הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, כבוד השר מלכיאלי, חבריי וחברותיי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מתכבד להציג כאן לפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את פרק ח', הפרק השמיני בהצעת חוק התוכנית הכלכלית – מה שנקרא: תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, התשפ"ג. עיקר התיקון הזה הוא בעצם ייעול וטיוב – אם אני אדייק, יותר נכון – של מערכי האבטחה במדינת ישראל על מוסדות ציבוריים ומוסדות פרטיים. אני עושה זאת, כמו שאמרת, אדוני היושב בראש, בשם ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל, שהוא מנהל את הוועדה לביטחון לאומי, ועושה זאת ביסודיות ובנחת וברצינות, וגם את החוק הזה הוא הכין בטוב דעת ובדרכו המיוחדת, אז אני שמח למלא כאן את מקומו, ותודה לצביקה.

התיקון הזה למעשה בא לטייב את הרגולציה שיש לנו על מערכות אבטחה, כלומר חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, קובע את ההוראות להנחיה של גופים – אגב, גם גופים פרטיים – לאבטחה. כל סוגי האבטחות שיש היום מחייבים מוסדות לאבטחה, אם זה אבטחה פיזית, שזה בהנחיית השב"כ והמשטרה, אם זאת אבטחת מידע, בהנחיית השב"כ או מערך הסייבר, ואם זה אבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות, בהנחיית השב"כ או מערך הסייבר, ואם זאת אבטחה ימית, שזה בהנחיית צה"ל. כל האבטחות האלה יוצרות, כמובן, רגולציה על הגופים. באים גופי הביטחון האלה ואומרים לבנק או לכל מוסד אחר: אתה חייב לעשות כך וכך כדי ליצור את סטנדרט האבטחה.

התיקון הזה שאנחנו עושים עכשיו – החוק בעצם בא להוסיף שיקול כלכלי לתוך הרגולציה הזאת על מנת לטייב את זה. עכשיו, אני אומר את זה כי אנחנו צריכים להתרגל לדבר הזה, ויש לנו היום בממשלת ישראל, אתה יודע, אגף שלם של טיוב רגולציה. זה בעיניי דבר חשוב משתי סיבות: סיבה אחת – לפעמים המגבלה הכלכלית היא כשלעצמה חשובה: אין כסף, אז צריך לבחור מה משקיעים. אתה אומר: אני יכול לשים שלושה שומרים, אז אתה עושה חישוב סיכונים, בגלל שאין כסף. אבל הרבה פעמים, ובטח במערכות ציבוריות, המגבלה הכלכלית היא בעצם טריגר לחשיבה מחודשת ולדייק את – במקרה שלנו – מגבלות האבטחה או את הרגולציה על האבטחה. כי הרבה פעמים אתה אומר: אין לי כסף, אז אתה חושב מחדש, אתה פתאום יצירתי, ופתאום אתה מגלה שלא חייבים חמישה שומרים אלא מספיק ארבעה בצורה אחרת, ולא חייבים מגבלה כזאת ואחרת. כל זה נכון גם לנו כאנשים פרטיים ובטח נכון למערכות ציבוריות, שהרבה פעמים יכול לקרות שהאחראי אומר: למה שאני אקח סיכון במשמרת שלי? נשים עשרה שומרים. כמה זה יעלה?

כן, כן. אז לפעמים – מה זה, כן. פעם אמר אילן בירן: להב הגיליוטינה מחדד את המוח, ולפעמים זה צורך בגלל קושי ביטחוני או איום ולפעמים זה צורך כלכלי. אז זה מה שלפנינו. זאת מטרת הפרק הזה בעצם: לייעל ולטייב את מנגנון קביעת ההנחיות המקצועיות מכוח אותו חוק בתשנ"ח של הסדרת ביטחון בגופים ציבוריים, באופן כזה ששיקולים כלכליים ותקציביים יהיו חלק מהשיקולים לפני שהגופים הביטחוניים שהזכרתי ייתנו הנחיות לכל הגופים המונחים – פרטיים או ציבוריים. ואני אפרט: לפי ההצעה, בעצם, הקצין המוסמך יהיה חייב להתחשב, חוץ ממערך השיקולים הביטחוניים והאחרים, גם בשיקולים כלכליים-תקציביים וגם בהשפעות המשקיות האפשריות של ההנחיות המקצועיות. זאת, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת. לפי התיקון הזה בעצם תוקם ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לקצין המוסמך, והוועדה הזאת תגבש חוות דעת על תהליך בחינת הסיכונים, כולל, כמו שאמרתי – שזה עיקר התיקון פה: התחשבות בהשפעה הכלכלית, התקציבית והמשקית. בראשות ועדה זו יעמוד נציג רשות ההסדרה – שכמו שאמרתי, כבר כמה שנים קיים בממשלה – ויהיו חברים בה גם נציג של הגוף שאליו שייך הקצין המוסמך, גם נציג אגף התקציבים במשרד האוצר וגם נציג שיגדיר השר הממונה – סליחה, גם נציג בעל מומחיות בתחום האבטחה. זאת בעצם תהיה הוועדה, והיא מייעצת לקצין, לפני ההחלטה שלו, על הרגולציה על סידורי האבטחה שבה הוא מחייב את הגופים.

אז אני אתן כמה דוגמאות: בין היתר, לפי החוק החדש, שיקולים כלכליים ייבחנו ויישקלו במקרים שבהם לגוף הציבורי ניתנות הנחיות ראשוניות שעלותן עולה על 3.25 מיליון שקל; אם יש הנחיות חדשות על בסיס הנחיות קיימות בסכום העולה על 6.5 מיליון שקל; אם הגוף הציבורי הניח לפני הקצין המוסמך ממצאים מבוססים המעלים חשש ממשי כי ההנחיה המקצועית תביא לפגיעה משמעותית ביוקר המחיה, בפריון, בתוצר, בשגרת החיים התקינה ועוד מעין אלו. כל הדברים האלו יחייבו בחינת שיקולים כלכליים. הם יהיו מחוץ לסמכות – כלומר, הקצין יהיה חייב להתייעץ עם הוועדה. בנוסף, הנחיות שעלותן התקציבית גבוהה יעמדו בתוקף רק לחמש שנים – דבר שמקובל בעולם; עושים הוראות שהן הוראות לתקופה מוגבלת כדי לחייב חשיבה מחודשת, בגלל שמדובר בעלות גדולה. גם אם מכלול ההנחיות עולה על יותר מ-13 מיליון שקל – לא כל הנחיה ספציפית – גם זה ייבחן כל חמש שנים. כמו שאמרתי, הקצין חייב להתייעץ עם הוועדה הזאת, שהזכרתי את חבריה.

יש גם חריגים להצעת החוק הזאת. יש מקרים שבהם הוועדה לא נדרשת להגיש חוות דעת: אם מדובר בהנחיות של קצין מוסמך בגוף שאליו הוא בעצמו שייך; אם ההנחיות של הקצין המוסמך הן הנחיות שחלה עליו לפי החוק חובת התייעצות עם גורם אחר, אז הגורם האחר הוא הקובע ולא הוועדה הזאת; אם מדובר בהנחיות שניתנו בהתאם להחלטת ממשלה או ועדת שרים לענייניי שב"כ, או הנחיות שנתן הממונה על הביטחון למערכת הביטחון למפעלים ביטחוניים. גם הוועדה עצמה רשאית לפטור את עצמה ולומר: בנושאים כאלה וכאלה, הקצין לא חייב להיוועץ עימה. כל אלו חריגים לחוק.

תיקון נוסף נוגע לוועדות ערר. למעשה, כל גוף – לא משנה אם זה בנק, בית ספר, מערכת כזאת או אחרת, רשות מקומית, קופת חולים, גופים כאלה ואחרים – יכול לערער על החלטת הקצין כיום לפי החוק. מה הוא יכול – אפשר להשיג על ההנחיות המקצועיות בפני גורם בכיר יותר מהקצין המוסמך, ואחר כך בפני ועדת ערר הכוללת את נציג הגוף הנותן את ההנחיה ושני נציגי ציבור, אחד מהם בעל כישורים, עם ניסיון והכשרה בתחום האבטחה, והשני בתחום הניהול והכלכלה. והתיקון שאנחנו מציעים הוא שהנציג שאחראי לכלכלה ימונה על ידי שר האוצר יחד עם השר הממונה על הגוף הממונה. זה נועד להבטיח את זה שמשרד האוצר, שזה המנדט שלו וזה התפקיד שלו, יהיה על זה, והנציג מטעמו באמת יבחן את הערר, והשיקולים הכלכליים יהיו מאוד בהירים לפניו. רק אומר שהרבה שנים לא מונו ועדות ערר בכלל. אז לפי החוק המוצע, בתוך 60 יום מיום פרסום החוק יהיו חייבים למנות ועדות ערר בהרכב שציינתי.

עוד שתי הערות: 1. היו כמה חוסרים במהלך הדיונים בהצעת החוק שהכנסנו בחוק הזה, למשל הוראות החוק בדבר פסילת מועמד לתפקיד ממונה ביטחון או מינוי ממונה ביטחון זמני יחולו גם על אחראי מערכות ממוחשבות חיוניות. זה פשוט לא היה קיים. היום, כמובן, מערכות ממוחשבות הן חיוניות לא פחות ממערכות פיזיות. גם זה תוקן. 2. הגדרת השר הממונה, שעל השר לביטחון לאומי להתייעץ עימו לפני הכללתו של גוף כגוף מונחה על פי חוק – גם זה סודר בהצעת החוק הזאת.

אני מסכם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתיקון הזה הוספנו את הממד הכלכלי לשיקולי הרגולציה ולשיקולי האבטחה, לא במקום שיקולי האבטחה – הם כמובן בראש ובראשונה על סדר-היום של הקצין ושל הגופים המומחים שהזכרתי – אבל הם באים לאזן גם עם שיקולים כלכליים, שכמו שאמרתי, לפעמים גם יש מחיר לכל דבר, ובזה המדינה צריכה להתחשב. מעבר לכך, לפעמים זו גם הזדמנות. אנחנו רואים לפעמים רגולציה מנופחת או ביורוקרטיה מנופחת, אז הממד הכלכלי מזכיר לנו שאנחנו חיים בתוך עולם מוגבל וצריכים לחשב את הסיכונים בצורה רצינית. לכן, הרכבי הוועדה הם כפי שהצגתי, כולל נציגי משרד האוצר ואחרים.

יש לפרק הזה הסתייגויות שהוגשו משום מה על ידי האופוזיציה – יכול להיות שלא ירדתם לעומק העניין, היושב-ראש. זה חוק חשוב, בסך הכול. הוא מטייב את עבודת הממשלה. אבקש מכולם לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית. לסיום, אני מבקש להודות לכל השותפים לתיקון הזה. כל מי ששותף לתיקון, קטן כגדול, במדינה שלנו הוא שותף לדבר גדול מאוד, למעשה גדול, וצריך לדעת את זה. אני מודה למנהלת הוועדה, לייעוץ המשפטי, ליועצת המשפטית של הוועדה, לכל הגורמים, ראשי יחידות האבטחה, אנשי משרד האוצר, לכל מי שהגיע ועוסק בתיקון המדינה. תודה רבה לכולם, ואני מקווה שהצעת החוק תעבור. תודה.