קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הוא מתכונן, הוא מתכונן. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. מי השר התורן?
מי? יעקב אשר לא, שמחה רוטמן לא.
איפה הוא? איפה הוא? אני לא רואה.
קודם כול, תעצור לי את הזמן, עוד לא התחלתי. איפה? מי השר?
תודה רבה. לא ראיתי אותו, הוא נחבא אל הכלים ביום כזה דרמטי. אדוני שר המשפטים.
אני רואה ששר המשפטים נחבא אל הכלים, מהרגע שנכנסתי למליאה שמחה רוטמן כמו סהרורי בטלפון, אין לו מנוחה. כנראה משהו קורה מאחורי הגב שלו. מסיבה של שמחה, לא הזמינו אותו.
בוקר טוב לך, אופיר כץ, יו"ר הקואליציה. פשוט שמחה כל הזמן בטלפון, אז אני תוהה אם ברגעים אלה מתרחש אירוע, ושמחה לא מוזמן, מה יעשה שמחה רוטמן?
אבל לפני הכול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול להודות לחברי הכנסת של יש עתיד, ששוב החזיקו את המליאה בשעות הקטנות של הלילה, מ-1:00 עד 6:00. אם תסתכלו לאורך כל המושב, זה מה שקורה. הסיעה היחידה שהייתה פה מ-1:00 עד 6:00 בבוקר רצוף – חברי הכנסת של יש עתיד: יוראי להב הרצנו, שלי טל מירון, עידן רול, נאור שירי, מיכל שיר, דבי ביטון. בשעות הכי קשות, לאורך כל הכנס הזה – כי זה גם סיום של הכנס, ברוך השם – מי שמחזיקים את המליאה בלילה הם חברי הכנסת של יש עתיד. חשוב לציין את זה, וחשוב לתת להם את הקרדיט.
מאיפה להתחיל? קצרה היריעה מלומר את כל הדברים שאני רוצה לומר. כמובן, על החוק הזה - - -
קודם כול, אנחנו לא דוחקים. מי שהיו פה מ-1:00 עד 6:00 הם חברי הכנסת של יש עתיד בלבד. הם החזיקו את הלילה הזה של חוק הסבירות, הם מחזיקים את כל הלילות בדרך כלל. מה לעשות, זו המציאות, ומגיע להם כל הקרדיט על כך.
עכשיו אני רוצה לדבר על הרבה דברים שהצטברו אצלי בימים האחרונים. נתחיל כמובן עם החוק הזה, שאני מאוד מקווה שייקבר ומקום קבורתו לא ייוודע, וככה גם לא נוכל למצוא אותו. קצרה היריעה מלתאר את מה שאני חושבת על החוק הזה, את מה שאני חושבת על הפגיעה האמיתית באזרח הקטן כשבעצם שר יקבל החלטה גרועה, אבל במסגרת החוק, ולאותו אזרח קטן לא יהיה למי להתלונן, כי הוא יבוא לבית המשפט, יעתור לבג"ץ, ויגידו לו שזה נכנס במתחם הסבירות. לכן כל אזרח במדינה היום צריך להיות מודאג, לא רק המפגינים האמיצים שנמצאים שבועות כבר בכל הארץ, לא עובדים, לא נמצאים עם המשפחות שלהם, מקריבים יום-יום בשביל הדמוקרטיה פה – לא. רק בשבילם, שידעו שעילת הסבירות הזו תפגע בכל אזרח במדינת ישראל, כי היא לא תיתן לו את היום שלו בבית המשפט. זה הדבר הכי דרמטי בעיניי. יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל דיברתי ארוכות על הסבירות, וחשוב לי לדבר על עוד נושאים.
בואו נתחיל, איך אפשר שלא, עם השר לחידלון לאומי, שבמשמרת שלו כלום לא קורה – רק נזק וכאוס. נדבר על השר הזה, שמרוב שהוא משועמם, הוא הולך למאהל בגן סאקר ואומר לשוטרים במחוז ירושלים: למה לא נתתם לחוליגנים להרוס את המאהלים? מה, מה יש לומר? האם היה אי פעם שר בתולדות מדינת ישראל שהיה כזה גרוע, שהיה כזה כישלון? הולך, שכל החוליגנים שלו יסתובבו בגן סאקר ויציקו למשפחות עם ילדים ומפגינים. אין לו מה לעשות. אין פשיעה בחברה הערבית, אין אלימות נגד נשים, אין מדינה בוערת. השר הקטן הזה הולך ובודק למה לא מפריעים למפגינים לישון באוהל בגן סאקר. זה מה שמפריע לו. נגמרו הצרות במדינת ישראל. מה זה, איזה איש קטן זה? איך אתה מתנהג, נגמרו הבעיות? עכשיו אתה מתעסק לי עם האוהלים? אני בהלם. אני רואה את הכתבה של ברהנו טגניה, ואני אומרת לעצמי: מה זה האיש הזה? במה אתה מתעסק?
וכמובן, איך אפשר לעמוד מנגד כשעוד דמות בכירה במשרד לביטחון פנים, הלוא היא נציבת שב"ס, רב-גונדר קטי פרי, נאלצת גם היא לסיים את תפקידה מוקדם מהרגיל מכיוון שכל בן אדם שיש לו עמוד שדרה או יושרה לא מסוגל לעבוד עם בן אדם שכל היום מתדרך כלפיו. איך אפשר לעבוד עם שר שכל היום מדווח את מה שאתם אומרים בחדרים? אתה יודע, ואטורי, היו לי הרבה ויכוחים עם עמר בר לב, אפילו לנציבה, וגם למפכ"ל היו ויכוחים עם עמר, אבל ואללה, מה שדיברנו נשאר בחדר. מה אתה מתדרך נגד המפכ"ל, נגד הנציבה? במי אתה פוגע? אני יודעת שקשה לך, כי אתה אדם ישר. קשה לך עם זה, כי זה נכון. אבל ואללה, איזה מין דבר זה? מה זה?
נציבת שב"ס – אופיר, אם אתה רוצה לשמוע, אני מנהלת לי פה שיח קצת עם ואטורי, קצת עם הכיסאות, לא מפריע לי.
אני מודה לך על זה. אתה לא מאמין, אני הזכרתי את זה בתחילת הנאום שלי – נכון, ואטורי?
אמרתי שמ-01:00 עד 06:00, בשעות הכי קשות, היחידים שהחזיקו את המליאה הם חברי הכנסת של יש עתיד.
שאלה טובה. יש עוד מפלגות באופוזיציה, ואני שמחה שבתור יו"ר קואליציה אתה מעלה את הסוגיה הזאת – נכון שדיברתי על זה, ואטורי?
אתה מבין? אפילו יו"ר הקואליציה.
אתה יודע ששלמה קרעי גם היה עושה לנו שמיות לבד.
אגב, עד שבאיזשהו שלב אפילו הוא הבין שזה מוגזם לעשות שמית לבד. אפילו הוא הבין. אבל כן, אין ספק ששלמה קרעי והגימטרייה שלו, אדוני היושב בראש, היה מחזיק כאן שעות. מי שנכנס בנעליו הוא יש עתיד, שמחזיקים פה את המליאה.
אבל אני – ואני מודה ליו"ר הקואליציה על התמיכה, אני רואה אותה כתמיכה רצינית.
נכון. אגב, או שהוא היה איתי כשהיינו באייטם משותף בערוץ 12. לי ולשלמה קרעי היה גם אייטם קבוע. כשהייתי מסתובבת בארץ, היו שואלים אותי: איפה הוא, איך את הולכת בלעדיו? פעם היינו באמת יושבים ומדברים. איך אומרים? פעם היינו מדברים בשקט. לא משנה. אני רוצה, ברשותכם - - -
כן, יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ.
אני חושבת שזו סוגיה טובה, ואני שמחה שאתה מגבה את יש עתיד - - -
קודם כול, אני מלוכדת לחלוטין. מה שאני פשוט אומרת כאן הוא האמת, זו האמת. אבל ברשותך, אני רוצה להגיד לך מילה על נציבת שב"ס קטי פרי.
ברשותך, תלך. קודם כול – מפגינים אמיצים לוחמי דמוקרטיה חוסמים את הכנסת. חידדתי לך את הנקודה. לוחמי הדמוקרטיה הישראלית.
תראה, תראה מה קרה. מה עשיתם? סגרתם בחבלים, סגרתם דלתות, אין בן אדם ביציע האורחים, הכנסת מבוצרת, יעד מבוצר. מה קרה? אפילו עיתונאים הוצאתם החוצה. מי זאת שם, סיוון? נותרה בודדה. מה קרה לכם? מה זה כל החבלול הזה, מה? ממה אתם מפחדים, מלוחמי דמוקרטיה?
ממי? ממשפחות? מילדים? משה מירון מסתובב פה כל היום. טוב שלא הכנסתם אותו למליאה. אגב, גם ההוא, איציק זרקא הזה ובן יהודה הזה היו יושבים במזנון.
במזנון הח"כים היו יושבים, כאילו זה הבית שלהם. תסלח לי. ואגב, משה מירון הזה גם אתמול הסתבך עם שוטרים. תראה מה עשיתם לכנסת. שיתקתם את הכנסת – יעד מבוצר. תכף מביאים לפה לוחמי ימ"מ, אם הם לא בחוץ; את סיירת מטכ"ל, להגן על הכנסת מלוחמי הדמוקרטיה. ממי? מאנשי המילואים, מהטייסים? מה, תשים עכשיו את סיירת מטכ"ל של היום נגד המילואימניקים? מטכ"ל? מה קורה, שר המשפטים? תראה מה קרה לכנסת. תסתכל סביבך, זה רק אתה ואני פה. אתה לא מרגיש קצת לבד?
אני מרגישה שהוא לבד כאן. אדוני היושב-ראש, אני מרגישה שאני, אתה ודן כאן – דן, מזכיר הכנסת – לבד. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מוטרדים, האם סגרנו – הינה, הרשו לצלם להיכנס. לא קל להיות היום בכנסת.
אגב, אני פה מ-2015. אל תדאג, דודי, הכנסת מאובטחת כמו שלא הייתה בחייה. בחייה לא הייתה כזאת. מעולם לא נכנסתי בדרך שממנה נכנסתי היום לכנסת.
משהו קורה, ושמחה לא בעניינים, אבל אני לא נכנסת לזה. אני בכלל רציתי לדבר על נציבת שב"ס, על עוד נציבה אחרי המפכ"ל, אחרי שהגיע השר לחידלון לאומי עם ה-D9 שלו. הוא עושה נזק במשטרה, ניצבים מתפטרים, שוטרים עוזבים. עכשיו הוא עבר לשב"ס. אבל מה יהיה כשלא יהיו סוהרים, אדוני היושב-ראש? מי יהיה כוח מגן בביטחון הפנים בקצה של הקצה מול עבריינים, מול אסירים ביטחוניים, שהוא כל היום מתעסק איתם בפיתות, במים – תן להם חמש דקות מקלחת, עשר דקות מקלחת? מי יתעסק איתם אם אף אחד לא ירצה להיות סוהר, אדוני שר המשפטים? גם את נציבת שב"ס הוא הביא למצב שהיא צריכה – אגב, אתה יודע מה כותבים לי בטוויטר? מה את רוצה, היא מינוי שלך. מי מינה את נציבת שב"ס קטי פרי? אמיר אוחנה. מי מינה את המפכ"ל? אמיר אוחנה. לא, אנחנו לא מינינו אותם. הם היו גם בתקופה שלנו. אבל אנחנו הקשבנו להם – שלום – ולא תדרכנו נגדם, ולא ישבנו איתם בחדרים סגורים והוצאנו הכול החוצה. היו לה ויכוחים עם עמר בר לב ואפילו עם תומר לוטן, אבל תמיד ידעו לעבוד ביחד למען טובת מדינת ישראל. ומה שעושה השר לחידלון לאומי, הוא עוד דורס עם D9 את כל גופי ביטחון הפנים. מי ישמור על מדינת ישראל? מי יהיה בכלא? מי יהיה סוהר, מי תהיה סוהרת, אם אין אמון במערכת, אם השר הממונה מתעסק באוהלים בגן סאקר? ואללה, אתה אומר לעצמך: מה הבן אדם עושה כל היום? מה הוא עושה? אני אחסוך לך – כלום.
אני רוצה להגיד עוד משהו חשוב, שיהיה ברור. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אתה אדם מאמין, גם אני. אנחנו בתשעת הימים. זה לא נראה לך קצת סוריאליסטי, מה שקורה כאן? שבתשעת הימים, רגע לפני תשעה באב – הינה, נכנס יו"ר הקואליציה – מעולם לא חיכו כל כך הרבה אנשים לתשעה באב, לדעתי, שהכנסת תינעל בשעה 12:00 ביום רביעי. רבים מחכים לאירוע הזה. זה לא נראה לך קצת מוזר שהכול קורה בתשעת הימים, ההתבצרות - - -
הינה, וסרלאוף הגיע בדיוק כשהתחלתי לדבר על תשעת הימים.
על גולני? אני אדבר על גולני מתי שתרצה.
רגע, אני בתשעת הימים – שלום לך – אני מתעסקת בתשעה באב. רגע, מה, יש לי עוד זמן.
יש משהו סוריאליסטי בעניין הזה של תשעה באב, יש משהו חשוב, ואתם חייבים להיות קשובים: עצרו את החורבן, עצרו את חורבן הבית. יש אפשרות להגיע להסכמה בשלב זה. כל אדם דתי מאמין, שהוא באמת דתי ומאמין, מבין שאפשר לעצור את האירוע הזה.
אני רוצה להגיד עוד משהו אחד. אני רוצה להגיד מילה על ההפגנה אתמול, באמת, על 100,000 האיש שהגיעו לצומת קפלן. אני, אין לי את צומת קפלן בטאבו, היא שייכת לכל מדינת ישראל. אם בתוך כל האירוע הזה בסופו של דבר הוא הצטמצם ל-100,000 איש, שרובם הגיעו עם הסעות מסודרות מההתנחלויות, אני חושבת שאתם צריכים לבדוק שוב אם יש לכם רוב. אל תתאמצו, לכו לסקרים באולפן שישי – מי ששומר שבת יכול לראות אותם במוצ"ש – אין לכם רוב בעם להעביר את עילת הסבירות.
אין לך, אופיר. תפסיק להתבצר. אלה תשעת הימים, תשעה באב, תבואו ביחד, ותסגרו את האירוע הזה.
אני רוצה להגיד מילה אחרונה למפגינים בחוץ. אומנם הפכו את הכנסת ליעד מבוצר, אבל אנחנו רוצים להגיד לכם תודה רבה. לאורך כל השבועות של הכנס הזה עבדנו ביחד באופוזיציה, ובזכות המחאה שלכם ובזכות זה שלא ויתרתם, הצלחתם לבלום את הפיטורים של שר הביטחון, הצלחתם לבלום את הליך החקיקה שהיה כאן בכנסת, וכן – אני מאוד מאוד מקווה שגם את החוק המיותר הזה נצליח לבלום עוד היום, רגע לפני תשעה באב, בדיוק בתשעת הימים, להפסיק להתבצר כל אחד בצד שלו ולהילחם עבור הדמוקרטיה הישראלית.
אני רוצה להגיד מילה אחרונה בשבילך על גולני – תירגעי, נטע, דקה. הכול בסדר. אני רוצה להגיד לך – אתה שומע, וסרלאוף?
לא, בשביל טיבי. תשמע, וסרלאוף, מילה על חיילי חטיבת גולני.
אני הייתי גם מש"קית חינוך בגולני, גם קצינת חינוך של חטיבה. התייעצתי פה גם עם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שגם היה מפקד החטיבה. אני אוהבת את חטיבת גולני, ובחטיבת גולני יושבים לוחמים מהטובים של החיל. והינה, אני אומרת לך, גם בגולני, גם בצנחנים, גם בגבעתי, גם בנח"ל – לא כל אחד יכול להיות טייס. זה לא אומר שהלוחמים לא טובים, הם לוחמים מעולים. אבל גם אני, מה לעשות - - -
זה העניין. תפסיקו לעשות סלט כשאין. יש אנשים שמתאימים, מה לעשות, להיות טייסים. זה לא אומר שבתוך לוחמי גולני אין טייסים, ברור שיש. אבל כשיושבת בחורה שלדעתי גם לא שירתה בצבא, ואומרת משפט כזה, זה פשוט לא נכון. אגב, אני גם אמרתי את זה כשדיברתי על היריון. דיברתי על היריון, אמרתי שנשים שלא נכנסו להיריון – אני אומרת לך את זה בתור מישהי שלקח לה הרבה זמן – לא מבינות מה זה היריון. מי שלא אימא, לא תמיד מבינה עד הסוף. מבינה, לא עד הסוף. מי שלא היה בצבא ומי שלא שירת שירות צבאי, לעולם לא יבין מה זה צבא הגנה לישראל. זה חיים. תתגייסי לצבא. לא, שירות לאומי זה יופי, טוב, תעשי את זה, אבל מי שלא משרת בצבא לא יודע מה זה צבא, לא יודע מה זה לוחמים, לא יודע מה זה להקדיש מעצמך את השנים הכי טובות בחיים שלך בשביל המדינה. תודה רבה.
2,004 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.