הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה דנה בלא פחות משישה פרקים, וחלקם כללו כמה נושאים: תחבורה, גז טבעי, אנרגיה ומים, בנקאות ואשראי, הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה – תיקון חוק קידום התחרות בענף המזון וכן תיקון לחוק התחרות הכלכלית לעניין מה שמכונה "הפטור החקלאי" – וחקלאות. אני גאה לומר שעל אף לוחות הזמנים הצפופים והמאתגרים, ועדת הכלכלה עמדה במשימה והשלימה את הכנתם של כל הפרקים שהועברו אליה, וזאת בלי להתפשר על דיון רציני וענייני בכל אחד ואחד מהם, תוך שינויים לא מעטים בתיקונים המוצעים, והתוצר שמונח בפניכם משקף זאת.

כעת אפרט בתמצית לגבי כל אחד מהפרקים. פרק התחבורה כולל תיקונים בשני נושאים: התיקון הראשון עוסק בהגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית – נת"צים – ובנתיבי תחבורה ציבורית רבי-תפוסה שמיועדים לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שנוסעים בהם מספר נוסעים כפי שנקבע. כדי לייעל את השימוש באותם נתיבים יש לתגבר את האכיפה הקיימת, שכיום מתבצעת גם על ידי מצלמות, אבל היעילות שלהן מוגבלת. לשם כך, מוצע להסמיך ולהכשיר פקחים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיהיו רשאים להורות לנהג לעצור אם התעורר חשד לביצוע עבירה, לדרוש ממנו להזדהות ולמסור פרטים, למסור לו הודעת תשלום קנס, ואם התעורר חשד כאמור – גם להיכנס לכלי רכב מסוג שהוגדר בהצעה ולבדוק את מספר הנוסעים.

התיקון השני הוא תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב שנועד להקל יבוא כלי רכב לשימוש משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. התיקון השני – הוועדה החליטה שהוא יהיה בהוראת שעה, מכיוון שרצינו שיבדקו איך זה מתרחש בפועל ומה ההשפעות על היבואנים ואם הממשלה מסוגלת לתפקד בכל מה שקשור לעניין הזה; לכן השארנו את זה בהוראת שעה. התיקון הראשון זה תיקון שבא לסייע למשטרה, כי אין מספיק שוטרים בעניין הזה, ובסופו של דבר אנחנו נמתין באמת שהכול יהיה באופן של מצלמות וכו', וברגע שהם יצליחו לפתור את הבעיה הזאת, לא יצטרכו כל כך הרבה פקחים לעניין הזה.

פרק הגז הטבעי כולל אף הוא שני נושאים שמוצע לעגן בחוק משק הגז הטבעי. התיקון הראשון נועד לעגן בחוק הליך מהיר לאישור הקמת מתקן גז טבעי שנועד לחבר בין רשת חלוקה קיימת לבין הצרכן. לפי החוק כיום אישור הקמת מתקן גז ברשת חלוקה מחייב הליכים תכנוניים שנמשכים חודשים רבים. ההליך המהיר נועד לאפשר חלופה קצרה יותר לאפשרויות הקיימות לאישור מתקן גז ברשות חלוקה, והוא מתאים למקרים מסוימים של חיבור צרכן לרשת חלוקה קיימת או מאושרת.

ועדת הכלכלה החליטה על שינויים לא מעטים בנושא זה, ובהם הרחבה משמעותית של האפשרות לאשר מתקן גז בהליך מהיר מבחינת ייעודי הקרקע ואורך המתקן. כמו כן, בעקבות טענות שהעלו חברות החלוקה בדיוני הוועדה לגבי קשיים רבים בהקמה של מתקני גז ברשת חלוקה גם לאחר שאושרו, החלטנו להוסיף להצעת החוק כמה תיקונים שמטרתם למנוע עיכוב בעבודות להקמת מתקן הגז לאחר שכבר ניתן אישור להקמתו. בנוסף, ולשם קידום פריסת רשת החלוקה כאמור, הוועדה אף החליטה לאפשר לתאגידי מים וביוב לעסוק בעבודות להקמת רשת חלוקה מטעם חברות החלוקה כפעילות נוספת, שתוגדר לפי רישיונותיהם, באישור רשות המים ובהתאם לחוק תאגידי מים וביוב. הוראה זו נקבעה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים כדי לבחון את השלכותיה והשפעותיה על קידום פריסת רשת החלוקה.

אני רוצה להסביר שבסופו של דבר, למרות שיש לנו גז, אנחנו לאורך השנים, מעל עשר שנים, לא מצליחים לבצע את מה שנקרא ההגעה למפעלים הקיימים ובעצם להקטין את עלויות הייצור של מפעלי תעשייה, שזה באמת דבר שיכול להפחית את עלויות הייצור ואז להפחית את יוקר המחיה לכל צרכן וצרכן. לכן לחצנו גם על משרד האוצר ומשרד האנרגיה להגיע עם איזשהו מתווה בעניין הזה, ועזרנו לתקן אותו באופן כזה שההיתרים יהיו יותר מהירים, לא כפי שהם היום, ואני חושב שהתיקון הזה יסייע באופן משמעותי בעניין הזה.

התיקון השני עניינו הסמכת מועצת רשות הגז הטבעי לקבוע אמות מידה צרכניות לגבי השירותים שעל משווק לצרכן ביתי לתת לצרכן. משווק לצרכן ביתי הוא מי שמשווק גז טבעי לצרכנים ביתיים ולצרכנים קטנים אחרים בשכונות מגורים גם אם הוא אינו מחויב ברישיון. בהתאם לתיקון זה, משווק שיפר את אמות המידה הצרכניות יהיה חשוף לעיצום כספי. בנוסף, מנהל רשות הגז הטבעי יהיה מוסמך לברר גם את תלונות הציבור בדבר פעילותם של משווקים לצרכנים ביתיים.

פרק האנרגיה והמים כולל תיקון לחוק משק החשמל וכן תיקון לחוק המים. לעניין חוק משק החשמל, התיקונים נועדו בעיקר לעודד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. בהתאם לכך, מוצע לפטור מחובת רישוי אדם המייצר חשמל בהספק שאינו עולה על 16 מגה-ואט, או הספק גבוה יותר שקבעה רשות החשמל בכללים באישור שר האנרגיה, ואשר מוכר אותו לבעל רישיון. לפי התיקון, ניתן יהיה למכור את החשמל לכל בעל רישיון ולא רק לספק שירות חיוני – חברת החשמל – כלומר כל מי שמייצר חשמל בהספק כאמור יוכל למכור אותו ישירות לבעל רישיון הספקה. בנוסף, מוצע להרחיב את רשימת הפטורים מחובת רישוי לפי החוק ולקבוע כי החובה לקבל רישיון הספקה לא תחול על יצרן חשמל או מי שמבצע אגירת חשמל שמוכר את החשמל לבעל רישיון ובעבור מכירת החשמל בפועל.

לגבי התיקון לחוק המים, מוצע לקבוע כי הפרת תנאי הרישיון של ספקי המים לא תהיה עבירה פלילית, וכפועל יוצא, כללי רשות המים לעניין תנאים ברישיון לא יהיו טעונים אישור של ועדת הכלכלה לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין. עם זאת, הוועדה החליטה לקבוע במפורש כי כללים לעניין ניתוקי מים או צמצום אספקת מים בשל אי-תשלום חשבון המים – כללים שקיימים היום ואושרו בזמנו בוועדת הכלכלה – יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה גם בעתיד, ללא קשר לסנקציה שלצידם.

פרק הבנקאות והאשראי כולל תיקוני חקיקה בכמה נושאים שמטרתם להגביר את התחרות בתחום הבנקאות באמצעות חיזוק השקיפות ללקוחות הבנקים וחיזוק הגופים החוץ-בנקאיים המתחרים בבנקים. אלה הנושאים שנכללים בפרק זה: דיווח של הבנק על סירוב או עיכוב לפתוח חשבון לגוף פיננסי או ללקוחותיו – מוצע לחייב בנק שסירב או עיכב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב לגוף פיננסי לדווח על כך למפקח על הבנקים לא יאוחר משלושה חודשים מיום הגשת הבקשה לפתיחת חשבון ולנמק את סיבת הסירוב. התיקון התבקש לנוכח ממצאי דוח של רשות התחרות שלפיו חברות פינטק שמציעות שירותים ומוצרים בתחום הפיננסי, וככאלה מהוות תחרות לבנקים, מתקשות לפתוח ולנהל חשבונות בבנקים, ובכך נמנעת כניסתן לפעילות הפיננסית בישראל. מטרת התיקון היא לאפשר לכל הגופים הפיננסיים המוגדרים בסעיף לפתוח חשבון עו"ש בבנקים ללא חסמים לא סבירים.

דבר נוסף הוא שקיפות בעמלות ובריביות שגובה הבנק. מטרת התיקון היא להגביר את השקיפות והמודעות הצרכנית לגבי עמלות וריביות שגובים הבנקים, מתוך הנחה כי ככל שהצרכנים יהיו מודעים ומעורבים יותר, כך יופחתו העלויות הגבוהות שמשלם כל משק בית על השירותים הבנקאיים. לפיכך, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות מדי חודש דיווח על סכומי העמלות והריביות שהוא גבה מהם בחודש הקודם, כולל לגבי הלוואות לדיור. עוד מוצע לחייב את הבנק ליידע את הלקוח על זכותו לפנות לבנק לבקש פירוט לגבי העמלות והריביות שנגבו. ההודעה תישלח ללקוח בכתב באופן שיאפשר תקשורת מיידית עם הלקוח.

דבר נוסף – אישור לעשיית שימוש במידע של הלקוח על ידי מתפעל הנפקת כרטיס האשראי. מטרת התיקון היא לאפשר לגוף הפיננסי שעוסק בתפעול הנפקת כרטיס האשראי של הלקוח שמנפיק הבנק, לעשות שימוש במידע של הלקוחות אשר מגיע לידיו עקב תפעול ההנפקה, וזאת כדי שיוכל להציע ללקוחות שירותים פיננסיים, ובכך לקדם את התחרות בשוק הפיננסי. אזכיר כי החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שנחקק ב-2017 ונקרא "חוק שטרום", קבע כי הבנק לא ימנע ממנפיק כרטיס החיוב של הלקוח לעשות שימוש במידע האמור. אולם התברר כי יש קושי לקבל את הסכמת הלקוח הדרושה מכוח חוק הגנת הפרטיות לעשות שימוש במידע. לפיכך, מוצע שבמסגרת הסכם ההתקשרות בין הבנק ללקוח, יאפשר הבנק לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח. הבנק לא ימנע מהגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח ולא יתנה את ההתקשרות עם הלקוח במתן ההסכמה. בדיוני הוועדה החלטנו לחייב את הבנק לציין בפני הלקוח את שם הגוף המתפעל, ובכך ליידע אותו על ההסכמה המבוקשת, וכן לחייב את הגוף המתפעל לפנות ללקוח שנתן את הסכמתו בכתב, להודיע לו על ההסכמה שנתן, על פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש, על השימושים המותרים ועל האפשרות של הלקוח לבטל או להתנות את הסכמתו בכל עת. לעניין זה, נקבע כי גוף מתפעל יהיה רק מי שנותן את מרב שירותי ההנפקה ללקוח ולא חלק מהם.

דבר נוסף – יידוע של הבנק את הלקוח לגבי אפשרות גביית עמלות בסכומים נמוכים יותר. מוצע לחייב את הבנקים ליידע את הלקוחות, במסגרת תעריפוני העמלות שהם מפרסמים ללקוח, תעריפון מלא ותעריפון בנקאי מצומצם, כי הבנק רשאי לגבות מהם סכומים או שיעורים נמוכים מאלו שנקבעו בתעריפון, וזאת כדי להקל על הלקוח להתמקח על מחירי השירותים שהוא מקבל. במסגרת דיוני הוועדה הוספנו תיקונים משמעותיים לעניין האכיפה כלפי הבנקים. בהתאם לכך, הוספו איסורים ועיצומים כספיים לצידם, שניתן יהיה להשית על הבנקים בשל גבייה מעל סכום או שיעור עמלה שנקבעו בתעריפונים או גבייה בניגוד להסכם שנעשה עם הלקוח לגביית עמלות בסכום נמוך מהתעריפונים, וכן איסור לגבות עמלה בשל שירות שלא ניתן בפועל. בנוסף, הוספה סנקציה על מעשה של בנק שיש בו הטעיה של לקוח בעניין מהותי המפורט בחוק.

דבר נוסף הוא ביטול ההגבלות על מסגרות אשראי. אני רוצה לומר שבעניין זה יש ממש השפעה על המעמד הנמוך, מה שהיה בזמנו, וכל הכבוד לאוצר שהגיע למסקנה שהתיקון הזה שהיה בזמנו אינו לטובת הלקוח הקטן. ביטלו חלק ממנו בתקנות או בצווים, ועכשיו ביטלו אותו לגמרי. אני חושב שטוב עשה האוצר שידע גם להודות בטעות, ובחוק זה למעשה הביאו את הסיום של העניין. מה שקרה זה שלמעשה הבנקים הקטינו את מסגרת האשראי של אנשים, במיוחד מהמעמד הנמוך, והם לא יכלו לקיים את עצמם בגלל ההגבלה הזאת. בהצעת החוק מוצע לבטל את הסעיף בחוק שטרום שלפיו בתקופה שבין 31 בינואר 2021 ל-31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה ב-2015. הוראה זו נועדה במקור להיטיב עם חברות כרטיסי האשראי המופרדות ולאפשר להן להתחרות בבנקים, אולם בפועל היא הגבילה את השימוש באשראי של משקי בית והכבידה עליהם שלא לצורך, ולכן הוחלט לבטלה. עוד הוחלט לבטל את ההגבלה על בנק לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימים שלפני מועד סיום חוזה הכרטיס.

אני רוצה להדגיש שזו הצעת החוק. היא בעיקר מתעסקת בשקיפות, ופחות במלחמה על רווחי הבנקים וההטבות לאזרחים, חוץ מביטול ההגבלות על מסגרות האשראי, ובוועדת הכלכלה אנחנו מתכוונים להיכנס לעניין בצורה יותר רצינית. אני מקווה שהאוצר ישתף איתנו פעולה, מכיוון שבעניין זה חייבים להיכנס לתוך העניין. הבנקים מרווחים יותר מדי כסף, שלא לטובת האזרחים, ולכן אין לנו ברירה אלא להיכנס לעניין הזה אחת ולתמיד בצורה רצינית.

הפרק הבא שאציג הוא פרק הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה, שכולל שני תיקונים. התיקון הראשון הוא לחוק קידום התחרות בענף המזון, ומטרתו צמצום כוח השוק של הספקים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע שלוש הוראות שעה כדי לבחון את השלכות התיקונים המוצעים. הדבר הראשון – איסור מתן הנחות. מוצע לאסור על ספקי מזון גדולים או קמעונאים גדולים להיות צד להסדר שבמסגרתו ניתנת לקמעונאי הגדול הנחה על מצרך של הספק הגדול שתלויה ביעדי רכישה כספיים או כמותיים של מצרך אחר ממצרכי הספק הגדול.

הדבר השני – איסור מיזוג בין ספק שהיה ספק גדול בשנת 2021 ובין ספק שמחזור המכירות שלו עולה על 30 מיליון שקלים. לאיסור זה נקבעו חריגים שונים, ובכלל זה שהאיסור לא יחול על מיזוג עם "פירמה כושלת". באותם מקרים חריגים יוכלו הצדדים לפנות לממונה על התחרות ולבקש ממנה אישור להגיש הודעת מיזוג. הכוונה היא שאם יש עסק שהוא כושל והוא לפני פשיטת רגל, אין שום סיבה שלא יהיה אפשר לרכוש אותו ולהציל גם את העסק וגם את העובדים. לכן, פה החרגנו את זה מהחוק עצמו. זו הייתה בקשה של חברי כנסת מוועדת הכלכלה.

דבר נוסף – עידוד קמעונאים גדולים להציע מוצרים של ספקים קטנים ובינוניים. מוצע לתת פטור לקמעונאי גדול מההגבלות לפתיחת חנויות באזורי ביקוש שהיקף גדול מהמחזור שלו, 55% ומעלה, מקורו במוצרים שאינם מסופקים על ידי הספקים הגדולים. המטרה פה היא לעזור לעסקים היותר-קטנים והבינוניים, כך שהסופרים ימכרו בעצם – בכל הארץ ולא רק בסניף מסוים – 50% ומעלה מהמוצרים של החברות הקטנות, על מנת שהספקים הגדולים, החברות הגדולות, לא ישתלטו על כל שוק הצריכה בישראל, וכך אפשר יהיה להקטין או להפחית את מחיר השוק לאזרח הקטן.

בנוסף, החלטנו בדיוני הוועדה להגביר את ההרתעה כלפי רשתות המזון וספקי המזון ולהגדיל את סכום העיצום הכספי המקסימלי שרשות התחרות רשאית להטיל בשל הפרות חוק קידום התחרות בענף המזון מ-25 מיליון ש"ח לסכום של 40 מיליון ש"ח.

התיקון השני שנכלל בפרק זה נוגע לפטור החקלאי. התיקון נועד להגדיל את היקף גידול העופות המיועדים למאכל, וכפועל יוצא – להפחית את יוקר המחיה, במיוחד עבור העשירונים התחתונים, שכן לפי הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, מקור התצרוכת העיקרי של חלבון בשכבות אלו הוא עוף. לפיכך, מוצע לתקן את חוק התחרות הכלכלית ולצמצם את הפטור החקלאי, שמאפשר היום קיום של הסדרים כובלים בתחום החקלאות, כלומר הסדרים שעלולים להגביל, להפחית או למנוע תחרות. לפי המוצע, מגדל שהוא חלק מאינטגרציה אנכית, לא יוכל להיות חלק מהסדר כובל, כלומר, יחולו לגביו האיסורים וההגבלות הקבועים בחוק התחרות הכלכלית. אסביר: במבנה הקיים של שוק ייצור ושיווק עופות למאכל בישראל, חלק ניכר מהשחקנים מאוגדים באינטגרציות אנכיות, כלומר בתאגידים שמטרתם היא גידול עופות למאכל ושיווקם, והחוליות השונות בהם עוסקות בשלבים שונים של התהליך, כגון משחטה, מדגרה ומכוני תערובת. כיום, מכוח הפטור החקלאי, מגדלים יכולים לתאם ביניהם כמויות, ועל ידי כך לצמצם את כמות העוף המוצעת למכירה. תיאום זה מטבעו עלול להביא לעליית מחירי העוף לצרכן, ומכאן נובע הצורך בצמצום חלקי של הפטור החקלאי.

עם זאת, הוועדה הייתה קשובה לטענות שהעלו המגדלים, שלפיהן היעדר תכנון כמויות הגידול עלול לגרום להם להפסדים קשים, עד כדי כך שהם יצאו מהענף ויפסידו פעילות, במיוחד לאותם מגדלים קטנים שאינם חלק מאינטגרציה אנכית. לפיכך, החלטנו לעגן בחוק מנגנון ייחודי וחריג, שמאפשר לשרי האוצר והחקלאות, באישור ועדת הכלכלה, להשעות בצו – שיקבעו את תחולת החוק, בעצם ישעו את תחולת החוק לתקופה של עד חצי שנה, כלומר לאפשר למגדלים לתאם כמויות באותה תקופה. מעבר לכך, מתוך דאגה כנה למגדלים, קבעה הוועדה בהוראה ייחודית נוספת כי אף היא תוכל להתניע את תהליך קביעת הצו, באמצעות החלטת ועדה לפנות לשרים הרלוונטיים כדי שיעשו שימוש בסמכותם לקבוע צו כאמור. אני גאה בכך שהוועדה הצליחה להגיע להסדר שיוביל להורדת יוקר המחיה עבור השכבות החלשות שמשולב בו מנגנון שבכוחו למנוע את הפגיעה האפשרית במגדלים.

אני רוצה להדגיש שהאוצר בעצם סבר שאפשר ושזה כן יעזור להפחתת המחיר – לפחות למנוע את עלייתו כל הזמן – מכוח זה שהוא טען בעבר שב-2015, כשהדבר הזה היה, המחירים לא עלו, אם כי הייתה תקופה שונה והאינפלציה לא הייתה בזמנו, היא הייתה אפס, ולא הייתה מלחמה באוקראינה ודברים מהסוג הזה. לכן, לא בטוח בכלל שזה מה שיקרה הפעם, ולכן דאגנו להגנות ייחודיות על המגדלים, במיוחד המושבניקים הקטנים ואלה שלא בתוך האינטגרציות, ונתנו תהליך שמאפשר לעצור את החוב במקרה שאנחנו רואים שיש פגיעה.

נוסף לזה – ואת זה לא כתבו לי – באופן ייחודי, מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים חתמו על הסדר של הגנה על חקלאים שייפגעו בעקבות החוק הזה על ידי זה שהם יוכלו לקבל פיצוי במקרים כאלה – דבר שלא מקובל בדרך כלל, אבל כאן הם הסכימו, לנוח הסיכונים שיש על החקלאים הקטנים ופחות על האינטגרציות הגדולות. זה לא מספיק. זה אומנם דבר יפה, אבל יש עוד תהליך שהצלחנו לקיים אותו כדי שהמחירים יוכלו לרדת, ואנחנו נטפל בזה בוועדה לאחר שנחוקק את חוק ההסדרים ונאשר את התקציב.

הפרק האחרון שאני אציג הוא פרק החקלאות. מטרת התיקון היא להקל על יבוא של ירקות ופירות טריים. היבוא מותנה כיום בקבלת רישיון מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. מוצע לקבוע הוראת אשר יסדירו את הליך הרישוי של יבוא ירקות ופירות טריים, הליך שברובו כבר מבוצע בפועל. לפי המוצע, השירותים להגנת הצומח יבצעו מיפוי תדיר ויזום של נגעים בעלי פוטנציאל חדירה והתפשטות בישראל בפירות וירקות בכל העולם ויאתרו את אותם מוצרים שעלולים לגרום לחדירה של נגעים ולנזק גדול לחקלאות. אותם פירות וירקות יעברו להליך ניהול סיכונים נפרד. לגבי כל הפירות והירקות שלא נמצאו בהם נגעים בסיכון גבוה במיוחד, ייקבעו חלופות שיאפשרו צמצום סיכונים ביבוא, תתבצע פנייה לארץ המקור לשם קביעת תנאים פרטניים לייבוא כל פרי וירק, וכן ייקבעו תנאים פרטניים שיאפשרו את היבוא. התנאים יפורסמו על ידי משרד החקלאות, ומאותו רגע ניתן יהיה להתחיל בהליכי יבוא לגבי אותם פירות וירקות. עוד נקבע כי כל שינוי סיווג של פרי וירק למוצר בסיכון גבוה במיוחד יתקבל אך ורק משיקולי הגנת הצומח, בהתאם לנהוג בעולם, ולאחר התייעצות עם מומחים בתחום ועם רשות האסדרה. בדיוני הוועדה החלטנו לחייב את משרד החקלאות להשיב על בקשת יבואן לגבי פנייה לארץ מקור בתוך זמן סביר, וכן לגבש, עד לסוף שנת 2023, אמנת שירות לגבי כל התהליך, לרבות יעדי שירות ומועד לטיפול בפניות, ונוהל פנימי להסדרת היבוא של פירות וירקות.

אני רוצה להדגיש שהחשיבות פה היא לא רק בנושא של יבוא והפחתת המחיר, אלא גם לעשות כמו בחו"ל. בחו"ל יש פירות וירקות לאורך כל העונה, ולא רק בעונה של החקלאים במדינת ישראל. כל הרעיון בעניין הזה הוא שאפשר יהיה לייבא, למשל, אפרסקים כל השנה, ואז יהיו אפרסקים לצרכן לאורך כל השנה. אז זה גם ישפיע על המחיר בסופו של דבר וזה גם שירות שניתן לצרכן הישראלי כמו במדינות אירופה, וזה קיים באנגליה, בצרפת ובכל מקום.

דבר נוסף שלא הצלחנו לסיים בוועדה, ואנחנו נסיים אותו לאחר התקציב, זה הנושא של הפיצוי לחקלאים על הפחתת המכסים בעקבות היבוא. אני רוצה להדגיש שבתקציב כן הונח סעיף תקציבי, של 760 מיליון שקל, נדמה לי, כפיצוי לחקלאים כל שנה, אבל עדיין צריך להגיע להסכם איך יחלקו את ה-760 מיליון שקל. יש לי הבטחה משר האוצר בעניין הזה שהדבר הזה יסתיים לטובת העניין, ולא כפי שעשו בממשלה הקודמת, כשבעצם שמו את הכסף, אבל אי-אפשר לחלק אותו; מתוך 760 מיליון אפשר לחלק אולי 200 מיליון שקל. אז כל הסיטואציה הזאת, ששמים תקציב לא על מנת לחלק אותו באמת אלא על מנת שיגידו שהתכוונו לפצות, זה לא מה שאנחנו רוצים. כל ה-760 מיליון יחולקו לחקלאים באופן מסודר, אמיתי וסביר. אנחנו נדאג לזה כמו ששר האוצר הבטיח. נצטרך לעשות את זה מייד, ולא במשא ומתן שיארך יותר מדי זמן.

אני רוצה להדגיש שמה שהיה חשוב לי זה להגיע להסכמות, ועשינו המון תיקונים להצעות חוק בחוק ההסדרים. המון. אני חושב שתרמנו את התרומה שלנו בוועדת הכלכלה – גם הצוות המקצועי וגם חברי הכנסת – והגענו להסכמות על כל דבר ועניין. לא כפינו שום דבר. הכול היה בהסכמה. אני חושב שזה יתרון, מכיוון שברגע שמגיעים להסכמות, התיקונים נעשים ללא לחץ ובאופן מסודר לטובת העניין.

אני רוצה להודות לכל חברי ועדת הכלכלה, שבאמת הגיעו, השתתפו בדיונים וגם סייעו ועזרו, אבל אני רוצה במיוחד להודות לצוות המקצועי שלנו, שבאמת עבד קשה, עשה עבודה טובה ועזר לנו לחוקק חוקים הרבה יותר טובים מאיך שהם הגיעו אלינו – גם להבין אותם וגם לעשות עבודה. אני מודה לעידית חנוכה, שהיא מנהלת הוועדה, וגם לכל העובדים והעוזרים שלה במסגרת הזאת – אני לא יכול להזכיר את כל השמות, אבל מרינה, כוכי ודולי, שעזרו לך המון – וגם ליועצים המשפטיים, שבלעדיהם באמת לא היה אפשר להתקדם. אני רוצה להדגיש שהיועצים המשפטיים של הוועדות באופן כללי בכנסת באמת מסייעים ועושים את העבודה לטובת העניין, ללא שום מצב של כאילו, כביכול הם רוצים לקבוע לוועדה; באמת עושים עבודה מקצועית וטובה, וכל הכבוד להם – היועץ המשפטי הבכיר איתי עצמון, וכמובן היועצות האחרות, אביגיל כספי, ורד קירו, ליאור רותם וטל פוקס. כל אלה סייעו בידי הוועדה, ואני מצפה שהם ימשיכו לעשות את זה.

אני רוצה להדגיש שהעברנו את חוק ההסדרים, לא עשינו בעיות, אבל אם האוצר ומשרדי הממשלה חושבים שוועדת הכלכלה תעבוד רק בשבילם, אז יש להם טעות. גם הם צריכים לעבוד בשבילנו, ואנחנו על המלחמה ביוקר המחיה לא נוותר. נכון להיום הממשלה והאוצר – לא רק עכשיו, לא רק הממשלה הזאת, גם ממשלות קודמות – לא עושות באופן הראוי את העבודה במלחמה ביוקר המחיה, אז אנחנו מתכוונים לעזור להם לעשות את זה; לא להיות ילדים טובים. אז או שהם יעזרו לנו, או שאנחנו נעשה את הדברים באופן אחר ועצמאי. כל הזמן אומרים "הפרדת רשויות". אז אני רוצה להדגיש לממשלה שיש גם הכנסת, והכנסת תעשה את העבודה by hook and by crook, מה שנקרא. אנחנו נילחם ביוקר המחיה, אם הממשלה לא תעשה את זה איתנו, אבל עדיף שתעשה את זה איתנו, כי כוח משולב עדיף. תודה רבה לכולם. תודה לחברי הכנסת.