הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

מכובדי היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, מדובר כאן על שינוי מהותי, שמגביל את מערכת המשפט ונותן יד חופשית לממשלה להחליט למנות ולקבל החלטות אשר עלולות לפגוע בכלל האזרחים, במיעוטים בכלל ובחברה הערבית בפרט. למרות שבית המשפט העליון כמעט לא עמד לצד המיעוט ברוב המקרים, אנחנו נגד השינוי המהותי הזה. בנוסף, בית המשפט העליון לא התערב בחוק הלאום ובחוק קמיניץ, למרות שהם פוגעים בעיקר בחברה הערבית ובחקלאים, במעמד האזרחים המוחלשים. חוקים מפלים אלו מקשים את חיי האזרחים הערבים בכל אספקט אפשרי ומשאירים אותם ללא קורת גג, ובלא מעט מקרים תחת המטרייה של המחוקק של חוק קמיניץ.

תחום האפליה נגד האזרחים הערבים בנגב הינו רחב ומקיף. אביא כאן דוגמה: חוק הטבת מס לתושבי הנגב מפלה באופן גלוי בין האזרחים הבדואים בכפרים הלא-מוכרים לבין שאר תושבי הנגב. זאת עדות מרשיעה לאפליה כלפי הבדואים בנגב. הממשלה הזו מיום הקמתה מזניחה לא מעט נושאים קריטיים, מהותיים וחשובים מאין כמוהם. אחד הנושאים הכי בוערים הוא הפשע, האלימות ומקרי הרצח היום-יומיים בחברה הערבית. הממשלה לא משקיעה משאבים, או אפילו לא מראה רצון לטפל בעניין. אזרחים נרצחים מסביב לשעון, אזרחים נרצחים בבתים, אזרחים נרצחים ברחובות ואזרחים נרצחים בחתונות. לאף שר או פקיד לא ממש אכפת, אנו שומעים רק דיבורים וסיסמאות. הדברים ברורים ונראים לעין. הממשלה נותנת יד חופשית להשתוללות הפשע והאלימות בחברה הערבית, בלי מעצורים ובלי בלמים.

תחת שלטונה של ממשלת ישראל, ממשלת נתניהו הנוכחית, מקרי הרצח בחברה הערבית הפכו לשגרת יום-יום. לפי מרכז אמאן, 129 נרצחים מתחילת השנה הם עדות לכישלונה החרוץ של הממשלה בטיפול במגפה החברתית הקשה מכולן. אני מזכיר לכולם שבתקופה המקבילה אשתקד המספר עמד על 54 נרצחים. על בסיס יומי נרצחים אנשים בבתים, ברחובות ובכל מקום. מקרי ירי הם כבר דבר רגיל, מציאות עגומה. צריך לקבל החלטות ולבצע מעשים באופן מיידי – העברת השר הממונה מתפקידו. עדיף שיעסוק בסלטים, אולי שם, וזה בספק אם יצליח; אם לא יצליח, אפשר בתחום הכרוב והחסה בלבד. מינוי איש מקצוע זה מה שנדרש, כזה שיכול להביא למלחמת חורמה באלימות ובפשע בחברה הערבית. לטיפול בפשיעה נדרשת התגייסות של כלל גורמי הממשלה והרשויות, ולצערנו זה לא קורה.

גם יושב-ראש ההסתדרות ארנון בן-דוד, שמאיים מדי פעם בשביתות, לא טרח אפילו להגיד מילה בעניין מגפת האלימות והרציחות בחברה הערבית. בתור מי שעומד בראש ארגון שמאגד עשרות אלפי עובדים בכל התחומים, בכל שכבות את החברה, ראוי שייתן את דעתו ואמירתו בעניין כל כך אקוטי.

אנחנו רואים מהממשלה חדשות לבקרים ההחלטות על הקמת ועדות. ועדה ועוד ועדה ואולי עוד ועדה, ככה מורחים את הנושא.

עכשיו, בעניין של יושב-ראש ההסתדרות – הוא מתערב לאחרונה בעניין הרפורמה המשפטית. אני רוצה להגיד כאן שיש קשיים בחברה הערבית, אנשים נרצחים מדי יום, ואנחנו מצפים שהיושב-ראש בגוף שמאגד בתוכו עשרות איגודים ועובדים שנמצאים תחת המטרייה שלו, חשוב שייתן את הדעת על הנושא הזה. חשוב שיתערב, שלפחות ישבית את המשק ליום אחד, לא יקרה כלום, על מנת לעצור את מרחץ הדמים שנמצא בחברה הערבית בתקווה שלאט-לאט כולנו נתרגל למציאות הזאת ונמשיך הלאה.

אז תרשו לי להודיע לראש הממשלה ולכלל הממשלה – אנחנו לא ניתן לזה לקרות. נמשיך לזעוק את זעקת האזרחים הערבים בכל מקום, בכל במה, בכל מצב. עוד אזכיר לראש הממשלה והשרים – האחריות היא שלכם. אתם האחראים לאנרכיה הזו, ודמם של האזרחים הערבים שנשפך ברחובות הוא במשמרת שלכם, באחריות שלכם, ועל זה הציבור ישפוט אתכם.

אבל כנראה שהדבר לא נמצא באג'נדה שלכם. אתם עסוקים בעצמכם בחוקים הזויים ובתגרות מיותרות. חיי האזרחים הבדואים בנגב הם סיוט מתמשך, סרט אימה ללא סוף. אי-אפשר לדבר עם הבדואים תמיד מלמעלה. לקבל עבורם ההחלטות שלא קשורות למציאות בלי הידברות או שיתוף עם התושבים. אנחנו לא רוצים פטרונים, אנחנו אזרחים שווי זכויות. על הממשלה להפסיק מייד את ההריסות בנגב ולהביא להידברות ושיתוף עם התושבים. יש להכיר בכפרים הלא-מוכרים ולפתחם לפי אופי התושבים והמקום.

מכובדי היושב-ראש. אנחנו עדים בתקופה האחרונה למסע הרס בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. הגיע הזמן שממשלת נתניהו תתעשת ותפסיק את ההריסות ותכיר בכפרים הלא-מוכרים. המדינה הורסת בתל ערד, באל-פורעה, א-זערורה, ואדי אל-נעם, חורה, א-סייד, רהט. הדרישה שלנו והציפייה שלנו מהממשלה – שתיתן אופק לאנשים. בצד הכלכלי התעסוקתי – הקמת אזורי מסחר ותעשייה, שיספקו לאזרחים אופק תעסוקתי לחיים נורמליים. דרושה השקעה מסיבית בהקמה ופיתוח של תשתיות. תחום החינוך בחברה הבדואית בנגב הוא נושא כואב, עצוב, מוזנח ולא ברמה בסיסית; דרושה השקעה בחינוך הבדואים בנגב, הקטנת מספר התלמידים בכיתות ופיצול בתי הספר הגדולים. לא מעט בתי ספר מגיעים למעל ל-1,000 תלמידים. זה בלתי נתפס, ואני רוצה להגיד לכם שמבחינת מספרים יש יותר מ-60 בתי ספר עם מעל 550 תלמידים ו-11 בתי ספר במגזר הבדואי עם מעל 1,000 תלמידים. כאן נדרשת התערבות השר על מנת לפתור את הסוגיה הזאת. אני מקווה שאנשים בממשלה, השרים לפחות והמנכ"ל, יתעשתו ויביאו פתרונות לאזרחים ולתושבים.

העלאת רמת החינוך היא אמצעי למתן אופק אקדמי לתלמידים שהם דור העתיד. זה יעזור למיגור תופעת חוסר המעש בקרב הצעירים. הנתונים ברורים, רבותיי. אחד מכל שלושה צעירים בדואים בנגב מוגדר כחסר מעש. כולנו יודעים שלצעירים במצב כזה אין הרבה ברירות, ולכן מחובתנו לפעול – תושבים, אזרחים, ממשלה וגם פקידות. כולנו יודעים שלצעירים במצב כזה אין הרבה ברירות ולכן הממשלה מחויבת לפעול.

אלו לא התחומים היחידים שהממשלה הזו מפקירה. יוקר המחיה הבלתי-נסבל הוא נושא שיש צורך מיידי לטפל בו. האזרחים מתקשים בשגרה להתקיים, זאת האמת וזאת המציאות. הדבר מחייב טיפול שורש בעניין ולא כינוס ישיבות סרק ריקות מתוכן של ועדת השרים ליוקר המחיה.

לא מזמן אמר נשיא ארצות הברית שזו הממשלה הכי קיצונית שהוא זוכר, והוא בהחלט לא טועה. ממשלה קיצונית, שמצמצמת את המרחב הדמוקרטי, שמפקירה את אזרחיה להירצח ברחובות, הורסת את בתיהם, דוחקת אותם לפינה בלי אופק ובלי עתיד, מזניחה אותם לחיים בצל עליית מחירים לא סבירה בהחלט.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית לאזרחים הערבים במדינה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לאזרחים הערבים במדינה: בדרך כלל לכל ממשלה יש נקודות חוזקה בפן אחד או יותר ונקודות חולשה בפן אחר. לממשלה הזאת אין כוח מלבד על האזרח הערבי, אז רואים אותה הורסת את בתינו בנגב ומשתלטת על אדמותינו כדי לבנות מעליהן התנחלויות ומקפיאה כל פרויקט שיש בו סימנים טובים לחברה שלנו. אפילו בתי הדין השרעיים שלנו לא ניצלו מהגזענות של הממשלה הזאת ושנאתה לכל מה שהוא ערבי. זאת ממשלה של ייהוד של כל אינץ' בערים האלה, מהגליל ועד המשולש, ואפילו הנגב; ממשלת התנחלויות, יוקר מחיה, אפליה וחרם. הערבים אמרו: לא תפיק ענבים מהקוצים. כאשר ממשלת הימין הגזענית פועלת לצמצום המרחב הדמוקרטי, אין לנו אפשרות לסמוך עליה בפתרון הבעיות שלנו. אנחנו לא יכולים לסמוך עליה בפתרון בעיות הנגב, ואנחנו לא יכולים לסמוך עליה בפתרון מגפת האלימות והפשע. תארו לעצמכם מה מרגיש בן גביר בכל פעם שהוא מקבל ידיעה על רצח צעיר ערבי. האם אתם רואים אותו עצוב בשל כך? האם הוא מתקשר לאחראים מתחתיו כשהוא כעוס ומאשים? אני בטוח שגודל השמחה שלו כגודל העצב שלנו, אפילו יותר. אחיי ואחיותיי, הממשלה הזאת הבהירה לנו שהפוליטיקה דורשת מאיתנו חוכמה, בינה וראייה למרחק, ואין ספק שעלינו לנקוט צעדים אחראיים יותר כדי שלא נשליך את החברה שלנו לתהום, כדי שלא נהיה גורם בשיבוש קידום הנושאים שלנו וכדי שלא נהווה נטל על עצמנו במקום לעזור לעצמנו.)

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת, מאז שנבחרה לפני שישה חודשים, הבטיחה המון הבטחות לאזרחים, לתושבים. נתניהו בעצמו הבטיח לציבור הערבי ולאזרחים הערבים לטפל בפשיעה בחברה הערבית. הקים ועדה. אנחנו זוכרים שבשנים קודמות, ב-2012 ו-2016, הוא הבטיח ולא קיים. הוא ישב בוועדות הכנסת והבטיח להקים ועדות על מנת שיטפל בכל ארגוני הפשיעה שנמצאים ושעובדים בחברה הערבית.

הדרישה של הציבור הערבי מכל ממשלה בישראל ומהממסד עצמו, הדרישה של האזרחים הערבים, היא הגנה. אנחנו מבקשים הגנה. מבקשים שהמדינה תטפל בכל מה שקורה בחברה הערבית ותביא לפתרון הסוגיה הזאת. לא ייתכן שממשלה אחרי ממשלה מזניחות את הנושא הזה. ואני מזכיר לכולם, כאשר רע"מ הייתה שותפה בממשלה הקודמת אנחנו הצלחנו, יחד עם השותפים שלנו, להוריד את רמת הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו דורשים את זה גם עכשיו מראש הממשלה נתניהו; שיתערב בנושא הזה, יקבל החלטות, כי זה אינטרס לא של החברה הערבית בלבד, זה אינטרס של כלל אזרחי המדינה. תודה.