קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה ודי ריקה, אני מרגיש שזכיתי שאת השעה הקרובה אני מבלה במחיצת היושב בראש. יש לי תחושה שלחלק מהדברים שאומר יהיו לך הסתייגויות ואמירות, ועדיין אני מבטיח לומר את הדברים מתוך מחשבה וכבוד.
עכשיו האמת, אדוני, אני אפתח אולי באמירה שראיתי בימים האחרונים, שיושב-ראש ועדת הכספים – שבסופו של דבר גם הוא חתום על התקציב הזה והציג אותו לפני הכנסת – ראיתי שחבר הכנסת גפני מתעניין לאחרונה בתרבות פופולרית ומגלה בקיאות כזאת ואחרת בענייני האירוויזיון. האמת, זה מרשים, ולכן חשבתי שבמסגרת דברי הפתיחה שלי, כמחווה, אשתף אותו בעוד פיסה מהתרבות הישראלית הפופולרית. אני רוצה להמליץ לחבר הכנסת משה גפני לצפות באחד מסרטי הפולחן הישראליים, "מבצע סבתא". באמת סרט ששווה לצפות בו. באחד מהדיאלוגים הידועים במבצע סבתא, שמתרחש בבריכה של הקיבוץ הפיקטיבי עסיסים, סרג'יו, נגר הקיבוץ, פונה לגיבור, קרמבו, ומבקש טיפ בעבור הנכד כיצד לשחות יותר מהר; לרדת בתוצאה שלו במקצה ה-100 מטרים. ואז בדיאלוג הזה, אחרי שסרג'יו מבקש שקרמבו ייתן לו טיפ של אלופים, אז קרמבו, שהוא גם לוחם ביחידה מובחרת, מפקד ביחידה מובחרת, נותן לו את הטיפ הבא: אתה מתחיל הכי מהר שלך, ואז אתה מגביר לאט-לאט.
ואני חושב לעצמי שהטיפ הזה של קרמבו בעבור הנכד של סרג'יו מתאים מאוד לממשלת ישראל ולתקציב שהיא הגישה; כי אין ספק שהממשלה הזו התחילה הכי מהר שאפשר, ומאז היא רק מגבירה לאט-לאט. הבעיה היחידה, שהממשלה שלכם התחילה הכי מהר בדברים הלא-נכונים, ומאז מתעקשת להגביר לאט-לאט גם בדברים הלא-נכונים. התחילה עם הפיכה משטרית, שלא רק שאין בה דבר וחצי דבר למען החברה הישראלית – ואני עוד אגיע לזה כאשר אני אדבר על התקציב המביך וחסר הבשורה של משרד המשפטים – לא רק שבהפיכה המשטרית הזו אין דבר וחצי דבר, היא גם מסוכנת; מסוכנת לחברה הישראלית, מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית, אבל מכיוון שאנחנו עוסקים בהצעת תקציב המדינה וחוקי ההסדרים, אז צריך לומר, היא גם מסוכנת לכלכלה הישראלית, לחוסנו של המשק הישראלי.
ואתם יכולים מהיום ועד תום כהונתכם לומר שהאיומים על הכלכלה הישראלית מגיעים מכך שאנשי הכלכלה ואנשי ההייטק ואנשי עולם התעשייה התנהגו כנביאי אמת ולא כנביאי שקר והתריעו בשער, אז אתם, כאשר אתם רוצים לעשות שקר בנפשכם, אתם מאשימים אותם בהוצאת דיבת הארץ. אבל האמת ידועה לכל בר ובת דעת: ההפיכה המשטרית שהתחלתם איתה מציבה איום קשה על עוצמתה של התעשייה הישראלית, על עוצמת הקשרים של המשק הישראלי עם העולם הגלובלי; איום אמיתי על היכולת שלנו להבטיח יציבות, הגינות ושקיפות במהלכיה של הממשלה.
אז התחלתם עם הפיכה משטרית שהיא אנטיתזה דרמטית לכל ההבטחות שלכם לקדם את הכלכלה הישראלית, ומאז אתם רק – כמו בטיפ של קרמבו לסרג'יו – רק הולכים ומגבירים לאט-לאט את ההתקפה שלכם על כל היסודות של החברה הישראלית, ובמקום לבוא ולחזק את אותם היסודות ולתקן ולשפר את אותם דברים שדורשים תיקון ושיפור, פתחתם במקצה הרס. התחלתם הכי מהר ומאז אתם מגבירים את הכאוס בחברה הישראלית, את מלחמת איש באחיו בחברה הישראלית ואת התחושה העמוקה הזו של חוסר ודאות וחוסר יציבות.
כאשר ממשלה שלמה מתמכרת למהלכים שאין מאחוריהם שום מעשה של בניין, מה הפלא שהתקציב שאתם מביאים ביום הזה לכנסת ישראל הוא תקציב שאין בו ולו בשורה אחת. ובהקשר הזה אני דווקא אני שמח שהשר שבחלקו נפל לשמוע את דבריי הוא שר הרווחה והביטחון החברתי, כי לצערי הרב, למרות שאני בוטח במאמציו כשר הרווחה והביטחון החברתי, התקציב הזה, לצערי, לא מביא כל בשורה אמיתית ומתמשכת לקבוצות המוחלשות של החברה הישראלית.
דבר אחד בחודשים האחרונים, אדוני היושב-ראש, דבר אחד בלבד הוא מקור לתקווה ומקור לעידוד, ואין בינו לבין התוכניות של הממשלה הרעה שלכם דבר וחצי דבר. אולי בעצם יש, כי הכוונה שלי היא לאותה התעוררות ציבורית אדירה, לאותה מחאה דמוקרטית מפוארת, שכמוה לא ראינו מאז הקמת המדינה. ציבור של מאות אלפים, שלמרות ההסתה המתמשכת מצד שרות לענייני כלום ושרים לענייני הסתה, למרות ההסתה כנגד אותו ציבור מפואר, שאלפים ממנו יתייצבו כאן הערב מחוץ למשכן הכנסת במחאה נגד התקציב הגרוע שאתם מביאים וכל המסחרה הפוליטית שהתנהלה סביבו בשבועות האחרונים – ההתעוררות הציבורית הזו נותנת תקווה. היא מעידה על כך שיש ציבור ישראלי גדול שלא מוכן לתת לכם להמשיך באותו מרתון של הרס הכלכלה הישראלית ושל הרס החברה הישראלית.
לא, לא, אדוני, אני הראשון שמודה: הציבור הזה שיצא נגד ההפיכה המשטרית רואה – כדרך אגב, אני רוצה להזכיר לאדוני שיושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת רוטמן, שדרדר את ועדת החוקה בארבעה חודשים לדיוטות תחתונות – –
– – שהבית הזה לא ראה מ-1948, ושר המשפטים, שלא מעניין אותו דבר וחצי דבר במשרד שלו חוץ מקידום ההפיכה המשטרית, הרי הם עמדו רק בשבוע שעבר והודיעו קבל עם ועדה שהם מתכוונים לקדם את ההפיכה. אז מה לכם להלין על המוחים בקפלן? ולא רק בקפלן אלא ב-150 מוקדים ברחבי הארץ, לרבות נתניה, אשדוד, באר שבע, אצבע הגליל ונהריה. הם בוודאי צריכים להמשיך את מחאתם. אבל בצדק גמור הם רואים קשר ישיר בין התקציב הגרוע שאתם מביאים לבין ההפיכה המשטרית. הרי חלק ניכר מצעדי ההפיכה המשטרית נועדו להסיר חסמים מעל ידיכם, כדי שאתם תוכלו לעשות כל דבר העולה ברוחכם, כאילו הדמוקרטיה נבחנת רק ביכולת של מי שזכה לרוב בבחירות מסוימות לעשות מה שבא לו. כאילו זו המשמעות של דמוקרטיה, אדוני.
ולכן ההתייצבות של עשרות אלפי מוחים הערב כאן, מחוץ למשכן הכנסת, קשורה גם קשורה להפיכה המשפטית. אתם הרי רוצים להחליש את בג"ץ. אתם הרי רוצים לרסק את היועצים המשפטיים, כדי שלא יהיה מישהו שיוכל להעיר לכם על מה שקרה כאן עם הכספים הקואליציוניים; כדי שתוכלו להחליש את נציבות שירות המדינה כפי שעושה שר המשפטים, או שר ההפיכה המשטרית, ליתר דיוק; כדי שתוכלו למנות את מי שאתם רוצים; כדי שתוכלו לפטר את מי שאתם רוצים. והדברים הללו בונים גשר הדוק בין ההפיכה המשטרית לבין הצעת התקציב המרושלת והמסוכנת שהנחתם על שולחן הכנסת.
אז אני מנצל בהחלט את הבמה הזו וקורא לאותם אזרחים ואזרחיות שמאזינים לנו: קומו ועלו לירושלים. הגיעו הערב בשעה 18:00 למחאה המתארגנת כאן, בכנסת ישראל, נגד התקציב. אנחנו נצא אליכם, ואנחנו נדאג שקולכם יישמע בבית הזה, מכיוון שהתקציב הזה הוא המשך ישיר של ההפיכה המשטרית, והוא מבשר עוד אין-ספור הפיכות שאתם מבקשים להפוך בהן את החברה הישראלית; לא לתקן – להפוך ולזרוע הרס.
אבל אמרתי, אדוני, שיש סיבה לתקווה, וישנם דברים מעודדים במחאה הזו, בהתייצבות של מאות אלפי ישראלים שנושאים את דגלי ישראל, שמחזיקים בידם עותקים של מגילת העצמאות, ציבור ענק שאינו מוכן לתת לממשלה הזו להמשיך באותה חתירה מטורפת אל עבר קעקוע יסודות הקיום הישראלי. הבוקר הזה, כמעשה מקדים למחאה, אחת מן הקבוצות המפוארות שפועלות במסגרת המחאה, אחים לנשק – מפקדים ומפקדות שממשיכים לפעול בשירות המילואים – רישתו את כל הכביש העולה מתל אביב לירושלים בשלטים החושפים את ערוותה של הממשלה הזו, ומתמקדים – וזה יהיה השר הראשון והמשרד הראשון שעליו אדבר – בשר הכושל לביטחון הלאומי, שר שלא היה ראוי שישב בכלל על כיסא של שר במדינת ישראל. על כל אחד מעמודי החשמל בדרך העולה לירושלים תלו אנשי אחים לנשק שלט קטן שאומר את מה שרוב אזרחי ישראל כבר יודעים: איתמר בן גביר מפגין יכולות אפסיות בניהול משרדו.
מפאת כבודו של הבית לא אצטט במדויק את השלטים, כי הם מתייחסים לאיש תוך צירוף אחת מן הספרות מ-0 עד 9, אבל אני אדבר על יכולותיו: יכולות אפסיות של ניהול המאבק בגל האלימות הרצחני ששוטף את ערי ישראל, ובמיוחד את היישובים הערביים. רק לפני שעה קלה, אדוני היושב-ראש ואדוני השר – ואני יודע שלכם העניין הזה בהחלט מציק ואתם לא אדישים לו, בניגוד לשר לביטחון לאומי – הבוקר הזה נרצח אזרח ישראלי ערבי נוסף, ה-81 במספר הנרצחים מתחילת השנה. בכל מדינה מתוקנת ממשלות היו מתפרקות על הדם ששוטף את רחובות היישובים הערביים במדינת ישראל. בכל מדינה מתוקנת השר הזחוח, הבריון, המוקיון, איתמר בן גביר, היה מוקע על ידי הציבור ועל ידי חבריו הפוליטיקאים. עולה להר הבית עם איזשהו חיוך אווילי של מנצחים, בשעה שדם שוטף את רחובות ישראל. איפה 9 מיליארד השקלים שהבטיח איתמר בן גביר? איפה הם?
אתמול בערב נחתם הסכם, שאני עוד אדבר עליו, בין עוצמה יהודית לבין ראש הממשלה. ההסכם הזה עוסק ב-250 מיליון שקלים שילכו למשרדו של השר וסרלאוף. אגב, אדוני השר, אינני יודע אם שמתם לב, אבל בניגוד להסכם של יהדות התורה, ששם מדובר שהתוספת לאברכים בכולל, שעוד נדבר עליה, מגיעה מעודפים בהסכמים הקואליציוניים, 250 מיליון הש"ח שמובטחים לשר וסרלאוף במשרדו – 250 מיליון ש"ח שאין מאחוריהם תוכניות שפועלות או תוכניות מפורטות. זה משרד קטן שמבקשים לנפח אותו ולנפח אותו ולנפח אותו. זה לא שכרגע יש תוכניות לחיזוק הנגב והגליל שיש בהן בעיה תקציבית. 250 מיליון הש"ח שהובטחו לווסרלאוף אמורים להגיע מעודפי הביצוע במשרד שלך, אדוני השר. אם לא יהיו עודפי – אדוני השר, אני מזמין אותך לקרוא את ההסכם, הוא הונח על שולחן הכנסת. לא רק שלך.
שקל לא יוחזר ממך. אז אדוני – – –
אדוני, א. אני אומר לך, אולי להפתעתך, אני מעדיף אותך אלף מונים – למרות המחלוקות הגדולות ביני לבינך, והן ידועות, והכול בסדר, והן נוקבות וכו' – מעדיף אותך אלף מונים מהשר הגזען והלאומן שהושב על כיסא השר לביטחון הלאומי.
לא, לא, אין לו שום בעיה, אל תדאג. אין לו שום בעיה. גם לך לא תהיה בעיה.
אין לו בעיה. אבל, אדוני השר, אני מציע לך לקרוא היטב את ההסכם שנחתם עם עוצמה יהודית, והוא אומר במפורש: או שהכסף יגיע מעודפי התקציב במשרדי הממשלה האחרים, או שיועמק הקיצוץ הרוחבי. אז אחת משתיים: או שאתה אומר לי, בקריאת הביניים שלך, ששקל לא יגיע מתקציבי משרד הרווחה – ואני רוצה להאמין לך. בסדר גמור.
אז אחת משתיים. הרי כתוב פה שאם יהיה ביצוע מלא ולא יהיו עודפים, אז יעמיקו את הקיצוץ הרוחבי. אז אחת משתיים: או שאתה אומר לי שחתימתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההסכם לא שווה את הנייר – –
– – או שיהיו משרדים אחרים. אבל מה לעשות, אדוני שר הרווחה, זה נכון – – –
לא, רק לא הקשבת כנראה לדבריי, כי הסברתי.
לא, אדוני. אדוני, אני באמת רוצה להסביר, כי אין מה לעשות, יש הסכמים כתובים. מה לעשות שהחוק – עוד לא ביטלתם אותו. הרי אתם תתקדמו עם ההפיכה המשטרית גם לביטול חובת הנחת ההסכמים הקואליציוניים, גם לכרסום בחובת השקיפות, אבל בינתיים עוד לא הצלחתם להרוס את הכול. למרות שהתחלתם הכי הכי מהר, כמו שקרמבו הציע לסרג'יו, לא הספקתם בארבעה חודשים להרוס את הכול. הרסתם מספיק בארבעה חודשים, אבל לא את הכול, אז בינתיים אתם חייבים לפרסם את ההסכמים הקואליציוניים.
אז הינה שני ההסכמים, אדוני, מונחים על שולחן הכנסת. עם יהדות התורה כתוב: הפער שייווצר בתקציב ימומן מתוך יתרות בלתי מנוצלות של כספים קואליציוניים לחינוך החרדי, ככל שיהיו. בסדר. זה כתוב עם יהדות התורה. בקיצור, השר גולדקנופ התאמן אתמול בערב באכילת לוקשים. בסדר גמור. אכל את הלוקש. אבל בהסכם שנחתם עם בן גביר, הוא כבר מכיר – אתה מבין? תראה, נתניהו יודע מי זה בן גביר ובן גביר יודע מי זה נתניהו. אם אפשר לדבר עוד פעם על תרבות פופולרית, פעם הייתה סדרה על פינוקיו. זה כמו ששמשון ויובב חותמים על הסכם עם פינוקיו. אם מישהו לא יודע, נתניהו זה פינוקיו ואיתמר בן גביר וחבריו זה שמשון ויובב. אז בהסכם עם עוצמה יהודית, מכיוון שבן גביר יודע שנתניהו זה פינוקיו, אז כתוב – שומע, אדוני היושב-ראש? ככל שיתברר עד לסוף שנת 2023 כי לא ניתן להצביע על מקור רלוונטי, ראש הממשלה יביא לממשלה תיקון להחלטת הממשלה 436, כך שיגדל היקף הקיצוץ הרוחבי, במטרה להגדיל את תקציב משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בשנת 2024 ב-250 מיליון. הסעיף הראשון אומר שהמקור הראשון הוא להקצות מעודפי תקציב של משרדי הממשלה בשנת 2023 למשרד הזה, וזאת לפי קביעת הממונה על התקציבים. אתם מבינים? אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. אם המשרדים החברתיים לא יספיקו לבצע את כל מה שהם יעשו, אז אגף התקציבים של משרד האוצר ימשיך להתנגד להעביר את עודפי התקציב משנה לשנה. פה אתה בוודאי תסכים איתי, אדוני שר הרווחה והביטחון החברתי, שאת הנוהג הנפסד הזה שלא מעבירים עודפי אי-ביצוע משנה לשנה במשרדים החברתיים זה שערורייה. בזה היינו יכולים להסכים, וזה לכל הממשלות.
אתה צודק. אבל לפעמים, אדוני השר, מה לעשות, נכון – – –
א. אני ממליץ לכל השרים החברתיים ללמוד ממך איך לבצע, אבל העובדה שמדינת ישראל לא מעבירה עודפי תקציב, או לפחות את חלקם, זאת שערורייה, ויש הרבה מה לתקן באיך שמתנהל אגף התקציבים של האוצר ואיך שרי האוצר מכל הממשלות נכנעים לגחמה הזו.
אבל פה, תראו על מה מדובר: במשרד החינוך לא יעבירו עודפים משנה לשנה; במשרד הבריאות לא יעבירו עודפים משנה לשנה; עם שר הרווחה כבר סגרנו שהוא ינצל את כל הכסף, אז נדלג על משרד הרווחה, אבל לא יעבירו עודפים במשרד הבינוי והשיכון ולא יעבירו עודפים במשרד הכלכלה בתמיכה בהכשרות מקצועיות. איזה משרד כן יעבירו לו עודפים למעשה? המשרד של השר וסרלאוף, המשרד היחיד שיזכה ליהנות מעודפי האי-ביצוע של המשרדים החברתיים. ואם זה לא יעבוד, כי הממונה על התקציבים יתנגד לכך – אין בעיה, פינוקיו יסדר רבע מיליארד שקל לווסרלאוף. הוא יעמיק את הקיצוץ הרוחבי. כי מה חשוב אימהות חד-הוריות, ומה חשוב אזרחים ותיקים, ומה חשוב ישראלים בעלי מוגבלויות, שהיו יכולים ליהנות מאותם רבע מיליארד שקלים? יש את המשרד של וסרלאוף.
ולמה כל כך חשוב המשרד של וסרלאוף? המשרד של וסרלאוף כל כך חשוב פתאום כי לאיתמר בן גביר, בעל היכולות האפסיות, אין שום דבר להציג במשרד לביטחון לאומי. הרי הם ניהלו קמפיין שלם על המשילות ועל הביטחון הלאומי, אז איך זה שמגיעים להעביר תקציב ראשון של הממשלה, ופתאום איתמר בן גביר, מה שיש לו בראש זה את המשרד המצ'וקמק של יצחק וסרלאוף? התשובה פשוטה: כי כמה אפשר לעבוד על הציבור? תאמר לי, אדוני השר, בארבעת החודשים האחרונים בני המשפחה שלך – הילדים, הנכדים, שיחיו – הם מרגישים יותר בטוחים ברחובות? הם מרגישים שהוחזרה המשילות? הם מרגישים יותר טוב?
אה, זו הבעיה? כי תראה, בארבעת החודשים האלה לא נשארנו בפלאטו. בארבעת החודשים האלה מה שקורה זה שיש גל אלימות רצחני בהיקפים שלא ראינו, והתהפכה – מכיוון שאני יודע שאתה גם אדם ישר שמקפיד בנתונים, מה לעשות, בממשלה הקודמת, למרות שמדובר בדבר מאוד מאוד קשה, זה לא עניין של ממשלה כזאת או אחרת – זה באמת אתגר דרמטי אחרי שנים של הזנחה מצד הרבה ממשלות, אבל לפחות בממשלה הקודמת היו סממנים ראשונים שהרצינות משתלמת. לא הכול הושג, לא הכול הוקצה, לא הכול חוקק – הכול בסדר – אבל היו סימנים לפחות שהדרך, האפיק החדש מניב פרי. הגיע אומן הקרקס איתמר בן גביר, ויותר חשוב לו לטייל בהר הבית.
דרך אגב, זה דבר מעניין. אתם יודעים, לפחות איתכם, אנשי ש"ס, יש לי ויכוח עקרוני, אבל אני לא יכול לדבר על כך שאתם לא אמינים כשאתם טוענים שצריך להקשיב לפסיקת הרב הראשי, נכון? אני חושב שבענייני נישואין וגירושין צריך לתת חופש לאזרחי ישראל לבחור איך להתחתן, אתם חושבים שצריך להמשיך ולהמליך את הרבנות הראשית על נושא הנישואין והגירושין – בסדר. ויכוח. אני חושב שבסופו של דבר אנחנו ננצח. אני חושב שזה גם לטובת היהדות בישראל, כי מה שקורה היום, לצערי, עם הרבנות הראשית הוא לא קידוש שם שמיים ברבים אלא ההפך, ואני אמתן פה את דבריי. אבל אני לא יכול להבין איך שר חובש כיפה חושב שצריך לכפות את פסיקת הרבנות הראשית עליי בענייני גיור, גירושין ונישואין, אבל את פסיקת הרבנות הראשית בעניין העלייה להר הבית כצעד של התרסה, את זה הוא לא מכבד. אתם הראשונים שצריכים להוקיע אותו.
אז חבר הכנסת גפני שולח איזה מכתב ברגע האחרון כדי לצאת לידי חובה. כשהרב גפני רוצה לצעוק על לבושה של נועה קירל באירוויזיון, הוא עושה את זה מבימת הכנסת, אז שיעלה לכאן היום כשהוא מסכם את הדיון ויתקוף את חברו איתמר בן גביר. דומני שהעלייה להר הבית בניגוד לפסיקת הרבנות הראשית חמורה יותר הלכתית ממה שלבשה נועה קירל לאירוויזיון, אבל גפני, זה מה שמטריד אותו, לא הדם שזורם ברחובות.
אז איתמר בן גביר למד מנתניהו לשקר לציבור, ועכשיו הוא מספר שנתנו עוד 9 מיליארד שקלים למשטרה. לא ניתן כלום. ניתנה תוספת, אבל היא בוודאי לא 9 מיליארד שקלים. ומי שמסתכל – ואני מזמין את אזרחי ישראל להסתכל בספר התקציב, כי מפורטים שם גם תקני כוח האדם – יראה עד כמה אין בשורה של ממש בהיקפי כוח האדם שמתוכננים למשטרה ל-2023 ול-2024. אז בהיעדר כל הישג בתחום ביטחון הפנים, ואחרי שהתברר שאת איתמר בן גביר הביטחון של הילדים שלנו, של הנכדים שלנו, לא בדיוק מעניין – מה שמעניין אותו הן פרובוקציות בהר הבית – אז הוא צריך להתגדר במשרד של יצחק וסרלאוף ולהיאבק עליו.
אבל אם כבר הזכרתי בדבריי שמאותם רבע מיליארד שקלים מבוזבזים שווסראלוף עתיד לקבל על חשבון משרד החינוך ומשרד הבריאות ומשרד התעשייה, ואולי, מי יודע, גם משרד הרווחה – למרות שאני נוטה להאמין לשר מרגי שהוא לא יאפשר – אז אולי כדאי גם לומר משהו בעניינם של האזרחים הוותיקים. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה משותף לראש הממשלה נתניהו, לשר גולדקנופ וליו"ר ועדת הכספים משה גפני? אתה יודע מה משותף להם?
גם אנחנו נהיה שם. אני חושב שיושב-ראש תנועת ש"ס יגיע לשם, בעזרת השם, בתוך שלוש, ארבע שנים. גם כבודו. דומני שגם השר כץ כבר מוגדר אזרח ותיק. כן.
אני תמיד אומר שבביטוח הלאומי יש רק שתי קצבאות שאנשים מתפללים לקבל: קצבת אזרחים ותיקים, כדי שנגיע, וקצבת ילדים, כדי שנעמיד דורות המשך. את כל יתר הקצבאות של הביטוח הלאומי האזרח מעדיף לא לקבל, נכון? אבל קצבת האזרחים הוותיקים היא שונה, ובאמת, ישנם בקואליציה שלושה יו"רי סיעות נכבדים שהם אזרחים ותיקים: ראש הממשלה, שחגג לאחרונה 72 סתווים, אם אינני טועה, שר השיכון והבינוי, יו"ר סיעת אגודת ישראל השר גולדקנופ, ויו"ר ועדת הכספים, שגם בירכתי אותו מעל הבמה כאן, מעל הדוכן, על כך שהוא אפילו הפך לסבא-רבא. מה יותר מזה?
עכשיו, אם הם היו טורחים לשבת פה – אבל מה הפלא שיו"ר ועדת הכספים לא חושב שזה מתפקידו לשבת כאן באולם ולהקשיב לפחות לרוב דברי חברי וחברות האופוזיציה בתקציב שהוא חתום עליו? אולי כי בעצם יש לו פה ושם גם נקיפות מצפון? אם ראש הממשלה נתניהו היה טורח להגיע לכאן, ואם השר גולדקנופ היה טורח לשבת כאן, ואם חבר הכנסת גפני היה טורח לשבת כאן, הייתי שואל אותם: איך לכם, כאזרחים ותיקים של מדינת ישראל, איך אין לכם בושה כשאתם מביטים בעיניים של בני דורכם – של מיליון ו-200,000 אזרחים ותיקים במדינת ישראל, חלקם מדורות בוני הארץ, חלקם עלו לכאן במרוצת השנים, מתוך ידיעה שזאת לא רק מדינת העם היהודי, אלא זו מדינה שבה הערך היהודי של והדרת פני זקן בא לידי ביטוי במערכת רווחה, שמסתכלת על האזרחים הוותיקים, במערכת בריאות ציבורית שדואגת לאזרחים הוותיקים, במערכת סיעוד שהיא מן המתקדמות בעולם. איך אין לאזרחים הוותיקים סביב שולחן הממשלה בושה להעביר את התקציב הזה, שאין בו בשורה אחת לציבור הגמלאים? אפילו לא מחווה סמלית. עזבו את הגדלת קצבאות האזרחים הוותיקים; עזבו את קפיצת המדרגה הנוספת בהבטחת ההכנסה, אחרי שהממשלה שלנו העלתה במסגרת התקציב רבע מיליון אזרחים ותיקים מעל קו העוני. עזבו את זה. מה עם עוד 10% הנחה ברכישת תרופות? מה עם הפחתה נוספת בגיל לטיפולי השיניים?
מה עם הצמדה של קצבת הסיעוד לעלייה בשכר הממוצע, אחרי שאותם אזרחים ותיקים צריכים לשלם עכשיו יותר לעובדי הסיעוד, בגלל העדכון של שכר המינימום, אבל קצבת האזרחים הוותיקים שלהם התעדכנה רק בשיעור עליית המדד?
עכשיו, כדרך אגב, עליך אני סומך. ואני אומר גם – אתה יודע מה? אני גם סומך על שר הבריאות המכהן משה ארבל שיעשה כל שביכולתו במסגרת התקציבים שיש לכם – – –
אדוני היושב-ראש ויושב-ראש ועדת הבריאות, אני שב ואומר שישנם בהחלט שרים בממשלה הזאת שאני יודע שפיהם וליבם שווים, שבאו לעבוד ובאו לטרוח, ואני לא שייך לחברי האופוזיציה שלא מסוגלים לפרגן גם על דברים טובים שנעשים. תאמין לי שאני משמיע פה מעל הדוכן, וגם אשמיע, שבחים. יעידו כל יושבי-ראש הוועדות שאני יושב אצלם שאני יודע גם לשבח על הדברים שנעשים.
אבל תשמע את עצמך, אדוני היושב-ראש. אחת מן הדמויות הפוליטיות החזקות ביותר בכנסת ישראל – לא יושב ליד שולחן הממשלה, לדעתי בצדק, אבל בהחלט אחת מן הדמויות הפוליטיות החזקות בפוליטיקה הישראלית – יושב-ראש תנועת ש"ס, חבר הכנסת אריה דרעי. אתה מציין לפרוטוקול שהוא הגדיל את תקציב שר הבריאות ב-100 מיליון שקל. אדוני, אני מחזיק בידיי את רשימת ההסכמים הקואליציוניים. כמעט כל סעיף פה הוא יותר מ-100 מיליון שקל. יש פה משרדים מומצאים ומופרכים שקיבלו בהסכמים הקואליציוניים חצי מיליארד שקל בשנתיים הקרובות על כלום – או בעצם לא על כלום, על עניינים של הדתה. אני שואל אותך, אדוני, זו הבשורה?
אדוני, אתה יודע, כמו שיש מסכת דרך ארץ ומסכת דרך ארץ זוטא, נכון? מסכת כלה רבתי ומסכת כלה זוטא, אז זאת בשורה, אבל היא בשורה זוטא. למה היא בשורה זוטא? כי אתה, כיושב-ראש ועדת הבריאות של הכנסת, יודע מה היקף הפער שנדרש כדי להשלים את סל התרופות של מדינת ישראל. הרי לא מדובר במיליארדים. אם ההגדלה לא הייתה 200 מיליון שקל אלא הייתה 400 מיליון שקל או 500 מיליון שקל, היינו מסיימים את הפערים בסל התרופות. לא היו במדינת ישראל אזרחים שלא היו יכולים לקנות תרופות שבסוף גם אם הן לא מצילות חיים, הן הופכות את החיים שלהם מגיהינום לחיים נסבלים.
אז אתם רוצים לומר לי שבתקציב שיש בו הגדלה מול השנה הקודמת, וב-2024 יש הגדלה של התקציב, אם אינני טועה, בעוד 30 מיליארד ש"ח, וכשמחלקים כספים קואליציוניים בהיקף חסר תקדים של 14 מיליארד ש"ח, אתה רוצה לומר לי שהבשורה שאתם מביאים למערכת הבריאות היא 200 מיליון ש"ח?
אז הרשה לי לא – על סל התרופות.
לא מספיק. הייתי אומר אמן על מה שאתה אומר אם לא הייתי רואה את שוד הכספים למטרות מיותרות בהסכמים הקואליציוניים. אני אומר לך, אדוני, באמת שואל אותך: איך אתה הערב הזה הולך להרים את ידך בעד תקציב שאין בו כלום בעד האזרחים הוותיקים?
איך יכול להיות שתנועת ש"ס המפוארת, שחברי כנסת ושרים מהליכוד שיש להם רזומה מפואר בעניין הדאגה לאזרחים ותיקים – אני לא אמנה את שמותיהם, אבל הם ידועים, ואלה לא האנשים מהספסלים האחוריים, ואלה האנשים שאם הם היו באים לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר ודופקים על השולחן, היה פה משהו לאזרחים ותיקים. הם לא מעניינים אתכם? מיליון ו-200,00 אזרחים ותיקים; ההורים שלנו, הסבים והסבתות שלנו – אנחנו בעוד עשר, 20, 30 שנה – הם לא מעניינים אתכם?
עכשיו, ניחא, יצאה תקלה מידיכם בשלב אישור התקציב בממשלה, אבל ראינו את החברים שלך, אדוני היושב-ראש, ראינו אותם בוועדת הכספים, ראינו אותם נלחמים על קופה של 14 מיליארד ש"ח בכספים קואליציוניים. לא היה אפשר להפנות חצי מיליארד ש"ח מהכספים הקואליציוניים למען מטרות שקשורות לאזרחים הוותיקים? צריך ארבע מינהלות לזהות יהודית, כדי שלכל מפלגה חרדית ולכל מפלגה עם כיפה סרוגה תהיה האימפריה שלה למפעל ההדתה? לציונות הדתית יש את הזרוע להדתה בראשות אורית סטרוק; אבי מעוז ההומופוב, חסר הסובלנות, זה שבינו לבין שם מפלגתו, נעם, אין דבר וחצי דבר, זה שעומד פה על הבמה יום אחרי יום ומפיץ שנאה ודיבה כאילו במתק שפתיים, גם הוא קיבל ב-250 מיליון שקל רשות לזהות יהודית; השר פרוש, גם לו יש משרד להדתה, לתקצוב הטישים בחצרות החסידים בשבועות. ארבע מינהלות לזהות יהודית. 1.3 מיליארד ש"ח בכספים הקואליציוניים מופנים לאותם משרדים מומצאים ברשויות מומצאות לטובת פעולת ההדתה, לא כדי לתמוך בתרבות חרדית. בסדר גמור שמדינת ישראל תומכת בתרבות יהודית חרדית על בסיס שוויוני, כמו שהיא תומכת בתרבות ליברלית ותרבות חינוכית, אבל אין שום הצדקה שמדינת ישראל תשקיע למעלה ממיליארד ש"ח בהדתה, בהנחלת הגרסה החרדית והיהודית לאומנית של היהדות בקהלים חילוניים ובקהלים מסורתיים.
אתה מוכן לקבל מצב שייתנו לנו מיליארד ש"ח כדי להיכנס לבתי הספר ולמרכזים הקהילתיים החרדיים ולהנחיל לכם, לילדים שלך, את התרבות שלי? אתם רוצים תרבות יהודית במרחב החילוני? תנו לחילונים לעשות אותה.
כן? אתה מוכן שאני אקח ואיכנס – לא אני, המגזר החילוני יבוא אל תוך בתי הספר שלכם כדי לתת תרבות חילונית? ממש.
בוא, השאלה היא אחרת: האם יש סיבה שמי שילמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים, שמשרתים קהלים חילוניים, יהיו בנות שירות לאומי מהמגזר הדתי? לא. שהן ילכו לעזור בבתי חולים סיעודיים אם הן לא מתגייסות לצבא. בבית הספר של הבת שלי לא צריכה להיות בת שירות לאומי בוגרת אולפנה שתלמד יהדות, שממומנת חינם על ידי משרד החינוך בכספים קואליציוניים של הדתה. אנחנו לא מבקשים שצעירים חילונים בשנות שירות ילמדו תרבות יהודית עברית בגרסה החילונית אצל ילדיך בבתי הספר. הילדים שלך לא צריכים ללמד את הילדים שלי יהדות; בטח אם לזה יש כסף ולאזרחים ותיקים אין דבר וחצי דבר בתקציב עוכר הזקנים שלכם, תקציב שכל-כולו עומד בסתירה ישירה לציוויים של התורה "והדרת פני זקן" ולקריאה של דוד המלך – שאת יום הולדתו ואת יום פטירתו נציין עוד יומיים – "אל תשליכני לעת זקנה". זה הפסוק שאנחנו אומרים למול ארון הקודש הפתוח ביום הכיפורים: "אל תשליכני לעת זקנה".
אני שואל אתכם, חבריי השרים, חברי וחברות הכנסת של הקואליציה: איך תעמדו ביום הכיפורים הקרוב מול ארון הקודש הפתוח ותאמרו "אל תשליכני לעת זקנה", כאשר אתם משליכים מיליון ו-200,000 אזרחים ותיקים תחת גלגלי האוטובוס? אין לכם בושה?
אין להם בושה. תודה. תודה על היושרה.
אני אומר נתונים נכונים. אפס השקעה באזרחים הוותיקים.
אדוני השר, הרשה לי לומר לך שבכירי המוסד לביטוח לאומי ישבו רק השבוע בשדולה למען האזרחים הוותיקים – שדולה שמובלת לא רק על ידי חברי אופוזיציה – ובשקט, כדי שקולם לא יישמע ברמה, הודו: בתקציב הזה אין בשורה לאזרחים ותיקים. זה מגזר ששכחתם.
עכשיו, אני אומר עוד פעם: לפעמים כשממשלה חדשה תוך כמה חודשים מארגנת תקציב – ואנחנו יודעים מה סדר-היום של אגף התקציבים בעניין שמירת מדינת הרווחה; בעניין הזה דווקא נראה לי שהדעות שלי ושלך, אדוני, יותר קרובות מהדעות שלך לשל נערי האוצר, עוד פעם, למרות המחלוקות הדתיות בינינו – אין בשורה.
הלוואי. הלוואי, אדוני השר, שאתה, בכוחך וביושר לבבך, למרות התקציב הזה, תראה איזשהו המשך מגמה של מה שנעשה בשנה שעברה. אבל כרגע, אדוני – – –
אדוני, אדוני, לא לא לא. לא, לא.
רבע מיליון אזרחים ותיקים של מדינת ישראל שהיו מתחת לקו העוני, הועלו מעל קו העוני, וכדרך אגב – – –
אדוני, אתה יודע מה? בסדר. אבל מכיוון שהגדלנו את ההכנסה החודשית שלהם באחוזים רבים – –
– – אז אתה וחבריך הייתם צריכים להמשיך את המגמה.
עכשיו, אני אומר עוד פעם, אני מאמין לך שאתה תעניק תשומת לב מסורה לאזרחים הוותיקים. אבל כרגע, אדוני השר, למרות שאתה פה, אנחנו לא בשעת שאלות ותשובות עם שר הרווחה – אנחנו מאשרים תקציב שאין בו בשורה לאזרחים הוותיקים. אמרתי: לפעמים יוצא תקציב לא מושלם תחת ידי הממשלה, אבל זה בדיוק תפקידה של ועדת הכספים. כאשר מחלקים 14 מיליארד ש"ח כספים קואליציוניים ומגלים שכמעט כולם – לא כולם, אבל כמעט כולם – לצרכים של מגזרים ספציפיים, אז צריכה לקום צעקה. ואז האמירה של "מה לכם", ולקרוא את הפסוק "אל תשליכני לעת זקנה", כי כל אחד מחברי הקואליציה שיצביע בעד התקציב, כל אחד מחברי הקואליציה בוועדת הכספים שלא אמר: אני לא מצביע עד שלא תהיה פה בשורה לאזרחים הוותיקים, אשם בהשלכת ציבור הגמלאים בישראל תחת גלגלי האוטובוס המטורלל שמסיע את שרי הממשלה המנופחת והכושלת הזו.
עכשיו, מכיוון שהזכרתי את הכספים הקואליציוניים, אז כן, חייבים גם לומר משהו על הכספים הקואליציוניים שביקשו המפלגות החרדיות. אתחיל בעובדה שהגיע הזמן, אדוני היושב-ראש – וזה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה – הגיע הזמן שנפסיק את הנוהג הנפסד שכספים קואליציוניים מחולקים לחברי כנסת ספציפיים: קופת יושב-ראש הכנסת, קופת יושב-ראש הקואליציה, קופת יושב-ראש ועדת הכספים. ניחא, עוד אפשר להסכים עם זה שישנו איזשהו סכום בתקציב – – –
א. כן. רגע, אבל אתה שמעת מה אמרתי?
אמרתי שהגיע הזמן שנפסיק את הנוהג הנפסד בכלל.
אבל ברוך השם, אתם הצלחתם להביא את זה לכזה היקף, שזה כבר דוקר בעין. אבל אני מסכים איתך, זה נוהג נפסד. דרך אגב, אני לא רוצה לומר בהכרח שזה מה שהיה בממשלה שלנו, אני לא זוכר. אבל אני אומר: אני לא זוכר, יכול להיות שכן. אני לא זוכר.
אני לא זוכר. תעזבו את העובדה שהכספים הקואליציוניים בממשלה הקודמת התכנסו להיקף של 2 מיליארד ש"ח ואצלכם – ל-14 מיליארד ש"ח.
כן, אוריאל, אתה טועה. נתנו אופק חדש – – –
שנייה, שנייה. אדוני, אני מבטיח לך שאתה עוד תשמע ממני התייחסות לנושא החינוך החרדי. אולי היא גם תפתיע אותך, בסדר?
רבע שעה, ועל זה אני הולך לדבר, אם תיתנו לי. אני אומר לך, אתם חילקתם כספים קואליציוניים בהיקף של 14 מיליארד ש"ח; הממשלה שלנו חילקה כספים קואליציוניים בהיקף של 2 מיליארד ש"ח. כשרואים את הרשימה – ומה לעשות, תראה, זה פה לפניי. אני מזמין את הציבור כולו להיכנס לאתר משרד ראש הממשלה, מזכירות הממשלה. מופיעה שם החלטת הממשלה לתקציב 2021, ואני מקווה שכבר העלו את ההחלטה ל-2024-2023, ותשוו. אתם תראו איך בכספים הקואליציוניים שלנו, 70%, 80% מהקצאת הכספים הקואליציוניים הלכו למטרות כלל-ישראליות, בשעה שבהקצאה שלכם, שגדולה פי שבעה, 60%, 70% זה למטרות מגזריות ולא כלל-ישראליות. אבל תעזוב את זה. הינה, אני אומר, הנוהג הזה שמעבר להסכמים הקואליציוניים בין מפלגות הקואליציה יש קופות ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת הכספים, ליו"ר הקואליציה, הוא נוהג נפסד.
עכשיו, כדרך אגב, יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה, לפחות את הקופה שלהם – כאילו זה כסף פרטי. לכל חבר כנסת יש תקציב קשר לבוחר, ואם במקרה אתה נוחת על כיסא יותר גבוה בבית הזה, אתה מקבל גם קופה קטנה מהכספים הקואליציוניים. לפחות יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה שמו בתקציב מטרות כלל-ישראליות. אתה מסתכל על למעלה מ-200 מיליון ש"ח שרשומים על השם של חבר הכנסת משה גפני – מה, תמצא שם אזרחים ותיקים? מה, תמצא שם ישראלים עם מוגבלויות? מה, תמצא שם דיור ציבורי, שהם אחראים לו במסגרת התפקידים בממשלה? מגזרי, מגזרי, מגזרי, כאילו לא הספיקו המיליארדים.
עכשיו, בואו נדבר רגע על החינוך החרדי – ופה אולי אני אפתיע אותך, חבר הכנסת טייב. במדינת ישראל יש חוק. אני לא אוהב אותו, אבל יש חוק. החוק קובע שבתי ספר פרטיים שמשתייכים לשתי הרשתות החרדיות, האחת מזוהה עם ש"ס, השנייה עם יהדות התורה, מקבלים 100% מימון. חוק יסודות התקציב. אני לא אוהב את זה. אני חושב שצריכה להיות בהגדרה הבחנה דרמטית בין חינוך ממלכתי לבין חינוך לא ממלכתי, אבל זה החוק.
לא. לא יעזור לכם, זה לא ממלכתי. יוסי, זה לא ממלכתי, זה ציבורי במימון מלא. אחר כך יש בתי ספר של מוכר שאינו רשמי, שהם לא חלק משתי הרשתות, והם מקבלים 75%, ובסוף יש את מוסדות הפטור, של 55%. עכשיו, אני מאמין בקיום חוק, ומי שלא אוהב את החוק צריך לשנות את החוק, ולכן מה שכתוב בחוק צריך להגיע. רק שצריך לזכור דבר אחד – שהמדרגות הללו קובעות לא רק את שיעור המימון אלא גם את היקף לימודי הליבה. דוחות מבקר המדינה קובעים במפורש שבחלק גדול – אני אפילו לא אומר רוב, אתה יודע מה? שבחלק גדול מאוד מהמוסדות הללו לא מלמדים את היקף לימודי הליבה הנדרש, ושחמור מכך, משרד החינוך עושה הכול כדי לא לדעת, ומשרד החינוך עושה הכול כדי להעלים עין.
לכן, אני אומר לך את הדבר הבא, חבר הכנסת טייב: לא לכספים קואליציוניים לחינוך החרדי ולא לעצימת העיניים על הפיקוח על לימודי הליבה, אלא על פי החוק, 55% לימודי ליבה בתלמודים החרדיים, תלמודי התורה החרדיים, שבחלק גדול מהם לא לומדים אחוז של ליבה, ואז תקבלו 55% – ואני בעד.
למדו את היקפי הליבה שאתם מחויבים על פי החוק וקיבלו. אתה יכול לומר לי מהיום עד מחר שבכל בתי הספר של רשת החינוך העצמאי לבנים מלמדים 100% ליבה, אבל זה שקר. זה שקר בדיוק כמו האמירה שאתם דואגים לאזרחים הוותיקים היא שקר.
אבל אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה? בוא נעזוב את החינוך, את מערכת החינוך. למה? כי יש חוק, ואני חסיד גדול של קיום החוק. 55% תקצוב – שיקבלו 55% תקצוב וילמדו 55% ליבה.
אדוני קצת פחות בקיא בענייני החוקים שנוגעים לכותל.
בסדר? אדוני קצת פחות בקיא בענייני החוקים שנוגעים לכותל. האמן לי שלא עברתי על שום חוק. היחידים שמפירים שם את החוק אלה סדרני הקרן למורשת הכותל המערבי.
אבל כדי שאני אסיים את דבריי – בסדר, החינוך החרדי. אבל תאמר לי, אדוני היושב-ראש, איזו הצדקה יש לכך שבחור צעיר חרדי, אחרי נישואיו, כשהוא כבר הורה לילדים – עכשיו, הוא לא עילוי גדול, הוא לא יצמח להיות אחד מגדולי הדור, סביר להניח שהוא לא יוציא סמיכה לרבנות, סביר להניח שהוא לא יכתוב ספר שאלות ותשובות, הוא לא יעשה איזשהו מחקר במקורות ההלכה, הוא לא יחדש חידושי תורה גדולים. יסביר לי אדוני היושב-ראש למה בחור צעיר, אבא לילדים קטנים, בן 23, 24, 28 – לא אכפת לי אם שירת בצבא, לא שירת בצבא, אני שם את הסיפור הזה בצד, עסקינן בתקציב – למה לעזאזל שהוא יקבל מהמדינה מאות שקלים בכל חודש, ללא הגבלת שנים, על עצם הלימודים שלו בכולל? למה? הבת שלי, כשתלך לאוניברסיטה, תשלם 40,000 שקל שכר לימוד לתואר ראשון? תשלם. היא תקבל שקל בחודש מהמדינה? אולי אם היא עילוי יוצא דופן היא תקבל איזו מלגה מאיזו קרן פילנתרופית.
עכשיו, תסבירו לי. תעזבו, אתם לא תשמעו ממני שלימוד תורה זה לא חשוב. אני מאמין בלימוד תורה. אני רוצה שבמדינת ישראל יהיו דוקטורנטים לפיזיקה, שיהיו חוקרים מצטיינים במדעי כדור הארץ, שיהיו חוקרים בתחום הספרות ובתחום האומנות, ואני רוצה שיהיו גם תלמידי חכמים ענקיים, ובאמת אין לי שום בעיה שמדינת ישראל, כמו שהיא תומכת במנהיגות אקדמית במדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח, תתמוך גם בצמיחה של שכבה חדשה של תלמידי חכמים. אבל למה לעזאזל הבת שלי תשלם 40,000 שקל על תואר ראשון בגיל 22–26, תעבוד במלצרות כדי להחזיק את עצמה, ואבא לילדים, אבא לילדים, שכבר יושב בישיבה אחרי גיל 18, כי הוא לא הלך לצבא, למד כבר חמש שנים תורה, למה הוא מקבל הקצבה חודשית מהמדינה? ובאיזו חוצפה ועזות פנים, בשעה שלא העליתם גמלה אחת לישראלים מוחלשים, לא הרחבתם אף קצבה של הביטוח הלאומי, העליתם את התמיכה בתלמידי הכוללים ב-75%? נפלתם על הראש?
תעזבו אותי, את הילדים, את הטענה "ילד שווה ילד". גם סטודנט שווה לאברך בכולל. לא הבאתם פה בשורה אחת לצעירים במדינת ישראל – לא נקודת זכות במס הכנסה לאותם סטודנטים שעובדים, לא הורדה ב-100 שקל בשכר הלימוד – אבל להגדיל ב-75% את ההקצבות לאברכים, לזה יש לכם כספים קואליציוניים. למה לעזאזל שצעיר שבחר להביא ילדים ולהתחתן – לך, תפרנס אותם.
תעזבי, המענק לא יקרה, כי אנחנו לא ניתן לזה לקרות, בבג"ץ או ברחוב. תעזבי את המענק. תאמרו לי, באמת, אני חייב להבין, באיזה כרך של הגמרא, באיזו מסכת של המשנה, באיזה דף במדרש קראתם שאדם שהוא לא עילוי בתורה יכול להביא ילדים לעולם ולא לדאוג לפרנסתם.
מה, זו התפיסה של העולם המערבי? הרי זו יסודה של תורה: אם אין קמח – אין תורה.
טוב. גם אתה קראת? גם אתה קראת?
אתה תצטרך לתת לי כמה דקות נוספות. אני שב – אני לא אתבייש, מכיוון – – –
חבר הכנסת טייב, לא יעזור לך, מכיוון שאני עמדתי פה על הבמה לפני רגע ואמרתי: אני בעד תמיכה בתרבות יהודית חרדית, כמו שתומכים בתרבות חילונית ליברלית.
לא. לא. בניגוד – באמת, אני לא יודע מה זה – לבלופים שאתם מוכרים לכולם, בכל ממשלה תמכו במאות מיליוני שקלים בתרבות יהודית חרדית, וטוב שעושים את זה. יש אגף שלם במשרד החינוך שמטפל בזה. כשבנו את משרד התרבות, אתם, החרדים, התנגדתם להעביר את האגף לתרבות תורנית למשרד התרבות, כי רציתם לשמור עליו תחת שליטתכם, עם סגן השר במשרד החינוך. מה, אנחנו לא יודעים? מה, אנחנו לא קוראים את ספרי התקציב בשנים הקודמות? תפסיקו לקשקש.
אנחנו בעד לתמוך בתלמידי חכמים מצטיינים. אנחנו מוכנים שהישיבות תסמנה את ההנהגה העתידית של הציבור החרדי, כמו שהאוניברסיטאות מסמנות את המצטיינים בתחום האקדמי. מה בין זה לבין ההפקרות של לקחת אנשים שצריכים לצאת ולפרנס את משפחתם, כי אם הם לא עושים את זה, הם עוברים על לאו מפורש של ההלכה? ממתי המצאתם את ההמצאה הזאת, שכל אדם מבוגר, גם אם אין לו איזשהו יתרון גדול בתלמוד תורה, צריך לשבת ללמוד תורה ולקבל עוד 2,300 שקל בישיבה, כשחצי מהם מקופת הציבור? ואתם לא מבינים למה מתעורר הכעס? אתם לא מבינים למה הציבור החילוני לא מוכן יותר לקנות את הלוקשים האלה?
וזה לא רק הציבור החילוני. יש איזשהו בחור מסורתי או בחורה מסורתית שילכו לאקדמיה ולא יתעצבנו על זה שבחור בכולל מקבל צ'ק של 2,300 שקל, שחצי ממנו מקופת המדינה, במקום ללכת לעבוד? ולמה הבת שלי תלמד חצי יום ותעבוד חצי יום? הבחור בכולל לא יכול לעשות את זה? הרי אתם בעצמכם דאגתם לתקנת תמיכה לכוללים שמלמדים רק חצי יום כדי שבחצי השני יעבדו, אז למה לא כל האברכים כך? ואיך אין לכם בושה להעלות את זה ב-75% כשלא עשיתם שום דבר – לא בקצבת הילדים, לא בקצבת הישראלים עם המוגבלויות, לא בקצבת הסיעוד? אין לכם בושה?
אדוני היושב-ראש, אפשר לעבור סעיף-סעיף בתקציב ולהראות איך אין בו בשורה. אפשר לדבר, למשל, על איך אתם הולכים להשקיע מאות מיליוני שקלים במפעל הסיפוח הלאומני והמטורלל של סמוטריץ' וחבריו, שיסכן את העתיד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אין שר אחד בליכוד שלא יודע בתוך ליבו שבסופו של דבר, אם לא תהיה היפרדות מהפלסטינים, כזאת או אחרת, לא תהיה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. אתם נותנים לסמוטריץ' ולאורית סטרוק להשתולל, תוך הריסת המינהל האזרחי; מאות מיליוני שקלים לסיפוח דה פקטו שמדינת ישראל תשלם עליו עוד דורות, גם בכסף וגם בדם.
אפשר לדבר על איך השר לוין לא הביא שום בשורה במשרד המשפטים. אדוני שר הרווחה, אתה יודע שיש משפחות במדינת ישראל שמוגדרות עניות אבל לא יכולות לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים?
אני אומר לך למה, כי שר המשפטים עסוק בהפיכה המשטרית ולא בהגדלת התקציב של הסיוע המשפטי. אני יכול ללכת למשרד החקלאות ולומר: איזו בשורה הבאתם לחקלאי ישראל? הרי ש"ס, אכפת לה מהחקלאים. לש"ס אכפת מהחקלאים. יש אין-ספור מושבים בארץ שבהם ש"ס היא המפלגה המובילה בקלפי. איזו בשורה יש בתקציב של אבי דיכטר לחיזוק המושבים על גבול הצפון? בדרום הארץ? איזו בשורה הבאתם בחקלאות? איזו בשורה הבאתם בתעשייה? תקציב שאין בו דבר וחצי דבר מעבר להנצחת האינטרסים המגזריים שלכם.
התקציב הזה – ובזה אני מסיים, אדוני – הוא תוכנית העבודה של הממשלה שלכם. הוא האיגרת שאתם שולחים לאזרחי ישראל שמעידה על סולם הערכים המשותף שלכם ועל סדר-היום שלכם. כל קריאה הגונה של התקציב, אדוני השר כץ, תלמד שהממשלה שלכם היא ממשלה מנופחת, ממשלה מגזרית, ממשלה חסרת בושה, ממשלה שמסכנת את הקיום של החברה הישראלית כחברה מתקדמת, ממשלה שקוראת תיגר על ערכי היסוד של מדינת ישראל כפי שנוסחו במגילת העצמאות.
התפילה היחידה שצריך לשאת בערב אישורו של התקציב היא שמי ייתן והממשלה הזו תקצוב את ימיה במהירה. אנחנו נעשה הכול, עם מיליוני ישראלים ברחובות, כדי לשלוח לכם כמה שיותר מהר מכתב פיטורין – מכתב פיטורין בדין על המקום שהבאתם אליו את מדינת ישראל תוך ארבעה חודשים. תודה, אדוני השר.
6,100 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.