קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה להתחיל מהסיפור של שר האוצר יגאל הורביץ. היה לו פעם סיפור נהדר על קרן קיימת. הוא אמר: כשהקימו את קרן קיימת, לקחו לעבודה יערן שילך לנטוע עצים, לטפל בצמחייה. הבן אדם עבד קשה, וכולם ריחמו עליו ואמרו: ניתן לו נהג, הוא עובד קשה, לפחות שיהיה נהג שיסיע אותו לעבודה ובחזרה. אחר כך אמרו: יש נהג ויש עובד, יש יערן, צריך לקחת טבח שיעשה להם סנדוויצ'ים, שיאכלו משהו. לקחו גם טבח. אמרו: כבר יש שלושה אנשים – יש יערן, יש נהג ויש טבח; צריך מנהל חשבונות. לקחו גם מנהל החשבונות. אחר כך אמרו: יש כבר ארבעה עובדים, צריך לקחת מנהל. לקחו מנהל. פתאום אומרים: יש לנו יותר מדי כוח אדם, יש חמישה אנשים, צריך לפטר מישהו. את מי מפטרים? את היערן. כך גם מתנהלת ממשלת ישראל.
אני קורא מחקר של הכנסת, מחלקת המחקר של כנסת ישראל, ושם באמת מסבירים על הקטר של הכלכלה הישראלית, ההייטק. ומה כותבים? שיעור המועסקים בהייטק מכלל השכירים הוא 10.3%, אבל ביצוא – 54%. 54% מהיצוא הישראלי הוא ההייטק. ואני מסתכל איפה מקצצים – ברשות לחדשנות, שם מקצצים 100 מיליון שקל. אני מקשיב אתמול לראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, מזהיר אותנו מפני התלקחות בצפון. איפה מקצצים? בתוכנית מיגון הצפון.
למדינת ישראל יש התחייבויות בין-לאומיות לגבי פליטת גזי חממה. סוף-סוף ראש הממשלה – אגב, גם הנשיא – הוזמנו למפרץ לפורום העולמי בנושא איכות הסביבה. איפה מקצצים? באיכות הסביבה. ההיגיון הזה ממש הפוך מההיגיון הכלכלי. אני מסתכל באמת מה קורה בהשקעות בהייטק. אדוני היושב-ראש, במהלך תקציב 2022-2021 כמות ההשקעות הזרות הייתה 42 מיליארד דולר, קצת יותר. כרגע כמה השקעות יהיו? מה ההערכות של האוצר? במקרה הטוב אולי 8 מיליארד דולר, כלומר יש פה נפילה של 80% בהשקעה בקטר של כלכלת ישראל.
מספרים לי סיפורים על זה שיש משבר עולמי בהייטק. אני מסתכל על המשבר העולמי בהייטק – הבורסה הכי חשובה בעולם, נאסד"ק, עלתה ב-22%. בכמה עלה מדד הטכנולוגיות במדינת ישראל? אולי ב-5%, כלומר פי ארבעה פחות ממה שעולה הנאסד"ק. הדבר הזה בא לידי ביטוי בכל דבר. אני מסתכל על הריבית – אתמול הריבית קפצה ל-4.75%, דבר חסר תקדים. את מי מאשימה הממשלה? את כולם חוץ מעצמה; מאשימים את שר האוצר הקודם, מאשימים את הנגיד. סוף-סוף מצאו באמת מישהו שאשם – הממונה על התחרות. הש"ג תמיד אשם.
אני רק רוצה להזכיר שכשנכנסתי לתפקידי כשר האוצר, הגירעון היה 144 מיליארד שקלים, 10.1%; כשיצאתי מהאוצר, השארתי בקופה 10 מיליארד שקלים בפלוס. לכן אני מסתכל גם על כל מה שקורה עם המחירים. אומרים: מעלים מחירים, הם עולים, הממונה על התחרות. מה זה קשור? תסתכלו כמה עלה מחיר הדבש, כמה עלה מחיר שמן הזית, כמה עלו מחירי העופות, וזה לא בגלל משבר עולמי – זה בגלל התנהלות ממשלה. כששר החקלאות היה עודד פורר, הוא נתן מכסות ליבוא של דבש, של שמן זית, ולכן המחירים ירדו. היום – מאז תחילת השנה מחיר שמן הזית עלה ב-34%.
כשאני מסתכל באמת גם על הנגיד – מה רוצים מהנגיד? מדד המחירים עלה בחודש האחרון ב-0.8%, בדיוק כפול מכל התחזיות. אני קורא מסמכים של משרד האוצר הישראלי, ואני מסתכל באמת על הדוח האחרון של החשב הכללי מ-8 במאי – מה כותב החשב הכללי? הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-161 מיליארד שקל ביחס לכ-160.6 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד – קיטון מצטבר של 3.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד שהוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 143.8 מיליארד שקל לעומת 134.5 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד – גידול מצטבר של 6.9% למול התקופה המקבילה אשתקד. אלה נתונים של החשב הכללי, כלומר אתם כבר בגירעון של 4% לפחות. על מה אתם מדברים? מצד אחד ההכנסות יורדות – ההוצאות רק הולכות וגדלות. כך הכלכלה לא תוכל להחזיק מעמד, ולכן זה תקציב שאין לו שום קשר למציאות.
אני רוצה לצטט עוד דבר. הכפלתם את התקציב של הישיבות, הוספתם 50% לקצבה לאברכים, אבל מה? אני מצטט מעיתון, ביטאון של השמאל הישראלי, ישראל היום. הכותרת שלשום: "חינוך ממלכתי בסכנה". זה כבר ישראל היום – "חינוך ממלכתי בסכנה". הדבר הנוסף שעשיתם – פגעתם בכל התמריצים ליציאה לעבודה. בשביל מה לצאת לעבוד אם מכפילים את תקציב הישיבות, אם מוסיפים 50% לקצבאות של האברכים, אם מחלקים תלושי מזון במיליארד שקל ואם נותנים תעריף מיוחד לאותה אוכלוסייה חרדית לתחבורה ציבורית, כמעט חינם? בשביל מה לצאת לעבוד?
התוספת לאותם מוסדות חינוך שלא מלמדים לימודי ליבה היא כ-3 מיליארד שקל. זה טירוף מוחלט. אותו שר אוצר בשנת 2004-2003, בנימין נתניהו, אמר: אל תיתנו להם דגים, תנו להם חכות; אותם "רזה ושמן" – כרגע פשוט מחסלים את הסיכוי של ילדי ישראל להשתלב בחברה הישראלית, בכלכלת ישראל. כרגע כל מה שצריך לעשות הוא להוסיף כספים קודם כול. לרשות החדשנות חייבים להוסיף כמיליארד שקל, להחליף לפחות במקצת את אותם משקיעים שברחו מהארץ.
עוד נתון מזעזע: בחודש מרץ 80% מכל הסטרטאפים הישראליים נרשמו בחוץ לארץ. אחר כך גם את הקניין הרוחני רושמים בחוץ לארץ, וכך זה הולך, כך אנחנו מאבדים את המוחות הכי טובים. עם מי אנחנו נישאר פה?
אדוני היושב-ראש, בסוף יש פתרון אחד למשבר הכלכלי – שהממשלה הזאת תקום ותתפטר. אם לא תתפטרו, המחאה – כבר לא מחאה על הרפורמה המשפטית, המחאה על יוקר המחיה – תעיף אתכם, ואני מקווה שזה יהיה הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים.
820 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.