אבל הבעיה היא לא רק בתחום הרפורמות, אדוני היושב-ראש, אדוני השר וחבריי חברי הכנסת, ולזה אני רוצה להקדיש את החלק האחרון של דבריי. הבעיה היא גם בנושאים התקציביים. בשקט בשקט במסגרת התקציב הזה, בסיכום התקציבי, מתחייב שר הבינוי והשיכון לכאורה לדבר מאוד טכני. הוא סיכם עם אגף התקציבים שההנחה לזוגות הצעירים שיזכו בדירה בהנחה בפרויקטים של משרד השיכון תחושב ממחיר דירה בשנת 2022 ולא בשנת 2020, כפי שהיה בתקופתנו ואנחנו התעקשנו על כך. אגב, זה רצון של אגף תקציבים לאורך כל הדרך. הם ניסו לכופף לי ידיים בכל דרך אפשרית להסכים לשינוי הזה ולא הסכמתי. מה התרגיל כאן? תרגיל מאוד פשוט: מחירי הדיור עלו משנת 2020 עד שנת 2022, כמו שכולנו יודעים, בסדר גודל של 20%. אם מחיר הדירה בהנחה מחושב ממחיר הדירה בשנת 2020 וממנו מורידים 20% של הנחה, בן אדם מקבל הנחה משמעותית מול המחיר הריאלי בשוק היום, בהרבה מאוד מקרים סדר גודל של 40%, מאות אלפי שקלים. אם מחשבים את המחיר משנת 2022, אז מעלים לו את מחיר הדירה ב-20% ונותנים לו הנחה של 20% – אופס, נעלמה ההנחה. המשמעות של זה, שבמכרזים שיצאו עכשיו בשיטה החדשה, אם באמת שר הבינוי והשיכון יעמוד בסיכום הזה עם משרד האוצר וישנה את הכללים ברשות מקרקעי ישראל, המשמעות של זה תהיה שזוגות צעירים שזכו סוף-סוף בדירה בהנחה, יקבלו הנחה הרבה יותר קטנה, וישלמו 100,000, 150,000, 200,000 שקל יותר על כל דירה. בשקט בשקט, בלי יותר מדי כותרות, הכניסו יד לכיס של כל זוג צעיר במדינת ישראל והוציאו משם 200,000 שקל. זו הבשורה בתחום הדיור? אנשים עוד לא מרגישים את זה, כי בינתיים מגרילים את הדירות של המכרזים שאנחנו הוצאנו, אבל עוד מעט יגיעו הדירות החדשות, ויגלו שהם הרבה יותר יקרות, וצריך לשלם הרבה יותר ממה ששילמו קודם בגלל התרגיל הזה.
לקחה פה המדינה רווחים עצומים מהקרקע, ומה שבתקופה שלנו רצינו להחזיר לציבור דרך סיוע לרשויות מקומיות ודרך סיוע לזוגות צעירים, האוצר לקח לעצמו. הרי האוצר מרוויח מזה – משלמים לו עכשיו יותר מהקרקע, והזוגות הצעירים ישלמו יותר. התמונה היא לא יותר ורודה כשמסתכלים על הנושאים התקציביים גם בתחום השיכון, בתחום הדיור הציבורי. הייתה החלטה של שר הבינוי והשיכון שהכסף שהיה מתוכנן לבנייה של 1,500 יחידות דיור נוספות של דיור ציבורי לקשישים, האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל, לא נכנס לסדר העדיפויות שלו. היה כבר סיכום תקציבי חתום – ויתר עליו. שאלתי את פקידי האוצר: איך זה יכול להיות? הרי היה סיכום כתוב. הם אמרו: מה לעשות, שר הבינוי והשיכון החליט שסדרי העדיפויות שלו אחרים, והוא לא מעוניין להשקיע בזה. היה הסכם עם הסוכנות היהודית על בניית של 3,000 יחידות דיור, מה שתקצבנו בתקציב בשנת 2022. 1,500 – זה קורה, כי כבר הכסף שולם, ברוך השם הספקנו להעביר אותו לסוכנות ולחתום הסכם לפני חילופי הממשלות. אבל השלב הבא, של עוד 1,500, שהיה מסוכם שיבוא מתקציב 2024-2023, עם סיכום חתום עם משרד האוצר, התאדה, כי למה צריך לבנות דיור ציבורי לקשישים? יסתדרו. בכסף קואליציוני יהיה סיוע לקשישים חרדים, זה כן, אבל דיור ציבורי לקשישים, זה לא. אגב, סכום עצום.
יותר מכך, למדתי הבוקר – אני מאוד מקווה שזה לא נכון, אבל אם זה נכון, זה עוד בכייה לדורות, שלא רק על זה ויתר שר הבינוי והשיכון, אלא במידה רבה בפועל הוא ויתר על עוד תקציב שהיה בצד, של מיליארדים, על בנייה של 1,700 יחידות דיור תוספתית לדיור ציבורי. גם זה כרגע לא מתוקצב. אמרו לו: קודם תנצל את הכסף שמגיע מהדירות שמוכרים ורק אז נשקול אם לתת לך או לא, כשלפי סיכום חתום עם משרד האוצר, 1,700 הדירות האלה היו צריכות להיות מתוקצבות בשנים 2022–2024. זה אומר שכל הרכש של 1,700 דירות היה צריך להסתיים עד סוף שנת התקציב שאנחנו מאשרים כרגע, והכסף אינו בתקציב הזה. אלה מיליארדים שלמעשה נלקחו מהכי חלשים במדינת ישראל. אחרי זה הממשלה הזאת עוד תטיף לנו מוסר שהיא באה לדאוג לחלשים ולפריפריה וכו' וכו'. כל הצעדים והבשורות שהיו בתחום של הדיור הציבורי פשוט חוסלו באופן מכוון.
למשפט הסיכום שלי, אדוני השר ואדוני היושב-ראש, אני רוצה גם הסתכלות אחת על התמונה הכוללת. הרי המציאות לא עומדת במקום מול התקופה שבה היינו. יש עלייה מטורפת של הריבית כתוצאה מכישלון של הממשלה בהתמודדות עם האינפלציה, וכתוצאה מזה יש הרבה יותר אנשים היום שקשה להם לקחת משכנתה ומצד שני, המימון לקבלנים הוא הרבה יותר יקר.
מה קורה – ופה אני מגיע לנושא שהזכרת לי, אדוני היושב-ראש, בנייה לחרדים. המכרזים נופלים כי 50% של המכרזים ברמ"י באפריל ובמאי השנה נפלו. לא ניגשו אליהם קבלנים. המשמעות של זה היא שהבנייה בארץ – אמרת היצע וביקוש – הולכת לרדת דרמטית, כי מה שכבר תוכנן ובקושי הוציאו, עכשיו לא ממומש. לא רק בפריפריה זה קורה. שם בראש וראשונה נופלים מכרזים, כי הממשלה לא עשתה שום תוכנית דיור להתמודד עם המצב החדש – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אלא גם במרכז הארץ. אתה יודע איפה נפלו מכרזים? גם באילת וגם ברכסים, בהיקפים גדולים, כמעט 1,000 יחידות דיור לציבור חרדי. כן, בממשלה הזאת, גם כאן נפלו מכרזים, כי לא ידעו לטפל בהם ולטפל בעלות הפיתוח, פרויקטים גדולים. אתה מכיר את מצוקת הדיור בתחום החרדי, דיברת איתי על קריית גת. על קריית גת היו הכרזות. עוד לא ראיתי מכרזים אמיתיים, עם חוברת, שנסגרו. הכרזות ופרסומים ראיתי. כשתהיה חוברת, נראה. אבל 1,000 יחידות דיור כמעט לציבור החרדי שיצאו, אמיתיים, שהיה אפשר לבנות ולהתקדם, התאדו באוויר, כי לא טיפלו בזה.
אם הממשלה לא תתעורר – וזה משפט הסיכום שלי – ולא תבין שאנחנו במציאות חדשה, ולכן צריך תוכנית דיור מעודכנת למציאות החדשה הזאת של הריבית, של כל מה שהיא עושה בשוק, אנחנו נתעורר שוב עם בנייה בהיקפים מאוד מאוד נמוכים ועם מחסור הולך ומעמיק בתחום הדיור. התוצאה של זה תהיה עוד סיבוב של עליית המחירים, וכדי להתמודד עם זה תצטרך, כרגיל אצלנו, ממשלה חדשה שתחליף את הממשלה הכושלת הזאת ותקבל ממנה בירושה משבר עמוק בתחום הדיור בעקבות חוסר מעש ובעקבות העובדה ששר הבינוי והשיכון כרגע עסוק במאבקים על הכסף הקואליציוני. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אדוני היושב-ראש, כנראה שתצטרך להוסיף לי זמן – – –
לא לא לא. אני מנסה לפנות לשר אבל לא מצליח למצוא את הקשב שלו.
מה עושים עם שר שמדבר בטלפון במליאה?
אני אפתח שוב, תצטרך טיפה להוסיף לי זמן. אדוני היושב-ראש, אדוני השר – עכשיו אני שמח שיש לי את הקשב שלך – חבריי חברי הכנסת, אנחנו פה עוסקים בתקציב שאני לא זוכר הרבה דוגמאות לאירוע מהסוג הזה, שאנשים בכירים במשרד האוצר, תוך כדי דיוני תקציב בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, אומרים באופן פומבי מול המצלמות שהתקציב הוא תקציב ישראבלוף, כי כל הנתונים המקרו-כלכליים שעליהם הוא מתבסס, כולל תחזית ההכנסות, כולל הצמיחה, בכלל לא תואמים את המציאות ואת התחזית המעודכנת של משרד האוצר עצמו. זאת אומרת שהבית הזה ירים ידיים הלילה על תקציב שמשרד האוצר אומר שהוא לא קיים. ולכן, מהבחינה הזאת אני לא התפלאתי, אדוני כבוד השר הנגב והגליל, כשהיועץ המשפטי של משרד האוצר אמר שגם ההסכם שעשו איתך הוא ישראבלוף.
בטח שהוא אמר את זה. הוא אמר שאי-אפשר להתחייב – – –
אני לא אומר שיש פה מניעה משפטית. אין מניעה משפטית לשקר לעצמך. זה מותר, זה בהחלט מותר לך לעשות.
לא, זה לא קשור לפוזיציה. כשאומר יועץ משפטי של משרד האוצר: אי-אפשר להעביר את התקציב הזה לפני חודש אוקטובר, לפני העודפים, ואם לא יהיה כסף לא יהיה אפשר להעביר אותו, אז כולנו מבינים מה זה אומר. אפשר לספור אותו כסף פעמיים וגם שלוש פעמים וארבע פעמים, אבל בסופו של דבר זה – – –
אני לא מכיר מניעה משפטית בחוק לשקר לעצמם. מותר לממשלה לשקר לעצמה, בהחלט. היא יכולה להגיד א' – – –
אתה יכול לבקש את המיקרופון ולעלות ולדבר, אבל זאת המציאות, זה מה שכתוב בחוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר. אבל אני חושב שהאירוע הזה עם הישראבלוף בתקציב שהובטח לכם והתקציב שהובטח לאגודת ישראל הוא קטן לעומת הישראבלוף הגדול של התקציב כולו, כי אם תחזית ההכנסות היא לא נכונה, מה המשמעות? המשמעות היא, אדוני השר, שאתם תצטרכו להתכנס עוד כמה חודשים ויגידו לכם פקידי האוצר: מצטערים, הכנסות המדינה לא בהתאם למה שהיה כתוב בתקציב – הם כבר עכשיו אומרים שזה מה שיקרה – ואז יהיה צורך לקצץ.
רק בכספים קואליציוניים אני מניח שלא יקצצו. יקצצו בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתקציבים השוטפים של המשרדים; הכסף הקואליציוני – הוא יחולק, בתוכנית החלוקה הגדולה זה לא יפגע. בציבור הרחב זה בוודאי יפגע. לכן אתה מביאים אלינו פה תקציב שאנשים בכירים של משרד האוצר אומרים שהוא תקציב דמה. אז עם תקציב דמה כמובן אי-אפשר להגיע רחוק ואי-אפשר לבנות שום מדיניות כלכלית אחראית, ולכן כל מה שקורה כאן בשבועות האלה בהקשר של התקציב הוא למעשה משחק על משהו שהקשר בינו לבין התקציב הוא לגמרי מקרי.
אני כבר התייחסתי במשך היום הזה לכך שבאופן סמלי, ביום הזה שאנחנו מאשרים את התקציב, הונח על שולחן הכנסת הסכם בתחום של חקר החלל החיצון, אז כנראה שיש קשר בין התקציב לבין החלל הקיצון, כי הקשר בין התקציב לבין המציאות איננו.
הודיע מזכיר הכנסת ביום הזה, באופן סמלי.
אז יש לנו פה שני אירועי חלל חיצון – גם ההסכם שהונח על שולחן הכנסת וגם התקציב שיובא פה עוד מעט להצבעה לחברי הכנסת. וכשמתבוננים בתקציב הזה יש עוד נקודה אחת שאי-אפשר שלא לציין אותה. אני חושב שבדיוק עכשיו – אדוני השר, אתה פה. אפשר לשים לב שאין פה אף חבר קואליציה חוץ ממך, ואתה מחויב להיות כאן. למה? איפה כל חברי הקואליציה? הם משמשים כתפאורה ריקה לראש ממשלה שבדיוק בדקה הזאת פותח את ההצהרה שלו לתקשורת והולך להתפאר ולהתהדר בתקציב הזה של החלל החיצון שהוא מביא לכאן לאישור הכנסת.
הדבר הכי מעניין – וזה באמת מרתק יהיה לשמוע מה יגיד ראש ממשלה באותה הצגה תקשורתית שהוא הולך לערוך, גם עכשיו וגם אחר כך כנראה כאן במליאה, כי התקציב הזה – ודיבר על זה פה לפניי שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן – עושה בדיוק ההפך ממה שראש הממשלה הזה הטיף במשך שנים רבות וקרא לו. יצא לי לשמוע ממנו לא פעם ולא פעמיים אמירות על כך שלמשל יציאת האוכלוסייה החרדית לשוק העבודה וכניסה של לימודי מתמטיקה ואנגלית לחינוך החרדי הם אולי האתגר החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית מבחינת הטווח האסטרטגי שלה. ואותו ראש ממשלה שדיבר על כך פעם אחר פעם הולך בתקציב הזה לעשות בדיוק ההפך – לעודד אי-יציאה לשוק העבודה ולעודד אי-לימוד של מתמטיקה ואנגלית בבתי ספר החרדיים. זאת אומרת שהוא פועל בניגוד מוחלט לכל התורה הכלכלית שלו. אני כבר לא מדבר על כל ההיקפים של הכסף הקואליציוני והכול, שבהחלט לא מתחברים לכל מה שלימד אותנו בזמנו אותו ראש ממשלה עוד מכהונתו כשר אוצר שעשה פה רפורמות במשק הישראלי – אגב, חשובות – וזה בוודאי יעמוד לא לזכותו.
אבל מה שקורה עכשיו זה בדיוק התהפכות של 180 מעלות, ולכן אנחנו בטח נשמע הרבה סיסמאות עכשיו, בדקות הקרובות, שירוצו כפושים כאן לכל הציבור ולחברי הכנסת, אבל תשובה אחת אני מניח שלא נשמע מראש הממשלה: איך הוא יכול להסתכל בראי ולהסתדר עם זה שהוא למעשה מפר בתקציב הזה את כל מה שהוא דיבר עליו ונשבע לו אמונים במשך שנים רבות. אומנם זה לא יהיה המקרה היחיד שזה מה שקרה לראש הממשלה – כולנו יודעים מה הפער בין ספרו "מקום תחת השמש" לבין עסקת שליט אחר כך, ועוד דוגמאות מהסוג הזה – אבל אני חייב להגיד שבנושא הכלכלי זה אולי הקו האדום האחרון שראש הממשלה הזה הולך לחצות. הוא תמיד היה אומר לי וגם לרבים אחרים: כלכלה זה הדת שלי. כל אחד והדת שלו; אצלי, כלכלה זה הדת שלי. ומה שאנחנו הולכים לראות כאן במשך הערב הזה באישור התקציב זה בדיוק כנראה המרת הדת האחרונה של בנימין נתניהו, כי כל שאר הקווים האדומים נחצו מזמן, כל מה שהוא נשבע לו אמונים: במאבק מול הטרור ואיסור על עסקאות שבויים בהיקפים כפי שהוא עשה, כל מה שהוא דיבר על מערכת המשפט והסביר הרבה פעמים למה חשובה העצמאות שלה ואיך הוא עומד על המשמר שלה, ועוד תחום אחרי תחום. הכול נזנח ולמעשה הוקרב על המזבח של ההישרדות האישית, ועכשיו גם המרת הדת האחרונה בתחום הכלכלי, באופן סמלי, זה מה שאנחנו הולכים לחזות בו. אירוע עצוב מאוד.
נתניהו מדבר הרבה על המורשת שלו. מה שאנחנו רואים כאן זה חיסול המורשת במו ידיו – מורשת, אגב, שהייתה חשובה למדינת ישראל, ומי שפיתח אתה למעשה מוחק אותה מהמפה, ומי שישלם את המחיר זו מדינת ישראל ואזרחיה כולם. תודה.
4,919 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.