קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
"באין חזון ייפרע עם" – זה בדיוק התקציב שמונח לפתחנו היום. נהפוך עוד דף ועוד דף, עוד ספר ועוד ספר, נחפש חזון ולא נמצא. עמד כאן קודם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ודיבר על איך עושים הערכת מצב לאומית ומגיעים להחלטות – איומים, הזדמנויות, תפניות אסטרטגיות. אבל צריך להגיד את האמת, קרו כאן שני דברים: האחד, היה סוג של – הם חשבו שאולי זה משהו אסטרטגי, התהפך והסתבר שזה איום אסטרטגי, וזה המהפכה המשפטית.
אבל תקציב המדינה שמונח כאן היום על השולחנות שלנו, בעצם, הרי ראש הממשלה יודע שזה ההפך מכל מה שהוא הטיף לאורך שנים, כל מה שהוא למד ב-MIT ולא משנה איפה. אז למה עשו תקציב כזה? זה בא מלמטה. יש מלמעלה מהפכה או פוגרום משפטי, ועכשיו תגידו אתם, אלה שיושבים מסביב לשולחן הממשלה, טרם שתשבו, מה אתם רוצים כדי שתצביעו בשביל זה.
אדוני היושב-ראש, סליחה אם אמרתי מסביב לשולחן הממשלה. כמו שאי-אפשר להתעלם כאן מעודף שרים, כבר יש לא רק שולחן ממשלה אלא גם שרים שמסתובבים בינינו, בין חברי הכנסת.
לקחו הערכת מצב לאומית ושעבדו אותה, או ליתר דיוק, לקחו מהפכה משפטית, הפכו אותה לחזון, ולא משנה מה נעשה בדרך. ואני מסתכל – שנים אנחנו אומרים, גם על התקציב הזה, שהיהדות זה נושא שצריך לחזק בחברה הישראלית, אבל גם הדמוקרטיה. חפשו בתקציב הזה – יהדות, יהדות, יהדות, יהדות, ישיבות, ישיבות. מי יעשה את זה, מי שלאורך שנים מרחיק אנשים מהיהדות, מקרב את המקורבים? גם כשכבר יחזקו יהדות, איזו יהדות זאת תהיה? זאת תהיה יהדות שמפלה, זאת תהיה יהדות שמרחיקה, זאת תהיה יהדות כופה, זאת תהיה יהדות של קבצנות. זאת תהיה יהדות בניגוד לכל מה שאנחנו מאמינים, לא שאומרת "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות", אלא ההפך – אל תלמד מלאכה. אנחנו יודעים את האמת. האמת הקשה והאמת הכואבת היא שבעצם החזון שהתקציב הזה רוצה לבנות, לשמר, להגיע אליו, זה חזון של מקבצי נדבות; זה חזון שבחורי הישיבות, גם אלה שמבינים שהם צריכים ללמוד על מנת לעבוד, רובם המוחלט – אי-אפשר לעשות הכללות, כמובן, וזה לא נכון, אבל לא יהיו להם כלים לעבוד.
אבל מה הבעיה, אדוני היושב-ראש? שכמו שאנחנו רואים את התחזיות הכלכליות ואת הדמוגרפיה שעובדת, גם לא יהיה מי שישלם את המענקים האלה. את אותם אנשים שהיו מקבלים מענקים אנחנו נמצא ליד פחי הזבל מחפשים מזון. זאת האמת. לא שאני רוצה, חס וחלילה, אבל לא יהיה. אנחנו מכירים, כמו שאמרתי, גם את הדמוגרפיה וגם את ההתמעטות של העבודה, עוד לפני שדיברנו על השירות.
כשאנחנו אומרים את הדברים האלה ואנחנו מחפשים, אז אני חושב שאם אנחנו מדינה יהודית-דמוקרטית, אנחנו פוגעים אנושות בשני הדברים האלה. יש כאן תקציב שבעצם מה שהוא אומר – אני למדתי את זה בבני ברק. כבר אמרתי את זה פעמים ואמרו לי: צדקת. אמרתי: מה צדקתי? אמרו לי שבדירה בבניין משותף של 12 דיירים שרק 4 משלמים מיסים, משרתים, משלמים מיסים, לא יכול להיות ש-8, גם אם הם הרוב, יגידו להם מה לעשות. זה תקציב שבו – ואני אומר בלי הכללות, אבל החלק הפחות-תורם קובע מה יעשו עם מיסי ועד הבית. חלקם הגדול לא משלם אותם, אבל הוא קובע מה יעשו איתם, והוא חושב שזה יחזיק זמן לאורך ימים. זה לא יחזיק.
איך אני יודע? תסתכלו אפילו על הכספים הקואליציוניים. במקום 14 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, הייתם צריכים לדאוג לחיילי צה"ל, כמו שאמר הרמטכ"ל קודם, לסתימת פרצות בגדר וגם לחיזוק הדמוקרטיה. זה מה שהיה צריך לעשות עם 14 מיליארד שקלים, רק כדוגמה, עוד לפני שדיברנו על חינוך ועל קצבאות זקנה – לקחת 14 מיליארד שקלים ובמקום לכספים קואליציוניים לתת לחיילי צה"ל, להגן על אזרחי מדינת ישראל.
אנחנו גם הבוקר שמענו, דרך אגב, על מחסור בציוד רפואי בצה"ל. אין פה איזשהו סוג של תיעדוף נכון. מה הפלא שהתקציבים הולכים לשם? הרי תסתכלו גם על הצעות החוק שאנחנו ראינו כאן. תיקחו לדוגמה את חוק החמץ. הרי זה חוק שלכולם היה ברור שאין בו היגיון. הוא אפילו לא משרת אותם, אבל מה? אנחנו יכולים, אז בואו נראה להם. לא משנה מה קורה לחברה הישראלית ואם זה יוצר שנאה. אנחנו יכולים להכפיל את תקציב בחורי הישיבות, אז נכפיל, בגלל שאנחנו יכולים.
אני, יש לי שאלה. אתה, אדוני היושב-ראש, התעסקת הרבה בחינוך. הכרת, ותרמת גם לציבור החרדי. אבל לפני שמימשת חלק מהדברים שרצית, בא ראש הממשלה המיועד והבטיח להם שאצלו זה יהיה אחרת, לכן לא כדאי ללמוד מקצועות ליבה. תגידו, אני שואל אתכם. אז כבר אמרנו שבתי ספר חרדיים יקבלו תקציב בלי שהם ילמדו מקצועות ליבה, לא מלמדים מקצועות ליבה. אני, יש לי שאלה: את הדגל של המדינה שממנה הם לוקחים את התקציב – הוא יהיה בבתי הספר האלה? ביום הזיכרון לחללי צה"ל, בבתי הספר האלה יעמדו? ידברו על הגבורה? כן, יש כאלה שיגידו תהילים, אני מכבד את זה, אבל האם גם דרישה כזאת מהם, מהמדינה שהם לוקחים ממנה את הכסף, גם אם היא המדינה שלהם, לא היה נכון להגיד? תגידו לפחות שיהיה דגל של המדינה, כמו שיש בכל בית ספר ממלכתי שמקבל כספים מהמדינה. אתם אומרים ש-55% אתם מקבלים? תגידו, מישהו בדק את ההכשרה של המורים שלכם? אני בעד שתקבלו 100%, אבל שתעמדו בתנאים של מערכת החינוך, של המספרים בכיתות. בהפרדה כן, אבל אתם יודעים מה? בהכשרה של המורים שלכם, שמישהו יסתכל עליהם. אתם יודעים הרי שחלק מאותם אלה שגם בתקציב הזה מקבלים יותר כסף למוסדות שלהם, הם פועלים נגד המדינה.
אני רוצה להגיד עוד משהו רק בשביל לפתוח פינה ולסגור אותה. כן, חלק גדול מהכספים, צריך להגיד את האמת, או חלק מהכספים, הולכים גם למוסדות הציונות הדתית, הממלכתי-דתי, שאני מאוד מכבד אותם. הילדים שלי, הנכדים שלי, כמובן אני עצמי – גדלנו שם. אבל בואו נגיד את האמת מה קרה לנו. אני אומר לכם, תסתכלו בסעיפי התקציב – אתם תראו בכמה כסף יוציאו תלמידים מבתי הספר לטיולים, להפגנות, למה שאתם רוצים, אני אומר לכם, מהכסף של הממלכתי-דתי, ששם יש דגלים ומחנכים לשירות בצה"ל, ויש הישגים גדולים מאוד בשירות בצה"ל. אבל בואו נגיד את האמת, בשנים האחרונות אהבת הארץ הפכה מקלט של המצוינות. אני למדתי בנתיב מאיר – יצאו רופאים, מהנדסים, רבנים, מה שאתם רוצים. לא נתנו לנו ללכת להפגנות. אלה הימים שגוש אמונים נולד. רצינו ללכת, כמו חברים שלנו ממקומות אחרים. לא נתנו לנו ללכת להפגנות. ראש הישיבה, הרב אריה בינה זצ"ל, אמר לנו: שלחו אתכם אליי כדי שתלמדו, לא כדי שתפגינו. והאמת, בואו נסגור את הפינה הזאת ונגיד: מהחינוך הממלכתי הכללי בישראל יש 13.5% שהולכים אחרי זה למנוע הצריכה של הכלכלה הישראלית, להייטק. היושב-ראש חבר הכנסת קינלי טור פז, בעוונותינו, מהחינוך הממלכתי-דתי – חצי מזה, חצי, ועם התקציב הזה שמוגש לנו עכשיו יהיה עוד פחות.
אבל אני רוצה להגיד משהו: שמעתי שהשר למורשת ירושלים – סליחה אם אני קצת מתבלבל עם כל השמות של המשרדים האלה – ביקש מענקים למקומות שמארחים בחג השבועות למעלה מ-300 אנשים, כאילו ל"טיש"; יש מילה מכובסת כזאת. אני אומר, אושרו עשרות מיליונים לתלמידי ישיבה מחו"ל. ואני אשאל שאלה גסה. זה חשוב לעלות לארץ – דרך זה חלקם נשארים בארץ, מה שאתם רוצים. כשהייתי פה בוועדת הכספים ב-2013 והחרדים היו באופוזיציה, אני תמכתי בבקשה הזאת שלהם. זה סוג – מקבילה של מסע או תגלית. אמרתי: אני בעד שיקבלו כמה עשרות מיליונים, אבל רק בתנאי אחד – שיעשו ביקור בהר הרצל; שהם יבחרו: ביד ושם – ביד ושם. אמרתי: אנחנו ניתן להם אפשרויות, עשרה מקומות שקשורים גם לישראליות שלנו, להיסטוריה שלנו, ליהדות שלנו, אבל למדינה. תבקרו גם שם. התחיל משא ומתן. עד שהתחילו לנהל איתם משא ומתן, אדוני הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, כמו שנפלה הצעת ועדת שקד – בגלל שעוד לפני שהם הגיעו לממשלה, נתניהו ניהל איתם משא ומתן כראש ממשלה כשהם באופוזיציה, והבטיח להם גם אז, בדיוק באותם תרגילים שעשו כאן לפני שנה. אז גם לא צריך את חוק הגיוס, אל תדאגו, נבטל את זה, ואותו דבר בדיוק – אתם לא צריכים להיכנע וללכת להר הרצל או ליד ושם; אנחנו נבוא וניתן לכם את כל הכספים, את כל המענקים, גם בלי שאתם תעשו את זה. הינה, אנחנו רואים באמת שזה בעצם החזון של הממשלה הזאת. אני אמרתי, "באין חזון ייפרע עם", אבל צריך להגיד את האמת, יש חזון.
אבל אני מסתכל על עוד משהו. שאלתי חבר בלוס אנג'לס: תגיד, יש אצלכם רופאים חרדים? חסרים רופאים במדינה. הציבור החרדי חכם לא פחות מהציבור שאינו חרדי. רופאים – הולכים לרופאים, נכון? מתפללים, אומרים "רפאנו ה' ונרפא", אומרים "מי שברך", כל מה שאתם רוצים. בסוף הולכים גם לבית חולים, או לרופא שלמד שבע, שמונה, תשע, עשר שנים. תגידו, החרדים, אתם חושבים שהם לא יכולים להיות רופאים? הם צריכים להסתמך על רופאים אחרים? ברור שאפשר. אצלנו אין צבע, אין גזע, אין דת לרופא. אנחנו מאמינים שכל בני האדם נולדו שווים, ובבתי החולים מטפלים בנו רופאים יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים ומה שאתם רוצים. אבל תסתכלו כמה רופאים חרדים יש. תגידו, זה לא סוג של נכות שגזרו על הציבור הזה? זה לא סוג של נכות שהתקציב הזה פוגע בהם? זה סוג של "אכול ושתה כי מחר נמות". תביא את הכסף – עכשיו ניתן תלושי מזון; עכשיו נכפיל את התקציב בישיבות; עכשיו נתקצב בתי ספר שאין בהם מקצועות ליבה. אכול ושתה, אבל מה יהיה מחר? מה יהיה מחר? מחר נמות.
אני רוצה להגיד דבר אחד על התקציב הזה. תסתכלו מה קורה עכשיו בארצות הברית. הרי כל הזמן אומרים לנו כאן על הפוגרום המשפטי הזה, שגם באמריקה הפוליטיקאים בוחרים שופטים, כל מה שהם רוצים. הבוקר ראיתי ב-CNN וגם ב-FOX שנשיא ארצות הברית נפגש עם יושב-ראש בית הנבחרים, שדיבר פה על הדוכן הזה לפני שבועיים. מה הם מנסים לעשות? להגיע יחד לסיכום על תקרת החוב של ארצות הברית. דרך אגב, זה כבר לא תקרת חוב של מטילי זהב. היום אתה מדפיס כסף או לא בגלל האמון שיש בך. מיותר לציין כמה איבדנו את זה, אבל תסתכלו בהפרדת רשויות או במבנה אחר שיש שם באמריקה, איזה משא ומתן מתקיים שכאן לא מתקיים.
הרי במקום שיש בו הפרדת רשויות אמיתית, התקציב הזה לא היה עובר. הוא לא היה עובר. הוא בטח לא היה עובר כמו שתואר כאן קודם, כמו שתיאר חבר הכנסת סימון, בסעיפים שבתוך שניות מקריאים לך מאות סעיפים. הוא לא היה עובר בגלל שאנשים היו שואלים. זה לא האי-שוויון שיש בשירות בצה"ל, זה האי-שוויון שיש בחלוקת הכספים בתוך זה. זאת ממשלה, צריך להגיד את האמת – אנחנו היינו ממשלה שאין לה מגזרים; סליחה, יש לה מגזר אחד: אזרחי מדינת ישראל – יהודים, ערבים, מתנחלים, תל אביבים, מה שאתם רוצים. תחפשו בתקציבים אצלנו מגזרים. אני לא יודע, לא יודע מה זה המגזר הזה. תסתכלו בתקציב של הממשלה הזאת, איך נבנה התקציב. הרמטכ"ל לשעבר, גדי, חשבת שבונים אותו מלמעלה למטה, ששמים את האיום, את ההזדמנויות, ואז בונים לתוך זה מה יש. זה הפוך. שואלים את עוצמה יהודית, כל שר שם: מה אתה רוצה? שואלים את מה שקוראים לעצמם, השם שהם גנבו, הציונות הדתית: מה אתם רוצים? שואלים איזו חברת כנסת: איזו שרה את רוצה להיות? ככה בונים תקציב, ככה בונים שולחנות ממשלה, ככה בונים תקציב.
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לקודמי השר לשעבר גדעון סער במה שהוא אמר. הפתרון היחיד באמת הוא שהממשלה הזאת תעבור מן העולם, לטובת אזרחי מדינת ישראל.
רק משפט אחד, ברשותך. לביטחון לאומי יש כל מיני הגדרות. אני מכיר הגדרה אחת, שהיא אולי מעל, אולי למטה: מהירות ההתחברות של האימא לכרית. כשהאימא מתחברת לכרית בלילה, באיזו מהירות לוקח לה לשים את הראש כשהיא חושבת על הבן שלה למוחרת? האם היא דואגת לו כשהוא בצבא? איזה שירות בריאות הוא יקבל? איזה חינוך הוא צריך? לכו לאזרחי מדינת ישראל, לאימהות מכל המגזרים, ותשאלו אותן אם נוכח התקציב הזה או בממשלה הזאת הן נרדמות יותר בקלות או שהאימהות בכלל לא נרדמות. תודה.
1,817 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.