קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בפתח דיוני התקציב, בהצבעה שתהיה מחר. תקציב ושקרים – בואו נדבר קצת על מספרים, לא על דברים תיאורטיים. זוכרים מישהו ששמו השר איתמר בן גביר? זוכרים שפעם הוא היה מופיע בתקשורת ועונה על שאלות? זה אחד הדברים שהוא אמר: אני הבאתי 9 מיליארד דו-שנתי, 9 מיליארד בשנתיים. בהנחה שהתקציב הוא גלוי ולא סמוי, אין 9 מיליארד. אני אומר שוב: אין 9 מיליארד בתקציב למשרד לביטחון פנים כתקציב תוספתי, ומי שאומר שיש את זה פשוט אומר שקר. לא רק שאין 9 מיליארד, גם אין 5 מיליארד תוספת לתקציב המשרד לביטחון פנים, ביטחון לאומי. מה שיש הוא שר פוחז, פוחח ושקרן. מדוע אני אומר שקרן? כי הוא ממשיך להגיד שיש 9 מיליארד לשנתיים, אבל מה לעשות שספר התקציב פתוח. הדבר היחיד שלא נמצא בספר התקציב – וכתוב שהוא לא בתוכו – הוא אותה הקמה של אותו גוף משמר לאומי; גם זה שקר, כי הוא הוקם למעשה ביוני 2022, בתקופתם של ראש הממשלה נפתלי בנט ואחריו יאיר לפיד. אז נכון שצריך איזשהן תוספות, ואני מברך על כך שיש שם תוספות תקציביות; אין שם 9 מיליארד. אני חוזר ואומר: אין 9 מיליארד. ואני שמח לראות את הדברים האלה, אבל אנחנו לא שומעים דבר וחצי דבר. להיכן הלך הכסף?
אנחנו יודעים עכשיו שאנשי עוצמה יהודית יושבים עם בנימין נתניהו לפתור את הבעיות עם השר וסרלאוף, שהתקנא בכסף שקיבלה אורית סטרוק, 1.3 מיליארד שקלים. הוא רוצה את הכסף לעצמו, כי הוא המשיח של הנגב והגליל, הוא זה שהציב אותם, הוא הנציג האותנטי שלהם, הוא יציל אותם מהפשיעה. אבל מה עם הנתונים? מאז שהוא נכנס לתפקיד, הפשיעה עלתה וגאתה בחברה היהודית ובחברה הערבית, אז לא רק שמדובר על אדם שאין לו כישורים, סוכן כאוס מסוכן, מדובר גם בהסחת דעת. כלומר כרגע אני מניח שאיתמר בן גביר וחברי עוצמה יהודית, מי מהם, יושבים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו ומתקוטטים על 1.3 מיליארד של אורית סטרוק, אבל כנראה זו הסטת הדעת מ-9 המיליארד שאינם בתקציב של המשרד לביטחון לאומי.
יש גידול בתקציב המשרד לביטחון לאומי. אני אגיד לכם גם כמה הוא. כתוב בתקציב: 11%, אבל כשאני אומר 11% של גידול – אתם יודעים מה הייתה האינפלציה בשנה הקודמת ומה האינפלציה המתוכננת לשנה הזו? 11%. אין גידול בתקציב המשרד לביטחון לאומי; יש גידול שאמור להיות בתקציב, אותו תקציב מושחת של הסכמים קואליציוניים, שחלק ממנו כנראה הולך למשרד לביטחון פנים, אחד פסיק משהו, אבל כספים קואליציוניים כמו כספים קואליציוניים הם לא בבסיס התקציב.
דיברו על לגייס 5,000 שוטרים. מאיפה בדיוק? מאיזה תקציב? שלא לדבר על זה ששוטרים לא רוצים להתגייס, כי אחד הדברים שחושבים ויודעים – זה לא רק כסף. אני הראשון שחושב שצריך להעלות את שכר השוטרים, שעושים עבודה קשה ובלתי רגילה כל ימות השנה. אבל צריך גם להגיע לארגון שהיוקרה שלו גבוהה, ארגון שאינו נחבט כל שני וחמישי על ידי הממשלה, על ידי ראש ממשלה מושחת שיש לו כתב אישום פלילי על ראשו ועל ידי שר סוכן כאוס שפוגע בכל דבר שנמצא בתוך משטרת ישראל. ממה שאני שומע, הוא גם מראיין קצינים לעתיד לכל מיני תפקידים, לפחות כך פורסם, יחד עם אנשים שהיו יעדים של השב"כ באותן ישיבות פנימה, דבר שלא היה מעולם. השיחות לגבי קידום של קצינים בדרגות גבוהות נעשות תמיד בין השר לבין אותו מועמד בלי תוספת ועזרה של אנשים כאלה ואחרים, בוודאי לא אנשים כאלה.
אבל דיברנו על סודות ושקרים – אין פה סודות, התקציב פתוח. אז ברגע שאיתמר בן גביר יעלה בפעם הבאה לדוכן הכנסת, בואו תגלו לנו מה קרה לאותם 9 מיליארד שהתאדו, נעלמו, הועפו ואף אחד לא מדבר בהם. מדברים על אותם 1.3 מיליארד של אורית סטרוק.
נעבור לבדאי השני. הבדאי השני אפילו חמור יותר. הוא האיש שאמור להיות המומחה למספרים, שר האוצר. בפתח ישיבת הממשלה שבוע קודם שר האוצר עובר ככה עם חיוך זחוח על פניו, והוא נשאל שאלה לגבי הכספים הקואליציוניים. וזה מה שיש לו להגיד: הכול בסדר, ד"ש ל-53 מיליארד. אז גם שר האוצר, שאמור להבין במספרים – אולי הוא מבין במספרים, אבל הוא מבין אפילו יותר בשקרים, כי מעולם לא היו 53 מיליארד. מה שכן היה – ודרך אגב, אני אגלה סוד לשר האוצר, שלא רוצה לגלות אותו, אבל זה סוד גלוי: הסוד הוא שהתוכנית הממשלתית הרב-שנתית לחברה הערבית בסך 30 מיליארד שרירה וקיימת. לא רק שהיא שרירה וקיימת, היא מנוע כלכלי עתידי למדינת ישראל, ועשתה זאת ממשלה אחראית שלא אמרה ספינים על ראשו של הציבור. וכן, היא רצתה לגרום לאנשים, לבני החברה הערבית, להגיע לסיטואציה שבה יהיו מרכזי תעסוקה, יהיו מקומות עבודה, שלאנשים חסרי תעסוקה וצעירים חסרי מעש יהיו פינה ובית; כן, להדביק פערים של הרבה מאוד שנים שכל ממשלות ישראל לא טיפלו בהם כמו שצריך. כן, את זה עשתה הממשלה הקודמת.
אבל שר אוצר שעומד בפתח ישיבת הממשלה ואומר בפרצוף זחוח: ד"ש ל-53 מיליארד, זה אותו שר שמדבר – ואין לי שום בעיה עם תורה ומצוות ועם מי שמאמין – הוא כאילו אומר: אלוהים יעזור לכולנו עם התקציב. לא לא לא, מעשי הממשלה יעזרו. ריבונו של עולם מחליט מתי להתערב לא במצוות שר האוצר. הוא מחליט, אבל הבחירה היא שלנו.
והבחירה שעשתה הממשלה הרעה הזאת – מעולם לא הייתה ממשלה שבכזאת מהירות פירקה נכסים בלתי רגילים של מדינת ישראל, והיא עשתה את זה בארבעה וחצי חודשים, והיא עשתה את זה בצורה באמת בלתי רגילה. אפשר לכתוב על זה את ספר השיאים. המשפט שאומר שלבנות זה קשה ולהרוס זה קל נכתב על בנימין נתניהו ועל הממשלה הבאמת-מופרעת הזאת שנמצאת סביבו. עכשיו, יום לפני התקציב, הוא צריך לשבת עם עוצמה יהודית, כי יש את הוויכוח בין אורית סטרוק לבן גביר מי ייקח יותר ועל איזה בייס הם ילכו. וכולם מדברים בשם האומה, בשם העם. אך ורק פוליטיקה בתוך האירוע.
עכשיו, פוליטיקה היא מה שקובע סדרי עדיפויות למדינת ישראל. ככה צריך. אבל מפלגתיות היא אירוע אחר. סקטוריאליות היא הפוכה מממלכתיות, וזאת הממשלה הכי סקטוריאלית שהייתה. וכל אחד – כאילו אנחנו נמצאים בימי פומפיי האחרונים; ככה זה נראה, שאנחנו פה בכנסת האחרונה. עכשיו, בארבעת החודשים האחרונים, במה מתעסקים? במהפכה משטרית שרוצה לחרב את בסיס הקיום של כולנו? שעל מגילת העצמאות אפשר לשים סימן שאלה? אם היינו עכשיו שמים פה את מגילת העצמאות – האם אתה משוכנע שכולם היו חותמים עליה עוד פעם, אדוני היושב-ראש? אני ממש לא משוכנע. אני משוכנע שלא כולם.
אבל הבסיסים המרכזיים של מדינת ישראל – גם עליהם יש סימן שאלה. ואז, כשמדובר גם בהקשרים של כספים קואליציוניים ומדובר על החינוך החרדי, כאחד שלא מתמצא יותר מדי בחינוך אבל קצת למד, אני יודע שיש משמעות אדירה ללימודי ליבה, וכולם יודעים את זה. זה מאפשר לאנשים לצאת מעוני לשיפור הצרכים והחיים האישיים של כל אחד מהם. לזה מתנגדים? על זה עושים אידיאולוגיה? על זה אומר ראש ממשלה, זחוח כולו: אני אשמור על החרדים, על זכותו של ילד חרדי? מישהו חושב אחרת? אתה לוקח בעלות על העניין הזה? אתה, מכולם? אתה, כשהיית שר אוצר, עשית דברים חמורים וגרועים בצורה בלתי רגילה, בלי התחשבות בכלום. אתה?
אז אני אגיד כמה מילים לחבריי החרדים – גם זה, אני אומר "חרדים" ואז עושים מזה הכללה על כולם; לא כולם. יש הבדלים בין הרשתות השונות, זה לא אותו דבר. שום דבר לא אותו דבר ולא הכול מוכלל. אבל יש מוסדות שבהם המדינה נותנת רק 55% שיפוי – למוסדות הפטור לבנים, שבהם אין לימודי ליבה. כן, מותר למדינה להחליט שהיא משקיעה כסף, שהיא רוצה, שיש אחריות למדינה להכווין – את כולנו, דרך אגב, כמעט בכל תחום. זה לא תחום נקי. מדינה כן מתערבת, כי היא צריכה להסתכל בראייה כוללת לאיפה המדינה הולכת, כיצד היא צומחת, איך כולנו בסופו של דבר מגיעים ומקדמים את החברה בישראל עם השונות שלה. אז 55% מקבלים מוסדות הפטור, ועד 75% לאלה שכן מלמדים ליבה, מעט ליבה – זה למוכר שאינו רשמי – ולרשת של ש"ס, ושל יהדות התורה, שם יש מימון מלא. אומרים החרדים: לא הכול אותו דבר. אז בואו נפרק את זה. המדינה נותנת 55% ללימוד – ואין שם לימודי ליבה.
אז על זה אני אתווכח איתך, אבל לא פה, מעל הדוכן. כשאומרים לי 55% ליבה, אני אומר לך: 55% של פיקוח שיהיה. אין אפילו 1% פיקוח על זה. כל מה שקשור לפיקוח ובקרה – –
– – על הכספים האלה – אני אומר לך, גם אני יודע דבר או שניים – הפיקוח והבקרה על הכספים האלה – ולמה קואליציוני?
חברים, למה קואליציוני? מה היה לנו היום בערב? היום בערב, ההסכם – מהו?
לא על זה, אוקיי. אנחנו הרי לא בדיון בינינו. אני אומר לך שהתקציב הזה הוא תקציב מושחת, שפותח פתח לשחיתות.
אני אדבר על מפלגתך שלך. אם אתה פתחת, אני אמשיך.
מכובדי, כשדובר על הנושא של מה שהיה בקורונה בזמנו, על התלושים – – –
אני לא שט על התלושים, אני מנצל את הזכות שלי כחבר כנסת – –
– – להגיד למי ששומע שהמדינה הזו הולכת למקומות לא טובים; שמי שיש לו כוח פוליטי יכול לקחת כסף ציבורי כאילו זה לכולם, ואז אתה קורא מה אומרת חוות הדעת של משרד האוצר, שהוא ביקר את היעדרו של מבחן תעסוקה בעת קביעת הזכאות, וטען שהמנגנון הנוכחי לא מיטיב עם אוכלוסיות באי-ביטחון תזונתי, והקריטריונים שלו לא ממקדים את ההשקעה באוכלוסייה הנמצאת בעוני. מהנתונים על חלוקת כרטיסי המזון בבקרה שנעשתה בתקופת הקורונה עלה ששיעור משקי הבית שהיו זכאים לכרטיסים בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור משקי הבית שנמצאים באי-ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסייה זו. הסיפור הוא סיפור של קריטריונים. כשאתה קובע קריטריונים, אתה מקבל תוצאה בהתאם לקריטריונים ששמת במשוואה. עכשיו, אני לא נגד שיהיו כרטיסי מזון לאנשים, אבל למה ככה? אין משרד העבודה והרווחה במדינת ישראל? זה עסק פרטי של מפלגה פוליטית?
אז כן, התקציב הזה נהיה עסק פרטי של מפלגות פוליטיות. וכשדיברו בגנות אותה תוכנית חומש לחברה הערבית – מדברים כל הזמן בגנות "כסף למנסור עבאס לטרור", ככה אמרתם פה מעל הדוכן בלי בושה. שקרנים. ועכשיו שר אוצר אומר עוד פעם, והוא אמור להבין במספרים: 53 מיליארד. מי שאומר דבר שקר והוא לא יודע את העובדות, יכול להגיד: טעיתי; מי שחוזר על השקר כשהוא יודע שזה שקר, הוא פשוט שקרן. ואני לא רוצה להעליב הורים. אני לא מדבר על הורים אחר כך, את זה עשה סמוטריץ' על ראש הממשלה. אבל זה האירוע של התקציב – בסוף הלטיפונדיות הפוליטיות מועברות פה מצד לצד ומיד ליד, ואיפה הראייה הכוללת? איפה מדינת ישראל? איפה העתיד של כולנו? הוא נגמר באף של השר הנוגע בדבר? שם זה נגמר? אז כן, התשובה היא כן. בממשלה הזאת זה נגמר באף. ככה זה נגמר בתלושי המזון של דרעי, וככה זה קורה גם עם יתר הדברים – אם זה המימון של מוסדות הפטור. אני אומר לכם שהבקרה על מוסדות הפטור היא נמוכה עד בלתי קיימת, ואני אומר לך את זה עוד מהעבר, מתפקידים קודמים שהייתי בהם, לא בהקשרים האלה, לא בהקשרים של תקציב – מי עושה פיקוח ובקרה, כמה אנשים, כמה, למה, מי.
ואז כותבת הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג: הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר או שאינם מלמדים ליבה כלל לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים. לדבריה, בשלב מאוחר יותר תוכנית הממשלה צפויה להפחית את פוטנציאל ההשתכרות וכו' וכו'. גם הכלכלן הראשי של פורום קהלת אמר את דברו בהקשר הזה – פורום קהלת, ששמו מסתובב בבית הזה יותר מדי, בהרבה מדי מקומות, עם פחות מדי מקצועיות, אבל את זה הוא אמר, לא אני אמרתי. אומר את זה גם ראש אגף התקציבים באוצר: הגדלת תקציב מוסדות חינוך חרדיים שאינם רשמיים צפויה להביא לגידול מתמיד במספר הבוגרים חסרי המיומנות הנדרשת להשתלבות בשוק התעסוקה ומיצוי כושר ההשתכרות.
עכשיו, לא אני אומר את זה, אומרים את זה בעלי מקצוע, שאתם הרבה פעמים הולכים מאחורי גבם. הרי כל דיוני התקציב האלה, מי ישב בהם אם לא אנשי האוצר? אז כשמתאים מקשיבים לדרג המקצועי, וכשלא מתאים – מזיזים הצידה. כי אנחנו יודעים, אנחנו חכמים, התורה ירדה מהשמיים. מה שאתם עושים פה הוא לא תורה, הוא גנבה.
שנים רבות התעסקתי במאבק בשחיתות. שחיתות קיימת גם כשהיא חוקית. גם כשמחר יצביעו חברי הכנסת ויגידו: זה הרוב, הרוב נתן לנו, אנחנו 64 ח"כים הצבענו, זה עדיין לא אומר שהדבר הזה ראוי. ובמקום שבו ערכים ונורמות נרמסים וכל אחד "אכל ושתו כי מחר נמות" – זאת ההתנהלות בערך – אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מקבלים תקציב גרוע, ויותר מזה – תקציב מזיק, כי הוא תקציב סקטוריאלי.
עכשיו, כספים קואליציוניים היו בעבר. זה דבר שקיים באותו משטר קואליציוני שכולנו בתוכו. מעולם לא היו כספים קואליציוניים בהיקפים כאלה, בסכומים כאלה ולמטרות לא ברורות וכלליות כמו שהן כרגע. הדבר הזה מאיים על כולנו, כי במקביל לתהליך הזה יש את המהפכה המשטרית, שהיעד המרכזי שלה או של חלק ממנה הוא שומרי הסף, ואסור להתעלם מהדבר הזה. אותם אלה שצריכים להתריע מחר בבוקר על ההתנהלות הלא-ראויה של מי מאיתנו – לא רק שרים, גם האנשים שנמצאים בתוך המערכות האלה פנימה – האנשים האלה, איך יהיה להם העוז כאשר הם יודעים שהחרב מתהפכת מעל ראשם? אנחנו ממנים את האנשים שישמרו עלינו גם מיצר הרע שקיים בכולנו. אבל לא, הם האנשים שאנחנו מעמידים על עמוד הקלון – את היועצים המשפטיים, את החשבים. אלה עושים את הבעיה? הפוליטיקה הזולה והנמוכה עושה את הבעיה.
אז כשאנחנו מדברים על התקציב שהיה פה, בואו נראה מה הכוונות מאחורי התקציב. הרי תקציב צריך לייצר איזושהי מציאות שרוצים להגיע אליה. השר סמוטריץ' הוא גם שר במשרד הביטחון, עם אג'נדה מאוד ברורה, ואני אומר את זה בפעם המי יודע כמה. לכו תקראו אתם, חברי הקואליציה, שקוראים לעצמם נאורים ופתוחים, שאוהבים צלם אנוש, לכו תקראו את תוכנית ההכרעה שכתב עליה סמוטריץ' – הוא כתב, לא אני כתבתי – שפורסמה כבר ב-2017. היא תוכנית סדורה להפוך אפרטהייד מסודר בשטחי יהודה ושומרון. לכו תקראו. כשאתם שמים אותו על הברז ועל הצומת הזה, ו-1.3 מיליארד שקלים לאורית סטרוק – שעכשיו רבים איתה שם לאיפה ילך הכסף הזה, אם הוא יישאר אצל אורית סטרוק או שימצאו פטנט חדש, גם כן מהתקציבים העתידיים של מדינת ישראל, מהכסף שלנו, מהכיס שלנו – אחרי שאתם רואים את זה, תראו את האג'נדה, תראו מה הסתתר מאחוריה, והכול מתחבר; גם אם לא הכול מחובר, בסוף הכול מתחבר. לכן, כשאתה רואה את סדרי העדיפויות האלה ואתה רואה מה הממשלה הזאת עשתה מיום הקמתה – מיום הקמתה שום דבר שקשור לרווחת אזרחי מדינת ישראל לא קרה.
בדקות הקרובות שנשארו לי עד שאני אסיים, אני רוצה לדבר על הפשיעה במדינת ישראל ועל הפשיעה בחברה הערבית. אני אומר לכם במפגיע, אין תוספת 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון פנים. נקודה. אבל לפני שמדברים על כסף צריך לדבר על קשב, על אכפתיות, על מקצועיות ועל מחוברות למציאות. לקח ראש הממשלה ומינה את האיש הכי פחות מתאים – זה שהוא לא היה מוכן להצטלם איתו ושהיום הוא לא נותן לו להיכנס לקבינט המדיני-ביטחוני או לדיונים רגישים שהוא נמצא בהם. שם אותו במשרד הכי רגיש בהקשרים רבים, גם במערכת היחסים שבין יהודים לערבים במדינת ישראל, אותו הוא שם שם לטפל בפשיעה. שום דבר לא השתנה במערכות המדינה מאז שהוקמה הממשלה הזאת למעט דבר אחד: הממשלה הזאת קמה, ואיתמר בן גביר עומד בראשה, וראש הממשלה נתניהו הוא ראש הממשלה.
מה שקרה בפועל זה שאנחנו היום – מתחילת השנה 80 נרצחים בחברה הערבית. ראש הממשלה – מילה, לא פצה פה ולא צפצף. נשיא המדינה דיבר לפני שבועיים, שלושה שבועות, ואמר לממשלה: תשבו עד שיצא עשן לבן, תשבו, תתדיינו. שום דבר לא קרה. ראש הממשלה מדבר עם בן גביר על הכסף של אורית סטרוק, אולי, או על משהו אחר. הוא לא מינה את עצמו לראש צוות שרים – דבר שעשה גם נפתלי בנט כראש ממשלה וגם יאיר לפיד כראש ממשלה; אין צוות שרים שעוסק בנושא המאבק והפשיעה באלימות בחברה הערבית – דבר שהיה בממשלה הקודמת; הוא לא מינה פרויקטור ממשלתי לעסוק בזה – דבר שאני עשיתי; הוא לא מינה במקומי אף אחד; חלק מדברי החקיקה שהיו מוכנים לא עברו, ובפופוליזם כזה או אחר לא עשו דין רציפות, המציאו דבר חדש, פחות טוב; חלק מהחוקים עדיין מחכים ולא הגיעו, כולל חוק האיירסופט, שמוכן לקריאה – הוא עבר דין רציפות, עדיין לא הגיע למליאה; חוק חברות השמירה, שאמור לעשות תספורת בשמירה הכפויה, עדיין לא עבר. מה שכן, יש תמונה של בן גביר מסתובב ואומר: הוא יטפל. עם מי הוא יטפל? עם מה הוא יטפל? מי מדבר איתו? עם מי הוא מדבר? בטיקטוק הוא מדבר.
אבל יש שלב מסוים שלדיבורים יש סוף. 80 נרצחים בחברה הערבית, ואין דיון אחד בממשלה. אין דיון אחד בממשלה. עם מי לא דיברתי? עם חברי כנסת מהקואליציה, עם יושבי-ראש ועדות כאלה ואחרות שיראו את העניין. שום דבר לא זז, שום דבר לא קרה, והאחריות היא על ראשו של ראש הממשלה. הוא ראש הממשלה. אני דיברתי עם חלק מראשי המפלגות. זה לא אירוע פוליטי. שמתם איש לא מתאים, סוכן כאוס, עבריין לשעבר, כשר לביטחון לאומי, והשמיים לא נפלו. השמיים לא נפלו, כי כשאתה מסתכל לשמיים אתה לא רואה שום דבר חוץ מעננים שחורים – עננים שחורים כשאתה רואה את הסופה מגיעה.
זאת ההזדמנות להגיד עוד פעם לממשלה ולראש הממשלה, גם אם עבר זמן וגם אם היא כישלון אדיר בכל דבר: בחיי אדם תיקחו אחריות. תיקחו אחריות. 80 נרצחים לעומת 28 בשנה הקודמת. 28 בשנה הקודמת זה היה מספר גבוה, אבל בשנה הקודמת זו הפעם הראשונה שהייתה ירידה של 16% במספר נרצחים משנת 2022-2021. משנת 2014 יש עלייה מתמדת – פעם ראשונה שהייתה ירידה. אנחנו בנסיקה – פי שלושה, פי שלושה נרצחים בחברה הערבית, ויש גם קפיצה בחברה היהודית. מתי תתעוררו? מתי? מתי תקומו ותגידו: עד כאן?
אז אמרתי, אני מבין שאת התקלה הזאת שקוראים לה איתמר בן גביר אי-אפשר להזיז מהממשלה כי אין קואליציה. אוקיי, אז תקים צוות שרים, תמנה את עצמך לראש צוות השרים, תמנה פרויקטור – שלא ניזון מכוחו, ניזון מכוחך, של ראש הממשלה. האמינו לי, אני מוכן לכל אחד כזה. אשב איתו, אעשה את הכול ואעזור לו שיצליח. זה לטובת כולנו. אתם פשוט עושים דבר נורא למדינת ישראל. מה יגידו האנשים? אתם יודעים מה הם אומרים בחברה הערבית? אומרים: עושים את זה בכוונה. וכשאתה בא להגיד: זה לא נכון – ואני יודע שזה לא נכון – אומרים: אבל תראה מה התוצאות, לא עושים כלום. אז מה תגיד על זה? מה יגיד על זה אבו יאיר? מה יגיד על זה אבו יאיר?
אני אומר לכם שהעניין הזה הוא פשוט דבר נורא. אני אומר לכל מי ששומע, בקואליציה בעיקר: תיקחו אחריות על האירוע הזה. אלו חיי אדם, ולא אכפת לכם מחיי אדם. אין מילה אחרת לומר על הדרך הקלוקלת שבה אתם מתנהלים. אבל מה, בא אדון איתמר בן גביר ומנפנף: הבאתי 9 מיליארד. אני אומר לכם – שקר. אין 9 מיליארד בתקציב. מי שאומר אחרת, שיראה לי שיש שם 9 מיליארד. אז מה, גם על שקרים אתם תגידו "כן, כן" עם הראש?
אז יש ראש ממשלה שלא אכפת לו ולא מתפקד, ממשלה באמת מופרעת ומטורללת, שר לא כשיר לתפקידו, שר אוצר שלא יודע מה הוא עושה, הוא חושב שחסדי שמיים יפטרו אותנו מהבעיות בתקציב. חסדי שמיים לא נועדו לזה – לדברים אחרים – ואחרי כל הדבר אתם אומרים: אנחנו ממשלת ימין על מלא? אתם טירוף על מלא, טרלול על מלא, חוסר מקצועיות על מלא, זה מה שאתם. 9 מיליארד אין בתקציב המשרד לביטחון הפנים, אין שם שום דבר. יש הבל, רעות רוח, טמטום, חוסר יכולת עבודה, נזק מתמשך למדינת ישראל, והגיע הזמן שראש הממשלה יתעורר, ייקח אותו או ישים אותו בצד וימנה בן אדם במקומו, או ישים מישהו שיעשה את העבודה עבור ראש הממשלה. ככה אי-אפשר להמשיך. תודה רבה.
3,065 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.