קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב, אדוני היושב בראש. בתחילת דבריי אני מבקש לשלוח איחולי החלמה לראש הממשלה, שעבר הלילה ניתוח השתלת קוצב לב. אני מאחל לו עוד שנים ארוכות של חיים טובים ובריאים, גם אם אני יריב פוליטי. הוא לא רוצח, כמו שכינו את קודמו מעל דוכן זה; הוא לא נבל, כמו ששר בממשלתו קרא לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט, "לך"; הוא לא עומד בראש ממשלה מקוללת, כמו שחברי כנסת מהצד שלו, כולל השר קרעי, אמרו על הממשלה הקודמת. זוהי ממשלה נבחרת, יריבים פוליטיים. אינני שונא אותם; אני יריב פוליטי מר שלהם, וכשהכול יירגע, ראוי שיעביר ראש הממשלה את חברי ממשלתו שיעור בהליכות ונימוסים. כי זה ממשיך, זה לא עוצר, ואני אמשיך בדבריי לפרט את זה.
ללא קשר לכך שאני מאחל לו החלמה מהירה, פעם נוספת ראש הממשלה כנראה לא אמר דברי אמת. ראש הממשלה איננו אדם פרטי, והציבור חייב לקבל מידע מדויק בקשר למצבו. הייתה פה התנהלות של רפובליקת בננות. הסתירו מהציבור את המצב הבריאותי הלא-פשוט של ראש הממשלה. ישראל, כך אני מקווה, עדיין דמוקרטיה, והציבור צריך לקבל תשובות. אני חייב להודות שזה מעלה שאלות באשר לכשירותו של ראש הממשלה לתפקיד שהוא ממלא. כי איננו יודעים בכלל מה עוד מסתירים מאיתנו.
68% מהסטרטאפים במדינת ישראל מתכוונים לעזוב או להעביר את הכספים למדינה אחרת. זו הידיעה שהופיעה באחד מהעיתונים הכלכליים אך לפני יומיים – טירוף. הקטר הכלכלי של המשק הופך להיות רכב מקרטע, פגיעה ממשית בכלכלה – והכול על ידך, אדוני ראש הממשלה. כן, אני אקרא לך אדוני ראש הממשלה, אני מכבד אותך כראש הממשלה.
שמעתי את חבר הכנסת קיש אך לפני יום, נדמה לי ביום האתמול, מתלונן על הפגיעה, על חוסר השוויון בשירות. זה אותו חבר הכנסת קיש, או השר קיש, שלפני כמה שנים על גלי אותה מהפכה, הייתי אומר, או מגמה של מילואימניקים שקמה ואמרה: שירות חובה לכולם, הוא עמד מול משרד ראש הממשלה, מול דוכן מאולתר, ואמר: שוויון שירות לכולם. בסדר, אין לי מה לצפות מהשר קיש, באמת. אני לא רוצה לדבר בו סרה, כי הוא שר. אני לא אנהג כמוהו. מחאת המילואימניקים – זה הגל שאתה רכבת על גבו, השר קיש, וככה הגעת לכנסת. שמעתי דברים אחרים ממך כשעמדת על אותו דוכן: שוויון, שירות חובה לכולם. כל הערכים שלך – הכול הלך לקיבינימט, אין לי מילה אחרת להגיד. ערכים שהיו שווים רק לעת ההיא. היום הם אחרים.
אני שומע הרבה דברים על דיבור על סרבנים, על עשרות אלפי אנשי מילואים שאומרים: לא נגיע, כי החוזה בינינו לבין הממשלה הופר. לא מדובר בסרבנים, מדובר בהפסקת התנדבות עד שהמהפכה הנוראית הזו, שתפגע בבית המשפט העליון, תיעצר. הם לא הסרבנים. אני בעד שירות, בעד התנדבות. כך חינכו אותי הוריי – מדינה לפני משפחה. זה החינוך שקיבלתי. כפי שאתם רואים, אני עם זקן, ואני נמצא באבל על לכתה של אימי לבית עולמה. כשעמדתי על מיטתה, אמרתי – ואנחנו משפחה שכולה – שכאשר היא תיפגש למעלה עם שלושת האחים שלי ועם אבא שלי, אינני מבקש דבר, שתבקש יחד עם שוכני שמיים רחמים על עם ישראל וארץ ישראל. כך חינכתם אותנו, הוריי היקרים, מדינה לפני משפחה. אנשי המילואים והטייסים היקרים אינם הסרבנים; הממשלה היא אשר הפרה את החוזה עם המשרתים.
אך לפני יומיים או שלושה הופץ סרט איום ונורא ששני שרים המשיכו להפיץ. זה בדיוק מה שאתם עושים – מרסקים את החברה הישראלית. שני שרים. לזכות אחד מהם ייאמר – השר מיקי זוהר הבין את הטעות, התנצל והוריד את הסרט מייד, אבל השר לביטחון לאומי, הבלוף הזה שלא עשה מימיו שירות צבאי, שלא הפעיל מימיו איזושהי מערכת, שהיה נער גבעות, ואך לפני כמה ימים ראינו אותו מול המיקרופונים ובהיסח הדעת או שלא במודע נפלט לו – השר שאחראי לאכיפת החוק אומר לאותם נערי גבעות: רוצו לגבעות, תפרו את החוק – השר הזה ממשיך להפיץ את הסרט, ואומר: אני עומד מאחוריו. זה השר שלא שירת אף יום אחד; זה השר – יש כבר 122 הרוגים במגזר הערבי אם אינני טועה; זה השר שהבטיח לנו שיהיה פה גן עדן, כי הוא בא למגר את הפשיעה ולהחזיר את המשילות – חתיכת לא יוצלח; זה השר היחיד שיושב פה והורשע בעבירה שיש עימה קלון – בתמיכה בטרור. והוא כל הזמן מדבר על חברי כנסת אחרים מהמגזר הערבי, שהם תומכי טרור. הם לא הורשעו – אתה הורשעת, אתה העבריין, חתיכת לא יוצלח.
כיפת הברזל הנותנת הגנה למשרתי צה"ל, מוסד, שב"כ, משטרה היא בית המשפט העליון. שקול, מאוזן, עושה צדק – ככה הוא נתפס בעולם. הוא ספינת ההצלה של כל המשרתים לסוגיהם. שמעתי – הופיעה איזו ידיעה קטנה שיש מלשינון בבית המשפט בהאג, ומבקשים מהציבור לבוא ולמסור שמות של משרתים במדינת ישראל לסוגיהם. כאשר כוחו של בית המשפט העליון ירד ולא יהיה בכוחו לקבל ולהגן על המשרתים למיניהם, יש סיכוי לכל אחד מאיתנו, או לפחות לחלק מאיתנו, כשיגיע לאדמת אירופה, להיעצר ברדתו מהמטוס ולהישפט בהאג. זה מה שאתם רוצים לעשות לבית המשפט העליון. איזו בושה.
צה"ל הוא צבא העם; רוח צה"ל היא הרוח האיתנה שמגינה עלינו, רוח שבה בשדה הקרב כתף אל כתף מסתערים אל פני אויב ללא חת כדי להגן על המדינה הזאת. שמעתי את דברי ההבל של חבר הכנסת אלמוג כהן בגנות הטייסים. איך אמר? הוא בז להם. חבר הכנסת כהן מצטרף לשרה גלית דיסטל, שגם בזה לאותם טייסים אמיצים שמגיעים בכל שבוע לפעילות יומית ומסכנים את חייהם בעצם הטיסה על מטוס קרב, ולשר קרעי, ששלח את המילואימניקים לעזאזל. איזו בושה. ומה אומר חבר הכנסת כהן? נפתח קורסים למועמדים מהפריפריה. איזה דברי הבל – כאילו הקורסים ב-30 השנים האחרונות, 40 השנים האחרונות, 50 השנים האחרונות, מאז קום המדינה, לא פתוחים לכל אותם ילדים שלנו, המוכשרים. קורס הטייס פתוח לכולם, אדון אלמוג כהן. אגלה לך משהו: בקורס האחרון סיימו 33 חניכים ממיטב בנינו. בין החניכים סיים נווט קרב מ'; נווט קרב מ' הוא נכדו של בן דודתי. אגיד לך עוד משהו: מ' – אימו כורדית ואבא שלו מרוקאי. אז על מה אתה מדבר? הם מיטב בנינו. אימא שלו כורדית, ואבא שלו מרוקאי. איזו טיפשות, איזה חוסר הבנה. כן, זכית לידיעה באחת מחדשות היום, ובזה זה נסתם, הטיפשות הזאת.
אדוני ראש הממשלה, אני מאחל לך כי התיקים נגדך ייסגרו. נכון שאתה לא מאמין שאני, יריב פוליטי, אומר את זה – הינה, אני אומר את זה גם כקצין משטרה בכיר, למרות שאני מבין היטב חלק מהתיקים, לפחות את תיק 1000. אני מאחל לך שהתיק ייסגר. זה לא טוב שעוד ראש ממשלה ייכנס לכלא, זה לא לכבודה של מדינת ישראל. ואני סולח לך על הכול. על דבר אחד לא אסלח לך, ההיסטוריה לא תסלח לך – על ריסוק החברה הישראלית, על "אנחנו" ו"הם". הדבר נעשה, וההיסטוריונים יבואו איתך חשבון. פגעת בחוסן הלאומי, פגעת בכלכלה, פגעת בחוסן הצבאי, פגעת באחדות העם, פגעת בכל דבר שהוא קדוש לנו.
הצעת חוק-יסוד: השפיטה לא הופיעה במצע הליכוד. זה חלום בלהות שקדחו שר המשפטים ופורום קהלת. מגיעים שני מיליארדרים מארצות הברית, מקימים פורום, מעמידים בראשו אנשים שרוצים להפוך את מדינת ישראל. משוכנע אני שהיושב במרומים יבוא איתכם חשבון, תרדו מנכסיכם. למען מדינת ישראל זאת הבקשה שלי. ואנשי פורום קהלת ההזויים, שפגעו בקדוש לנו, בכל היקר לנו – גם איתכם יבואו חשבון.
שמעתי את חבר הכנסת עמית הלוי מתבטא נגד השביתה המתוכננת במגזר העסקי. "חוסר אחריות", הוא קורא לזה. ומה הוא אומר? אני מצטט אותו בחוק: זה יבוא לפתרון בחוק. מה תעשו, דיקטטורה שתאסור גם על העסקים לשבות? זה מה שאתם מתכננים, דיקטטורה עד הסוף, איסור שביתה? זו אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. תקשיב לעצמך, על מה אתה מדבר. נביא פתרון בצורת חקיקה – בושה וחרפה. אין הצעת חוק לגיטימית שהבאת – חוק המתנות, עוד כל מיני חוקים הזויים. לא מביאים את הצעת חוק-יסוד: השפיטה מטעם הממשלה, אז ממציאים איזה משהו, שהחוק מובא מטעם ועדת חוקה. חבר הכנסת רוטמן הוא המוציא לפועל – חוק מושחת שבא לפגוע באזרחי ישראל ובבית המשפט העליון. זה חוק שיעודד שחיתות שלטונית. בית המשפט העליון אינו יכול יותר להעביר ביקורת על מהלכי הרשות המחוקקת או המבצעת. כאשר הוסרה היכולת לביקורת שיפוטית, נפגע החוזה בין העם לבין הממשלה, נפגע החוזה בין המדינה לבין האזרחים. מעתה, כאשר בית המשפט העליון אינו נחשב, יהיה ניתן לעצור בכל אחת ממדינות אירופה לובשי מדים, כפי שאמרתי.
קידום החקיקה באופן חד-צדדי על ידי נתניהו, לוין, רוטמן וחבריהם גורם לפגיעה אנושה בכלכלה, בביטחון, בחוסן הלאומי, וקורע את העם. צריך לעצור את החקיקה הנוראית הזאת באופן מיידי. נתניהו נסחט, הוא חלש מתמיד. לא כך אנחנו מכירים אותו. הוא נסחט על ידי חבורת לוין-רוטמן המטורללת, שגוררת מדינה שלמה לתהום הכלכלית, לתהום החברתית, לתהום המדינית ולתהום הביטחונית. ואני שואל – איך הצלחתם בשבעה חודשים לרסק מדינה משגשגת, הרביעית בחוסנה הכלכלי בעולם, הרביעית, סטרטאפ ניישן? 85% מעבירים את הסטרטאפים מהמדינה. איך? תסבירו לי איך חלום הבלהות שיריב לוין חולם עליו זה 20 שנה לפי דבריו – ואני רואה סרטון שאך לפני אינני יודע כמה חודשים הוא הוציא אותו, ובו הוא אומר באופן ברור בקולו הוא: אם החקיקה הזאת תעבור, מדינת ישראל תהפוך למדינה לא דמוקרטית. אז מה אתה עושה, שר המשפטים? גורר מדינה בריאה לתהום? ראש הממשלה פוחד ממך, אני מודה. ראש הממשלה פוחד ממך, פוחד מהקיצונים, פוחד מסמוטריץ', פוחד מבן גביר, מכל אותם משיחיים שיביאו עלינו, חס וחלילה, חורבן הבית.
אבל אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לדבר אליך: כאשר – אני מאחל לך עד 120, אבל כל אחד מאיתנו בסופו של דבר הולך לדרכו – ישבו כמה היסטוריונים, או אפילו בסיום תפקידך, ויכתבו את ההיסטוריה שלך, בספר עב כרס, יש להודות – נכון, אתה ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן, יותר מבן-גוריון, זה נתון, fact. הדף הראשון יהיה על ימי ילדותך; הדף השני על הצבא, על סיירת מטכ"ל; הדף השלישי על הזמן ששהית בארצות הברית – בנג'מין ניתאי; על הלימודים שלמדת; הדף הרביעי – הפתעה – התפקוד שלך כשר אוצר טוב שהציל את כלכלת ישראל באומץ. אתה – היה לך האומץ להוריד את קצבת הילדים, להוריד הוצאות ממשלה מטורפות כדי לחסוך ולהחזיר את מדינת ישראל. כולם שכחו שאתה הראשון שפגעת בקצבאות הילדים. אתה. ועוד בין 350 ל-400 עמודים יהיה איך הצלחת לרסק את מדינת ישראל, איך הצלחת לרסק את החברה, איך הצלחת לעשות הפרד ומשול, איך הצלחת לחמם כדי שנשלח יד באחיו, איך הצלחת להפוך את הצבא, חס וחלילה, לא לצבא העם, ואיך פגעת בכולנו. על זה ההיסטוריה, אדוני ראש הממשלה, לא תסלח לך. ואני יודע כמה חשובה לך ההיסטוריה, איך תיזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל. נתון אחד יהיה שם אמיתי וברור: הכי הרבה זמן כראש ממשלה. אבל שאר העמודים, מעבר לעמודים הראשונים – ריסוק העם בישראל והבאת חורבן.
יש לי עוד הרבה דברים להגיד אבל אני ארוץ לסוף. אני עוד פעם רוצה לחזק את הטייסים, את אנשי המילואים, את אלה שהקדישו את חייהם, נפשם וזמנם לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, לחוסן הצבאי של מדינת ישראל. אני רוצה להודות למאות אלפי האנשים שקמו ויצאו ממשבצת הנוחות כדי להפגין ולהילחם על המדינה שלנו, המדינה שלנו לדורות הבאים. אין לנו הזכות לוותר על המדינה.
אני מניח שרוב חברי הכנסת לא ראו את הסרט "אגדת החורבן". אדוני ראה אותו? לא. אני מציע לכל חברי הכנסת. לפני שנתיים וחצי חיפשתי היכן לראות את הסרט ומצאתי אותו בסינמטק. לצערי הסרט לא תפס תאוצה כי הוא סרט אנימציה. הסרט מתאר בצורה הכי ברורה את אגדת החורבן – איך אנחנו הלכנו לאלפיים שנות גלות. הסרט מתאר את הוויכוח בין הקיצוניים לבין המתונים – מה לעשות, האם לצאת ולהילחם ברומא; הקיצונים הציתו את התבואה בבית המקדש בירושלים, שהייתה מספיקה להרבה שנים, ואז מתוארת הסצנה שצריכה להפחיד כל אחד מאיתנו: הנציב הרומי עומד במקום שנמצאת היום מודיעין, על הדרך הרומית המובילה לירושלים; היא קיימת עד היום, לקחתי את הפלוגה שלי למסלול אלונקות שם כי זה פשוט קריעת תחת ללכת על האבנים האלה. אומרים לו מפקדי הצבא שלו: בוא נעלה על ירושלים. אומר להם הנציב הרומי: אין לנו לאן למהר, היהודים אוכלים אחד את השני.
לא היה אוכל בירושלים, הציתו את האסמים ולא הייתה ברירה. הרעב גבר, ופיזית הורידו נתחי בשר מהמתים ואכלו. זה המקום שאתם רוצים להביא אותנו אליו? אדוני ראש הממשלה, לאן אתה מצעיד את המדינה הזאת? שורף אסמים. תודה רבה.
1,889 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.