קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, בזמן האחרון מדברים הרבה על הספר והמושג "חמורו של משיח". אני אישאר במשפחת הסוסים והחמורים, ואספר סיפור שרובנו מכירים: לאיכר היה סוס חרוץ ובריא, עבד מצוין, חי כמו סוס רגיל. בעזרתו האיכר חרש את השדות, הוביל את היבול לשווקים והרוויח כסף. הסוס חי באורווה, ישן טוב בלילה, אכל חציר טרי, שתה מים צלולים והיה מאושר בחלקו.
יום אחד האיכר החליט שהוא רוצה להתעשר על ידי חיסכון בהוצאות, אז החליט להפחית ממזונו של הסוס. הוריד 10% מהמזון של הסוס – והסוס המשיך לעבוד כמו קודם, בחריצות ובנאמנות. ניסה האיכר להוריד עוד 20% מהמזון – הסוס המשיך לעבוד ולא התלונן. ניסה האיכר להוריד עוד 50% – הסוס המשיך לעבוד; היה לו יותר קשה, אבל עבד. האיכר החליט להוריד עוד יותר, השאיר לסוס 10% ממה שהסוס היה רגיל לאכול. הסוס הלך ורזה, הלך ונחלש, ואמר לאיכר שקשה לו והוא לא יכול יותר. האיכר צעק עליו: יא אנרכיסט, שונא בני אדם, כפוי טובה, תגיד תודה שבכלל אתה חי. קום ועבוד. הסוס ניסה לעמוד על רגליו, למשוך את המחרשה, וקרס. הסוס מת. לא היה מי שיעבוד והחווה פשטה את הרגל. שאסביר את הנמשל או שברור? המשוואה מאוד פשוטה, ולא אני המצאתי. כבר אמרו חז"ל: "אם אין קמח, אין תורה". אבל לא רק תורה – כשאין פרנסה ואין משאבים, אין כסף, אין שירותי חינוך ובריאות, אין כוחות אזרחיים לבנות את עתידנו.
נתניהו מוביל חבלות קשות כלפי המגזר הנושא בנטל הכלכלי והביטחוני. אנחנו מול תהליכים קשים ואסוניים המבשרים רעות. גם בעיתים הכי קשות ביטחונית וכלכלית לא הייתה תחושה כל כך פסימית ומלאת ייאוש בקרב הציבור. תמיד הייתה נחישות להתגייס למען המדינה וגם תקווה. אבל יש גבול. כמה ניתן להעמיס על החברה הנושאת בנטל? הם עשו את החשבון שלהם. כבר היום יש אווירה של הגירה מישראל ההולכת וגדלה. פשוט עוזבים את הארץ. תעשיית הדרכונים הזרים והאזרחות האירופית משגשגת; פריחת הנדל"ן שישראלים קונים ביוון, פורטוגל, קפריסין, כדי לעשות רילוקיישן; משקיעים ויזמים עוזבים, וחלקם בודקים את יכולתם לצאת ברגע המתאים. בנינו ובנותינו הנושאים בנטל הביטחוני חשים כי הם הפכו לבשר תותחים ודם זול, מובן מאליו, למען ביטחון המדינה.
מקרב הממשלה והקואליציה צועקים עליהם שהם אנרכיסטים, סרבנים, שילכו לעזאזל, מוגלה. אנשים שאנחנו חייבים להם, שעשו היסטוריה במערכות הביטחון, הרפואה, הממשל ובשירותים החשאיים, יוצאים נגד התהליכים המסוכנים ונגד הגורמים הזרים המנהלים את מדינת ישראל וממשלת ישראל כיום.
מה עושה ממשלתו של בנימין נתניהו בחודשים האחרונים? נתניהו, האדם החילוני, שמכיר היטב בערכו של הכסף, מר הכלכלה, שהציג לנו מצגות בלי סוף ושאב השראה ממדינות ה-OECD, נתניהו, שרוצה להיות אמריקה מתקדמת, מוצלחת, עשירה ומשגשגת, נתניהו, שהתגאה בכל העולם בסטרטאפ ניישן, עכשיו גורם ליזמים ומשקיעים לברוח מכאן. בנו יאיר לעג לכלכלה החקלאית ולקיבוצים, שהיו גורם משמעותי בתל"ג בשנותיה הראשונות של המדינה. הוא טען שאבא שלו הציל את המדינה, שעסקה רק בתפוזים. התעשייה הקיבוצית הוציאה מתוכה סטרטאפים חקלאיים כמו נטפים, תעשיית פלסטיק, אופטיקה ותעשייה סולרית. הם הפכו מותג בין-לאומי ועשו אקזיטים מדהימים. המדינה הרוויחה הרבה כסף מכך, ממיסים ומיצוא. אחר כך הגיע העידן הדיגיטלי והסייבר, שבו ישראל מובילה ברחבי העולם בגלל ההון האנושי וההשכלה שיצרנו וקידמנו במערכות החינוך והאקדמיה.
כל זה הפך כעת למכירת חיסול, בתהליך הרס המדינה. איפה הוא, נתניהו, שסיפר שהוא מלא אכפתיות ודאגה לעתיד המדינה – נתניהו של 2013, שסיפר לנו את הסיפור על האיש השמן והאיש הרזה, על המגזר הציבורי שהולך ומשמין והופך לנטל על המגזר הפרטי? נתניהו שקיצץ קצבאות, שאמר שהחברה החרדית לא יכולה להמשיך לחיות מקצבאות על חשבון החברה הנושאת בנטל? נתניהו שגילה אחריות נעלם ואיננו עוד. הוא פועל כעת הפוך מכל מה שאי פעם אמר וקידם.
כעת יש לו משפט על הראש, משפט פלילי. הוא פוחד, וזה מוביל אותו לעשות דברים איומים למדינת ישראל. מבחינת נתניהו, כנראה שהדרך להצלת עצמו בלבד יכולה לעלות גם בגורל המדינה. שמדינת ישראל תישרף, למי אכפת? כולנו מכירים את הפתגם: העניים נעשים עניים יותר, העשירים מתעשרים. כעת לא רק עניים יהיו יותר עניים, הם יידרדרו לעוני עוד יותר קשה. מעמד הביניים יימחק; גם אלה שקצת מעל מעמד הביניים. מי שיכולים ילכו מכאן. למה לסבול אם אפשר לחיות כמו בני אדם חופשיים ונורמטיביים? יהיו כאן עשירים ועניים, בדיוק כמו במדינות העולם השלישי.
ממשלת ישראל הימנית בראשות נתניהו מבצעת סיכול ממוקד ברווחתו של מעמד הביניים ועתיד המדינה. אנחנו חוזים בכלכלה מצוינת שעומדת להתמוטט ולקרוס. כרגע, הזחיחות הגדולה היא של מי ששואבים את כספי הציבור לצורך הסקטורים שלהם, אבל כמו שאמרתי, אין ניסים. החורבן בדרך. גם מי שצוהלים היום על ניצחונם הפוליטי ומצליחים לגרוף כספים מהמדינה יגלו שעוד מעט לא יהיה ממה לקחת. ישראלים לא אוהבים להיות פראיירים. גם התומכים במהפכה המשטרית יבינו בקרוב מאוד כמה הם נפגעו מהתהליכים ההרסניים שקורים עכשיו.
הריבית עולה, המשכנתאות מתייקרות; מחירי המזון ומחירי המחיה עולים. התמיכה הממשלתית במערכות חינוך, בריאות ורווחה – זונחות את הסקטורים הנושאים בנטל. שיסתדרו לבד. קרן הארנונה והלאמת כספי רשויות חזקות הן המשך של שערורייה לגזילת כספו של הציבור, ציבור הנושא בנטל, לטובת מי שאינו מעוניין לעבוד ומנציח עוני. זו העברת 14 מיליארד של כספים קואליציוניים למטרות פוליטיות. עליהם מתווספות גם הטבות לכל מיני פעולות ומטרות שאין להן שום תרומה לעתיד המדינה, לא לביטחון ולא לכלכלה.
ערים שתושביהם עובדים ומשלמים מיסים, יגלו שהשירותים שהם מקבלים מהרשות הפכו למדוללים. ערים שהצמיחו אוכלוסייה ענייה, כזאת שלא משלמת ארנונה אבל צורכת שירותים עירוניים מתוגברים, דורשות שמי שעובדים לרווחתם ולרווחת המשפחה יפרנסו את העניים בעיר אחרת. אני רוצה לתת דוגמה, עיר כמו יקנעם. יקנעם הייתה עיירת עולים ענייה עם אוכלוסייה קשת יום. אנשים עזבו את יקנעם למקומות אחרים. פעם היא הייתה אי שם ממזרח לחיפה, במקום שאף אחד לא רצה להגיע אליו. ראש העיר של יקנעם החליט להקים מרכז הייטק ותעסוקה מתקדם, והממשלה סללה לידה את כביש 6. בתוך כמה שנים יקנעם זינקה והפכה לעיר מובילה ומבוקשת. יש להם מרכז הייטק מפואר, פיתוח מדהים. היא מובילה במדדים רבים.
המציאות הזאת יכולה הייתה להיות גם של הפריפריה הצפונית והדרומית של מדינת ישראל. המציאות בפריפריה עגומה והולכת ונהיית גרועה יותר. גם כשהיא נראית יפה, עם בתים יפים, בסביבה מטופחת, אין אפשרויות תעסוקה איכותיות, השכר נמוך יותר ויוקר המחיה גבוה. מערכות בריאות, אדוני היושב-ראש, בפריפריה – אנחנו מכירים – פחות טובות, פחות השקעה בכל תחום ובכל פרמטר. כשאין עוגני משיכה, בורחות ההשקעות הפרטיות באזורי הפריפריה, התרבות פחות נוכחת, וכל האפשרויות פחות נגישות. החזקים ומי שיכולים עוזבים, והשאר נשארים לנפשם. ככה בדיוק יוצרים הזנחה ועוני.
אז מה הממשלה עושה? במה היא משקיעה? אישרתם 14 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים של לימודי דת, והגדלתם את המצוקה של ציבור שגם ככה אינו עצמאי בפרנסתו ורובו עני ונזקק. הייתם יכולים להעביר את התקציבים לתחום הבריאות, שסובל וקורס, ובמיוחד לתחום בריאות הנפש, שנמצא במצב קטסטרופלי. המצב הולך ונהיה גרוע יותר בגלל האווירה הפוליטית ובגלל העוני והייאוש שאתם גורמים. אני כבר לא מדברת על המחסור במטפלים הפסיכולוגים וברופאים הפסיכיאטרים. אתם יודעים איזה עומס יש במחלקות של בריאות הנפש? שמונה מטופלים בחדר. איפה הפרטיות? איכות הטיפול? על מה אנחנו מדברים? איך אפשר לטפל באנשים בתנאים שאינם ראויים לטיפול למתמודדי נפש? מרפאות בקהילה נסגרות; מרכזי חוסן בסכנת סגירה.
לעומת זאת, יש מיליארדים לחיזוק מערכת החינוך במגזר החרדי, חינוך וטיפוח קבוצות אוכלוסייה שלא מתכוונות להשתלב בשוק העבודה וימשיכו להשתמט מהשירות הלאומי ומהשירות הצבאי. אני לא זורקת סיסמאות. כ-51% גברים בחברה חרדית אינה עובדים. למה? בכל העולם יהודים עובדים ולומדים – מפרנסים את המשפחה ולומדים תורה וגמרא בשעות פנאי. אז מה קורה כאן?
ביום חמישי התקיים דיון בוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל בהובלתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון. בדיון עלה כי הכספים המיועדים למימון מרכזי חוסן הועברו מזמן למשרד הבריאות, אך לאף אחד מנציגי משרדי הממשלה לא הייתה תשובה מדוע הם לא הועברו בפועל לטובת מימון הפעלת המרכזים. גם זה נושא בשבילנו לוועדת הבריאות, להמשך מעקב. כחברה גם בוועדת הבריאות וגם בוועדה לפיתוח הנגב והגליל וכתושבת הצפון, אני זועקת לממשלה: אתם השתגעתם? למה אתם מחכים, שחיזבאללה יכבוש את הצפון ויכניס לכאן את איראן? תשנו את סדר העדיפויות שלכם.
לסעודות ענק של החסידות במועדי ישראל יש לכם כסף; לפיתוח וחיזוק ישיבות יש תקציב, עוד ועוד ישיבות. לבריאות הציבור לא נשאר. ביום חמישי, בתום הדיון של אותה ועדה, יאיר קראוס פרסם ב-ynet: מרכזי החוסן בגבול הצפון עומדים בפני סגירה משום שתקציב בסך 3 מיליון שקלים – רק 3 מיליון שקלים – שהובטח להם בהחלטת הממשלה, טרם הועבר אליהם מתחילת השנה. רק 3 מיליון. בעוד כחודשיים צפויים לפטר את הפסיכולוגים ועובדי בריאות הנפש בשני מרכזי משאבים. איפה הכסף? ידוע שאלפי שקלים הועברו למתנות לעובדי מועצות דתיות לקראת חג הפסח. לזה נמצא כסף – אין בעיה כל עוד זה דת, דת שהיא בלתי נפרדת מהמדינה.
לפני כשש שנים יצאה רפורמה בתחום בריאות הנפש. שירותי בריאות בקהילה היו אמורים לספק את הטיפול ולצמצם את האשפוזים של המטופלים. כביכול, הועבר תקציב ראוי לקופות החולים. אני מניחה שהתקציב לא היה צבוע לרפורמה בבריאות הנפש, ופשוט נבלע בגירעון המבני הגדל של קופות החולים. הקופות לא הפנו את כלל התקציב להרחבת התשתיות הייעודיות. נרמול נושא בריאות הנפש הגדיל את הוצאת השירות מבתי חולים פסיכיאטריים ומרפאות בריאות הנפש והגדיל ביקושים לשירות הרבה מעל לתחזיות המשרדים הממונים. דעתי היא שהעלייה נבעה מהזנחה ארוכת שנים, אשר צברה ביקוש לא ממומש, אי-טיפול ממושך שצף על פני השטח לאחר הרפורמה; כל זאת, עוד לפני השלכות הקורונה והסגרים על האוכלוסייה.
בתחום בריאות הנפש יש חוסר אקוטי של אנשי מקצוע בשירות הציבורי, ולא נעשתה בו היערכות מספקת להשלמת הפערים. החוסר הוביל לעלייה בשכר לטובת גיוס רופאי בריאות הנפש לקהילה, אך לא לגידול משמעותי בהיקף השירותים. להפך. התייחסות מקיפה לרפורמה ניתן למצוא בדוח מבקר המדינה 70ב', הכולל היעדר מענה זמין בקהילה באופן שדוחה קבלת טיפול למבקשים טיפול. נושא בריאות הנפש זה רק נושא אחד מתוך רבים המוזנחים עמוקות.
יש גבול כמה אפשר להטיל על הכתפיים של הציבור הנושא בנטל. גם לו נמאס לעבוד, כמו לסוס שהזכרתי בתחילת הנאום. משלם ולא מקבל שירות בסיסי ולא שירות איכותי מהמדינה כמו שמגיע לו.
נתניהו מהלך עלינו אימים עם פצצת אטום? אני אומרת שפצצת האטום כבר אצלנו ובתוכנו. מסביב, אויבנו השונאים ואיראן מודים מאוד, כנראה, לנתניהו על מהלכיו, כי הוא עושה להם את העבודה. נתניהו, אתה תיזכר בהיסטוריה כאסונה של מדינת ישראל.
אדוני היושב-ראש, בסוף הנאום אני פונה לממשלה, אני פונה אליך כיושב-ראש ועדת הבריאות: יש הרבה פערים, והיה ניתן להשלים אותם אם נלחץ עוד, אם נפנה את תשומת ליבם של השרים להפנות את התקציבים להצלת חיים, למניעת אובדנות.
אני רוצה להביע את השתתפותי בצער המשפחה – – – מכרמיאל.
יש תוכנית לאומית למניעת אובדנות, וחסרים 10 מיליון שקלים כדי לקיים את הפעילות בכל היישובים שיש צורך. 10 מיליון לא הספיקו כדי לחזק את הפעילות. אם נוכל לשנות את סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית ולהשקיע יותר בציבור, אנחנו נוכל להשלים את הפערים, כמו שעשתה הממשלה הקודמת, שהשקיעה רבות באנשים עם מוגבלויות.
אני רוצה להזכיר שיש עוד בעיה מאוד חמורה – יש לי עוד דקה: גמלאים שהם גם גמלאים וגם נכים. כל הנכים קיבלו תוספת ב-2018, תוספת לקצבה, 100%, והאנשים שהגיעו לגיל הפנסיה ויש להם נכות קיבלו רק 50% מהתוספת. בתקציב הקודם נוסף להם עוד קצת, ואז הם קיבלו במקום 100% 75% תוספת, והובטח על ידי מנכ"ל ביטוח לאומי ושר האוצר שהשנה, בתקציב הזה, הם יקבלו 100% תוספת לקצבה – והם לא קיבלו. זה בכלל לא נמצא בתקציב המדינה ל-2023 ו-2024.
חבל שיש אנשים שקופים, אוכלוסייה שקופה שלא מייצגים אותה ולא דואגים לה. למרות שקיבלו מכתבים, קיבלו התראות וקיבלו פניות, פשוט נשארו שקופים. אני פונה לשר הרווחה – הוא יצא עכשיו – בנושא הגמלאים.
הוא מנהל שיח. כבוד השר, אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לקבוצת האוכלוסייה של גמלאים נכים, שהובטח להם שיקבלו תוספת לקצבה שלהם. כשכל הנכים ואנשים עם מוגבלויות קיבלו תוספת של 100% ב 2018, הם קיבלו רק 50%. בתקציב הקודם הם קיבלו תוספת של 75%, והובטח להם שיקבלו את מלוא התוספת בתקציב הנוכחי, והם לא קיבלו.
אצלך בטיפול. ועל הקצבאות נפנה לביטוח הלאומי – לשר בן צור. תודה רבה.
1,871 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.