קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנסה קודם כול להתעמת עם השקרים של בנימין נתניהו עצמו וממשלתו, או חלקים מממשלתו, שמתחילת הדרך של הממשלה הקודמת מפיצים שקרים: נתנו למנסור עבאס 53 מיליארד שקל – דיברו על מס עבאס, מחלקים לאחים המוסלמים וכו' וכו'. אז אני אנסה להציג את הדברים לאמיתם, למרות שאני משוכנע, חבר הכנסת מיקי לוי, שזה לא ישנה את התמונה, כי מבחינתם ההחלטה ללכת בדרך של הפרחת שקרים והטעיית הציבור היא דרך שבעיניהם היא לגיטימית כדי לקושש כמה קולות פה ושם. אני מאמין ש-90% מאזרחי מדינת ישראל, אפילו כולל אלה שתומכים בהם, לא מאמינים לשקרים ולקמפיין ההסתה נגד רע"מ ונגדי אישית. המטרה שלהם הייתה להכפיש את שמה של ממשלת השינוי, שתפקדה בשנה שעברה ונתנה מענה והתמודדה בצורה מוצלחת עם האתגרים של כל אזרחי המדינה, כולל אזרחי המדינה הערבים.
אז מה לא קיבלנו ומה כן קיבלנו? לא קיבלנו 53 מיליארד שקל, אבל כן קיבלנו תוכנית חומש לחמש שנים, לא לסגירה אלא לצמצום פערים כלכליים וחברתיים לכל מגזרי החברה הערבית – שימו לב: המגזר הדרוזי, המגזר הבדואי בדרום ובצפון, הציבור הערבי בערים המעורבות, לרשויות המקומיות הערביות וכמובן ליישובים הערביים שנמצאים בתוך המועצות האזוריות היהודיות. התוכנית הזאת – לחמש שנים בעלות של כמעט 30 מיליארד שקל. החלק הראשון היה כמובן ב-2022. כמה הוצא מזה? אני מתרשם שרוב הכסף אכן יצא; יש קולות קוראים. ייקח זמן עד שנראה את בתי הספר שייבנו וכבישים שיסללו וכו'. זה החלק הראשון.
30 מיליארד שקל הם תקציב לחמש שנים לצמצום פערים, ואני חושב שהממשלה הנוכחית של אדוני השר ישראל כץ אישרה את התוכנית הזאת, והיא מתקצבת אותה ב-2023 ו-2024 – כמובן, אם הם באמת מתכוונים ליישם את ההחלטה הזאת, אבל לפחות בספרים שהונחו על שולחן הכנסת התקציב של 2023 ו-2024 שנגזר מתוכנית החומש נמצא שם.
התוכנית השנייה היא תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות, מה שלא עשו ממשלות נתניהו לאורך שנים, ועקומת הפשיעה והאלימות המשיכה לעלות עד 2022, ואז הייתה תפנית וירידה של 15%. היום, מתחילת השנה, גברתי היושבת-ראש, חזרנו לעלייה תלולה של כמעט 250%. אם עושים השוואה בחברה הערבית, אז היום 81 – היום נרצח אחד בלוד – לעומת 27 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ולא רק זה, לפי דוח הממ"מ של הכנסת מהשבוע שעבר, העלייה במקרי פשיעה היא גם בחברה היהודית, בשיעור של 65%. אז מי שבא על הסוס של משילות, הוא לא מושל היום. הוא מפקיר את ביטחונם האישי של אזרחי המדינה הערבים והיהודים.
אז זאת התוכנית השנייה, וגם היא תוכנית חומש, ויש בה שני חלקים, השר ישראל כץ. החלק הראשון הוא של המשטרה – 1.4 מיליארד שקל כדי לספק למשטרה כלים, 1,100 תקנים. אני חושב שמה שקראו לו "התוספת של בן גביר" הוא לא תוספת של בן גביר, זה המימוש של החלטה 549, ובממשלה הקודמת – 550, אז זה הסכום השני. האם מישהו בממשלה הזאת חושב שלא צריכים לקדם תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות ולא צריכים להשקיע במשטרה או בגופי האכיפה, וכמובן לקדם תוכניות בתחום החינוך והרווחה ושיקום אסירים וכו' וכו' להתמודדות מול פשיעה ואלימות? זה הסכום השני.
כמה קיבלנו בשנה הראשונה? אתה יכול לחשב, פחות או יותר, בשנה הראשונה – שהיא שנת המרה, בשנה הראשונה תמיד לא מגיעים למימוש של החלק השנתי של התוכנית.
עכשיו המלכוד בסכום השלישי. ב-2018 שרת התחבורה הגתה תוכנית אסטרטגית לדרכים שבעצם אומרת כך: הממשלה לא תמשיך לממן פרויקטים בתוך היישובים הערביים, תשתיות וכבישים, דרך המועצות המקומיות, כי יש כישלון בתחום הזה, אז היא לוקחת על עצמה לבצע את הפרויקטים האלה דרך חברת נתיבי איילון. בחרו בחברת נתיבי איילון. מי שהגה את התוכנית זאת מירי רגב, למשך עשר שנים. אז לקחנו את החלק הראשון, של 2022 – יכולת הביצוע של החברה הייתה משהו כמו 700 מיליון שקל, והממשלה אישרה בתקציב של 2022 מיליארד שקל: 200 מיליון לתכנון, כדי שתהיה יכולת ביצוע ותכנון רחב בכל היישובים הערביים, ו-800 מיליון חולקו ל-24 רשויות ערביות ויישובים ערביים כדי לבצע תשתיות, כבישים וכו'. התוכנית הזאת אמורה להיות במשך עשר שנים ב-20 מיליארד שקל. האם קיבלנו 20 מיליארד שקל? קיבלנו את המיליארד הראשון. מה עשתה הממשלה הנוכחית? קיצצה בסכום הזה 500 מיליון שקל. 500 מיליון שקל זה סכום אדיר, אבל למי הוא מחולק? יש 80 רשויות ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, בדואים וכו', 80, ו-33 יישובים ערביים נמצאים במועצות האזוריות, אז כמה כל אחד יקבל? כמה פרויקטים אפשר לעשות בסכום הזה?
אז שוב ככה אנחנו מגלים שיש לא רק דואליות – דו-פרצופיות. מצד אחד אתה הוגה את התוכנית עצמה, ואתה חושב שצריך לממן אותה בממוצע ב-2 מיליארד שקל כל שנה, כדי שהאזרח הערבי סוף-סוף יוכל להיכנס ליישוב הערבי ולהגיד: הינה, הוא מתחיל להיות דומה ליישוב היהודי שנמצא לידו. האם קיבלנו 20 מיליארד? 53 מיליארד? לא. אלה תוכניות חומש, זה לא כסף קואליציוני. מי אמר שאנחנו נמשיך להיות? הינה, עובדה, התפזרה הכנסת והממשלה התפרקה. אלו תוכניות של צמצום פערים, וכמו שאמר נגיד בנק ישראל אז, זאת בעצם השקעה של המדינה לא רק בחברה הערבית אלא בכלכלתה. היא תביא צמיחה לכלכלת ישראל – נכון או לא נכון, השר ישראל כץ? אתה מכיר את זה. יש פרויקטים שאתה מקדם עכשיו במשרד האנרגיה. אתמול הייתי ביישוב בועיינה-נוג'ידאת. הם קיבלו סכום כסף, פיתחו מערכת לוחות סולריים, והיום, במקום שהמועצה משלמת 120,000, 130,000 שקל כל חודש על חשמל, היא מרוויחה כמה שקלים. למה? כי יש תוכנית שהושקעה בנושא הזה. זאת השקעה משתלמת.
גברתי היושבת-ראש, את היית שרת החינוך. התקצוב הדיפרנציאלי שבא לצמצם פערים ולתת חינוך טוב לתלמידים הערבים – לטובת מי זה? האם זאת השקעה משתלמת למדינה, לכלכלה, לחברה, להשתלבות, לערכים, או שזאת חלוקת כספים לאחים המוסלמים? אלו הילדים שמחר חלקם יהיו רופאים, מדענים ומהנדסים וחלקם יהיו עובדים ויעברו הכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. השר ניר ברקת לא נמצא כאן? יש השקעות בתחומים שכלכלת ישראל זקוקה להם, הכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה. אז נתנו למנסור עבאס כאילו, או לרע"מ, או לאחים המוסלמים. איך אפשר לקבל את התרבות הזאת? ראש ממשלה, שרים, ממשלה, משקרים לאזרחים. מה, אין מוסר? אין אמות מידה? זה לא יכול להיות. אפשר לעשות משחקי פוליטיקה וקמפיין, אבל להמשיך עם השקר הזה זה פגיעה באזרחים עצמם, זלזול באינטליגנציה שלהם, תרבות פסולה. איך אנחנו יכולים לגדל את הילדים שלנו על תרבות של מוסר, של ערכים, של אמת? איך אפשר?
לכן בנושא הזה אני לא מאמין שהם ישנו. אם אתם מאמינים שהשקעות שאתם עושים עכשיו בתקציב הנוכחי הן צודקות, הן נכונות, הן מקדמות את החברה והכלכלה, אז בבקשה, תצאו ותגנו על המדיניות שלכם, תסבירו את המדיניות שלכם. אבל לבוא ולהגיד שיש טענה שמחלקים כסף קואליציוני לא לשם שמיים, והתשובה היא שנתנם לרע"מ, למנסור עבאס, 53 מיליארד שקל? זה כמובן פסול בעיניי ובעיני כל אזרחי המדינה ההגונים. אני מכיר אנשים, כל שבוע אני נפגש עם מאות אנשים מהחברה היהודית, גברתי היושבת-ראש, ומהימין. הם אנשים הגונים. הם אומרים לי: אנחנו לא מאמינים לשקר הזה. את יודעת מה? איש בכיר מאוד בליכוד אמר לי: אנחנו יודעים שזה לא יתקבל על ידי 90% מהאזרחים, אבל אנחנו זקוקים לשלושה, ארבעה מנדטים – לקושש אותם בשקר הזה.
כמובן, אנחנו מדברים עכשיו על חלוקת כספים וכו'. הייתה עוד האשמה – תומכי טרור ופגיעה בביטחון המדינה וכו'. אני חושב שהגישה הזאת שהכול מותר כדי להגיע למטרות שחלקן פסולות וחלקן לא פסולות – בסדר, מגיע להם להיאבק ולחזור לשלטון, אבל לא הכול מותר בממד הזה. כפי שאמרתי, גם כאשר התחילו לדון בתקציב – לא מספיק להיות גזען כדי לבטל את המדיניות של צמצום פערים וכו', צריך להיות גם כלכלן כושל ומנהיג כושל כדי לבטל החלטות נכונות, כמו שעשו במשרד החינוך כאשר נכנס השר לשם – הוא מייד מבטל את כל ההחלטות שלך כשרת חינוך. למה? לא נתן לעצמו הזדמנות ללמוד אם התוכניות האלה נכונות או לא נכונות. רק נכנסים, בדורסנות משנים, מבטלים וממשיכים הלאה.
נכון, אותו דבר. זו כנראה תפיסת עולם – –
– – ומשנה סדורה של לשקר ולשקר ולשקר עד שתאמין לעצמך. אנשים לא יאמינו לך, אבל לפעמים, מרוב שהם משקרים – מי שמשקר בסופו של דבר מאמין לעצמו והופך להיות צדיק בפני עצמו.
האתגר העיקרי מבחינתנו בשנה הזאת הוא לא עניין של תקציבים. התקציבים כמובן מאוד חשובים, כי הם קשורים לביצוע תוכניות וכו', אבל כרגע אנחנו מתמודדים עם הקטסטרופה שמשתוללת בחברה הערבית. ואני לא אומר שהאשמה היא על צד אחד. גם אנחנו כחברה ערבית צריכים להפעיל ביקורת עצמית, לקחת אחריות ולדעת איפה נכשלנו – ונכשלנו, נכשלנו – אבל זה לא יכול להיות שהמדינה, הממשלה, תפקיר את החברה הערבית בצורה הזאת.
ביום הראשון של הממשלה כנראה ארגוני הפשע הרגישו שהם יכולים לעשות את הכול בכל יישוב. זה היה ממוקד בתחילת הדרך בכמה יישובים, פה ושם; היום זה כמעט בכל ישוב. זה לא מתקבל – יש עלייה, יכול להיות שאפשר להסביר אותה בשיעור האוכלוסייה, 10%, 20%, אבל זה לא יכול להיות עלייה של 250%. ומה שכואב – זאת עלייה אחרי ירידה. בן גביר לא צריך לפתח תוכניות, משהו חדש. מה שהוא היה צריך לעשות זה לבוא ולהגיד: אני ממשיך במדיניות שהייתה בממשלה הקודמת, לפחות בתחום של מיגור הפשיעה בחברה הערבית, "מסלול בטוח" ותוכנית 549. המשטרה היא אותה משטרה, המפכ"ל הוא אותו מפכ"ל, הניצבים אותם ניצבים, הפרקליטות אותה פרקליטות, אז למה ב-2022 הצלחנו וב-2023 הפשיעה והאלימות משתוללות?
אנחנו מנסים כל הזמן להוציא מילה מהממשלה הרעה הזאת. תגידו משהו, מה אתם מתכוונים לעשות. אפילו את זה אנחנו לא שומעים. התעלמות מוחלטת. לא רק שהשר לא מדבר עם חברי כנסת ערבים – שלא ידבר איתנו; עם ראשי הרשויות, עם נציגי ציבור, עם אנשי חינוך. עם מי הוא בא במגע?
ולכן, אני חושב שזה מאוד מדהים, גברתי היושבת-ראש, שרק ארבעה, חמישה חודשים, והממשלה הזאת הוכיחה שהיא ממשלה כושלת בכל התחומים, במה שקשור לערבים ובמה שקשור ליהודים. זה לא – – –
עקבית בכישלונות. 65% עלייה בחברה היהודית, ביישובים היהודיים, לפי הממ"מ. ובכלכלה, והרפורמה המשפטית, שבה מנסים – אם הם היו מוכיחים את עצמם שהם מובילים מדיניות נכונה, פריחה כלכלית, שגשוג, ביטחון אישי וקהילתי וכו', מילא, אבל למרות הכישלון הזה, הם רוצים גם להשתלט על מערכת המשפט, כדי שגם מערכת המשפט תהיה מערכת כושלת כמו הממשלה הזאת. רוצים למנות את השופטים. אם אתם לא מצליחים למנות שרים חכמים, מנהיגים, מובילי שינוי, אז איך תמנו שופטים, שהמשימה שלהם היא מאוד מורכבת, צריכה שיקול דעת, צריכה ערכיות? אני חושב שהם רוצים שגם מערכת המשפט תהיה מערכת מושחתת, כושלת, כדי לאזן את התמונה בין הרשויות השונות.
ברשותך, גברתי, כמה מילים בערבית לציבור הערבי. (אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום, כך נראה, תתקבל החלטה לגבי התקציב לשנים 2023 ו-2024. אנחנו חוזרים, כמו שהתרגלנו במשך שנים רבות, להתעלמות המוחלטת הזאת מצד הממשלה מהצרכים של החברה הערבית בתקציבי הממשלה, ובייחוד בעניין הביצוע, כי לעיתים ההחלטות שמתקבלות הן כמו דיו על נייר – הן לא באות לידי ביצוע. התוצאה העיקרית שהגענו אליה בשנה שעברה היא שכאשר אתה נוכח, משתתף בישיבות השרים ומשתתף בקואליציה, עוקב באופן יומי אחר ביצוע ההחלטות ואחר ההגעה לכתובות הנכונות אשר מקבלות את ההחלטות האלה, ומבצעים אותן במשרדי הממשלה, בממשלה ובמוסדות השונים, אז אתה יכול לוודא שאתה תקבל את המגיע לך. ואולם, המצב שחזרנו אליו, לצערי – חזרנו למצב שאנחנו בשוליים ומודרים; הייתי אומר שבמצבים הכי גרועים – על הספסל הרזרבי. היום הערבים, כל הערבים, אפילו לא יושבים על הספסל הרזרבי, משום שהקואליציה הזאת, יש בה רוב גדול, והזדמנויות ההשפעה על כל החלטה מההחלטות שלה הן הזדמנויות ממש קטנות.
לכן אני חוזר ואומר: ההחלטה היא בידינו, הבחירה היא שלנו – או שנשאר בשוליים וביציע האוהדים או שנהיה בתוך המגרש הפוליטי, מגינים, תוקפים ויוזמים למען החברה הערבית שלנו. לא ייתכן שנעצור ונוותר או נתייאש ונגיד שאנחנו לא יכולים לשרת את החברה הערבית שלנו. ההימצאות שלנו בכנסת, יש לה משמעות אחת: או שנהיה מספר קשה שלא ניתן לעקוף אותו, שממלא את התפקיד הפוליטי והמקצועי שלו לטובת החברה הערבית, או שנהיה כנים עם החברה הערבית שלנו ונגיד שאלו כללי המשחק ואנחנו לא במשחק, כללי המשחק לא חלים עלינו, אנחנו מחוץ למשחק, אנחנו ביציע האוהדים.
לצערי, מפלגות ערביות תרמו להגעה למצב העלוב הזה, תרמו להשבת ממשלת נתניהו, סמוטריץ', בן גביר ומי שאיתם, תרמו להוצאת הערבים ממעגל ההשפעה. הן תרמו בכך שהן שמו אותנו מחוץ למגרש הפוליטי. מה הן הרוויחו בתמורה? מה השיגו חד"ש, בל"ד ותע"ל? אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה ואיימן עודה, מה הם השיגו חוץ מעלבון והשפלה, השתעבדות, חולשה והכשלת החברה הערבית שלנו, ועשרות ואולי אף מאות קורבנות בחברה הערבית שלנו? אמרנו להם: תנו לנו הזדמנות להמשיך לשרת את החברה הערבית, ואנחנו נישא באחריות, אולם הם התקמצנו על בני החברה שלנו, על בנות החברה שלנו, על נשותינו, על האלמנות והיתומים. הם התקמצנו עליהם מלהמשיך במסע הקשה אשר התחלנו בו למען מתן פתרונות מעשיים לבעיות של החברה הערבית שלנו.
לכן אני קורא לכל אדם ערבי אשר שומר על טובת הכלל: עלינו להיות ערים, ושלא ישלו אותנו לא בהצגות, לא בנאומים ולא בניסיונות ביצור של אותן תוכניות כושלות. עלינו להיות ערים כמו כל שאר העמים המתקדמים. העם הטורקי הותיר עלינו רושם רב כאשר 90% יצאו להצביע ולהחליט על העתיד שלהם. להישאר בבתים שלנו זו טעות גדולה, זה מחליש את כולנו; זה מחליש אותנו כחברי כנסת, אבל בעיקר מחליש אותנו בתור אזרחים ערבים. להחרים את הבחירות, ואז ללכת להפגין בשיירת רכבים כדי לדרוש מהממשלה למלא את תפקידה במאבק באלימות ובפשע? מה הסתירה הזאת? אנחנו מכוונים את הכדורים הישר לחזה שלנו. זה המסר האחרון שלי; יהיה לכך המשך. תודה לך, גברתי, כבוד היושבת-ראש, ושלום עליכם ורחמי האל וברכותיו.) תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השרים – לא יודע אם יש פה שרים – בהמשך לשיחה שהייתה בצוהריים ובה ניסיתי להתמודד עם השקרים של הממשלה הנוכחית על אודות מה קיבלנו ומה לא קיבלנו, אני חושב שהאמת תמיד תנצח את השקר, וכל התעמולה השקרית של הליכוד, של בנימין נתניהו, שהייתה במשך השנה האחרונה וגם תוך כדי קידום החקיקה של התקציב – הופרכה.
זה לא אומר שהחברה הערבית מתחרטת או מתנצלת על זה שהיא מקבלת תקציבים. זאת זכותנו לקבל תקציבים – אנחנו חלק מהציבור שמביא להכנסות המדינה ולצמיחה כלכלית וכו' – וזאת זכותנו לצמצם פערים ואפילו לחלום לסגור את הפערים האלה. ולכן אני חושב שהצלחנו היום לחשוף את השקר הזה. אבל מה לעשות, אין לי ציפיות. אני לא חושב שאנשי הליכוד וחברי הממשלה הנוכחית יצאו ויתחרטו ויכו על חטא ויודו בשקרים. אבל לפחות הציבור היום יודע.
מצד אחד, לא הייתה להם ברירה – הם אישרו את תוכנית החומש שקודמה בשנה שעברה, והם כמובן אישרו את תוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, 549. אבל מה לעשות, התוצאות הפוכות לגמרי. יכול להיות שאם הם היו מבטלים אותן, היינו במציאות אחרת. אנחנו היום במציאות של 250% נרצחים מעל מה שהיה בשנה הקודמת, אדוני היושב-ראש, שזאת השנה הראשונה, 2022, שבה הצלחנו להוריד את עקומת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בזכות עבודה משותפת גם שלנו, גם של הממשלה, גם של המשטרה, גם של כל הגורמים שהתגייסו לנושא הזה. היום הכול התפרק.
ולכן, למרות שאנחנו דנים בתקציב, להגיד לכם שהדאגה שלי היא אם הממשלה תקיים או לא תקיים את המחויבות שלה כלפי החברה הערבית, האזרחים, ותממש את התקציבים בתחום החינוך, הרווחה, התעסוקה ותחומים אחרים? אני מודאג מהנושא הזה, אבל הדאגה הכי גדולה מבחינתנו היא בהחלט ההפקרות בתחום ביטחונם האישי של אזרחי המדינה הערבים וגם היהודים.
העלייה בפשיעה היא לא רק בחברה הערבית. ממשלה שכושלת בטיפול בביטחון האישי ומול ארגוני הפשע הערבים, גם כושלת מול אותה תופעה בחברה היהודית, ולכן לפי דוח הממ"מ, יש עלייה של 65% – חבר הכנסת בני גנץ, לפי דוח הממ"מ, יש עלייה של 65% בפשיעה בחברה היהודית ו-250% בחברה הערבית; 81 נרצחים בחברה הערבית לעומת 27 בשנה שעברה, אחרי הירידה שהייתה. ולכן אני חושב שמן הראוי שאנחנו נתחיל לדרוש, למרות שאנחנו ארבעה-חמישה חודשים אחרי הבחירות והקמת ממשלה – ממשלה שמפקירה את אזרחיה בצורה הזאת – עדיף שהיא תעבור מן העולם הזה ושנוכל לחזור להקים ממשלה ראויה שתשרת את כל אזרחי המדינה. נקודה.
אבל זה לא כל הסיפור. הסיפור הוא גם הכשל המוסרי שהיה אצלנו גם בנציגות הערבית. בשנה שעברה לא נתנו הזדמנות, ונלחמו ביחד עם יריב לוין ויואב קיש והליכוד ובנימין נתניהו, נלחמו כדי להפיל את הממשלה שנתנה תקווה לאזרחים הערבים, בעיקר כשבפעם הראשונה יש מפלגה ערבית שנמצאת בקואליציה, והתחלנו לקדם תוכניות וליישם אותן ולהביא הישגים ותוצאות, בייחוד בתחום הפשיעה והאלימות. האולם הזה עד לכל התיאטרון שהתנהל כאן בין חברי המשותפת – חד"ש, בל"ד ותע"ל – עם חברי הליכוד שישבו כאן, איך הם חגגו ביחד כאשר הצליחו להכשיל את הקואליציה בהעברת חוק או החלטה. בסופו של דבר הכריזו שהם תומכים בחוק פיזור הכנסת, ויצאנו למסע בחירות חמישי, שהביא את בנימין נתניהו ביחד עם סמוטריץ' ובן גביר להקים את הממשלה הזאת.
ואיפה הם יושבים? איפה הם היום? איזה הישגים השיגו לחברה הערבית? האם אנחנו גם קרובים, לפי תפיסתו של איימן עודה, היום אנחנו קרובים יותר לשלום? מי שפוגע במרקם היחסים בין יהודים לערבים, בין האזרחים כאן, לא יכול לקדם תהליך של שלום בין ישראלים לפלסטינים. אי-אפשר. אתה צריך ליצור מודל אזרחי כאן בין יהודים לערבים שיהווה מודל לחיקוי ולהתקדם הלאה. אבל מה שחשוב כתפיסת עולם הוא שנציג ציבור שנבחר אמור קודם כול להיות נאמן לציבור שבחר בו. החברה הערבית מדממת. לנציגות הערבית לא אכפת, זה לא מעניין אותם. כל הזמן מטילים ספק. לא רק הליכוד הפריח שקרים לגבי רע"מ – גם הם. מי שקרא לממשלה הקודמת הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה היה אחמד טיבי – –
– – במטרה לפגוע בממשלה הזאת ולפרק אותה, ולהחזיר את ידידו – –
2,719 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.