קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עוד לא. אני התפללתי ושאלנו מאלוהים שיהיה רק טוב לכולם.
טוב, אז אני מתחיל. כבוד יושב-הראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת. אחזור לזיכרונות לפני שנתיים, במאי שנת 2021, כשהיה חבר כנסת שביקש והכניס את האוהדים שלו ואת המתנחלים לתוך הערים המעורבות כדי להשליט סדר. מתנחלים חמושים הסתובבו בתוך העיר, בערים המעורבות – במיוחד בלוד, בחיפה, בעכו. היום, אותו חבר הכנסת הפך להיות השר לביטחון הלאומי. שר גזען. זה לא סביר.
אבל כרגע אנחנו מתמודדים מול ממשלה שהולכת לבטל את עילת הסבירות. בואו תסביר לי מה ימנע משיגעון הילדות של השר לביטחון הלאומי להקים מיליציות חמושות שיסתובבו ביישובים הערביים או כל יישוב שמנוגד לתפיסת העולם של השר, ויבצעו בהם טבח, פשעי שנאה, כמו הפוגרום שהיה בחווארה, אום צפא ועוד יישובים אחרים בגדה. הרי עכשיו זה לא צריך להיות סביר.
אותו שר מנסה לקדם הצעת חוק לביטול יציאת ערבים לחו"ל. בעוד אזרחים יכולים להסתובב בחופשיות ואין מי שימנע זאת, הרי החלטת השר לא אמורה להיות סבירה. בתור ערבי אזרח מדינת ישראל אני בספק אם המינוי של בן גביר עומד בעילת הסבירות, למרות שבג"ץ אישר את המינוי, על ידי שימוש בעילת הסבירות. אך עכשיו אני חרד יותר מהחלטותיו הקיצוניות שלא צריכות לעמוד במבחן הסבירות. הוא מנסה לקדם חקיקה מפלה בין בני אדם בהצעתו שלערבים אסור לצאת מהארץ וליהודים מותר. בעולם המערבי קוראים לזה אפרטהייד.
ביבי, ראש הממשלה, אני מודיע לך מבמה זו, נכשלת, נכשלת בטיפול בחברה הערבית. בסוף השבוע האחרון אירעו פיגועים, שגבו חיי שבעה אנשים מהחברה הערבית. היום אנו סופרים את הנרצח ה-129 שלנו. על פי סיכום של 200 ימים מתחילת השנה – של מרכז אמאן לחברה בטוחה – יש לנו 129 פיגועים תחת אחריות ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר הגזען בן גביר, לעומת 54 נרצחים בשנה שעברה. זו עלייה פי שניים וחצי במספר הקורבנות. כיום יש בחברה הערבית כ-500 פצועים, והשנה הייתה עלייה של פי ארבעה במספר הפצועים, על פי הנתונים של מרכז אמאן לחברה בטוחה; אלפי נפגעי נפש, מאות יתומות ויתומים; עשרות אלמנות. והגרוע מכול הוא שישנה חברה שלמה, המונה מעל שני מיליון איש, שנמצאת בחרדה יום-יומית. שני מיליון אנשים ללא ביטחון אישי, 2 מיליון אנשים שאיבדו את האמון בממשלה, שני מיליון אנשים החרדים לעתיד שלהם ושל ילדיהם. אלפים מסתתרים בבתיהם, בגלל הפחד להיות במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון. אני מכיר אישית הרבה משפחות בעיר שפרעם שלא יוצאות החוצה מפחד שיפגעו בהן, כי הם קרובי משפחה אולי למשפחת פשע או ארגון פשע. שני מיליון אנשים חסרי אונים, שני מיליון אנשים שקופים לממשלה, שכינתה את עצמה ימין מלא על מלא; שני מיליון אנשים איבדו אמון בכל מחאה לגיטימית; שני מיליון אנשים המאמינים כי לממשלה לא אכפת. כיום אני בספק אם בן גביר נלחם בפשיעה או נלחם לצידה. גם כאן, ביבי וממשלתו, נכשלתם. נכשלתם בטיפול בפשיעה בחברה הערבית; נכשלתם בניסיון לפגוע גם בתקציבים המגיעים לחברה הערבית ובכל מה שקשור לחברה הערבית. קיבלתם ציון מצוין בסיסמאות, אבל ציון נכשל בביצוע.
מאז השבעת הממשלה הנוכחית הונחו עשרות הצעות חוק, הצעות לסדר-היום, עשרות הצהרות של שרים וחברי כנסת גזעניות, שינוי ייעוד תקציבים ומדיניות אחת, שמטרתה היחידה היא לפגוע בחברה הערבית ובניה. ממשלה הנלחמת בחברה הערבית במקום להילחם בפשיעה בחברה הערבית. הפשיעה והאלימות המשתוללת בחברה הערבית מזכירה לי את הסרטים בשנות השמונים על מערב פרוע. אין דין ואין דיין. אנחנו חסרי אונים.
האם ניכנס לייאוש? אולי. הרבה אנשים נורמטיביים התחילו לחפש דרכים לרכישת נשק כדי להגן על עצמם. אולי זה הפתרון – כי אם הממשלה לא מצליחה לטפל בפשיעה, לא מצליחה להילחם בפשיעה, אולי הפתרון הוא לדאוג שהממשלה תיתן נשק לכל אזרח ערבי? אולי זו הדרך שבאמצעותה נוכל להילחם בפשיעה, כי אין לנו דרך אחרת? הממשלה לא עושה את מה שמוטל עליה. השר לביטחון לאומי מעופף. הוא חושב שהוא עצמו עדיין חבר כנסת באופוזיציה. המשטרה – אני לא יודע מה היא עושה. הרבה רצח וחוסר פיענוח – כמעט אפס פיענוח של מקרי הרצח.
דוח אמאן לחברה בטוחה מציין את המחירים הכבדים שמשלמת החברה הערבית כתוצאה מהידרדרות הערכים בקרב הצעירים, שכן הפשיעה אינה מבדילה עוד בין ילד לצעיר, או בין גבר לאישה ובין העוסקים בעולם הפשע לבין מי שאין לו כל קשר אליו. כל זה מתווסף להידרדרות החינוכית החברתית והכלכלית ביישובים הערביים.
אחד הגורמים לאלימות ולפשיעה בחברה הערבית הוא השקעה נמוכה במסגרות בחינוך הבלתי-פורמלי לבני הנוער. ככל שההשקעה נמוכה יותר, הפוטנציאל של בני הנוער להידרדר גבוה יותר. ישנה חשיבות להגדיל את התקציבים לחינוך הבלתי-פורמלי ביישובים הערביים, בכל היישובים בעלי מעמד סוציו-אקונומי או דירוג סוציו-אקונומי נמוכים. ולא רק הגדלת התקציב אלא להפוך את החינוך הבלתי-פורמלי לחובה – חובה שתאפשר לכל ילד וצעיר שתהיה לו מסגרת גם אחרי השעות הרגילות של הלימוד. צעד זה יכול להוביל להקטנת מעשי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לאורך זמן.
כבוד היושב-ראש, אנחנו חיים במדינה שבה אלפי מורים מהחברה הערבית מובטלים; מאות או אלפי רופאים ממתינים להתמחות. גם כאן אין לנו אפילו נתונים מדויקים; גם למשרד הבריאות אין נתונים מדויקים של מספר הרופאים הממתינים להתמחות, או שלא עברו את הבחינה ומחכים לעבור אותה, למרות המחסור הזועק ברופאים – ובאנשי הוראה.
הממשלה חוסמת את היצע הדיור במחירים מופקעים. למרות שגם יש ביקוש ביישובים הערביים בכלל, והבדואיים בצפון בפרט, ההיצע הוא תמיד נמוך. מוציאים מכרז של מספר בודד של מגרשים, ומתמודדים על המכרז עשרות ולפעמים גם מאות, כדי לקבל מגרש שיכולים לבנות בו ולהקים משפחה בכבוד. כל זה משדל את הצעירים לבנות ללא היתרים, לעשות בנייה בלי היתר, כי אין להם ברירה אחרת. אין מגרשים. לפעמים נאלצים לבנות עוד קומה על הבית של ההורים, ולפעמים יש להם אדמה פרטית והם נאלצים לבנות באדמה הפרטית, למרות שהאדמה אולי אפילו מחוץ לקו הכחול של אותו יישוב – כי אין פתרונות. לפעמים זה גם מפנה את הצעיר עצמו, כשאין לו את היכולת לעמוד בעלויות של קניית מגרשים, לדרך המילוט שנקראת פשע, ואני אתייחס לזה גם בהמשך. פנו אליי הרבה זוגות צעירים המחכים לרכישת מגרש לבנייה במחיר סביר: מזרזיר, מבסמת טבעון, מאבטין, מכעביה, מנוג'ידאת משבלי, מטמרה, מכפר מנדא ומעוד הרבה יישובים. הרבה צעירים פונים אליי ואומרים: אני רוצה מגרש, אני רוצה שיהיו לנו מכרזים, אני רוצה לקנות מגרש, אני רוצה לבנות – ואין לנו.
פנו אליי הרבה רופאים הממתינים לתקן להתמחות. פורסמו לא מזמן – גם בישיבה שלי עם שר הבריאות – כ-180 תקנים, בעיקר לפריפריה. אבל זה עדיין לא מספיק ועדיין לא יודעים איך לפנות ולמי לפנות. ועדיין מי שמחליטים לגבי ההתמחויות הם מנהלי המחלקות, ולפעמים, וזה קורה, יש העדפה לבוגרי הארץ, ובוגרי חו"ל הם תמיד סוג ב', למרות שמההיכרות האישית שלי יש הרבה מנהלי מחלקות שהם בוגרי חו"ל, רופאים מצוינים בכל התחומים. לצערי בתוך מערכת הבריאות, אצל מנהלי המחלקות, עדיין רואים בבוגרי חו"ל סוג ב', נותנים להם התמחות רק מחוסר ברירה. ואת זה צריך לשנות. אני פונה מכאן לשר הבריאות ומבקש להקים ועדה מיידית שתיתן פתרונות אחת ולתמיד לכל הסוגיה הזאת של הרופאים הממתינים להתמחות.
גם לשר החינוך אני פונה, להקים ועדה שתבדוק ותיתן פתרונות לכל המורים, בעיקר בצפון, הממתינים לשיבוץ מזה מספר שנים. כבוד היושב-ראש, יש שאומרים שבצפון – באזור הצפון בלבד – יש כ-10,000 מורים מובטלים מזה הרבה שנים, שמחכים ומתחרים לקבל את השיבוץ שלהם בתוך בתי הספר. חלק, מייאוש, נוסע לדרום. ואני מכיר אישית גם הרבה מורות, נשים, שעוזבות את הבתים שלהן בשעה 04:00 כדי להגיע וללמד בדרום, בנגב, שאנחנו מאוד אוהבים ואנחנו רוצים לעזור ולתת לו. אבל זו סוגיה שבה צריך לתת פתרון, כי אנחנו כן רוצים שהנגב יספק את עצמו, אנחנו כן רוצים שבני הנגב יִלְמדו וגם יְלַמדו בתוך היישובים שלהם.
הגיע הזמן שהממשלה תפתור באופן יסודי את כל הבעיות בחברה הערבית, ולא להסתפק במתן אקמול. אתם יודעים, אקמול זה לא פתרון.
תדמיין לעצמך, כבוד היושב-ראש, שיש בתוך בית, במשפחה, מורה מובטל או רופא מובטל שמחכה להתמחות. במקום שהרופא המובטל או איש החינוך, המורה המובטל, ישמש דוגמה טובה לבני המשפחה, לילדים, אז המשפחה והצעירים מסתכלים עליו, והצעיר אומר – ואנחנו כבר שומעים את זה – הוא אומר: למה שווה לי ללמוד, אני משקיע שש שנים או שלוש שנים, לומד, ואני רואה אותם מובטלים, אין להם עבודה, הם מתחננים לראש המועצה או לחבר כנסת או לכל האנשים שיש להם קשרים. לצערנו במדינה הזאת גם הפרוטקציה זה חלק מהנוף בשיבוץ ומינוי אנשים. אז מה אומר צעיר כזה? הוא אומר: בשביל מה ללמוד? אני מסתכל מהצד, בחוץ אני רואה צעירים נוסעים ברכבים מפוארים בני שנתם, מסתובבים עם כסף – מראים לו כסף, שטרות של 200 שקלים, חבילות, ואז הוא אומר: תסתכל, אתה רואה שחלק גדול מאותם צעירים בעצם קיבלו את זה כי הם סטו והתחילו לעבוד בתוך עולם הפשע ועם משפחות הפשע.
האם זה מה שאנחנו רוצים להגיד לדור הצעיר? האם זה המסר שלנו לצעירים בחברה הערבית? האם זה המסר שלנו לילדים שלנו? הגיע הזמן לתת פתרונות גם למורים, גם לאקדמאים, גם לרופאים – שימצאו עבודה ויחיו בכבוד. כי הם, הם אמורים לשמש דוגמה לכל ילד ולכל צעיר ערבי, ולא הילדים או החיילים של משפחות הפשע, שהיום גם הם משמשים, לצערי, דוגמה אישית לצעירים שלנו בחברה הערבית.
ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני אעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני החברה שלי היקרים, במאי 2021 חבר כנסת הסית את חבריו עברייני הגבעות, אשר לא מבינים שפה מלבד שפת הכוח, נגד האזרחים הערבים אשר מתגוררים בערים המעורבות. הוא הצית את האש הזאת, והם איימו על האנשים בכלי הנשק שלהם והפיצו שחיתות עלי אדמות. היום המסית הזה, הנאשם בטרור, הוא השר שאמור להיות אחראי לביטחון התושבים. זו מציאות הזויה.
עכשיו אנחנו עומדים מול ממשלה אשר פועלת לביטול עילת הסבירות, ובראשה עומדים שרים וחברי כנסת מסיתים וגזענים. זכותנו לשאול, בתור אזרחים ערבים: מה ימנע מהגזענים האלה להקים פלוגות פשיסטיות חמושות שמטרתן להטיל טרור על האנשים החפים מפשע ביישובים הערביים שלנו, או הלא-ערבים? מה ימנע מבן גביר והפלוגות הפשיסטיות שלו לבצע מעשי טווח ופשעי שנאה, כמו שהם עשו בעבר בחווארה ובכפרים ערביים אחרים בגדה המערבית? עם עילת הסבירות אנחנו רואים שיש גזענות ומעשים גזעניים, אפילו בתוך הכפרים שלנו, לעיתים; אם כך, מה יקרה אם נבטל את עילת הסבירות? אז המצב יהפוך להיות גרוע יותר ויותר ויותר. אנחנו רואים באופן ברור איך עובד השר לחקיקת חוקים כדי לשלול מהערבים את הזכויות שלהם ואת החופש הכי בסיסי שלהם, ובין היתר את זכותם לניידות, להבעה ולחיות בביטחון, ולאחרונה השר הזה רוצה לחוקק חוק שמגביל את החופש של האזרח הערבי בנסיעות לחו"ל. מי ימנע מהפשיסט הזה לעשות צעדים כאלה? הצעדים האלה הם בעצם הידרדרות למשטר אפרטהייד.
אני פונה אליכם מבמה זו בתור אזרח ערבי אשר דואג לעתיד של ילדי החברה שלו מהמדיניות הזו, מצמצום החופש בחברה הערבית, כשבן גביר יושב בחיבוק ידיים כלפי מה שקורה ומה שיקרה. חברי הכנסת המכובדים, לצערי ולדאבוני, ממשלת בן גביר לא מתעניינת במה שקורה בחברה הערבית שלנו, בפשעי הרצח והטרור בחברה. 129 נרצחו מאז תחילת השנה, וממשלת נתניהו ובן גביר בעולם אחר, אין להם קשר למציאות הזאת שהחברה הערבית שלנו חיה בה כמעט באופן יום-יומי.)
תכף אני אסביר לך, זה מה שתרגמתי קודם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: נוסף על מספר הנרצחים יש בערך 500 פצועים מפשעים אלו. אלפי ילדים סובלים מהשפעות נפשיות - -)
(- - מסוכנות בגלל מה שקורה. ילדים לא ישנים בלילות מהפחד, מאות אלמנות ובתים הרוסים. שני מיליון אזרחים ערבים חיים במצב של אובדן הביטחון האישי והחברתי. שני מיליון ערבים מתמודדים עם מלחמה ארורה לבדם. אלפי אזרחים ערבים לא יוצאים מבתיהם מהפחד של כדור תועה. אבות ואימהות יוצרים איתי קשר כדי להביע את החשש שלהם לבניהם ולבנותיהם. שני מיליון ערבים חשים חוסר אונים מוחלט. הם חסרי אונים, שני מיליון ערבים שהממשלה מתעלמת מהמציאות שלהם ומתייחסת אליהם כאילו היו אוויר, כאילו הם לא קיימים. שני מיליון ערבים הם כאילו חבית של אבק שרפה. הם לא יכולים לשאת עוד דיכוי, פחד ואפליה.
והיום אני בטוח יותר שהשר הזה לא נלחם בפשיעה כמו שהוא נלחם בקידום ופיתוח החברה הערבית שלנו. מאז מינויה של הממשלה הזאת מדיניות האפליה בעלייה מתמשכת בכל הרבדים. עשרות חוקים מנציחים את האפליה הגזענית כלפינו, עד כדי כך שאפילו ההצהרות הגזעניות הפכו להיות דבר נורמטיבי לחלוטין, לצערי ללא כל פיקוח וללא אדם שיכול לטפל בזה ולתת את הדין על כך. אנחנו, הערבים במדינה הזאת, אחי יוסף עטאונה, סובלים מאפליה ומרדיפה גזענית. אנחנו מרגישים שהמציאות שלנו הופכת לגרועה יותר. לדאבוני אני אומר שיש מצב של תסכול בחברה הערבית שלנו. אלפי מורים ערבים מחוסרי עבודה, אלפי רופאים מחפשים התמחויות, ולמרות המחסור והצורך ברופאים במדינה הזאת, המדינה מפנה את גבה למאות בוגרים. לאלפי אזרחים אין יכולת לרכוש דירה צנועה, או אפילו – קוראים לזה "מספר" אצלנו, קוראים לזה "מגרש", או "מספר", מגרש לבנייה. אז הזוגות הצעירים החלו להרגיש באובדן האופק והתקווה. לצעירים שלנו אין מסגרות מתאימות, ובכל זאת משבשים החלטות ממשלה קודמות שניתנו לשם שיפור אורח חייהם. ככל הנראה המטרה היא סגירת דלתות התקווה בפניהם והשארת דלת הפשע פתוחה בפניהם. זו מדיניות מכוונת, לצערי, ואני לא חושב שזה מקרי.
לכן אני אומר מעל בימה זו, מעל בימת הכנסת: אני דורש מממשלת בן גביר והפשיסטים סביבו לעצור את המדיניות הגזענית הזו, אם היא תימשך היא תביא הרס על כולנו. ואני אומר זאת באופן ברור. אם הספינה תטבע, כולנו נטבע יחד איתה. ולבסוף, עם כל זה - -)
עדיין לא, אני מושך. לכן אני אומר: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו עם שלא מתייאש. נכון שעייפנו ומאסנו במצב החברה שלנו, אולם אני אומר זאת מכאן, ואני אומר זאת לכל אחד: אנחנו נמשיך להיות אופטימיים עד שהמצב הזה יהפוך להיות הכי טוב. אנחנו רוצים לחיות, ורוצים את החיים, ורוצים לחיות בכבוד, ואנחנו רוצים להילחם ולהתמודד עם כל הקשיים למען עתיד טוב יותר עבורנו ועבור הילדים שלנו.)
ולפני שאני מסיים אני חייב להגיד משהו גם על הנגב. כל תושבי הנגב הם אנשים שאני אוהב אותם מאוד, אני מעריך אותם ומגיע להם גם לחיות. אני רק אתן נתונים שהתפרסמו על ידי הממ"מ, אני אומר כאן גם את זה, לזכותו של חבר הכנסת אבו בשאר, יוסף אל-עטאונה, על יום הנגב שהוא עשה. בנגב גרים משהו כמו 300,000 תושבים; 70% מהם מתגוררים ביישובי קבע, 29% מתגוררים בפזורות, בערים או בכפרים לא מוכרים. לפי הלמ"ס כ-54% מתושבי הנגב הם צעירים מתחת לגיל 18, אז החברה צעירה. יש הרבה מה לעשות בנגב. אחוז הזכאות לבגרות זה בערך 60%, אבל אחוז הזכאות לבגרות שעומדת בתנאי הסף לקבלה לאקדמיה זה משהו כמו 27%. זאת אומרת, יש עוד הרבה מה להשקיע, גם בחינוך, כדי לקדם את החברה הבדואית בנגב. יש כיום כ-4,000 סטודנטים, יש הרבה סיפורי הצלחה, אנחנו כן רוצים לתת להם תקווה. ובמקום שהממשלה תשקיע בתשתיות, בחינוך, בהכרה ביישובים הבלתי-מוכרים, לתת לאנשי הנגב, לבדואים בנגב, תקווה – היא עסוקה כל הזמן באיך להרוס את החיים שלהם, להרוס בתים. כמעט כל יום שני הם הורסים בתים, הורסים משפחות שלמות. היא צריכה להשקיע בפיתוח התשתיות, בבנייה, במקום להשקיע בהריסות. כי גם להם מגיע לחיות. תודה, כבוד היושב-ראש. תודה לכם.
2,309 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.