קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש את ההחלטות של ועדת העבודה והרווחה בקשר לחוק התקציב, אבל לפני זה אני חייב להתייחס למלחמת האזרחים שזוממים כמה תועמלנים וקרנות חיצוניות ליצור בתוך החברה הישראלית. בעיניי זאת סכנה לא פחות חמורה מהטילים שבאים אלינו מעזה, מהפיגועים ביהודה ושומרון ומהמזימות של איראן. כי לא האויב החיצוני יכריע את מדינת היהודים; מה שעלול לסכן את מדינת היהודים זה היהודים עצמם, בתוך המדינה.
אני רוצה להתחיל במשהו אישי, וסליחה שאני אומר משהו אישי. אתמול קיבלתי תמונה שמישהו העלה בטוויטר שבה רואים במלחמת ששת הימים, בזמן שהצנחנים ירדו אל הכותל המערבי, אזרח עם חולצה לבנה. והוא שואל: מיהו האזרח עם החולצה הלבנה עם הנשק והקסדה? ואחרי זה הוא עונה: זה הרב מנשה אייכלר ז"ל, אביו של חבר הכנסת ישראל אייכלר. את התמונה הזאת אני ראיתי כבר לפני 50 שנה, זה פורסם באלבום של משרד הביטחון בשעתו. זאת הייתה הפתעה בשבילנו. אבל אבא שלי היה גם במלחמת השחרור, גם בששת הימים, גם ביום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה, כמתנדב שעסק בפינוי פצועים וחללים. הוא היה מומחה מיוחד בעניין הזה, ועבד במסירות נפש.
אבא שלי סיפר לי, ולכן אני מספר את הסיפור הזה, שבשנת 1948, חוץ מזה שהיה שותף בניסיון הפריצה שכשל לירושלים העתיקה דרך שער ציון, הוא לחם גם בנוטרדאם, מה שנקרא היום מוסררה. הוא וקבוצתו לחמו ימים שלמים בעיקר על אזור עין כרם, הר הרצל – כל המקומות האלה נכבשו על ידיהם – והייתה להם מלחמת קרב קשה מאוד בליל שבת. היו שם גם הרוגים בין החברים שלו וגם פצועים. אחד הפצועים סיפר לי איך אבא שלי הציל אותו מתוך התופת. אבא שלי היה ירושלמי, והוא אומר לי בחיוך הציני הירושלמי: מה אתה חושב שקיבלתי על זה כשחזרתי בחזרה בשבת בבוקר מכיוון – מה שנקרא היום הר הרצל, שם היה עין כרם – כשעברתי ליד שכונת המקשר? מי שיודע מה זה שכונת המקשר – היום זה ליד קריית משה. יצא שם אדם עם מכנסיים קצרים עם כלב, מטייל ואומר: פרזיטים, הבחורים שלנו נהרגים שם על ההר כל הלילה, ואתם עושים פה טיולים של שבת. אמר לי אבא שלי: דע לך, אל תצפה מהם כלום. זה התחיל ב-1948 ולא ייגמר לעולם. אנחנו, בגלל היותנו יהודים חרדים – ולאבא שלי היו פאות בדיוק כמו לי, אל תחשבו שהוא היה איזה מישהו שירד וחזר. הוא נשאר מה שהוא היה, וכל מה שיש לי זה בזכותו. גם בששת הימים, כשכולם ישבו במקלטים, אבא שלי נעלם, וידענו בדיוק לאן הוא נעלם. הוא חזר לאן שהיינו, במקור ברוך, אחרי כיבוש הכותל, והוא אמר שהוא היה ליד הכותל המערבי. סבא שלי בכה ונישק לו את היד שנגעה באבני הכותל המערבי. ההתרגשות הייתה גדולה ונוראה. כך בכל המלחמות.
זה שאבא שלי לא היה מגויס לצבא אלא התנדב לצבא, וזה שהוא חשב שיהודי חרדי במצב התרבות שיש היום בצבא, אי-אפשר שהוא ישתלב בתרבות הזאת – הוא תמיד חשב שהצבא צריך להיות יותר מקצועי ויותר התנדבותי, ואז היו באים מכל הקבוצות, כמו שהוא בא. אפילו הגשתי הצעת חוק בדבר הזה. אבל לבוא ולהגיד עלינו "פרזיטים"? ואני אומר "עלינו" – אני מייצג את כל הדורות שבאו מימי הטורקים, כי לפי הסגנון או הנוסחה הבין-לאומית, אני יהודי פלסטיני מימי הטורקים. לפני 160 שנה ויותר הגיעו אבותיי לירושלים, ואצלם ירושלים לא הייתה משהו שברחו אליו מאיזשהו מקום, זאת הייתה בחירה. לכן אנחנו מייצגים את היהודים שקשורים לירושלים 24 שעות ביממה. כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ולכן אנחנו גאים בתושבי ירושלים ואוהבים אותם גם אם הם אינם חרדים, ואת כל תושבי הארץ גם אם אינם דתיים.
וכשאני רואה את ההסתה האנטישמית הנוראה, כפי שלא הייתה הרבה שנים – הרבה שנים אני נמצא בזירה התקשורתית, שתמיד הייתה עוינת את החרדים, אבל לא בצורה כל כך אנטישמית, כי בכל אופן לדור הראשון עוד הייתה זיקה, קרובי משפחה, דתיים, חרדים. כשאני רואה מה שקורה היום אני אומר: "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק. תיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו". מה הם אומרים? "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו" – הם רוצים לנתק את ילדי ישראל מן המסורת, מן היהדות ומן האמונה, הם לא רוצים שילמדו אנגלית ומתמטיקה. יש אחד בשם שי גולדן.
אני רוצה לצטט את שי גולדן במשפט אחד שהוא כתב אתמול: אלה שזועקים "ליבה", בניהם ובנותיהם בבתי ספר ממלכתיים מוכשרים וכשירים פחות למדע ומתמטיקה מהתלמיד האיראני – תשאלו את שי גולדן איפה הוא בדק את זה. התלמיד האיראני עולה על התלמיד הישראלי החילוני בכל המדדים הבין-לאומיים והתחרויות הבין-לאומיות בעניינים של מתמטיקה ומדע – כך אומר גולדן, והוא אמין עליי. הוא בעד לימודי ליבה, כמובן, אבל הוא בעד שילמדו בממלכתי גם תורה וגמרא.
עכשיו אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, היה פה חבר כנסת בשם אברהם רביץ. הוא ישב בוועדת החוקה כשבאו לדבר על ליבה. בא אליו מנכ"ל משרד החינוך – אדוני, אתה עסקת במשרד החינוך – בא אליו שמואלי, מנכ"ל משרד החינוך בשעתו – הכרת אותו? הוא אמר לו: אני מודאג מזה שילדי ישראל בממלכתי לא יודעים מה זה גמרא, מה זה תנ"ך, כפי שידע הדור הראשון. בוא נעשה תוכנית ליב"ה – ליב"ה הם ראשי תיבות: לימודי יהדות בחינוך הממלכתי. ידעת שזה ראשי תיבות?
אז, זהו. זה השורש של ליב"ה. ואז הוא אמר: אתם גם תלמדו מתמטיקה, חשבון – אז לא חשבו שאנגלית זה הדבר הכי חשוב; היו שחשבו שערבית זה יותר חשוב, או רוסית, אבל אנגלית, זה נהיה היום מאוד חשוב. אני לא מזלזל בעניין הזה. אני רק רוצה לומר שכל הטענות וכל המענות על שוד הכספים – אנחנו שודדים? תארו לעצמכם שאני אבוא ואגיד: אתם, הממסד השלטוני, גוזל ושודד טריליון שקלים מאזרחי ישראל כמיסים. מה היו אומרים? איך אתה אומר "שודד"? יש בתי חולים, יש צבא, יש משטרה, יש צרכים, יש כבישים, יש תחבורה. למה אתה אומר "שוד"? אבל כשנותנים כסף לילד בג'יסר א-זרקא בבית ספר ממלכתי, לא יגידו שזה שוד בגלל שהוא לא לומד עברית, והוא לא יודע עברית שם. הוא יקבל 100% תקצוב, ואף אחד לא יערער, וגם אני לא מערער, כי אני חושב שגם אזרחי ישראל הערבים צריכים להיות שווי זכויות. אבל הילד החרדי הוא נושא לשנאה באופן ששמעתי במו אוזניי שהילדים הרבים שנולדים בבתי החולים בירושלים או בכל הארץ – אז מה נשאר לנו? כאילו הילדים האלה הם בני עם זר.
לכן אני כבר אומר מעכשיו, ב-35 השעות הבאות תשמעו הרבה דברי בלע, וחלק מהם אני איאלץ לשמוע כסגן היושב-ראש. אני מבקש מכל הדוברים: דברו מה שאתם רוצים, אבל אל תכניסו את הנימה האנטישמית שנכנסת ושוחה בתוך הוורידים מתוך התקשורת.
גם בתקשורת – אני מכיר הרבה שנים תקשורת. מה שקורה בשנים האחרונות – אנטישמיות גלויה. היום יודעים היסטוריה, היום יודעים מה שהיה באירופה בכל השנים. בדיוק אותם הדברים נאמרים פה בצורה הרבה יותר זועמת מאשר היום אומרים באירופה. אני ממש מודאג מהדבר הזה, ואני קורא לכל מנהיגי המפלגות – וכשאני אומר "כל", אני מתכוון לכולם: אני לא אוהב את ההסתה נגד האוכלוסייה הערבית, ובוודאי ובוודאי שאנחנו לא נשלים עם ההסתה נגד האוכלוסייה היהודית החרדית. לא בגלל שאנחנו אחים, אם נרצה או לא נרצה, ולא רק בגלל שאנחנו באותו גורל והאויבים מבחוץ רוצים את כולנו להשמיד והם לא מבדילים בין דתיים לחילונים, אלא גם בגלל האנושיות המינימלית של מדינה ושל חברה דמוקרטית. לא מדברים בארצות הברית – יש הרבה אנטישמים בהונגריה, למשל; הייתי עכשיו בהונגריה. יש חוקים כל כך נוקשים בפרלמנט שאסור להגיד מילה אנטישמית אחת. גם בברית המועצות לא הרשו בשום פנים ואופן בתקופת ברז'נייב, קוסיגין ואחר כך כמובן גורבצ'וב והאחרים, לא נתנו לומר מילים אנטישמיות נגד יהודים, למרות שהם לא אהבו את היהודים שם, אבל לא היו מעיזים. פה בארץ מעיזים לדבר כגרועות שבאומות, ועל זה אנחנו צריכים להילחם מלחמה תקשורתית ומלחמה משפטית. לדעתי צריך לעשות חוקים בעניין הזה. לא ייתכן להשלים עם זה.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, תרשה לי לדבר על ועדת העבודה והרווחה. למרות שהיא הוועדה הכי חשובה, היא אולי קצת משעממת, אני מודה. אני מאוד מעריך את החברים שבאים לשם, ומעניין שעד היום הזה, כבר כמה חודשים לא ראיתי אופוזיציה וקואליציה כמעט בשום עניין בוועדה הזאת. למה? כי צורכי עמך ישראל מרובים, שייכים לכולם.
ועדת העבודה והרווחה דנה בכמה תיקונים בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. נפתח במוסד לביטוח לאומי, כי זה סדר החקיקה. חמישה תיקונים עשינו בנוגע לתשלומים המשולמים למבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי ולתקציב. דבר ראשון – תשלום בשל פגיעה בעבודה. התיקון שבפניכם מבקש להחליף את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי בהתאם לרמת הסיכון בעניין תאונות עבודה, שנקבע כהוראת שעה לחמש שנים בשנת 2018 ועתיד לפקוע בסוף השנה הזאת. בנוסח שהביאה הממשלה במסגרת הצעת החוק הוצע להשאיר את מנגנון הגבייה בסעיף הקיים בפרק העוסק בנפגעי עבודה, אבל ביקשו לנתק את הקשר למניעת תאונות עבודה. אנחנו לא הסכמנו. במהלך הדיונים, הוועדה שבראשותי עמדה על כך כי מנגנון הגבייה יוארך רק אם יישמר הקשר והזיקה למניעת תאונות עבודה ולרציונל שנקבע למנגנון גבייה זה מלכתחילה. בשל כך, במסגרת ההסדר שמובא בפניכם כעת, קבענו כי דמי הביטוח המשולמים בעד כל עובד לענף תאונת העבודה לפי לוח י' יעלו, וכך סך הגבייה הכוללת לא ישתנה – לא יעלו את זה – אך גביית הסכום תיעשה כחלק מדמי הביטוח לפי לוח י'. לצד זאת קבעה הוועדה סעיף דיווח מפורט שלפיו אחת לשלושה חודשים המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדה דיווח על התפתחות הנתונים שיש בידו על תאונת העבודה – אם זה עלה או ירד ואיך – ועל תשלומים ששילם המוסד בגין תאונות האלה: כמה זה עלה להם? מה הגבייה שהוא גבה לענף זה? עוד נקבע כי צוות בין-משרדי שהוקם על ידי הממשלה בנושא ובראשותו עומדת מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי גם הוא ידווח לוועדה אחת לשלושה חודשים על עבודת הצוות ועל מסקנותיו, וכן על תיקונים שהוא מבקש לערוך בחקיקה.
אני רוצה לומר לצופים ולחברי הכנסת: הנושא הזה של תאונות העבודה, מאז שהתחילו לבנות לגובה הפך למגפה, למכת מדינה, כמו תאונת דרכים. משום מה זה לא נכנס לתודעה כמו תאונות הדרכים. לצערי, גם תאונות הדרכים כבר הפכו כמעט תאונות עבודה ביחס אליהן. אנחנו רוצים שכל שלושה חודשים יהיה דיון עם הביטוח לאומי איפה התקדמנו ואיפה נסוגונו.
הוראות אלה, כולל שינוי השיעורים בלוח י', נקבעו לתקופה של ארבע שנים. הם רצו חקיקה קבועה; אנחנו אמרנו: רק הוראת שעה. למה? לא כי אנחנו רוצים להתעלל בפקידי האוצר או בביטוח לאומי, אלא כדי שיהיה להם זיקה וחובה לבוא ולדווח לוועדה כל שלושה חודשים – מה עשינו ואיפה אנחנו עומדים. ככל שיהיה רצון להאריך את מנגנון הגבייה פעם נוספת, יהיה צורך לשוב לוועדה ולהראות כיצד טופל תחום תאונות העבודה בתקופת תוקפו של ההסדר שנקבע.
סעיף 2, הבטחת הכנסה להורה עצמאי – לצערנו יש היום הרבה מקרים שמשפחות נפרדות ויש אנשים שהם לבד. לכן מוצע לקבוע כהוראת קבע כי בעת חישוב הכנסתו של הורה עצמאי לצורך בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, שיעור ההכנסה שלא יובא בחשבון יהיה גבוה יותר מזה שחל לגבי שאר הזכאים לגמלה, זאת אומרת, אדם שמקבל הבטחת הכנסה ויוצא לעבודה, אז לא יקזזו את כל הסכום מהבטחת הכנסה. עד היום היה 60%; עכשיו הורידו את זה ל-25%. מדובר בהוראה מיטיבה, שהתקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, ומקטינה את הקיזוז מהגמלה ובאופן ישיר מגדילה את הכנסתם הכוללת של הורים עצמאיים עובדים הזכאים להבטחת הכנסה ומזונות. בכך גם מגדילים את התמריץ של אותם הורים להשתלב בשוק התעסוקה. מדובר בהוראה שנקבעה בשנת 2018 והוארכה מעת לעת בהוראת שעה. הוראת השעה האחרונה פקעה ביום 15 בפברואר 2023. זאת אומרת, אם לא היינו מחוקקים את זה, אם זה לא יעבור, אז אין יותר את ההטבה הזאת. כעת מוצע כאמור לעגן את ההוראה כהוראת קבע שתחילתה תהיה ביום פקיעתה של הוראת השעה.
חשוב לציין כי בהוראת השעה כפי שהייתה לאורך השנים, במקביל להגדלת הסכום שאינו מובא בחשבון לעניין גמלת הבטחת הכנסה, נקבעה הוראה בחוק להגדלת השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק העבודה), התשס"ח–2007, שמפחיתה ממענק העבודה שזכאי לה הורה עצמאי את התוספת שניתנה לגמלתו במסגרת חוק הבטחת הכנסה. כעת החליטה הוועדה בראשותי לבטל את הוראת ההפחתה ממענק העבודה כך שההטבה שניתנה להורים עצמאיים במסגרת חוק הבטחת הכנסה לא תופחת להם ממענק העבודה. בכך למעשה אנו מיטיבים עוד את מצבם. במקביל הודיעו נציגי משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה כי בחודשים הקרובים תינתן במסגרת חוק מענק העבודה הטבה גם להורים עובדים שאינם הורים עצמאיים.
סעיף 3, הבטחת הכנסה, מענק חימום – לפני כמה חודשים אישרה הוועדה בראשותי מקדמה בסך 200 שקל ששולמה על חשבון מענק החימום שעתיד להיות משולם לזכאים לפי חוק הבטחת הכנסה בסוף שנת 2023; זה באוקטובר, כשמתחיל החורף. כבר במסגרת הדיונים לאישור המקדמה ביקשתי מהאוצר כי המקדמה לא תקוזז מהמענק שישולם בסוף השנה וכי הזכאים יקבלו בסוף שנת 2023 את מלוא מענק חימום. כעת, במסגרת הצעת החוק, נקבע כפי שביקשנו כי מענק החימום שיינתן בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 יעמוד על מלוא הסכום שניתן בכל שנה באותו מועד, והמקדמה אשר שולמה בתחילת השנה תהפוך לתוספת למענק ולא תקוזז ממנה. בנוסף, לבקשת חברי הוועדה, נקבע כי מענק החימום שישולם לזכאים בשנת 2024 יוגדל אף הוא ויעמוד על סכום של 700 שקל, במקום 600 כפי שמשולם בכל שנה.
סעיף 4. רבותיי, אפילו שזה נשמע משעמם, בשביל אנשים עניים ודלים זה המון המון המון כסף. מדובר פה בעשרות מיליונים. חישוב הכנסה לעניין זכאות לגמלאות שונות שמשלם המוסד לביטוח לאומי – מוצע לקבוע כי לעניין קצבת נכות, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים, יראו דמי אבטלה כהכנסה מעבודה וממשלח יד, וכי לעניין גמלת הבטחת הכנסה ומזונות, דמי האבטלה ייחשבו כתגמול. ככלל, הכנסות מעבודה וממשלח יד לא מובאות בחשבון במלואן במבחני הכנסה שקובעים לעניין זכאות לקצבאות האמורות, ולכן מדובר בהוראות מיטיבות.
לעניין קצבת אזרח ותיק, מוצע לבטל את ההוראה שקבעה כי לא ניתן לקבל בעד אותה תקופת דמי אבטלה קצבת אזרח ותיק, אך לקבוע כי דמי האבטלה יובאו בחשבון לעניין הזכאות לקצבת אזרח ותיק כהכנסה מעבודה. הוראה זו רלוונטית בעיקר לנשים בגיל המותנה הזכאיות הן לדמי אבטלה והן לקצבת אזרח ותיק.
לגבי הזכאים לקצבת נכות שזכאים גם לדמי אבטלה, אילולא התיקון, דמי האבטלה היו מובאים בחשבון כהכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד ומופחתים מתוספת התלויים, זאת אומרת ילדים, נשים, גברים. לפי התיקון המוצע, דמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה או ממשלח יד וינוכו מהקצבה הבסיסית לפי מדרגות הדיסרגרד, למי שיודע מה זה, כלומר הטבלה הקובעת את שיעור ההפחתה מהגמלה לפי גובה ההכנסה. כדי לא לפגוע בנכים יחידים שמקבלים ערב תחילתו של חוק ההסדרים הנוכחי דמי אבטלה, כלומר שתקופת האבטלה שלהם החלה לפני כניסתו לתוקף של החוק, מוצע לקבוע כי זכאותם לא תיפגע. הוראות אלו נקבעו בתחילת מגפת הקורונה כהוראות שעה והוארכו מעת לעת עד לפקיעתן ב-15 לפברואר 2023. כעת מוצע להפוך אותן להוראה קבועה ברציפות ממועד פקיעת הוראת השעה. בנוסף, מוצע לקבוע כהוראת קבע, ברציפות ממועד פקיעתה, את הוראת השעה שנקבעה לשנת 2022 שלפיה הכנסה שלא מעבודה או ממשלח יד עד לגובה של 11.37% מהשכר הממוצע במשק, שהם כ-1,300 שקלים חדשים, לא תובא בחשבון לעניין ניכוי מתוספת תלויים קצבת נכות.
סעיף 5, הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי – בהתחשב בחיובים שהוטלו על המוסד לביטוח לאומי בתיקונים שבחוק זה, ובהתחשב בסכומי הגבייה ממעסיקים בענף נפגעי עבודה שניתן לו להמשיך לגבות בתקופת הוראת השעה, עודכנו סכומי ההקצבות מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, מה שנקרא שיפוי. תיקון נוסף שאישרה הוועדה נוגע למועד תחילתה של הוראת השיפוי לשנת 2018 שנקבע בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018.
גמלאות לפי שירות המדינה וחוק שירות הקבע – מעבר לתיקונים שפירטתי עד כה, הוועדה עסקה גם בתיקונים לעניין הגמלאות המשולמות לפורשים משירות המדינה ולפורשים משירות הקבע. רכיב שכר מוחרג – בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע שבמשכורת הקובעת לעניין מי שפרש משירות המדינה לאחר 1 ביוני 2023, ובכלל זה שוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון, לא יובא בחשבון רכיב שכר אם בהסכם הקיבוצי שבו נקבעה הזכאות לאותו רכיב שכר נקבע כי הוא לא ייכלל בחישוב המשכורת הקובעת, ובלבד שההסכם הקיבוצי נחתם מיום 1 ביוני 2023 ואילך, והוא חל לגבי אותו עובד או שחל לגבי מי שהוא צמוד לשכרו. מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לקבוע כי רכיב שכר הוא רכיב שכר מוחרג מהמשכורת הקובעת רק אם מדובר ברכיב שכר חדש או שמדובר ברכיב שכר המחליף רכיב קודם שגם הוא לא הובא בחשבון במשכורת הקובעת. זאת, כדי למנוע מההסכם הקיבוצי להחליף רכיב קודם שהובא בחשבון במשכורת הקובעת ברכיב חדש, שמעתה לא ייחשב כחלק מהמשכורת הקובעת. כמו כן, מוצע לתקן את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה, כך שרכיב שמקורו בהסכם קיבוצי כאמור שבו נקבע כי אינו מובא בחשבון במשכורת הקובעת של עובד שירות המדינה, לא יובא בחשבון במשכורת הקובעת של מי שפרש משירות קבע לאחר יום התחילה.
מטרת תיקונים אלה לאפשר גמישות בקביעת תוספות שכר לפעילים בלי שתוספות אלה יהפכו לנטל על תקציב המדינה בשל היותן חלק מהפנסיה התקציבית. עם זאת, הובהר לוועדה כי גם לגבי הרכיבים שלא יובאו בחשבון במשכורת הקובעת תהיה הפרשה פנסיונית במסלול צובר, וזאת לפי ההסכמות שיש כיום במשק.
שיעור ניכוי לגבי דירוג המחקר הביטחוני – הצעת החוק מתקנת תחילה רטרואקטיבית משנת 2012 את חוק שירות הקבע (גמלאות) באופן שלגבי מי שפרש משירות קבע בצה"ל עד סוף שנת 2011 וערב פרישתו היה מדורג בדירוג המחקר הביטחוני, נקבע שיעור ניכוי מהתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 שנוספה למשכורת הקובעת עם שינוי מנגנון ההצמדה של הגמלה. משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הביטחון הבהירו, גם בדיוני הוועדה, כי הניכוי האמור נדרש, שכן אותם גמלאים זכו בעקבות פסיקה שנגעה לעובדי שירות המדינה שהם צמודים אליהם, וניתנה לאחר תיקון החקיקה לתוספת למשכורת הקובעת, הן בעד התקופה שבה היו משרתים פעילים והן לתוספת בעד המדד שניתנה לגמלה בשל הניתוק בעד אותה תקופה בדיוק. זאת, בעוד שלשאר הדירוגים שגם זכו לתוספת כפעילים בעד התקופה שקיבלו תוספת בעד המדד נקבע שיעור ניכוי, ובאופן היוצר את העדפתם לטובה לעומת עמיתיהם באותו דירוג בשירות המדינה, במשטרה, בשב"ס ובשירותי הביטחון.
הוועדה אישרה את התיקון, שהמשמעות התקציבית של אי-אישורו הייתה עלות של יותר מ-170 מיליון ש"ח בעד העבר בלבד, ועוד כ-15 מיליון ש"ח מדי שנה מעתה, לקבוצה מצומצמת יחסית של זכאים לגמלה. עם זאת, הוועדה לא חסכה ביקורת על התנהלות המדינה במקרה זה בכך שלא פנתה מבעוד מועד, במהלך השנים שחלפו מאז חקיקת החוק, לתקן את החקיקה, ופועלת עתה לתיקון החקיקה רק לאחר שוועדת הערר פסקה שללא תיקון חקיקה לא ניתן לפרש את החוק הקיים כמאפשר את הניכוי, וחייבה את המדינה בתשלום.
מוריי ורבותיי, הרבה דברים שמעתי בעניין ההשתתפות של הציבור החרדי בשוק העבודה, כל המושג הזה של שוק העבודה, תרומה למדינה מבחינה תקציבית. אני רוצה לומר לכם שאני גדלתי במדינת ישראל בזמן שהמדינה הייתה ענייה, אחרי תקופת הצנע, אבל האזרחים היו עשירים. כשאני הקמתי בית בישראל, מדינת ישראל הענייה נתנה לכל זוג צעיר, אפילו בירושלים, כ-50% מערך הדירה משכנתה בלי הצמדה, בלי ריבית, בלירות. כך גם לעולים החדשים שהגיעו מכל קצווי תבל, מהמעברות – נתנו דירות, נתנו משכנתאות, נתנו הכול. המדינה הייתה ענייה. לאזרחים היה פק"מ בלטות, אם אתה זוכר את המושג "פק"מ בלטות". היום התהפכה המגמה. המדינה הולכת ומתעשרת ומתעצמת ברזרבות של מאות מיליארדים, והאזרחים, אין להם מה לאכול. הדירות התייקרו ב-20% אך ורק בגלל היעדר היצע ועליית הביקוש. במקום שהמדינה תבנה ותבנה ותבנה, מעלים את הריבית. עושים את האזרח שלקח משכנתה בתום לב למקבץ נדבות והלוואות אצל ההורים או אצל כל מי ששייך בשביל לעמוד במשכנתה.
חייבת להתחולל מהפכה כזאת, והמהפכה צריכה להיות חשיבתית. הקפיטליזציה, קוראים לזה "חזירית" ואני קורא לזה "האכזרית" – למדנו את הדברים הגרועים מאומות העולם: שהמדינה צריכה להתעשר והאזרח צריך לשרת את הוצאות קופת האוצר, ובזה נמדדת מדינה, שעוצמתה של מדינה נמדדת בזה שיש לה רזרבות גדולות. זאת טעות שעולה בחייהם ובבריאותם של ילדים קטנים, של זקנים וקשישים שאין להם לתרופות, אין להם ללימודים. הילדים האלה, כשאין להם מספיק לחינוך ולשיעורים המעשירים את ידיעתם, יוצאים לעולם הפשע, ואז אנחנו צועקים: הפשיעה גדלה בישראל. קל לנו להגיד שזה במגזר הערבי – זה לא רק במגזר הערבי. אם נשקיע בילדים, נשקיע בחינוך, נשקיע בעניים, גם אם אוצר המדינה לא ילך ויתעשר ויוכל לעמוד ב-OECD – שגם שם יש קריסה טוטלית של ערכים; אנשים שורפים את פריז בגלל שאלה של חוק פנסיה. העולם הולך ומתמוטט, העולם המערבי. לא לחינם הציר הסיני-רוסי-איראני-צפון קוריאני הולך ומתחזק והציר האמריקאי-אירופאי הולך ונחלש, כי יש פה עיוותים של קפיטליזם שהרס את העולם.
אני לא סוציאליסט, ואני לא מתפעל מאוד מברית המועצות והשיטה הקומוניסטית, אבל אם יש מושג של ערך של לעזור לעניים ולעזור למסכנים, לא רק להעשיר את העשירים ולחזק את אוצרות המדינה, זאת מהפכה – אני לא רוצה להגיד "מרקסיסטית", אבל זאת מהפכה שצריכה לבוא בחשיבה. אנחנו צריכים לחשוב על היחיד, לחשוב על הציבור, לחשוב על העתיד, ולא לחשוב על כמה האוצר עכשיו יהיה עשיר וכמה הפקידים הבכירים יוכלו להסתובב במועדונים בין-לאומיים ולהגיד כמה לישראל יש רזרבות כשלאנשים ברחוב אין מה לאכול ולזוגות צעירים אין קורת גג. צריך לעשות הפיכה מחשבתית, כלכלית, חברתית.
ובעזרת השם, כאשר זה יהיה, ובנוסף – ואני מסיים במה שהתחלתי – אם נחזיר את השלום בתוך האוכלוסייה, נוציא את כל הביטויים השוללים, ביטויי הזעם – הפגנות זה דבר מותר מאוד; אנחנו השתתפנו בהפגנות הרבה, אבל אני ראיתי הפגנות של אנשים שיש להם זעם בעיניים, של שנאה, שלא ראיתי מעולם, ולכן, זה חייב להיפסק. הזעם והשנאה האלה חייבים להיפסק. ובשביל זה צריך משטרה חזקה, ולי נראה שהמשטרה היום מפורקת. כל קצין יכול להחליט איזו הפגנה מוצאת חן בעיניו והוא סוגר כבישים, ואיזו הפגנה הוא ממגר ברגע הראשון באלימות גדולה – מה שמדברים על הבררנות באכיפה; פה מתייחסים באלימות ופה לא, זה תלוי בשוטר. אני רוצה שהשוטרים יהיו שוטרים שמשרתים את כולם באותה מידה, לא לפי האהדה של אותו קצין או לפי המידה שבה הוא רוצה למצוא חן בעיתון מסוים. ולכן אני רוצה לחזק את הממשלה בעניין המשילות ושהיא כן תיקח את הדברים לידיים; לתת חופש ביטוי – כמיעוט אנחנו הראשונים שרוצים בחופש הביטוי וחופש ההפגנה, אבל צריך לדעת שיש גבול, והגבול הוא הגבול של השוויון והאכיפה, לא לעשות אכיפה בררנית.
אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להירגע מהשם "אהוביה סנדק". כשאני קורא על זה, אני אומר: ריבונו של עולם, אם זה היה קורה הפוך, מה היה קורה? לכן אני מצפה מכל שוטר, כמה שהוא יכול – אני יודע שעבודת המשטרה לא קלה, היא כל הזמן נתונה להתקפות, אבל הוא חייב לדעת שכל זמן שהוא מקבל משכורת מהמדינה, חייב להיות יחס שווה וחוקי לכל אזרח בישראל.
ויהי רצון שעכשיו, בימי קבלת התורה, עם ישראל ייראה בנועם מתיקות טיב התורה, כמו שאומר הרב חיים הקדוש בפרשת יתרו: "ונזכה כולנו לקבל תורה באהבה, ואז תראו, טעמו וראו כי טוב ה'". תודה רבה.
ברשות חברת הכנסת הר מלך, אני חייב פה חוב. ביקשתי מהעובדות הצנועות של הוועדה, ועדת העבודה והרווחה, והן לא רשמו לי פה את כל הצוות. שלחתי להן שישלחו לי מייד. אז תודה רבה לאלה שעסקו במלאכה ימים ולילות: לענת כהן שמואל, המנהלת, לאורית ארז, סגנית המנהלת, למעיין בן עמי, רכזת בכירה, לנועה אומזגין, רכזת, לשי מאיר, רכז, וליועצים המשפטיים נעה בן שבת, יעל סלנט וענת מימון; לעוזרים שלי יצחק פיליפ ויהושע רוזנפלד, וגם לעוזר שלי אהרן פרישמן – תודה לכולם.
3,617 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.