הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – איפה היא?

אז נחכה לה. שנמתין לה? אם זה מקום חשוב – – –

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סגלוביץ', אני יודע שכרגע אתם כוססים ציפורניים כי ראש הממשלה יושב עם איתמר בן גביר. אז אני אומר לך, חבר הכנסת בוסו, ספוילר: אל תהיה בלחץ, בן גביר יתקפל. אין שאלה בכלל.

כן, אני מבין שאתה כבר מספיק מנוסה בשביל לא לכסוס אותן, וברור גם לך שבן גביר יתקפל ויהפוך לעוד אחד שביבי עבד עליו, כמו שהוא עבד על רבים אחרים וגם עליו. אז אחרי שהוא עבד עליו במשרד לביטחון פנים, הוא יעבוד עליו גם במשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לחוסן הלאומי. בשמות אתם טובים, אני חייב לומר, אבל בלעשות את מה שהבטחתם קצת פחות. הרי ברור לכולם שאין תקציב באמת במשרד לביטחון פנים, אין 9 מיליארד. זו אגדה. אין אפילו מיליארד. הרי הכול זה בעצם תוספות שהיו של הטייס האוטומטי, שמעלה את תקציב המדינה לפי הגידול באוכלוסייה, ואז יש לך תוספת שהיא תוספת אוטומטית, ואחר כך התאמות שהן התאמות מדדים וכיוצא באלה. אין תוספת אמיתית, ונדרשת תוספת – נדרשת תוספת אמיתית כדי להיאבק בפשיעה במדינת ישראל. אז אנחנו רואים שגם בתוצאות הממשלה הזאת נכשלה לחלוטין מאז שהיא קמה ב-1 בינואר.

כשאני מסתכל על דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהופק לבקשתו של חבר הכנסת פוגל, ממפלגתו של חבר הכנסת בן גביר, אז אנחנו מגלים שהפשיעה והרציחות במגזר הערבי כמעט הוכפלו לעומת התקופה המקבילה ב-2022, ובמגזר היהודי היה גידול של 65% במקרי הרצח. ברור לחלוטין שהכישלון הזה הוא אחד הכישלונות המפוארים ביותר שמישהו הצליח לעשות בתקופה כל כך קצרה. אם בזה ימדדו אתכם כמה הכישלון גדול, פה הגעתם להישג חסר תקדים.

אבל ההתקפלות המפוארת שנראה הערב או מחר בבוקר או אחר הצוהריים של בן גביר, שגם לא יקבל את התקציב, שגם לא קיבל את התקציב למשרד לביטחון לאומי או למשרד לביטחון פנים – עוד לא שינו את השם, כן שינו – ההתקפלות המפוארת שנראה גם במשרד לפיתוח הנגב והגליל תבהיר הכול, את מה שיותר חשוב לממשלה הזאת ולשריה – איפה הם ישימו את הישבן. לזה הם דואגים. בעניין הזה הכול מסודר, לכולם יש משרדים, לכולם יש איפה לשבת ולכולם יש איפה לחנות את האוטו בבוקר. אבל למדינת ישראל, לעתיד החברה הישראלית, לביטחון האישי שלנו – לזה לא.

אז מה קרה במשרד לפיתוח הנגב והגליל? במשרד לפיתוח הנגב והגליל היה גידול משמעותי בתקציב בקדנציה הקודמת. בשנת 2023 השקענו סכומי כסף אדירים שלא היו מעולם במשרד הזה. השר הנוכחי נהנה לחלק אותם עכשיו, כי למעשה הביצוע של 2022 – הרבה מאוד מהתקציבים האלה הועברו עכשיו. קראתי על הפרויקט שעבדנו עליו קשה מאוד, לגבי זה שעסקים קטנים יוכלו לקבל אפשרויות להקמה של עסקים אינטרנטיים בנגב ובגליל – מבורך, אני בהחלט מברך. אבל גם הייתה בשורה: 2 מיליארד שקל לטובת הנגב והגליל. הסתובב השר וסרלאוף אחרי חתימת ההסכמים הקואליציוניים בגליל, בנגב, הוא בא – מה שנקרא, הגביר שהגיע לחלק עכשיו את הכסף. יש לו קופה של 2 מיליארד שקל, והוא מסביר לכולם מה הוא יעשה איתה, ואז מונח ספר התקציב כאן ומגלים שהתקציב נמוך יותר מהתקציב שהיה בשנת 2022 דה פקטו, של מה שנוגע לנגב והגליל. הרי הם הלבישו על המשרד גם אזרחים ותיקים ועוד נושאים, לקחו משרדים אחרים כדי לייצר תחושה שיש משהו גדול, כי קוראים לזה "חוסן לאומי". מעבר לעובדה שזה פגע בתפקוד של כל הדברים האחרים – כי כשאתה מתחיל להזיז אגפים ממשרד למשרד אתה פוגע בתפקוד שלהם, זה לא באמת מייצר משהו חיובי, רק עסוקים בהעברה הזאת, אבל התקציב לנגב ולגליל פחות ממה שהיה. רבאק, לפחות את מה שהיה תיתן. הסתובבת עם כאלה הבטחות גדולות – את מה שהיה תיתן.

לכן אני מציע, אולי דרכך, אדוני היושב-ראש, שתמליץ לראש הממשלה לעשות איזשהם חילופים בתיקים, כי אני חושב שהלוליינות בהתקפלות המפוארת שאנחנו נראה הערב, שיגלה איתמר בן גביר, מתאימה אולי יותר לתפקיד של שר הספורט, ואז נראה מה שנקרא פליק-פלאק לאחור, שאולי זה יביא אותנו לאולימפיאדה, ההתקפלות המפוארת על תקציבי המשרד לביטחון לאומי ועל תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

הדבר העצוב בכל הסיפור הזה, אדוני, הוא שמאחורי המספרים האלה יש מציאות – יש מציאות בנגב ובגליל שאנחנו חייבים לייצר שם מרכזים חדשים שאליהם תוכל להגיע אוכלוסייה חדשה, גם להפריח את השממה, מה שנקרא, אבל גם לפזר את הדבר הזה שנקרא העומס במרכז הארץ. תל אביב רבתי וירושלים לא יוכלו לשאת – לא מבחינת תנועה, לא מבחינת כמויות האנשים – את המספרים האלה. באינטרס של מדינת ישראל להקים מרכזים חדשים, עוד מרכזים מטרופוליניים. בזה עסקנו, ושום דבר מזה לא עשיתם בארבעה וחצי החודשים האלה. כלום. אפילו את התקציב שהבטחתם, גם את זה לא הבאתם.

אבל במה כן אתם מצליחים לשבור שיאים? בהסכמים מופרכים, כמו ההסכם שנחתם בין יהדות התורה לבין ראש הממשלה באשר לכספים הקואליציוניים, ששם אתם באמת מצליחים לייצר המצאות שטרם נראו. שר האוצר ינחה את החשב הכללי במשרד האוצר לשלם לאברכים מענק חד-פעמי בסך הפער בין התמיכה בחודשים ינואר עד מאי 2022 לעומת ינואר עד מאי 2023 כבר מחודש יוני. כבר מחודש יוני. רק מה, כשאתה קובע שאתה נותן תוספת מסוימת, תקציבית, שלא מופיעה והיא לא בתקציב, אתה צריך להצביע על המקור התקציבי שלה. מאיפה זה יגיע? אז זה ימומן מתוך יתרות בלתי מנוצלות של כספים שהיו מיועדים לחינוך החרדי. זאת אומרת, אתם כבר יודעים שיש כספים שלא ינוצלו, ואתם אומרים שאת הכספים שלא ינוצלו, שמופיעים בתקציב ככספים שאמורים לנצל אותם – אותם אנחנו ניקח לכספים שאנחנו רוצים לנצל אותם כבר עכשיו כדי לשלם רטרואקטיבית למה שקרה בינואר. אז שוב, לוליינות מדהימה, אממה, כמו שאומרים, היא לא עומדת במסגרת החוק. היא פשוט לא עומדת במסגרת החוק. היום אחר הצוהריים פניתי בעניין הזה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה שתיתן הוראה לחשב הכללי – וזאת ההוראה שצריכה להינתן – שלא לבצע הוראות כאמור ככל שיינתנו לו. המשמעות היא פריצה לחלוטין של מסגרת התקציב, כי זה יהיה רק ההסכם הראשון שמדבר על כספים וירטואליים, שבמסגרתם אנחנו נבזבז היום את מה שאולי יהיה לנו אחר כך.

לא מספיק שהבאתם את מדינת ישראל למצב הכלכלי מהגרועים שידענו, לקחתם אותנו ממדינה שבסוף שנת 2022 זכתה לשבחים מכל המוסדות הכלכליים הבין-לאומיים – מה-OECD, מקרן המטבע והבנק העולמי – בכל פרמטר מדינת ישראל הובילה, ותוך זמן קצר הבאתם אותנו למצב שבכל העולם אנחנו רואים אחרי משבר בהייטק השקעות עולות ובמדינת ישראל יורדות, בורחות והולכות. אז לא רק את זה – גם בניהול התקציבי שלכם אתם חוזרים לניהולים תקציביים שאולי התנהלו כך בעבר, אבל אני לא רוצה חס וחלילה להזכיר את המשבר, את האינפלציה המשתוללת של שנות השמונים, כדי להבין עד כמה ההפקרות הזאת מסוכנת ולאן היא יכולה להביא את מדינת ישראל בסופו של דבר.

אבל בשביל מה אתם עושים את זה? את מה אתם מחלקים? מה החלוקה של הכספים שהיא כל כך חשובה לכם? אז צריך לעבור על הכספים הקואליציוניים כדי להבין על מה אתם נלחמים.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מלינובסקי, גברתי השרה – –

– – המילה הזאת, "תקציב", היא מילה מאוד מסובכת. 99% מהאנשים שמקשיבים ושומעים "תקציב" בדרך כלל כבר נאטמים, כבר לא מקשיבים. אבל מה זה התקציב הזה? זאת המדיניות. מדיניות הממשלה באה לידי ביטוי באמצעות תקציב. יש לך מדיניות של השקעה בנגב ובגליל – למשל, אם הייתה מדיניות כזאת – אז בתקציב היינו רואים 2 מיליארד שקל לטובת הנגב והגליל. אנחנו לא רואים. ספוילר, חברת הכנסת מלינובסקי: גם לא תראי.

יעשו פליק-פלאק, עוד איזשהו – יעבדו שוב על איתמר, אז לא נראה את הכספים האלה. זאת אומרת שבמדיניות של הממשלה זה לא קיים. למשל, בממשלה הקודמת הייתה מדיניות לחזק את הצפון מבחינת המיגון שלו, לבנות ממ"דים, לחזק את המבנים. זה נכון גם לגבי ההיערכות לרעידות אדמה וגם חס וחלילה למלחמה, כי שנים היה מיגון שהשקיעו בו בערי הדרום, נוכח האיומים שהיו, ונוצר פער, צריך לסגור אותו. אז עשינו תוכנית שנקראת "מגן הצפון", 5 מיליארד שקל לעשר שנים, 500 מיליון שקל בשנה. זאת הייתה המדיניות – להשקיע – והתחילו תהליכי בנייה. מה המדיניות של ממשלת ישראל הנוכחית נוכח הבינוי שנדרש בצפון כדי להדביק את הפער? לקצץ. במקום 500 מיליון, יהיה פחות מ-100 מיליון שקל. זאת המדיניות. זה לא תקציב, זאת מדיניות של ממשלה שאומרת: אנחנו נפקיר את תושבי ישראל. למה? כי אנחנו צריכים את ה-400 מיליון שקל האלה לדברים אחרים. הרי אי-אפשר לחלק את המתנות הפוליטיות האלה לשותפים בלי לקחת את זה מאיפשהו, אז מאיפה ניקח? בין היתר מתוכנית מגן הצפון. אז לקחנו משם כסף וחילקנו אותו.

אז אתה אומר: אוקיי, לא חשובה לך תוכנית מגן הצפון, תפקיר את תושבי הצפון, לא צריך לבנות ממ"דים, לא צריך לחזק מבנים, לא חשוב. מה כן חשוב? במה אתם תלכו להשקיע? אז אני מבין שנושא הקשר עם התפוצות מאוד חשוב לכם, מאוד מאוד חשוב לכם, אז יש משרד תפוצות. אבל לא מספיק רק הקשר עם התפוצות במשרד התפוצות, אז גם במשרד לשירותי דת, מסתבר, יש קשרים עם התפוצות. תקציב 2024-2023 – תוספת תקציבית קואליציונית של למעלה מ-18 מיליון שקל, כמעט 19 מיליון שקל, לטובת קשרים עם התפוצות. אחר כך אתה הולך לעוד סעיף, יש עוד סעיף של קשרים עם התפוצות: שאלות ותשובות עם קהילות בחו"ל. לא יודע, זה תקציב דואר? אתם שולחים? זה יהיה כמו השו"ת של פעם? איך תשלחו את השאלות ואת התשובות, עם יונים? מה העלויות של לשאול ולקבל תשובה? זה מדהים. ואז אני אומר, בסדר, אפשר עוד לרדת פה, יש ייעוץ על הדרכה בטהרת המשפחה ופוריות ומרכזים עולמיים, 15 מיליון שקל. אני לא יודע לאן זה הולך, אבל המדהים הוא שזה משרד חדש שהוקם.

אומרת הממשלה: ההתיישבות חשובה לי. "התיישבות" זאת מילה חזקה, נכון? אדוני היושב בראש, "התיישבות" זו מילה חזקה, התיישבות זה חשוב, חשוב להתיישב בארץ ישראל, אז הקימו משרד התיישבות. אז במה מתקצבים במשרד ההתיישבות? איך אנחנו נחזק את ההתיישבות? אז אני נכנס לסעיפים: במשרד ההתיישבות ב-2024-2023 ישקיעו 281 מיליון ו-820,000 שקל בחיזוק הזהות היהודית. 281 מיליון ו-820,000 שקל שלא מושקעים בממ"דים בצפון, הם יושקעו בחיזוק הזהות היהודית. כשהם יחטפו, תושבי הצפון, חס וחלילה, חס וחלילה הם יחטפו ולא יהיה להם מיגון, תהיה להם זהות יהודית חזקה יותר. אבל היא תהיה כל כך חזקה, למה? כי חוץ מהתקציב הזה יש עוד 24 מיליון שקל למינהלת של הזהות היהודית במשרד ההתיישבות.

אבל לא מספיק לנו התקציב של הזהות היהודית והמינהלת של הזהות היהודית במשרד ההתיישבות, כי זה קשור להתיישבות, הנושא הזה. אנחנו צריכים עוד 11 מיליון ו-860,000 שקל לתרבות יהודית, פרויקטים ייחודיים. אבל אם הפרויקטים הייחודיים לא יספיקו לנו, אנחנו צריכים עוד 8 מיליון ו-420,000 שקל במשרד ההתיישבות לטובת תרבות יהודית – פעולות. אז אתם יכולים לישון בשקט, לא כל כך מבחינת מיגון הצפון, כן מבחינת הנושא של הזהות היהודית והתרבות היהודית. אבל אני חייב לומר לכם שיכול להיות שזה לא יספיק, שעדיין לא תהיה מספיק תרבות יהודית. אני לא יודע כמה אתם חוששים לנושא הזה. אני, אין לי חשש לתרבות היהודית שלי, תאמינו לי. אתם כל כך חוששים, שהוספתם על התקציב הזה עוד 98 מיליון ו-820,000 שקל במשרד ההתיישבות, ועכשיו זה לטובת תרבות יהודית; זה כבר לא פעולות, לא פרויקטים ייחודיים, זה רק תרבות יהודית.

אמרתי שאולי בזה די – משרד ההתיישבות באמת מושקע חזק מאוד בנושא התרבות היהודית והזהות היהודית. אז לא, אדוני היושב בראש, נוסיף לו עוד 78 מיליון ו-820,000 שקל לזהות יהודית – מיזמים, מכרזים ופעולות. דבר אחד אני מבטיח לך, חבר הכנסת כהן: אני לא יודע אם תהיה התיישבות, אבל זהות ותרבות יהודית תהיה. ולא שזה לא חשוב, אבל מה הפחד שלכם כל כך מהזהות היהודית שלכם? ממה אתם מפחדים? אין לכם ביטחון בזהות היהודית שלכם בארץ ישראל? אין לכם ביטחון במה שעשינו כאן ב-75 שנה מאז שקמה המדינה ויותר מ-130 שנה מאז התחילה העלייה הראשונה לארץ ישראל? שיבת ציון? אין לכם ביטחון בזהות היהודית שאתם צריכים כל כך הרבה מיליונים לשפוך על זהות יהודית ותרבות יהודית, ולא מצאתם את התקציב שהיה לטובת מיגון הצפון, לטובת אזרחי ישראל? הלוואי ש הייתם כל כך עסוקים באיך אתם תדאגו באמת לאזרחי ישראל. כי אולי תהיה להם זהות ותרבות יהודית, חבר הכנסת כהן, אבל כשהם ילכו מחר לסופר – –

גם זה לא יהיה להם. – – אבל כשהם ילכו מחר לסופר, אולי הם פשוט יצטרכו להתפלל. כי כששמן הזית עולה במעל 30% וכשמחירי הפירות והירקות מאמירים, והדבש והלחם והחלב, הכול, והמשכנתה מתייקרת, עם מה הם ילכו למכולת? עם מה הם ילכו למכולת?

זה מזכיר לי את הסיפור על מישהו שפעם הלך למקום עבודה חדש, אמרו לו: אנחנו חברה של רכבים, אז אין משכורת אבל יהיה לך רכב צמוד. הוא אומר: אז מה, אני אבוא למכולת ואני אגיד לו, תביא לי לחם, אתה רוצה סיבוב על האוטו? מה זה יעזור? מה יעזור כל מה שאתם משקיעים פה כשאתם בסוף, את מדינת ישראל, את אזרחי ישראל, מפקירים ליוקר המחיה בלי לטפל בו? זאת לא גזרת גורל; זה לא יעזור שתפטרו עובד מדינה כזה או אחר. זאת שאלה של מדיניות. זאת שאלה של מדיניות. אנחנו בממשלה הקודמת, שר האוצר ליברמן – אתה היית שר הביטחון החברתי והרווחה, אני כשר חקלאות – בכל בוקר עסקנו באיך אנחנו יכולים להוריד את יוקר המחיה. כל הזמן. אז פתחנו בסוף השנה אפשרות לייבא דבש בצנצנות מיוון, מספרד, דבש – מקומות שאגב כל הישראלים נוסעים לשם, וכשהם אוכלים במסעדות שלהם אוכלים את הדבש הזה. מזמינים דבש, זה הדבש שהם אוכלים – השתוללות רבתי, טירוף, "הורסים את השוק". פתחנו בסך הכול 5% מהשוק במכסות, סדר גודל של 5% מהשוק במכסות בצנצנות. מה קרה? במקום שתקנה צנצנת דבש ב-45 שקל לקילו, היו לך על המדפים בין 18 ל-21 שקל. אתה יודע מה קרה בסופרים? זה מדהים. אגב, ניסוי כלכלי מדהים. כשפותחים את השוק, השוק גדל. אחת מרשתות השיווק שמכרה את הדבש הזה, ביקשתי אחרי פרק זמן את הנתונים: צריכת הדבש עלתה ב-100%. הכפילו את המכירות. המותג היקר, שהמשיך למכור ב-45 שקלים לקילו – מכירותיו לא נפגעו. זאת אומרת, מי שהיה רגיל ללכת לסופר ולקנות ב-45 שקל קילו דבש, המשיך לעשות את זה, אבל אנשים שלא קנו דבש התחילו לקנות דבש, כי פתאום הם ראו אותו על המדף בין 18 ל-21 שקל לקילו. מה קרה כשעלתה הממשלה הזאת? האירוע נגמר – –

– – כמו שמסתיים הנאום שלי עכשיו: אין יותר מכסות. אזרחי ישראל, תמשיכו לשלם 45 שקל לקילו דבש. איך נפתור לכם את יוקר המחיה? נגיד פעם אחת שליברמן אשם, אחר כך תגידו שפורר אשם, אחר כך תאשימו את העובדים שלכם. בסוף אתם תבינו שהדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות ליוקר המחיה זה להתפטר.