קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – שלא נמצאים כאן חוץ משניים-שלושה; תיאור מצב לצופים בנו בשידור הזה: אנחנו דנים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023 – אולם ריק, אבל אנחנו נדבר גם אל האנשים הצופים בנו מהבתים. לפני כמה ימים נורו יריות בשכונה, משפחה קרובה למשפחה שנמצאת בסכסוך ומתגוררת במקום, ומאז לא יצאנו מהבית – –
– – כדי לא להיות בין הנפגעים. היום כבר עזבנו למקום אחר, עד שנדע שהסכסוך הסתיים, ואם לא, נמכור את הבית. אני לא יודעת עד מתי נישאר במצב הזה. בכל רגע אני יכולה לאבד בני משפחה. ככה סיפרה אישה מאחד היישובים הערביים בצפון.
140 ימים עברו מאז הושבעה הממשלה הנוכחית, והתוצאה שחורה מתמיד – ירי רודף ירי, ובחברה הערבית סופרים 80 נרצחים ועוד מאות פצועים בדרגות שונות. השאלה היא, האם הדם שלנו זול? 80 משפחות נהרסו; עשרות ילדים התייתמו. ממוצע הנרצחים החודשי בשנת 2023 עד היום הוא גבוה משמעותית מזה שבשנתיים שקדמו לו. בחברה הערבית מספר הנרצחים החודשי הממוצע כמעט שולש בין שנת 2022 ל-2023. בהחלטת הממשלה 549, שהייתה באוקטובר 2021, שהיא תוכנית חומש שנועדה להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, נקבע כי על השר לביטחון פנים – כיום השר לביטחון לאומי – לתכלל מבצע חירום לצורך המאבק בפשיעה בחברה הערבית. אכן, החברה הערבית מדממת; החברה הערבית מוכית פשיעה. נדרשת תוכנית חירום לטיפול בפשיעה ובאלימות. לפי ההחלטה, על השר לביטחון פנים להציב את המאבק בפשיעה בחברה הערבית בעדיפות גבוהה ואף בראש סולם עדיפויותיו ולפעול בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים למיגור התופעה.
מספר הנרצחים עולה כמעט פי שלושה מהשנה שקדמה לה, וזה רק מעיד על חוסר משילות ואולי שאננות, כי זה לא מעניין את הממשלה הנוכחית. כאשר בוחנים את מספר החשודים או כתבי האישום ביחס למספר אירועי הרצח העולה משנת 2018 ועד היום, ניתן לראות בצורה מובהקת כי אנחנו עומדים על אחוז הפענוחים הנמוך מקום המדינה. יתרה מזו, אחוז הפענוחים בחברה היהודית בשנת 2022 עמד על כ-72%, בעוד בחברה הערבית אחוז הפיענוחים עמד על כ-22%.
בסוף השבוע האחרון הרבה מאיתנו ראו את הסרטון המתעד שמונה רוכבי אופנועים לאור יום הנכנסים לעסק בעיר שפרעם ודורשים חאו'ה, דמי חסות, ללא היסוס, אל מול לקוחות מפוחדים. הם אומרים, בעצם: אנחנו לא עושים חשבון לאף אחד.
בכל זאת, להיות חשוד ונאשם, זה לא נותן לך ניסיון בניהול מערך אכיפה ומניעה. אני קורא לשר מבמה זו: לא בושה להגיד "נכשלתי". גלה אחריות ושים את המפתחות. תן את התפקיד למי שיכול לעמוד באתגרים ולעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. מצד שני, המשטרה והעומד בראשה מתרצים את הרציחות כתרבות ערבית, בעוד בירדן, במצרים ובגדה נרצחים פחות אנשים מבחברה הערבית בארץ, והפענוח אצלכם עומד על 90% כשאצלנו, בחברה הערבית, הפענוח הוא נמוך מאוד. מכל זה ניתן להסיק אחד משניים: או שהגוף המשטרתי והפיקוד שלו חלשים, או שהמשטרה מפקירה בכוונה את הפשיעה בחברה הערבית. על פי הנתונים מהשנה שעברה, לאחר תחילת יישום תוכנית 549 נראתה תחילתה של ירידה במספר הנרצחים, וזה רק מעיד כי המשטרה, יש לה את היכולות לבצע את המוטל עליה, אך כנראה שהמדיניות שמתווה השר היא המונעת מהמשטרה לעשות את העבודה שלה.
האחריות המלאה לטיפול בחברה הערבית בכלל ובפשיעה בפרט בחברה הערבית מוטלת אך ורק על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא שמינה את השר המפקיר והתיר את דמם של עשרות אנשים מהחברה הערבית, הפקיר את חייהם של כשני מיליון אזרחים, והוא שמוסמך לדרוש מהשר המפקיר דין וחשבון, ולא לרצות אותו בתקציבים על חשבון החברה הערבית. רק עכשיו, לפני חצי שעה, נודע לנו שיש עוד איזה הסכם קואליציוני ועוד תוספת תקציב בשביל לרצות את השר, כ-250 מיליון שקל. אני עומד כאן ואני לא יודע מהו הפתרון האידיאלי, אך אני יודע שאם רוצים – אין זו אגדה. אני מעלה כאן כמה פעולות שניתן לעשות כדי למנוע את הרצח הבא, ואני בטוח שיש במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי ובממשלה אנשים בעלי יכולות וניסיון רב במיגור הפשיעה בחברה הערבית.
אני זוכר היטב שכשהייתי ראש מועצה של היישוב ביר אל-מכסור, באחד הכפרים הסמוכים נפלטה ירייה ליישוב יהודי סמוך. המשטרה פעלה מייד והשליטה סדר במקום. בשפה המקצועית, מה שהבנתי בזמנו – אמרו שהם הכניסו אורגן משטרתי לתוך אותו יישוב ופעלו כחודש ימים, פלוס-מינוס, ומאז למיטב ידיעתי יש שקט באותו יישוב. אני לא רוצה לייחל לשום רצח בשום חברה. הרי המציל נפש כאילו הציל עולם ומלואו; לא ידוע לי שהנפש הוגדרה לפי דת, גזע או קבוצה אתנית. עיקר הפתרון הוא בידי הממשלה – היא הגוף האחראי לכל שרשרת הפיקוד הרלוונטית. רוב הצעירים מעורבים בפשיעה כתוצאה של חוסר מעש מצד אחד, ומצד שני – הפיתוי הכספי שהם מקבלים ממשפחות הפשע.
האחריות מוטלת על משרדי הממשלה השונים – משרד הכלכלה, משרד הפנים, משרד השיכון ומשרד האוצר – שתפקידם לייצר פתרונות עבור אותו צעיר ערבי ולחסום את דרכו הסלולה לפשע, לאפשר קבלת הלוואות בתנאים נוחים ולהיות אלטרנטיבה הגיונית לשוק השחור. היום, לצערי, זה לא קיים. שיווק מגרשי בנייה בכפרים במחירים סבירים ואכיפה למניעת השתלטות על המגרשים מצד בעלי ההון ומשפחות הפשע – מידיעה אישית, צעירים מוכרים את הזכאות שלהם במאות אלפי שקלים לבעלי הון או למשפחות פשע. בפעולה הזאת מונעים מהזכאים באמת להחזיק מגרש, לרכוש אותו ולהקים משפחה בכבוד. השוואת הסל לשירותי האזרח לכל היישובים בארץ – תושב תל אביב ותושב בפריפריה אמורים לקבל סל שירותים שווה. אלה רק חלק מהפתרונות שאני מציע. בטוח אני שאנשי מקצוע יפעלו בצורה טובה יותר, רק צריך לתת להם את הגיבוי ואת התקציבים מהממשלה כדי לעשות את העבודה בצורה הכי טובה.
לבסוף, אני אומר שהממשלה הנוכחית, מאז הקמתה מתעסקת בכיבוי שרפות בתוך הקואליציה כדי לשמר אותה. במקום לדאוג לאזרחים, היא שמה את הקואליציה במרכז במקום את האזרח. הרבה שעות הושקעו ברפורמה המשפטית. הזניחו את הטיפול ביוקר המחיה, הזניחו את הפשיעה בחברה הערבית. מדובר בחיי אדם.
אנחנו עומדים היום או מחר להצביע על תקציב המדינה, שבו יועבר כסף קואליציוני. בכסף הזה היה ניתן לטפל במצוקה של הרבה משפחות מוחלשות, לטפל ביוקר המחיה, שבכל יום אנחנו קמים עם עליית מחירים של מוצרים בסיסיים, לעשות רפורמה במערכת הבריאות הקורסת, להילחם במשפחות הפשע ולמגר את הפשיעה בכלל החברה. אלו פעולות שהממשלה הנוכחית יכולה לבצע על מנת למגר את הפשיעה, נוסף כמובן לעבודה המשטרתית בצורה מקצועית ואכפתית.
היום פגשתי קבוצת תלמידים מעין מאהל שסיירו בכנסת. אחת התלמידות שאלה אותי: מתי יהיה לי ביטחון אישי ומתי יגיע הזמן שאוכל לצאת מהבית בלי לפחד מירי תועה?
שאלה קשה, ותשובתי הייתה שאני מקווה שחברי הבית הזה וחברי הממשלה יתעשתו ויצילו כל צעיר, צעירה, ילד ומבוגר ערבי. מכאן אני קורא לכל מי שנמצא בבית הזה: הגיע הזמן לגלות אחריות כלפי המיעוט הערבי ולהציל אותו מהדם שזורם ברחובות.
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וכל מי שמקשיב לנו ומי שרואה אותנו עכשיו, נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מדיר שינה מעיניי ומעיני כל אדם שחשובה לו החברה הערבית, חשובים לו החיים המשותפים במדינה, חשובים לו חיי אדם. זה הזמן לקחת אחריות ולטפל בזה.
חבריי חברי הכנסת, הנושא השני שחשוב לי אישית לטפל בו זה המינוף הכלכלי של היישובים הערביים בפריפריה בכלל, והיישובים הבדואיים בפרט. כמעט כל היישובים הערביים והבדואיים בצפון ובדרום מדורגים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, 1 עד 2; 10 זה הכי גבוה. הגיע הזמן להשקיע באותם יישובים, לחזק את התשתיות, להקים אזורי תעשייה אשר יבטיחו מקומות תעסוקה לצעירים ערבים. בנוסף, כצעד ראשוני – שר האוצר נמצא כאן – יש צורך גם במתן העדפות מס והטבות מס לכל היישובים הנמצאים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הן בצפון והן בדרום.
בצלאל, שר האוצר, אני פונה אליך אישית. אתה מקשיב לי? כל היישובים הבדואיים בצפון – יש לי בקשה אישית – לדאוג להם ולהכניס אותם להעדפות ולהטבות המס. אני אמנה חלק מהיישובים כאן, שגם הנמצאים כאן איתנו וגם הצופים בנו יכירו קצת שמות של יישובים ערביים בצפון, בעיקר בצפון.
דמיידה זה יישוב קטן, בדואי, שנמצא בתוך המועצה האזורית משגב – 548 תושבים; ערב א-נעים זה גם יישוב בדואי שנמצא במועצה האזורית משגב – 848 תושבים. יישובים אלה הם בדירוג סוציו-אקונומי 1. ביר אל-מכסור, שזה היישוב שלי – 9,520 תושבים; זרזיר – 8,600 תושבים; אבטין – 2,900 תושבים, הם שייכים למועצה האזורית זבולון; ח'וואלד, ראס עלי – 600 תושבים, וגם הם שייכים למועצה האזורית זבולון; רומת אל-הייב; בועיינה-נוג'ידאת – 10,000 תושבים; ואדי סלאמה שייכים למועצה האזורית משגב, 3,500 תושבים; חוסנייה – 820 תושבים, גם הם שייכים למועצה האזורית משגב; כפר מנדא זה כפר גדול, ערבי, שיש בו 21,600 תושבים; כפר כנא – 24,000 תושבים; עין מאהל – כמעט 20,000 תושבים. כולם מדורגים בסוציו-אקונומי 2. בסמת-טבעון – זה גם יישוב בדואי, 8,100 תושבים; כעביה-טבאש-חג'אג'רה זה יישוב בדואי, 5,900 תושבים; טובא-זנגרייה – כולכם שמעתם על זה, כי השר לביטחון לאומי היה שם, 7,100 תושבים; שיבלי אום אל-גנם; ואדי חמאם – 1,560 תושבים; כמאנה – 1,600 תושבים; ראס אלעין – 450; טורעאן – 15,000 תושבים. כולם מדורגים בסוציו-אקונומי 3.
רוב היישובים בצפון מדורגים בסוציו-אקונומי נמוך. היום הונח תקציב המדינה על שולחן הכנסת. התקציב אמור להכיל סעיפים אשר יחזקו את המשפחות כלכלית, שלא יהיו תלויות בתווי המזון. צריך לתת להם את החכה, גם למשפחות וגם ליישובים, כדי שהיישובים לא יהיו תלויים במענקי איזון והמשפחות לא יהיו תלויות בתווי מזון. זאת תעודת עניות לממשלה. במקום שנצעד קדימה אנו נשארים, דורכים באותו מקום. האם הממשלה רוצה שהתושבים והיישובים ימשיכו להיות תלויים בה כספית, בכסף הממשלתי? אולי זו הדרך לשלוט באנשים ובראשי הרשויות. בתור אזרח המדינה – דורש שהמדינה תקיים מה שמוטל עליה.
חבריי חברי הכנסת, עוד נושא שהוא חשוב, ודנו בו בוועדת הבריאות – ביטוח בריאות ממלכתי נעשה כדי שכולנו במדינה, ערבים, יהודים, חרדים, מזרחים, לא משנה פריפריה-מרכז, נהיה שווים בבריאות, והוא יספק לכולם מעטפת בריאות מספקת. מהר מאוד עקפו את זה בסיבוב, המציאו מה שנקרא שב"ן – שירותי בריאות נוספים – ועוד פעם, מי שיש לו כסף מקבל עדיפות בטיפולים. בחברה הערבית רק 50% יש להם שב"ן; בחברה הכללית – 80%. זאת אומרת, עדיין, מי שיש לו כסף יכול לקבוע תור יותר מהיר לטיפולים רפואיים, ומי שיסבול אלה אותם אנשים, לצערנו, שנמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, האנשים המוחלשים, שאין להם כסף לרכוש עוד ביטוח ולשלם כסף לביטוח נוסף.
כבוד היושב-ראש, אני אעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשם אללה הרחמן והרחום שלום עליכם. גברת מכפר כלשהו אמרה: אנחנו חיים במצב מסוכן. לפני כמה ימים היה ירי, ירי בשכונה, משום שיש שם איזו משפחה שקרובה למשפחה מסוכסכת, ומאז אנחנו לא יוצאים מהבית, כדי שלא נהיה אחד מהקורבנות. אני לא יודעת עד מתי אנחנו נהיה במצב הזה, כי ייתכן שבכל שנייה נאבד אחד מבני המשפחה, אפילו בתוך הבתים שלנו, וכבר קרה שהיו מעשי רצח בתוך הבתים, כלומר נכנס קליע אל תוך הבית והרג אנשים בתוך הבתים שלהם. לצערי הרב, אנחנו רואים בתקופה האחרונה שתופעת האלימות והפשע בחברה הערבית הולכת ומחמירה. מספר קורבנות הפשע הגיע ל-80 בשנה הנוכחית, ויש מאות פצועים, בתוך 140 יום מאז הרכבת הממשלה. נשים התאלמנו, ילדים התייתמו ואמהות שכלו את ילדיהן. בתוכנית 549 שיזמה הרשימה הערבית המאוחדת ללחימה בפשע ובאלימות בחברה הערבית בשנת 2021 הוחלט שהשר לביטחון פנים יכין תוכנית מגירה ללחימה בפשע והאלימות, אבל החברה מדממת ומספר הקורבנות הולך וגדל כל הזמן, מה שמוכיח שהחברה הערבית אינה בסדר העדיפויות של הממשלה הרדיקלית הזאת, או איך שקוראים לה ימין מלא מלא. החברה הערבית מדממת ומספר הקורבנות הולך וגדל כל הזמן. על הממשלה לתכנן תוכנית כוללת ולא רק טיפול מקומי. אנחנו דורשים מהממשלה להקצות תקציבים ולהקים מנגנונים ולא רק לדבר בסיסמאות.
הגיע הזמן שהממשלה תקום ותתחיל למלא את החובה שלה כלפי אזרחיה. מבחינת בריאות, על הממשלה לממן בתי חולים כדי למצוא פתרונות לרופאים ולאחים והאחיות. יש המון סיפורים, והמון פניות מרופאים ורופאות מגיעות אליי כדי שאעזור להם למצוא מקום להתמחויות. זה חובה של הממשלה להקצות מקומות להתמחויות לרופאים ולבוגרי לימודי רפואה ולדאוג השוויון בשירות הרפואי בין הפריפריה למרכז. בעניין הדיור, על הממשלה להקל בקבלת אישורי בנייה לבנים שלנו, כדי שהבחורים בכפרים הערביים יוכלו לקנות בתים ולקבל אישורי בנייה; אישורי הבנייה בכמה מהכפרים, מחירם מגיע מעל מיליון שקל. בתחום המיסים – להעניק הטבות מס בכלל ולבדואים בפרט, הטבות מס שיעזרו בהגדלת המשכורות לתושבי הבכפרים האלה, מה שעשוי לשפר את המצב הכלכלי בכפרים.
ואני אביא כמה שורות משיר של האימאם אל-שאפעי. השיר ארוך קצת ואני בחרתי בכמה שורות ממנו: האוויל שוכב לו על בד משי, והמשכיל שוכב על האדמה. בשורה אחרת הוא אומר: ואין הזאב אוכל מבשרו של זאב אחר, אף לא בעיניו, ואילו אנו אוכלים זה את זה לעיני עדים. אנו מטילים את האשמה על תקופנו אך האשמה היא שלנו, ואין בתקופה שלנו שום בושה מלבדנו.)
ובדקות שנשארו לי אני רוצה להתייחס לכמה נושאים בתחום הבריאות. הנושא הראשון הוא נושא של בוגרים – רופאים שהם בוגרי חו"ל מהחברה הערבית. יש הרבה בוגרים, אולי מעל 1,000 רופאים, שסיימו את הסטאז' שלהם ואת הלימודים שלהם ואין להם מקום להתמחות. אנחנו מדברים על מחסור ברופאים בארץ, אבל יש לנו רופאים שלא מוצאים מקומות להתמחות. זה תפקידה של הממשלה, לתקצב את בתי החולים, כדי שיאפשרו להם לפתוח תקנים להתמחות.
נושא אחר – אני אדבר עליו בקצרה – זה הנושא של מחלות נדירות. היה לי הכבוד להשתתף בוועידה למחלות נדירות לפני שבוע בערך. מחלות נדירות – לצערנו, עדיין אין חוק במדינת ישראל, אין הגדרה מה זה מחלה נדירה. מחלות נדירות הן שכיחות בכל האוכלוסייה, גם בחברה הערבית. חלק גדול מהמחלות הנדירות הן מחלות גנטיות, ואיפה שיש נישואי קרובים ונישואים בתוך המשפחה יש יותר ויותר מחלות נדירות. מחלות נדירות הן גם מה שקוראים לו "מחלות יתום". במחלות יתום אין הרבה חולים במחלה, ולפעמים יש גם טיפולים לאותן מחלות והטיפול הזה לא נכנס לסל הבריאות כי אומרים שהטיפולים יקרים, ולכן לא מכניסים לסל התרופות. הם מעדיפים לתת טיפולים שיכולים לטפל ביותר אנשים, וזה כמובן לגיטימי, לכן זאת סוגיה שקיימת בנושא של מחלות נדירות.
אנחנו נפעל לחוקק חוק, ויש לנו הצעה בנושא, להגדיר מה זו מחלה נדירה. זה חשוב בשביל לתת את הזכויות גם לאותם חולים ולמשפחות של החולים במחלות נדירות. תודה, והמשך לילה טוב.
2,160 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.