קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את שני הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי: פרק י"ז, שעניינו קידום תשתיות לאומיות, ופרק י"ח, שעניינו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום.
פרק י"ח הוא הפרק בעל ההיקף הרחב ביותר בהצעת חוק התוכנית הכלכלית. הפרק בעצם מוסיף חוק חדש לספר החוקים של מדינת ישראל: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023. מטרתו לקבוע הסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום שעולה בקנה אחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה, וכן לקדם את התחרות ולעודד את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. החוק המוצע מבוסס במידה רבה על שתי דירקטיבות אירופיות בנושא שירותי תשלום בהתאמות הנדרשות לשוק הישראלי.
אדוני היושב-ראש, מאחר שהחוק מתפרס על פני 84 סעיפים שחלקם סעיפים מסועפים ומורכבים מאוד, נסתפק בהצגה תמציתית של עיקרי החוק. שירותי התשלום המוסדרים לפי החוק ויהיו חייבים ברישוי הם ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום כמו כרטיס אשראי, סליקת אמצעי תשלום וכן שירות חדש – ייזום מתקדם. בנוסף, החוק קובע חובת רישוי גם לשירות חדש נוסף – ייזום בסיסי. באופן פשטני, ייזום היא פעולה של כתיבת הוראת תשלום עבור הלקוח, למשל כתיבת הוראה להעברה בנקאית, רק שהיוזם, כלומר הגורם שמקבל את הרישיון, הוא שמבצע עבור הלקוח את כתיבת פרטי ההוראה אצל הבנק, כדי שהפעולה תתבצע במהירות וללא טעויות. בייזום בסיסי, מי שאמור לזהות את הלקוח הוא הבנק ולא היוזם, כלומר, מתן הוראות התשלום ואישורה נעשים על ידי הלקוח ישירות מול הבנק שלו, בעוד שבייזום מתקדם היוזם הוא שגם אחראי לזיהוי הלקוח, ואין צורך באישור נוסף של הלקוח מול הבנק שלו.
לפי המוצע, הרגולטור העיקרי שיוסמך לתת רישיונות לחברות התשלומים ואישורים לייזום בסיסי ומתקדם, וכן לפקח על פעילותם של בעלי הרישיונות והאישורים, יהיה הרשות לניירות ערך. עם זאת, לגבי שירותי ייזום בסיסי וייזום מתקדם, גופים פיננסיים מסוימים שייתנו את אותם שירותים יישארו תחת פיקוח הרגולטור שלהם, למשל בנק ישראל, ויקבלו ממנו אישור לפעילות זו. לגבי חברות זרות שיהיו מעוניינות להיכנס לפעילות בישראל, החוק המוצע מקנה סמכות לתת הקלות הן בהליך קבלת הרישיון מהרשות לניירות ערך והן לגבי פעילותם של בעלי רישיונות שהן חברות זרות.
אחד הנושאים המרכזיים שמוצע להסדיר בחוק הוא מה שמכונה קישוריות בין אפליקציות התשלומים. כולנו מכירים אפליקציות תשלומים, גם מה שיש לנו היום, שנותנות שירותי P to P – מה שנקרא העברת כספים בין יחידים על סמך פרט מזהה. במצב היום, מי שמעוניין להעביר כסף לאדם אחר, נאמר באפליקציית ביט או פייבוקס, יכול לעשות את זה רק עם מי שיש לו אותה אפליקציה; אתה לא יכול להעביר מאפליקציה אחת לאפליקציה שנייה. כדי למנוע את הריכוזיות בתחום, שעלולה לפגוע בסופו של דבר בצרכנים, מוצע לחייב אפליקציות שיש להן מספר רב של משתמשים לאפשר ללקוח שלהם להעביר כספים גם ללקוחות של אפליקציות אחרות, וכמובן גם לקבל כספים מלקוחות כאמור. יישום ההסדר המוצע יהיה באמצעות מערכת שמאפייניה מוגדרים בתוספת לחוק.
חברי הכנסת, אחד הנושאים שנדונו במסגרת הדיונים בחוק ועוררו עניין ציבורי רחב הוא האפשרות של בעל רישיון למתן שירותי תשלום – חברת תשלומים – לתת ללקוחות ריבית או הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום שמחזיק לקוח אצל אותה חברת תשלומים. הנוסח המקורי של החוק, אדוני היושב-ראש, בעצם אסר לחלוטין על מתן הריבית הזו. בדיון מאוד רחב שהתנהל בוועדה בנושא הזה נשמעו הערות נוקבות בדבר החסם התחרותי שהאיסור הזה מייצר בפני אותם שחקנים חדשים שאנו מעוניינים שייכנסו לפעילות בשוק. למעשה, האיסור אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק המוצע, שהיא עידוד התחרות בתחום הפיננסי בכללותו, לרבות יצירת חלופות לשירותים שנותנים הבנקים. לאור הדיונים בוועדה בנושא, ולאחר דיונים פנימיים שערכתי, לרבות עם נציגי בנק ישראל, והתייעצות עם כלכלנים בכירים, הגעתי למסקנה כי התועלת בהסרת האיסור מהצעת החוק עולה בהרבה על הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לטענת בנק ישראל.
עם זאת, ואף שלצערי הרב – ואני אומר את זה גם כאן – לא נעשה ניסיון כן ואמיתי לשיח בנושא מצד בנק ישראל, הוועדה בהחלט הביאה בחשבון את החששות שנשמעו ביחס להגנה על כספי הלקוחות, וכן ביחס לחשש מפני הסיכון ליציבות המוניטרית, ובהתאם לכך הוספנו כמה תיקונים לחוק שנועדו לוודא כי מתן ריבית על ידי חברת תשלומים לא יסכן את כספי הלקוחות ולא יסכן את יציבות המערכת הפיננסית. ראשית, הוחלט כי חברת תשלומים שמציעה מתן ריבית ללקוחותיה תהיה חייבת לשמור את כספי הלקוחות אך ורק בחשבון ייעודי לטובת לקוחותיה, וכן ברמת נזילות גבוהה. היא לא תוכל לקבל היתר כלשהו לחרוג מכך. שנית, החלטנו לתת סמכויות לשר האוצר, אם הוא יראה לנכון כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי הלקוחות, להתקין תקנות נוספות שבהן ייקבעו תנאים והגבלות שיחולו על חברות התשלומים, נוסף להגבלות שכבר עוגנו בחוק. תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה ובשים לב לשיקולים של יציבות המערכת המוניטרית ופעילותה הסדירה, וכן קידום התחרות.
חברי הכנסת, הוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי קיימה שבע ישיבות, חלקן ארוכות מאוד, לדיון בפרק הזה, בהשתתפות שורה ארוכה של גורמים מהתחום הפיננסי, על אף לוחות הזמנים הקצרים המתחייבים מאופי הדיונים בחוק ההסדרים. אני סבור שהדיונים בוועדה היו מקצועיים וענייניים, ולא פחות חשוב – ניתנה בהם אפשרות לשמיעת כלל הגורמים והדעות באופן פתוח, והוועדה אף החליטה לא מעט על שינויים בנוסח החוק בהתאם להערות ולהצעות שנשמעו בדיונים.
התוצר המונח כעת על שולחן הכנסת מהווה הסדר מאוזן ונכון שייתן, כך אני מקווה, תנופה משמעותית לתחרות בתחום התשלומים באמצעות כניסתן של חברות זרות לפעילות בישראל, וישפיע לחיוב גם על התחרות והריכוזיות הקיימות בתחום הפיננסי בכללותו. צריך באמת לומר עוד כמה מילים. בסופו של דבר, שוק הבנקאות, והעולם הפיננסי בכלל, זה אחד השווקים הריכוזיים ביותר שיש במדינת ישראל. אני לא יודע כמה אנשים יודעים את זה, אבל משפחה ממוצעת במדינת ישראל משלמת היום כ-10,000 שקל בממוצע עמלות לבנקים מדי שנה. אני חייב לומר שכשהציגו בפניי את הנתון הזה, אמרתי: אין סיכוי. אני לא משלם 10,000 שקל עמלות לבנק. כשישבו איתי נציגי האוצר ובדקנו את העניין באמת הוכיחו לי שזו המציאות. אנחנו אפילו לא מודעים עד כמה. השוק הזה הוא שוק מאוד מאוד ריכוזי. לאזרחי מדינת ישראל מגיע שירות רחב הרבה יותר, תחרות על ליבו, כמובן עם כל הביטחון הנדרש, על מנת להגן באמת על כספי הלקוחות. זה בהחלט מה שעשינו בהצעת החוק הזו.
אני קורא לכנסת לדחות את ההסתייגויות שהוגשו לפרק זה ולאשרו בנוסח המוצע על ידי הוועדה. עד כאן לגבי נושא התשלומים.
הפרק הבא הוא פרק י"ז: קידום תשתיות לאומיות. בפרק זה מוצע, למעשה, ליצור חוק חדש, חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023. הקמת מיזמי תשתית בישראל היא אחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר. רמת תשתית נאותה צפויה להפחית את הגודש בכבישים, להבטיח את אספקת החשמל והמים, להביא את מדינת ישראל לעמידה ביעדי האקלים והאנרגיה המתחדשת ועוד. למרות חשיבותם הרבה, הקמת מיזמי תשתית בישראל נתקלת בחסמים רבים המקשים על ביצועם במועד, באופן המחריף את המחסור בתשתיות במדינה. צריך גם כאן להבין. ניקח, אדוני היושב-ראש, כל פרויקט תשתית במדינת ישראל, לצורך העניין הקמה של קו רכבת קלה, הקמה של קו חשמל או מים או מה שזה לא יהיה. תיקחו את אותו פרויקט תשתית בכל מדינה מקבילה באירופה – משך הזמן שייקח בישראל הוא בין פי שלושה לפי ארבעה, ולפעמים אפילו יותר זמן, מאשר במדינה מקבילה. הדבר הזה מייצר מטרד ציבורי עצום. אנחנו מכירים את הדבר הזה: מתחילים פרויקטים של תשתית, ואז העסק נתקע, הרחובות נשארים פתוחים, מטרד ציבורי, וכמובן, בעקבות הדבר הזה הפרויקט מתייקר בצורה דרמטית. ומי משלם את כל הדבר הזה? הציבור בישראל. כך שהצורך לייצר קיצור בתהליכי – היכולת להקים את הפרויקטים הוא צורך עצום. חסמים אלה נגרמים בין השאר בשל מחסור במידע על מיקומן של תשתיות בתת-הקרקע, ריבוי גופי תשתית רלוונטיים ביחס למיזם תשתית וריבוי מאסדרים המעורבים בנתינת אישורים לתכנון והקמת המיזם. בשל מורכבותו ואורכו של החוק המוצע החליטה ועדת הכנסת לפצלו לדיון בין שתי ועדות שונות – ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חברי יעקב אשר והוועדה למיזמים ציבוריים.
חלק ההצעה שהועבר לטיפול אצלנו בוועדה כלל את סעיפים 1 עד 30 לחוק המוצע. סעיפים אלה כוללים כמה מישורי טיפול לקידומם של מיזמי תשתית: איסוף שיטתי וטיוב המידע בדבר מיקומן של תשתיות בתת-קרקע ומידע נוסף הנוגע לקידום מיזמי תשתית, על פי סטנדרטים אחידים שייקבעו, במטרה לייעל את הליכי תיאום התשתיות, הנחשבים כיום לגורם מעכב מרכזי בקידומם של מיזמי תשתית; הדבר הנוסף הוא קביעת הוראות אשר לאופן תיעדופם של מיזמי תשתית בהתאם לחשיבותם, כך שגורמים מוסמכים ייתנו עדיפות בעת מתן מענה על פניות בקשר עם מיזמי תשתית חיוניים, ואף ימנו נציג מטעמם לטיפול בכל מיזם תשתית חיוני מועדף; קביעת לוחות זמנים והסדרים בנוגע להעתקת קווי תשתית, לוחות זמנים יעילים ומקוצרים, וקביעת הוראות לעניין פרסום נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית; הוראות נוספות שעניינן הסרת חסמים, לרבות לעניין תיאום תשתיות ולעניין עלויות העתקתם של קווי תשתית ושדרוגם.
למרות לוחות הזמנים הקצרים קיימה הוועדה דיונים מעמיקים ופוריים בכל אחד מנושאים אלו. בשיתוף פעולה בין חברי הוועדה, נציגי הממשלה ונציגי הציבור, החליטה הוועדה על כמה שינויים בהצעת החוק, באופן שיטייב את החוק המוצע ויגדיל את הסיכויים ליישומו, ובעיקר לעמידה במטרותיו. בין היתר החליטה הוועדה כי גם על הגופים המבצעים יוטלו לוחות זמנים קצרים וברורים בעניינים הנוגעים להעברת מיפוי תשתיות ולהעתקת קווי תשתית; יותקנו תקנות בדבר דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו; ניתן יהיה לקבוע מחירונים מוצעים לעניין ביצוע עבודות תשתית באופן שיפחית את העיכובים הנגרמים בשל מחלוקות בין גופי התשתית לגופים המבצעים בעניינים אלה.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות מאוד לצוות הוועדה, שבאמת עבדו לילות כימים במשך שעות ארוכות מאוד, ליוני, מנהל הוועדה, ולמיכל, הרכזת הפרלמנטרית, ולחברי הוועדה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. וגם כאן אני באמת רוצה לומר מילה טובה גם לחברים מן האופוזיציה. התעקשתם על מה שהיה חשוב מבחינתכם, אבל הדיון היה ענייני, ואני חושב שבסופו של דבר באמת הגענו לתוצאה מאוזנת וטובה, ואני מודה לכם על שיתוף הפעולה גם בהיבט הזה. אני רוצה להודות גם לעובדי הכנסת, לעובדי ערוץ הכנסת ולעובדי הסיעות, ליועצים המשפטיים שליוו אותי, איתי עצמון וגלעד קרן, שעשו עבודה מדהימה, לדובר הוועדה, וכמובן לנציגי הציבור שהשתתפו בדיונים הארוכים, וכן לנציגי הממשלה, שבהחלט העבודה מולם הייתה עבודה טובה ומאוד מאוד יעילה. אני מאמין כי החוק המוצע על כל חלקיו יביא לשיפור משמעותי בהליכים להקמת מיזמי תשתית חשובים בישראל, וכן ישפיע באופן חיובי על המשק הישראלי כולו.
אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות גם לפרק זה ולאשרו בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה.
1,617 מילים של אוהד טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.