קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יש לי בקשה והערה. הבקשה היא אולי לא ריאלית, אבל יש עכשיו גביע המדינה. אתם יודעים שזה גמור. בואו נסיים את זה מהר ועוד נספיק לראות את זה בזמן אמיתי.
עכשיו יש לי גם הערה – הערה בעי"ן ובאל"ף. יש תקציב, ולפני שנה הסבירו לנו שכשאין תקציב המדינה מתפוררת, הכלכלה מתרסקת, חייבים להביא יציבות, חייבים להביא ביטחון, חייבים להביא תקציב. ובכן, כשהביאו תקציב לפני שנה, היו מצהלות, רקדו הורה, רקדו ולס, רקדו הכול – ריקודים, מצהלות, תשבחות.
תוכניות מיוחדות. תקציב טוב, כן? מחירי הדיור עלו ב-20% בשנה אחת – זה בסדר; מחירי התחבורה הרקיעו שחקים – זה בסדר. הכול עלה.
ו-53 מיליארד שקל הובטחו ככספים קואליציוניים, עם שם אחר, למנסור עבאס ולאחים המוסלמים, ללא פיקוח. תקציב טוב, ברור.
ולכן, יש לי שאלה: מה קרה? יש תקציב, ואני שומע דממה או בכי ונהי, אבל מה שנאמר אז לגבי היציבות הכלכלית, הפוליטית, זה הכול נכון – –
– – זה נכון לגמרי לגבי התקציב הזה, הקואליציה הזאת, הממשלה הזאת. יש תקציב, ואנחנו מעבירים היום תקציב אחראי, תקציב מצוין – –
– – תקציב שישרת נאמנה את כל אזרחי ישראל ויביא לשיפור רמת החיים – –
אני כמובן שמעתי לאחרונה מחברי האופוזיציה שלא נצליח להעביר תקציב, ולא בפעם הראשונה התחזיות שלכם נתבדו.
יש תקציב. תכף נדבר מי שילם ומה שילם.
– – בחינוך, בתחבורה ובמאבק ביוקר המחיה.
המהפכה הראשונה – במשילות ובביטחון האישי.
אנחנו מקצים סכומי עתק להקמת המשמר הלאומי, לתוספת שוטרים – –
– – להקמת תחנות משטרה חדשות ולאמצעים חדשים למאבק בפשיעה.
גם אם זה ייקח קצת זמן, אנחנו נשיב את הביטחון האישי לכל אזרחי ישראל, ואנחנו ניאבק בנחישות ובאמצעים חדשים באלימות הגואה בחברה הערבית. אני שומע את הנציגים הערבים, אני שומע את הציבור הערבי. הם רוצים את זה, זה מגיע להם, ואנחנו נקצה את כל האמצעים כדי לתת להם את מה שמגיע להם.
המהפכה השנייה – בביטחון המדינה. אנחנו מגדילים ב-4 מיליארד שקלים את התקציב של משרד הביטחון, מה שדרוש לצה"ל. אני מנוע מלדבר באופן מפורט על הזרועות האחרות. גם שם אנחנו עובדים כדי שנבטיח שנוכל לאויבינו גם בזירות קרובות וגם בזירות רחוקות. אנחנו מציידים את צה"ל, השב"כ והמוסד בכלים הנדרשים להתעצמות ביטחונית כשלנגד עינינו האתגר המרכזי – איראן ושלוחות הטרור שלה באזורנו.
המהפכה השלישית – בחינוך. אנחנו מוסיפים כמעט 10 מיליארד שקלים השנה לחינוך. אף אחד לא שומע על זה. בערוצי התבהלה והנהי והבכי לא תשמעו על זה, אבל עכשיו שמעתם את זה, ואגב, תהיה עוד תוספת בשנה לאחר מכן. אנחנו משיקים את התוכנית לחינוך חינם בגילי אפס עד שלוש. הבטחנו וקיימנו. אנחנו נעניק – – –
אנחנו נעניק כמעט 1,000 שקלים לילד ממשפחה שבה שני ההורים עובדים – – –
אנחנו נשקיע מיליארדים נוספים במעונות יום בפיקוח כדי לתת חינוך חינם לכל ילדי ישראל.
בחוק ממדים ללימודים העלינו את המימון מ-75% ל-100%. למה אתם לא העליתם מ-75% ל-100%? כי היו לכם שותפים שלהם נתתם כספים קואליציוניים, רק לא קראתם להם קואליציוניים, ונתתם להם גם התחייבות קואליציונית – –
– – שלא תעשו את זה. אנחנו עשינו את זה. אלו בשורות אדירות.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
גם בחינוך – ואמרתי שנוסיף לכמעט 9.6 מיליארד השנה עוד 5 מיליארד בשנה הבאה, גם לחינוך חינם, גם להשכלה גבוהה וגם לחינוך מיוחד.
המהפכה הרביעית שלנו – בתשתיות ובתחבורה. בהמשך להפכה האדירה שכבר חוללנו ברחבי ישראל בעשור האחרון, אנחנו ממשיכים במלוא התנופה להשקיע באופן מסיבי בתשתיות. נסלול עוד כבישים ומסילות, נבנה מחלפים, נחצוב מנהרות, נציב גשרים. מעל הכול, אנחנו משלימים את פרויקט המטרו, שהוא כל כך חשוב, כל כך חשוב.
הרכבת התת-קרקעית והרכבת הקלה – – –
שכחתי להגיד שבזמן שלכם פתחתם את מנהרות מוצא.
אתם עשיתם את הכול, הצטלמתם שם. תגידו, על מי אתם עובדים? אנחנו הבאנו את מהפכת התשתיות למדינת ישראל – –
– – ואנחנו ממשיכים במהפכה הזאת.
אנחנו משנים את פני המדינה באמצעות – הינה עוד דבר. תקשיבו, תרשמו. אני קראתי לזה "פרויקט רכבת קליע". זה לא מדויק – אמרו לי שרכבת קליע זה 350 קמ"ש; לא, זה יהיה 250 קמ"ש. למה? כי אם נעשה 350 קמ"ש, עד שנבלום, עד שנעצור, נגיע לאיזמיר או לאנקרה, אז אין ברירה, 250 קמ"ש.
זו תהיה רכבת מהירה, חוצת ישראל, מקריית שמונה ועד אילת, שתחבר את כל קצות הארץ ותקרב את הפריפריה הרחוקה למרכז. ואני אומר לכם – ושוב, תזכרו את הדברים האלה, תרשמו אותם, תוכלו לנגן אותם. הם לא יעשו את זה, כמובן – – –
אבל תשמעו, בעוד כמה שנים, כשאזרחי ישראל ייסעו ברכבות שעוברות קילומטרים מתחת לאדמה ורכבות שדוהרות במהירות של מאות קמ"ש, כולם ישאלו שאלה אחת: איך לא עשינו את זה קודם? ואנחנו אלה שעושים את זה.
המהפכה החמישית – מאבק עיקש ביוקר המחיה.
אנחנו מעבירים תקציב מוטה צמיחה, שומרים על מסגרת התקציב כדי להיאבק באינפלציה וביוקר המחיה. אנחנו מקדמים חוק הסדרים שיאפשר להאיץ מיזמים של תשתיות לאומיות, להסיר חסמים בתחומי הדיור והיבוא, להפחית חסמי רגולציה וביורוקרטיה, לקדם תחרות בשוק ההון ובענף הבנקאות – –
שר האוצר, ראיתי היום דיווחים על הרווחים הלא-קטנים – עיני לא צרה בבנקים שמרוויחים, אבל כשהם מרוויחים עשרות מיליארדים בשנה – –
– – יש לנו הרבה מה לעשות גם שם. אנחנו הולכים להיאבק בהון השחור כמחולל מרכזי של הפשיעה המאורגנת.
אנחנו מבצעים רפורמה בתחום הפטם כדי להוריד את מחירי העופות. אנחנו מורידים את מחירי הבשר הקפוא תוך התאמתו לסטנדרט האירופי. אנחנו מקילים על עסקים קטנים, בין היתר באמצעות דיגיטציה של שירותים ממשלתיים. אנחנו מקדמים את הוזלת ביטוחי הבריאות בעשרות אחוזים ועוד כהנה וכהנה. ואגב, אם הזכרתי את הבריאות, אז בתחום הבריאות אנחנו מוסיפים השנה מיליארד שקל ובשנה הבאה עוד 6 מיליארד ש"ח, לבריאות. לבריאות באמת.
חברי הכנסת, כל הדברים הללו – שהתקשורת כמובן מכסה ותכסה כל מילה שלי כאן – – –
כל הזמן יש לכם את הדוברות שלכם, יש לכם את ערוצי התבהלה והדיכאון שלכם. לנו יש את הבמה הזאת, ואנחנו משתמשים בה.
חבר הכנסת להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה.
אין שאלה. מה, הערוצים לא מפארים את הליכוד וממשלות הימין? איך אני מעז לומר שרוב הערוצים מגויסים נגדנו? איך אפשר להגיד? סליחה, תכף אני אגיד אוי, אוי, אוי.
יש לכם ערוצים פרטיים שלכם, דוברי תעמולה שלכם.
תפסיקו להתבכיין. יש לכם קצת תחרות – – –
קשה, קשה, תחרות. אתם רוצים מונופול של דעות ומשטרת מחשבות. זה נגמר. אין לכם וגם לא יהיה לכם.
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
כל הדברים הללו שאני תיארתי עכשיו מצטרפים למה שכבר הספקנו לעשות בפחות מחמישה חודשים.
(חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.)
אני רוצה שתדעו שקרה כאן דבר חסר תקדים – היא דיברה מול אולם מלא, לשם שינוי. כל הכבוד לה.
כל הדברים הללו מצטרפים למה שכבר הספקנו לעשות בפחות מחמישה חודשים. שיעור האבטלה ממשיך לרדת ועומד על 3.1%; דירוג האשראי של ישראל נשאר ברמתו הגבוהה, בניגוד להפחדות שלכם באופוזיציה.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
ביטלנו עשרות מכסים על מוצרי צריכה; העלינו את שכר החיילים; הבאנו הטבות מיוחדות למשרתים במילואים; שימו לב, הכנסנו לארץ רשת שיווק בין-לאומית ראשונה, שתגביר את התחרות ותוריד – – –
הוספנו נקודות זיכוי ממס; חתמנו על עסקת חבילה חדשה עם ההסתדרות; הסרנו רגולציה על יבוא מזון, פירות, עופות ובשר; חוללנו גם רפורמה במחירי התחבורה הציבורית, שכוללת נסיעה חינם לחיילים משוחררים ולאזרחים ותיקים והנחות לבעלי מוגבלויות, לבני 18 עד 26, כולל 50% הנחה לתושבי הפריפריה – תודה רבה לך, שרת התחבורה – וידנו עוד נטויה.
אני רוצה להתייחס לשני דברים שאני שומע מהאופוזיציה. אמרתי, לכם יש – – –
אני שמח לשמוע שהתחלתם משהו טוב. אם כך, אני שמח, שמח. יופי.
חבל שלא השלמתם את זה. כנראה שהציבור הישראלי החליט שאתם לא אלה שצריכים להשלים את זה.
עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו. אני שומע לא את הדברים האלה, אני שומע שני דברים שעולים מכם, ואני רוצה להשיב להם. 1. אתם מדברים על 12 מיליארד תקציבים קואליציוניים.
מה זה חשוב איך אתם קוראים לזה? כשאתם הלכתם והבטחתם למנסור עבאס ולמפלגה של האחים המוסלמים 53 מיליארד שקלים – –
– – זה היה כספים קואליציוניים? באבואה זה היה כספים קואליציוניים, הרי נתתם את זה בלי פיקוח – –
– – בלי פיקוח, למפלגה שלו, לאנשים שלו. הוא לא הספיק לקבל, אבל הבטחתם.
לזה קוראים כספיים קואליציוניים, אז אל תטיפו לנו מוסר.
וכשאתם באתם שבוע אחר שבוע, כשכבר הבנתם שהממשלה שלכם, הכושלת, מתפרקת, והלכתם והצעתם כל שבוע לחבר הכנסת הזה מאות מיליארדים, ולחברת הכנסת הזאת מאות מיליארדים – –
– – ולחבר הכנסת הזה מאות מיליארדים, זה לא כספים קואליציוניים? תפסיקו עם השקר הזה. אתם אלופי הכספים הקואליציוניים. זה – 1.
ועכשיו אני רוצה, ברשותכם, להתייחס לטענות שלכם לגבי אחינו ואחיותינו בציבור החרדי. אני רוצה להתחיל במה שכוון כלפיי. אני שמעתי – פה פתאום הם כן מראים אותי, מראים אותנו, את ההתחייבויות שאני אמרתי ואת השיקולים שאני נתתי, הן כשר אוצר והן כראש ממשלה, כדי לקצץ בקצבאות הילדים, דבר שהיה קשה מאין כמוהו. הטענה שלי הייתה שהדבר הזה יעודד את כניסת הציבור החרדי, ולא רק החרדי – גם אחינו ואחיותינו בציבור של ערביי ישראל – לשוק העבודה. אכן, הדבר הזה קרה.
אני רוצה להגיד לכם יותר מזה. אני רוצה שתבינו מה היה גודל הקיצוץ, משום שהקיצוץ נעשה כשהייתי שר האוצר, והשיעור של ההוצאות שלנו מהתל"ג על קצבאות ילדים, שעלה מאוד דווקא בממשלות של השמאל – – –
תשמע טוב את ההיסטוריה ותכף תבין למה אני מכוון, כי אני אוהב לדון במספרים. ובכן, אנחנו הוצאנו אז 1.5% מהתוצר על קצבאות ילדים. היום זה ירד ל-0.3%, בעיקר בגלל שני קיצוצים ענקיים שעשיתי, אחד כשר אוצר ואחר כך כראש ממשלה. אבל אני רוצה שתבינו מה זה. זה היה קשה מאין כמוהו, ואני לא מקל בזה.
לא, אני אומר דבר אחד. קודם כול, צריך להבין, זה הביא אכן לכניסה מסיבית של הציבורים, גם הציבור החרדי, קודם כול הנשים החרדיות, שנכנסו לשוק העבודה והן כרגע בממוצע הארצי – אגב, אנחנו עולים כרגע על הממוצע של ה-OECD בשוק העבודה – וגם עלייה יותר מתונה, עדיין לא שלמה, בציבור של הגברים החרדים. כמובן, אני רוצה להגיד כמה כסף היינו צריכים לשלם היום, כמה היינו מוציאים היום אלמלא הקיצוץ הזה של למעלה מ-1% מהתוצר על קצבאות הילדים הללו. זה היה 20 מיליארד שקל – זה המחיר. זה 1% מהתוצר. עכשיו אני רוצה להגיד לכם כמה מזה, באמת במאמץ קשה מאוד, הציבור החרדי נאלץ לספוג – קיבל כ-40% מזה. זאת אומרת שהוא שילם ב-8 מיליארד שקלים באובדן תקציבים לטובת הקיצוץ הזה.
עכשיו מה שאנחנו עשינו. אנחנו נתנו לסייע בהשוואת תנאים שהתחייבנו אליה; ממשלות ישראל התחייבו, הייתה ועדת שושני שהתחייבה, היו ועדות אחרות. עם כל הכבוד, אנחנו מוציאים את הקצבה כדי לעודד כניסה לשוק העבודה בכל הציבורים, אבל אנחנו לא באים להתאכזר לילדים או לסייעות או למורים. אז אנחנו הוספנו סוף-סוף את מה שהצטבר כפיגור על פיגור על פיגור, והוספנו 3.5 מיליארד שקלים. זה פחות מחצי ממה שהציבור החרדי איבד בקצבאות הילדים. והינה, אתם אומרים, באים להגיד לי: איך אתה הולך נגד הרעיונות שלך? אני לא הולך נגדם. אני בעד כניסה לשוק העבודה. אני לא מצטער על הצעדים שהיו קשים שעשינו, ואני גם גאה בזה שאנחנו משווים תנאים, כי ילד חרדי הוא כמו ילד דתי, הוא כמו ילד מסורתי, הוא כמו ילד חילוני והוא כמו ילד ערבי. מגיע לו אותם דברים.
ועכשיו יש לי בקשה אליכם, חבריי ראשי מפלגות האופוזיציה וגם חברי וחברות האופוזיציה. אני שומע ואתם שומעים את הביטויים הללו, מוצצי דם – אני לא רוצה לחזור על זה, דברים שקשה – הקריקטורות האלה, וחלק מכם חוזרים על הדברים האלה. באמת, אי-אפשר לקבל את הדברים האלה.
ואני מבקש מכם, חדלו מההסתה הפרועה הזאת. חדלו, ואל תצדיקו את זה. אל תצדיקו את זה.
תתביישו אם תמשיכו בזה. זו בושה. שנו את זה. אנחנו פועלים באחריות – – –
למה אתה חושב שאני לא מדבר על זה? מדבר על זה וגם אומר את זה – –
– – אני אומר לך, אבל דבר אחד אני לא עושה – אני לא אקרא לאנשים שהם חלק מעמנו, אני לא אסית נגדם, ואני לא אשתמש בביטויים האלה מהתקופות האפלות ביותר בתולדות עמנו.
אתם רוצים שאני אתן לכם את ההקבלות? אתם רוצים שאני אגיד לכם מוצצי דם? מגישה בטלוויזיה ומוצצי דם מהתקופה שלא הייתה טלוויזיה – זה מה שאתם רוצים? ומאיזו מדינה? מה קורה לכם?
אתם אלופי ההסתה והפילוג. אתם כל הזמן מאשימים אותנו בהסתה ובפילוג. אתם מפלגים. אתם מסיתים. אתם אומרים לאנשים: אל תשקיעו בישראל. אתם אומרים לאנשים: אין עתיד למדינת ישראל.
אתם כל הזמן, כל הזמן, אלופי הבכי, הנהי, הדיכוי. אנחנו אלופי התקווה. ואני מבקש בהזדמנות הזאת להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצוותו ולאנשי משרד האוצר. תודה לך, בצלאל, ותודה לכם. אני רוצה להודות לראשי סיעות הקואליציה, לחברינו ולשותפינו – לאריה דרעי, למשה גפני, לרב גולדקנופ, לאיתמר בן גביר, לאבי מעוז. אני מבקש להודות לשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם. דודי, נכנסת בסערה והבאת רגיעה. דודי, תודה רבה לך; לשר המשפטים יריב לוין, שגם ליווה הרבה מהפעולות שהביאו לערב הזה; ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ – ענק. ענק. תודה רבה.
ואני מבקש גם להודות למנכ"ל משרדי יוסי שלי, שגם הוא עזר מאוד, ולכל חברות וחברי הכנסת המסורים בקואליציה הלאומית שלנו. קיבלנו מנדט ברור מאזרחי ישראל לפעול בשמם ולמענם, וכך נעשה בארבע השנים הקרובות. בעזרת השם נעשה, בעזרת השם נצליח. תודה רבה לכם.
2,113 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.