קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתמול פרסם מרכז אמ"ן סיכום של כמעט חצי שנה, 200 יום מאז כינון הממשלה, מתחילת השנה, בעצם, על מצב הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. קודם כול, אני רוצה לומר שאנחנו דנים במצב לא סביר, שבו הממשלה מפקירה, אין מילה אחרת, מפקירה את החברה הערבית לארגוני הפשע, מוותרת על הריבונות, מוותרת על המשילות, מוותרת על חוק וסדר ושלטון חוק; היא מאפשרת לארגוני פשע למשול, לגבות פרוטקשן מהאזרחים, אבל בעיקר לגבות חיי אזרחים – הנתון האחרון זה 129 נרצחים, מאות רבות של פצועים קשה, אלפי משפחות הרוסות, ואין ממשלה שתטפל ותיתן מענה.
בהשוואה לשנה הקודמת – אנחנו היינו באירוע אחר לגמרי, שבו הממשלה הייתה מחויבת. כל השרים, ראש הממשלה, היו מחויבים לנושא הזה, והוא כמעט היה בצורה רציפה על סדר-יומה של הממשלה בהיבטים שונים. לכן הצלחנו להשיג תוצאות ראויות ולהפוך את העקומה שעלתה מדי שנה; פעם ראשונה שהעקומה התחילה לרדת בשנת 2022. ולכן, כאשר אני עולה על הדוכן ורוצה להתייחס לחוק הזה – שהוא ביטול עילת הסבירות – בכלל, אנחנו לא נמצאים רק בצל חוק שהוא לא סביר אלא מציאות שהיא לא סבירה. לא הגיוני שהמצב הזה יימשך בחברה הערבית. כעס – יש, תסכול – יש. יכול להיות שהממשלה מנצלת את האיפוק המרבי שיש בחברה הערבית, אבל האיפוק הזה לא יימשך, ובהזדמנות הראשונה, באירוע הראשון, אתה תמצא אנשים שמבטאים את הכעס ואת התסכול שיש להם, כי הם מרגישים שהמדינה מזניחה אותם, מפקירה אותם, מאפשרת לארגוני הפשע להשתלט להם על החיים.
ולכן, אני חושב שבסדר העדיפות מבחינתנו, במקום שהממשלה תנסה לקדם רפורמה בתחום המשפט ותשנה את האיזון בין הרשויות השונות, אנחנו צריכים לראות שהממשלה הזאת נותנת מענה לביטחונם האישי של האזרחים הערבים. זאת המחויבות הבסיסית ביותר שממשלה צריכה לקיים בתקופה שהיא נמצאת.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני ארצה לדבר גם בשפה הערבית בשעה המאוחרת הזאת, גם לחשוף את האזרחים הערבים למה שקורה כאן בכנסת וגם לדבר על הנושא הספציפי של הרפורמה המשפטית, אבל גם להתייחס למצב הכללי בחברה הערבית. (אומר בערבית: בשעה הזאת שאני עומד, לאחר חצות, קרוב לשעה 01:30, שבה אנחנו, חברי הכנסת הערבים, מנסים - - )
כן. שוכרן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: תודה. חברי הכנסת, מטבע הדברים, בשעה הזאת מנסים לעכב את חקיקת החוק הזה, חוק ביטול עילת הסבירות, במצב הלא-סביר של הממשלה הזאת. אולם לשווא הם מנסים, על רקע התעקשות הממשלה הזאת לקדם את הפרויקט שלה לשינוי אופי השלטון במדינת ישראל ומנגנון החוקים שקשור במערכת המשפט וכו'. הנושא היום הוא השארה או ביטול של עילת הסבירות, העיקרון המשפטי והעיקרון ההגיוני אשר שולט בהתנהגויות האדם. התנהגות האדם לא נקבעת רק בחוקים פה ושם או בחקיקה פה ושם, אלא התנהגות האדם צריכה להיות התנהגות הגיונית, התנהגות נורמלית, בהתאם לעקרונות הכלליים שלפיהם פועלות החברות ההומניות. זה מספק טיפול בצרכים של כל הצדדים בחברה ולכל בני החברה האחת. אז היום יש ניסיון לבטל את העיקרון הזה, או את התירוץ הזה, אשר שולט במידה מסוימת בהתנהגות הממשלה ובהתנהגות השרים בהרבה צדדים מההחלטות שלהם.
אולם הבעיה היא לא רק ביטול העיקרון הזה. לממשלה הזאת, לקואליציה הימנית הקיצונית הזאת, יש תוכנית שלמה. זה מתחיל בביטול עילת הסבירות וזה יסתיים בביטול עקרונות נוספים וחוקים נוספים אשר שולטים במהלכי הממשלה ומדיניותה. זה כופה עלינו מנגנון חוקים חדש, שמוציא אותנו ממערכת דמוקרטית יחסית אל מערכת ששולטים בה רק הרצון הפוליטי והאינטרס הפוליטי של קבוצה מסוימת. משמע שהפניות הפוליטיות למפלגה הזאת או למפלגה האחרת – זה מה שיחליט באופן מלא מה הזכויות והמעמד והמשאבים אשר יושקעו בחברה הזאת או בחברה ההיא. המצב הקיים עכשיו הוא שיש מנגנון חוקים אשר משפיע על התנהגות הממשלה; יש מערכות אשר מאזנות את שאיפותיה הפרועות של הממשלה, במיוחד מערכת המשפט והחוק. אז כאשר אתה משנה את מנגנון החוקים ואת העקרונות הכלליים ששולטים בכל מערכת דמוקרטית או כל מערכת משפטית, אז מטבע הדברים אתה נותן לקבוצה הזאת, אפילו שהיא רוב לאחר בחירות מסוימות – אתה נותן לה כוח מוחלט לעשות מה שהיא רוצה.
וזה העניין. זאת אומרת, זה לא מקובל מצד אחד, והעניין הזה לא נחשב לעיקרון דמוקרטי, כי אין סיכוי לבטל את הדמוקרטיה דרך עקרון הרוב או בהחלטת הרוב. אולם הדמוקרטיה מאזנת בין חוק הרוב בקבלת ההחלטה וחוק המיעוט בשמירה על החוקים הבסיסיים ועל ההזדמנות לקבל משאבים שמחולקים באופן שווה ובאופן הוגן, ושהקבוצות השונות האלה יזכו להתעניינות מצד הממשלה, שתספק להם את העקרונות הבסיסיים למחיה, ובהם קידוש החיים, הביטחון והבטיחות, הזדמנות לעבוד, הזדמנות לחיות בכבוד, הזדמנות להשכלה והזדמנות להיות חלק מקבלת ההחלטות, השפעה על ההחלטה, השפעה על המציאות הפוליטית הזאת ויצירת המציאות הפוליטית והחברתית וכו'.
לכן אני אומר שהבעיה שלנו היא לא רק עם החוק הזה. הבעיה שלנו היא במנטליות, המנטליות אשר מנהלת את המצב ורוצה לשנות את העקרונות המחוקקים, להפריד בין הרשויות והאיזון בין הרשויות בכל מערכת פוליטית ולקחת אותנו יותר רחוק. יש בערך 200 הצעות חוק שמשפיעות על טבעה של המערכת, משפיעות על טבען של הזכויות – זכויות האזרחים, זכויות המיעוט – ועל מעמד הקבוצות השונות, ובמיוחד החברה הערבית שלנו, שיש לה כמה תכונות ופרטים בפן הזה.
לכן מי שלא רואה את התמונה כולה יחשוב שייתכן שהשתיקה – או שההתמודדות עם החוק הזה היא במסגרת מוגבלת, ושההשפעה שלו תהיה מוגבלת, בגבולות החוק הזה. לא. הגבולות של החוק הזה משתרעים על כל דרכי ותחומי החיים, גם אם זה רק סעיף אחד בחוק. כי עקרון הסבירות משפיע על כל מנגנון החוקים, מנגנון המדיניות, מנגנון חילוק המשאבים, מנגנון התעסוקה במדינה הזאת והתנהגות הממשלה ואחרים, ובהם השרים והפקידים. אם כך, הוא חוק כללי אשר משפיע על כל דרכי ותחומי החיים.
נוסף על כך החוק הזה, דרך אגב, הוא החוק הרביעי בחשיבותו, הוא הרביעי בדירוגו, היות שהחוק הזה הוא חלק ממה שנקרא התיקונים המשפטיים והעריכות המשפטיות שקוראים להם "המהפכה המשפטית". אז בדירוג הוא היה מס' 4, והיום כמובן הוא קפץ, משום שיש מחאות והתנגדות לקיום העריכות המשפטיות האלה. אולם למרות זאת החוק הזה נותר כצלע הכי חשובה בתהליך ריקון השלטון המשפטי מהסמכויות שלו, מיכולתו לבקר, לפקח ולהשפיע על התהליכים וההחלטות של הממשלה ועל מדיניות הממשלה. אולם אין ספק שהוא חלק ממנגנון חוקים שבדרך. עד עכשיו הקואליציה לא אומרת שהיא תתחייב לעצור את תהליך התיקונים המשפטיים או עריכתם. היא ממשיכה בדרכה. הוא הפך – במקום שהוא יביא את התיקונים האלה, את המהפכה המשפטית הזאת, בבת אחת, הוא יביא זאת בשלבים הדרגתיים.
הרמה השלישית לאחר העריכה המשפטית היא מדיניות הממשלה הזאת בכל התחומים. אנחנו ראינו את הכישלון הראשון ואת ההתעצלות האחרונה שקשורה לחיים שלנו. הממשלה הזאת באופן מעשי הבדילה את היישובים הערביים מכל מאמץ מוחשי ואמיתי להיאבק בפשע, וכך ארגוני הפשע חשים חופש מוחלט לפעול בלילות ובימים, לתקוף את האנשים, לפרוץ ולתקוף את הבתים, את הרכוש ואת הנפשות. וזו מדיניות. אנחנו לא בראש סולם העדיפויות, לא במרכזו ואפילו לא בסופו. אם היינו בסוף סדר העדיפויות של הממשלה הזו היינו רואים מאמץ מסוים בכיוון הזה; לפחות היו שומרים על מה שהשגנו אשתקד. אולם לצערי, לפי הנתונים שמרכז אמאן סיפק בנוגע לסיכום נתוני הפשע, יש בערך עלייה של 200% – 129 נרצחים בהשוואה ל-54 נרצחים אשתקד, ומספר הנפגעים בירי גדל פי ארבעה. אלו גם ניסיונות רצח, שאנחנו לא מקילים ראש בהם ובחשיבותם. אם כך, מדיניות הממשלה והחסרונות של הממשלה הזו לא נראים רק בחוקים הקשורים לעילת הסבירות ולמהפכה המשפטית, ולא בשאר החוקים הקשורים גם בהשלכות גזעניות ומפלות ולא הוגנות כלפי החברה הערבית; הם קשורים גם להתנהגות הממשלה הזו באופן יום-יומי בתיק האלימות והפשע, וגם כן בתיק הכלכלי בשנת 2023.
יש בערך מעין השבתה של החלטת הממשלה 550, התוכנית המקיפה, תוכנית ההתקדמות לצמצום הפערים; היא נקראת צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הערבית. יש שם עיכוב גדול וניסיונות לגנוב את המשאבים והכספים שבתוכנית הזאת לתוכניות, חוקים והחלטות או קבוצות אחרות. פורסם בשבוע שעבר, ולפני כן בהיבט הזה, על ניסיון העברת 100 מיליון שקלים מהתקציב של התוכנית הכלכלית מהחברה הערבית לתוספת שכר לתלמידי תלמוד התורה, ולפני כן במשרד לאיכות הסביבה גם היה סכום דומה, בערך 100 מיליון שקלים, ולפני כן קוזזו מאות מיליונים מהנסיעות וכו'. אם כך, חסרונות הממשלה הזאת הם גם מעבר להתעצלות במאבק באלימות ובפשע, ומגיעים עד להיבט הכלכלי ולטיפול בעניינים הכלכליים והחברתיים בחברה הערבית שלנו, מצב המועצות המקומיות ותחומים נוספים.
לכן בתמונה הכללית זו הממשלה הגרועה ביותר, וברור לנו בהחלט שהימצאותה של הממשלה הזאת היא אסון גדול עבור החברה הערבית שלנו. נכון שתמיד אמרנו שהאופציות שלנו במציאות הקיימת הן בחירה בין הגרוע לגרוע יותר, בין הפחות-גרוע ליותר גרוע. אנחנו שואפים למעבר הדרגתי משלב לשלב, לקדם ולצבור הישגים ופתרונות לטובת החברה הערבית שלנו. אולם לצערי יצאנו מהשלב שבו היינו בתוך האירוע הפוליטי ובתוך יצירת ההחלטה, ובתוך תהליך מורכב ותהליך שהיינו משקיעים בו הרבה מאמצים, בתור הרשימה הערבית המשותפת, בהשפעה על מדיניות הממשלה, בסיפוק פתרונות לנושאים העיקריים בחברה הערבית שלנו. הצלחנו בזה – תוך שנה אחת התקבלו הרבה מאוד החלטות, והתחלנו ביישומן. כמובן, ההישג הגדול יותר בפן הזה היה הפחתת רמת האלימות והפשיעה, וההישג הפוליטי הגדול יותר היה שכפינו את עצמנו כשותפים בקואליציה הקודמת, כפינו את עצמנו כשחקן ראשי משפיע ונוכח, שיש לו קיום, יש לו מילה, יש לו משקל ויכולת להשפיע למען החברה הערבית שלנו.
לצערי המפלגות הערביות לא הבינו זאת, וחברי הכנסת הערבים האחרים, במפלגות האחרות, במפלגות הרשימה המשותפת, לא הבינו את ההשלכות האלה ושזו הזדמנות היסטורית לטובת החברה הערבית שלנו. המחשבה הפוליטית שלהם נותרה מרחפת בחלומות לא מציאותיים – חלומות לשינוי פתאומי, שינוי מהפכני, שינוי שעובר את הנתונים של המציאות ומאזני הכוח והבנת האנשים שקיימים במדינה ובחברה הזאת. לכן הם לחצו יד למפלגת הליכוד ולמפלגות האחרות, סמוטריץ' ובן גביר, והם שיתפו איתם פעולה. באולם הזה הם שיתפו איתם פעולה על מנת להפיל את הממשלה והקואליציה הקודמת ולצאת לבחירות, אשר הביאו לממשלת נתניהו החדשה ובה סמוטריץ' ובה בן גביר, זה שר האוצר וההוא השר לביטחון פנים. וכך, משלב הבנייה וההתקדמות, שלב סיפוק הפתרונות לחברה הערבית שלנו, עברנו לשלב יצירת אל-נכבה מחדש, במו ידינו. הרבה מהאנשים היום מאשימים את המפלגות הערביות ובהן הרשימה המשותפת, חד"ש ובל"ד, שהם אכזבו את החברה הערבית ומנעו מהחברה הערבית הזדמנות בעלת ערך שבה הם יכלו להשפיע, יחד איתנו בתור רע"מ, בממשלה הקודמת – אנחנו מתוכה והם מחוצה לה – ולהביא הישגים לחברה הערבית שלנו, הישגים ופתרונות לטובת החברה הערבית שלנו. לצערי הפניות של המפלגות האלה הביאו אותנו בחזרה אל מקום של דרישה ותחינה וזעקות בלי שישמע אותנו אף אחד. אנחנו יודעים מה טבע הפוליטיקאים הנמצאים כאן: "היית נשמע אילו קראת למי שחי, אולם אין חיים למי שאתה קורא". עבורנו אלו החיים שלנו; עבורם החיים שלנו חסרי ערך, ובשל כך הם לא מגלים עניין בכל הקריאות שלנו והדרישות שלנו שיטפלו בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית שלנו.
אנחנו נמשיך בדרכנו בתוך הרשימה הערבית המאוחדת בגאווה, ביציבות ובנחישות. החברה הערבית שלנו עדיין נותנת לרשימה הזאת עוד כוח, עוד תמיכה. הרבה אנשים - -)
(- - שלא הבינו את הכיוון שלנו ולא קיבלו אותו בשנה שעברה, עכשיו אומרים שאכן הוכחו הכנות של הרשימה הערבית המאוחדת בכיוון שנקטה והתבונה בכיוון הפוליטי שלה. לכן אנחנו רואים שיש עלייה בסקרים. חשוב שיימשך הגל הזה, וחשוב שהחברה הערבית שלנו תבין - -)
(- - שהיום הכי חשוב להפגנות ולשביתות ולמאבקים הוא יום הבחירות. זה היום שיוצר את ההבדל בין התקווה ובין הייאוש, התסכול והכישלון.)
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מאמין שהקשבת אף שדיברתי בשפה הערבית, והרגשת את הכאבים שניסיתי להעביר, גם בהתייחסותי לחוק הזה וגם למצב הלא-סביר שקיים כאן במדינה וגם בחברה הערבית, לנוכח הפשיעה והאלימות הגואה ביישובים הערביים ובחברה הערבית. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו יכולים להמשיך לקשקש ולפטפט שעות ארוכות על המצב הקיים כרגע, ולמה היום יחוקק חוק שיפגע בעיקר בזכויותיה ובמעמדה של החברה הערבית. כך גם שאר החוקים שיתקבלו לאחר מכן – גם הנזק שלהם יהיה הנזק הכי גדול עבור החברה הערבית. כל ההישגים שלנו יתפוגגו באוויר, בין שאלו הישגים בנוגע לזכויות, ובין שאלו הישגים כלכליים, חברתיים או אחרים. אני אומר שאנחנו יכולים להמשיך בפטפוט הפוליטי ובקשקוש הפוליטי, אולם בסופו של דבר עלינו להודות שהממשלה הזאת והקואליציה הזאת הגיעו בדרך דמוקרטית.)
אני אתרגם לך אחר כך. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הן הגיעו בדרך דמוקרטית, הגיעו לאחר מאבק פוליטי בתוך הכנסת הזאת להפלת הממשלה הקודמת, לפירוק הממשלה הקודמת ולחזרה לשלטון דרך בחירות. לצערי, כשאנו חפצים לדבר ולקחת אחריות – ואנו באים היום להתקומם ולערער על הממשלה הזאת, ובצדק אנחנו מערערים עליה, על המסלול הגזעני והפשיסטי שלה – עלינו לשאת באחריות ולומר שלמפלגות הערביות ולחברי הכנסת הערבים היה חלק משמעותי בשיתוף הפעולה עם הליכוד ובשיתוף הפעולה עם הציונות הדתית. באולם הזה היה שיתוף פעולה לצורך פירוק הכנסת והפלת הממשלה הקודמת, ועכשיו היא מגיעה אלינו עם כל החסרונות שלה. לכן אם לא נלמד לקח, אם לא נפיק מההתנסות הזאת, שבה פספסנו הזדמנות היסטורית שיכלה לתת פתרונות לחברה הערבית שלנו בכל הנושאים – ברמת המעמד, ברמת הזכויות, ברמת הביטחון והמאבק בפשע; אם לא נלמד לקח, אז נמשיך, אז נמשיך שנים ארוכות לשלם מחיר יקר. ואנחנו עוברים מכישלון פוליטי אחד לכישלון פוליטי נוסף, לאכזבה פוליטית, לאיבוד כל ההזדמנויות שיש לנו בידיים. לכן, תקופת הקשקוש והפטפוט הפוליטי צריכה להסתיים, וצריכה להתחיל תקופה של עבודה, של תבונה ושל סבירות בניהול העניין הפוליטי שלנו. עלינו לדעת כיצד להשאיר את הגזענים והפשיסטים והקיצוניים, שלא רוצים את טובתנו – להשאיר אותם באופוזיציה. זה הלקח האמיתי.)
(כל הנאומים לא יכולים למנוע את החוק הזה או להפיל את הממשלה הזאת, שנהנית מרוב.)
(זה הלקח העיקרי, ובני החברה הערבית שלנו התחילו להיות מודעים לו ולהבין אותו. ולכן מאוד כואב שעולים לבמה הזאת חברי כנסת ערבים כדי לדבר על חסרונות הממשלה הזאת, שהיא הממשלה הכי גרועה בהיסטוריה של ישראל, שהיא פשיסטית ושהיא גזענית ושהחוקים האלה גרועים, כשלפני שנה, במודעות, במודעות, הם לחצו יד לליכוד והמשיכו שנה שלמה בעבודה עד שפורקה הכנסת והופלה הממשלה והלכנו לבחירות. שוב חזר אלינו נתניהו, ואיתו סמוטריץ' ובן גביר, וחזר הפשע כדי להמשיך ולהתגבר; הפשע אומנם נשאר, אולם המשיך לעלות פי כמה וכמה. זה הלקח העיקרי שעלינו ללמוד בשלב הזה כדי לבנות עתיד טוב יותר לחברה שלנו, לבנינו ולבנותינו. אם לא, אם נחזור על אותן הטעויות, אנחנו נחזור לאותו המצב.)
(לשאת באחריות, אחותי עאידה, לא אומר שאנחנו הפושעים. שנישא באחריות ונלמד לקחים, זה מה שדרוש. זה מה שדרוש, וזה בכלל לא מפחית - -)
(- - זה בכלל לא מפחית מהאחריות של הממשלה הפשיסטית והגזענית הזאת כלפינו. אתם שיתפתם איתם פעולה, והיום הממשלה הזאת מבצעת את המדיניות שהיא רצתה בה.
עכשיו סגן ראש הממשלה אומר: כן, אנחנו חייבים לחברי הכנסת הערבים במשותפת שהם עזרו לנו בפירוק הממשלה. עכשיו, עכשיו סגן ראש הממשלה אומר שהוא חייב לכם.)
(חכי לתורך. את, עאידה, וכל חברי הכנסת הערבים עזרתם לנתניהו לחזור לשלטון. עזרתם לו. תמסרי לו ד"ש. את שותפה שלו. שותפים.)
(והיום אתם באים לעשות הצגות וסרטים על החברה הערבית שלנו, באים לעשות סרטים והצגות.)
(אתם אלה שהחזרתם את הממשלה הזאת.)
(את בעצמך החזרת את הממשלה הזאת, והיום את רוצה לעשות הצגות וסרטים.)
(את לחצת יד לנתניהו ולסמוטריץ', והבאתם אותם לשלטון.)
(אתם עולים ועושים את עצמכם לאומנים, ועולים ועושים נאומים.)
מה שאמרתי, חברים, אחי חמד, אחי חמד - - -
חמד, חבר הכנסת חמד, כן, היא מעדיפה, היא מעדיפה שסמוטריץ' ובן גביר – היא מעדיפה שסמוטריץ' יהיה שר האוצר ולא שאתה תהיה שר במשרד האוצר. היא מעדיפה את סמוטריץ' ולא את חמד עמאר שיהיה במשרד האוצר.
היא מעדיפה שבן גביר יהיה במשרד לביטחון לאומי ולא יואב סגלוביץ'.
ואנחנו משלמים מחיר, כי שמתם את היד שלכם ביד של הליכוד ושל הציונות הדתית. זאת האמת. אנחנו משלמים את המחיר הזה. אתם מעדיפים את הציונות הדתית ואת עוצמה יהודית ואת הקואליציה, ולא את רע"מ. זה המחיר שאנחנו משלמים היום. כל הכבוד לכם.
כל הכבוד לכם. ואתם באים לתת תיאוריות.
בדיוק. עאידה צודקת. כל הכבוד לכם. אתם חייבים לה. אתם חייבים לה. היא שהביאה אתכם. היא ואחמד טיבי ואיימן עודה הביאו אתכם לממשלה.
הם הביאו אתכם. אפילו את השותף שלהם, סמי אבו שחאדה ובל"ד – גירשו אותם. גירשו אותם מהמשותפת כדי שישרוף ארבעה מנדטים. זהו. זאת האמת.
ולכן אנחנו – כן, אנחנו משלמים, הערבים משלמים את המחיר. 129 נרצחים לעומת 54, אחרי שהורדנו את אחוז הפשיעה בחברה הערבית.
ואתם באתם והפקרתם את החברה הערבית, הפקרתם את האזרחים הערבים. תתביישו לכם.
באתם על הגל של משילות וריבונות. היום מי שמושל בחברה הערבית הם ארגוני הפשע.
יושבים ברחובות, במועצות המקומיות, שולטים בהם. ואתם עדיין מדברים על חוק וסדר ומשילות. תתביישו לכם.
2,559 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.