הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת שלא נמצאים, ואתה עוד מוציא אותה? ממילא אין אף חבר כנסת כאן, מה אתה מוציא אותה? אפילו שר אני לא רואה.

השר נמצא בכנסת?

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהקואליציה הזאת לא קולטת את גודל האירוע שאנחנו נמצאים בו – לא חברי הכנסת של הקואליציה, לא השרים וגם לא ראש הממשלה. אנחנו באירוע גדול, ואף אחד לא קולט את גודל האירוע. אתם קורעים את החברה, מחלקים את העם. את צה"ל אתם מפרקים, צבא הגנה לישראל – אתם מפרקים אותו. חברי כנסת עולים לכאן ומדברים על הטייסים, על הלוחמים – ראש הממשלה שולח אותם. אני רוצה להגיד לכם – בעצם אני לא רוצה להגיד לאף אחד, כי אף אחד לא נמצא כאן, לא קואליציה וגם לא אופוזיציה, ואני מדבר לכנסת ריקה – אבל אני רוצה להגיד לכם שהטייסים והחיילים הם האנשים שתרמו את מיטב השנים שלהם למען המדינה. כשטייס עם מאות שעות ואלפי שעות טיסה אומר לך: אני לא מסוגל עוד לעלות למטוס ואני לא רוצה לעלות למטוס במדינה לא דמוקרטית – אתם, כממשלה וכראש ממשלה, אוטמים את האוזניים ולא שומעים לו. כשאותם לוחמים שסיכנו את החיים שלהם אומרים לכם: אנחנו לא מסוגלים עוד להתנדב ואנחנו לא יכולים להתנדב במדינה לא דמוקרטית – אתם לא שומעים, ואתם עולים לכאן ותוקפים אותם. עד מתי תמשיכו כך?

החוק הזה שאתם מחוקקים, עילת הסבירות – אני אומר לכם, זה חוק השחיתות. זו המטרה שלכם, לחוקק חוק שיאפשר לכם למנות את מי שאתם רוצים, את המקורב שאתם רוצים, לכל תפקיד שתרצו, ולפטר את מי שאתם רוצים, ובראש ובראשונה את היועצת המשפטית לממשלה. זה מה שאתם רוצים. אלה בדיוק החוקים שאתם מובילים אותנו אליהם. ואתם לא עוצרים, לא חושבים, לא אומרים: אנחנו צריכים לבדוק מה קורה כאן.

ראש ממשלה הוא ראש ממשלה של כולם, אבל מתברר לי שראש הממשלה הוא לא ראש הממשלה של כולם, ואני לא יודע אם בכלל הוא ראש הממשלה, או יריב ראש הממשלה או רוטמן ראש הממשלה או סמוטריץ' ראש הממשלה או בן גביר ראש הממשלה. אני לא יודע מי ראש הממשלה היום. להגיד לכם? את רוב השרים אני לא מכיר, אבל את ראש הממשלה אני אמור להכיר, אבל אני לא יודע מי ראש הממשלה היום. אני חושב שחצי מהעם לא יודע מי ראש הממשלה – אפילו יותר מחצי מהעם לא יודע מי ראש הממשלה ומי מחליט במדינת ישראל היום ומי מוביל את המהלכים במדינת ישראל. האם ביבי נתניהו או רוטמן מובילים את העניינים? האם יריב לוין או בן גביר? האם סמוטריץ' או מישהו אחר בכלל מוביל את כל העניינים האלה?

אנחנו בקריסה, אנחנו בפירוק של המדינה, ואתם בשלכם: לא נתקפל, נעביר את החקיקה, נעביר את ההרס של הדמוקרטיה במדינת ישראל, אנחנו כאן השלטון. אני רוצה להגיד לכם ולהרגיע אתכם: יש לכם 64 מנדטים, אתם תנצחו, אתם תרגישו גדולים, אתם תחשבו שניצחתם, אבל כמו שאמר נשיא המדינה, אין מנצחים ואין מפסידים כאן, כולנו בסופו של דבר נפסיד, כי אנחנו נפסיד את המדינה שלנו, ואין לנו מדינה אחרת.

הכלכלה – כבר בבוקר שמעתי דיווחים על נושא דירוג האשראי במדינת ישראל. ראש הממשלה שיקר כשאמר: אנחנו עוצרים את החקיקה ואנחנו לא נתקדם בלי הסכמה – לכן לא הורד דירוג האשראי. אבל אחרי הצעדים שראש הממשלה מוביל, בטוח שדירוג האשראי של מדינת ישראל ירד, וברגע שירד דירוג האשראי הריבית תעלה, והרי כולנו נשלם את הריבית הזאת. היום הצעירים שלנו משלמים בממוצע 1,000 שקל יותר ממה ששילמו לפני חצי שנה. כל צעיר וצעיר שיש לו משכנתה והלוואה משלם לפחות 1,000 שקל יותר, וברגע שירד דירוג האשראי, הריבית תעלה עוד, יוקר המחיה יעלה והמחירים יעלו. אני אומר לך שהבוחרים שלכם ייפגעו הכי הרבה. אתם מדברים על האוכלוסייה החלשה? אתם הכי הרבה פוגעים היום באוכלוסייה החלשה. אתם הכי הרבה פוגעים באוכלוסייה החלשה. הרב עובדיה היה איש של פשרות, איש שהוביל מהלכים, אמר את האמת. היום אין לכם מנהיג כזה שיוביל אתכם, ואתם מובלים על ידי חבורה של קיצוניים, שמובילים אתכם לתהום כמו שהם מובילים את כל המדינה לתהום. כשאנחנו מדברים על יוקר המחיה, אין אחד שלא מרגיש את זה, אין אחד שנכנס היום למכולת ולא מרגיש בעליית המחירים. בכל סל שאנחנו קונים אנחנו מרגישים שהמחירים משתנים ועולים.

אנחנו נכנסנו לממשלה בתקופה הכי קשה שהייתה: גירעון של 142 מיליארד שקל, אבטלה – קרוב ל-10%. עשינו מהלכים, שר האוצר אביגדור ליברמן הוביל מהלכים מאוד אמיצים. עזבנו את הממשלה עם יתרה של 10 מיליארד שקל ואבטלה של כמעט אפס. כל הגופים הבין-לאומיים שיבחו את הכלכלה של מדינת ישראל, שיבחו את התנהלותו של שר האוצר, אמרו שיוקר המחיה בישראל היה מהכי נמוכים בעולם. ומה אתם עושים עכשיו? אתם מובילים אותנו כך שלא כל אחד יכול ללכת למכולת לקנות את הצרכים הבסיסיים שלו. אתם מובילים אותנו למצב הכי קשה שיהיה בכלכלה הישראלית. חודש יוני הסתיים בגירעון של 6.2 מיליארד שקל, הסתיים במעל 6 מיליארד שקל, כאשר קיבלתם את הקופה עם 10 מיליארד שקל עודף, מעל 10 מיליארד שקל עודף. אתם עכשיו בגירעון, ואם תמשיכו במהלכים שאתם מובילים עכשיו, ואם תובילו את המהלך הזה עד הסוף, החוק הזה, אני אומר לכם – כל ההבטחות של ראש הממשלה וכל ההבטחות של ההסכמים הקואליציוניים לא יתממשו; לא יהיה כסף לממש את אותם הסכמים, את אותן הבטחות. לא יהיו 14 מיליארד שקל לחלק, ולא יהיו 12 מיליארד ולא יהיו 10 מיליארד. בעצם, לא יחולק שום דבר, כי לא יהיה כסף לחלק. כלום לא יחולק.

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך כמה שנים. לפעמים צריך לעצור, לחשוב, להגיד: לאן זה מוביל אותנו? ראינו את עם ישראל אתמול. ראינו אנשים צועדים ימים בחום, כי אכפת להם ממדינת ישראל. אנחנו רואים אנשים שכמעט כל שבוע יוצאים לרחובות. לא אחד, לא עשרה, לא 1,000, לא 2,000 ולא 10,000 – מאות אלפים יוצאים לרחובות. יכול להיות שאתם טועים, יכול להיות שצריך לעצור, יכול להיות שצריך לחשוב ולהגיד: עד כאן, אנחנו צריכים לעצור ולראות מה אנחנו עושים למען המדינה, איך אנחנו מתקדמים, איך אנחנו מביאים את המדינה שלנו לטובה ביותר. הרי קיבלתם מאיתנו לפני חצי שנה כלכלה מהטובות ביותר בעולם, ותראה לאן אתם מביאים אותנו, לאן אתם מדרדרים אותנו. אני בכנסת הרבה שנים, אגיד לך: אני מגיע היום לכנסת כמו שאני מגיע למבצר. בכל מקום סגור, בכל מקום מפנים אותי למקום אחר. להיכנס לכנסת היום זו משימה בלתי אפשרית. אתה יודע מה זה? בית המחוקקים של מדינת ישראל הפך להיות מבצר – בגללכם, בגלל ההתנהגות שלכם, בגלל החשיבה שלכם שאתם הכי חזקים, בגלל שאתם חושבים שאתם יכולים לעשות כל מה שאתם רוצים, בגלל שאתם רוצים לקבל הכול. אבל לפעמים הכול או לא כלום – יוצאים עם כלום. ואני מאמין שבסופו של דבר תצאו עם כלום, כי זה מה שיהיה. מדינת ישראל יקרה לכולם, אל תהרסו אותה. ואתם הורסים אותה. אני אומר לכם: אתם הורסים את מדינת ישראל. אתם הורסים את הגוף שהוא צה"ל, צבא העם. אנשים אומרים לכם היום – לא אחד ולא 1,000 ולא 5,000, אלפים אומרים לכם: אנחנו לא רוצים לשרת במדינה שהיא לא דמוקרטית. אתם לא חושבים, לא עוצרים. מיטב האנשים.

אני חושב, ראש מוסד, רמטכ"ל לשעבר, ראש שב"כ לשעבר ואלופים עומדים ואומרים לכם: אתם מובילים לפירוק צה"ל, להחלשת צה"ל, לאי-מוכנות של צה"ל – ואני לא חושב שיש מישהו כאן שיכול להגיד על האנשים האלה שהם לא יודעים על מה הם מדברים. הם באו מאותן מערכות, הם הובילו את אותן מערכות, והם אומרים לכם: אתם פוגעים ביכולתו של צה"ל, ביכולתו של צבא העם. ואתם לא עוצרים. אני אומר לכם, אתם לא תעצרו, אתם רוצים להרגיש את הניצחון שלכם, את הגדולה שלכם, ולהגיד: ניצחנו. זה מה שאתם רוצים להגיד.

להגיד לך את האמת? ההייטק וכל הנתונים – אני משתתף בהרבה ישיבות בוועדת הכספים, ומדברים הרבה על הכלכלה, על המצב הכלכלי במדינת ישראל, על ההייטק במדינת ישראל. רק עכשיו הובלנו חוק עידוד השקעות להייטק. ההייטק במדינת ישראל, אתם מרסקים אותו. היום אין כמעט חברות שרוצות להירשם כאן במדינת ישראל. למה להן להירשם במדינת ישראל? הרי להירשם בחו"ל זה בטוח יותר מאשר להירשם במדינה שאנחנו לא יודעים לאן היא תגיע ומה יהיה בה בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד שלושה חודשים. למה להשקיע כאן? בשנת 2021–2022 הושקעו בהייטק 42 מיליארד דולר במדינת ישראל. כמה הושקע עכשיו, ב-2023? אפילו לא הגענו ל-6 מיליארד דולר. אתה יודע איזו ירידה? אתה יודע מה זה 42 מיליארד דולר כאשר אתה משקיע באותה מדינה? אתה יודע כמה מקומות עבודה אתה פותח? כמה מקורות פרנסה אתה מכניס לאנשים? כמה כסף אתה מגלגל כאן בתוך המדינה? וכאשר ההשקעה יורדת כזאת ירידה דרסטית ל-6 מיליארד שקל, אתה יודע בכמה אנשים אתה פוגע? אתה יודע כמה צעירים היום מחפשים מקומות עבודה בחוץ לארץ ולא בטוחים שבמדינת ישראל יכולים להתפרנס בכבוד, ולא יודעים מה יקרה מחר, ולאן תובילו אותנו מחר? כי אתם מובילים אותנו למקום לא טוב, ואנשים רוצים לגדל את הילדים שלהם במקום טוב. אנשים רוצים להיות בטוחים במדינה שהם חיים בה, הם רוצים לחיות בדמוקרטיה. מדינת ישראל נוסדה כדמוקרטיה, אתם לא יכולים להרוס את הדמוקרטיה שיש במדינת ישראל, ולזה אתם מובילים, את זה אתם עושים, ואת זה אתם לא תעצרו.

אפילו את היחסים שלנו עם המדינה הכי תומכת בישראל, ארצות הברית, אתם הורסים. ואתם משקרים להם. אתם הורסים את היחסים עם המדינה שעמדה לצד מדינת ישראל בכל המצבים - -

- - בכל המלחמות. ואתם באים עכשיו, חברי כנסת שרק אתמול נכנסו לכנסת, תוקפים את נשיא ארצות-הברית - - -

אני בטוח במדינת ישראל, אני רוצה לחיות במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית. זאת המדינה שלי, אין לי מדינה אחרת.

הם מובילים אותה למדינה לא דמוקרטית, הממשלה הזאת תוביל אותנו למדינה לא דמוקרטית. הם עשו כמה מהלכים, ואני אדבר על כל המהלכים שהם עשו - -

- - אבל אני רוצה לחיות במדינה דמוקרטית. אני רוצה לחיות במדינה הזאת. ואני חושב שגם אתה רוצה לחיות במדינה הזאת, ואתה רוצה אותה מדינה דמוקרטית. כל אחד מאזרחי ישראל רוצה לחיות במדינה דמוקרטית, ולא רוצה לחיות במדינה לא דמוקרטית, ולא רוצה חוק שיסרס את בית המשפט העליון. לזה הם רוצים להוביל אותנו – שבית המשפט העליון לא יוכל להתערב. אני אומר לך, הכי ייפגעו אחרי ביטול עילת הסבירות – המיעוט. בכל פגיעה בבית המשפט המיעוט נפגע הכי הרבה, כי המיעוט הוא שצריך את בתי המשפט, והוא שייפגע.

אני אומר לך, אני שומע חברי כנסת משתלחים בנשיא ארצות הברית: אנחנו יכולים אפילו לוותר על ארצות הברית. הם לא יודעים כמה הקשרים בין ארצות הברית לישראל הם חזקים, וכמה ישראל וארצות הברית קשורות אחת בשנייה, וכמה היחסים האלה חשובים לביטחונה של מדינת ישראל. אני לא מצליח להבין את אותם חברי כנסת ושרים שעולים ומדברים על כל הנושא הזה. זה מה שיש.

אני חייב, אני לא יכול לעלות לכאן, ויש לי חצי שעה, בלי לדבר על האלימות במגזר הערבי. אני לא יכול לא לדבר ולהגיד לכם כל פעם שאני עולה לכאן – בשבוע שעבר עליתי לכאן ודיברתי על הרציחות במגזר הערבי. אמרתי: 124 נרצחים. אז היום אני אומר: 129 נרצחים, 129 בני אדם לא איתנו, מעל 1,000 פצועים. אנחנו שומעים על הנרצחים, מדברים על הנרצחים, אבל כל יום יש פצועים – לא אחד, לא שניים, לא חמישה ולא עשרה.

ואנחנו מדברים על משפחות שנהרסות. ומה הממשלה הזאת עושה? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, בתקופה המקבילה כמה נרצחים היו בחברה הערבית? אם אתה לא יודע תגיד לי שאתה לא יודע, ואז אני אתן לך את הנתון. 57 נרצחים היו בתקופה המקבילה. 57 נרצחים. היום אנחנו על 129 נרצחים – יותר מפי שניים. איפה הממשלה? איפה השרים? איפה ראש הממשלה? תארו לעצמכם שבמדינה דמוקרטית, מתוך 129 נרצחים – אתה יודע כמה מקרי פענוח יש בכל המקרים האלה, אדוני היושב-ראש? חברי חבר הכנסת עודד פורר, אתה היית שר בממשלה הקודמת.

גם היא הייתה שרה. אני מדבר עם שני שרים לשעבר.

אני אומר לכם: 129 נרצחים במגזר הערבי. אתה יודע כמה פענוחים היו במגזר הערבי? אפס. אפס פענוחים במגזר הערבי. כל הפענוחים זה אנשים שבאו ואמרו: אנחנו רצחנו. במדינה נורמלית – ומדינת ישראל נחשבת אחת המדינות החזקות בעולם מבחינת מודיעין, מבחינת ביטחון – איך יכול להיות דבר כזה? מישהו יכול להסביר לי איך אחוז הפענוחים הוא אפס? מה, כל אחד יכול ללכת לרצוח בידיעה מראש שהוא לא ייתפס כי זה לא מעניין אף אחד? באמת לא מעניין אף אחד. אם נרצח בן אדם, כל המערכות צריכות לעמוד על הרגליים כדי לתפוס את הרוצח. היום נרצח מישהו – כאילו לא קרה כלום. אני שומע דיווח בבוקר בחדשות, פעם, פעמיים, ואחרי זה אפילו שוכחים ממנו.

אבל אני גם חייב לפנות למגזר הערבי, ואני אומר לכם, אפילו בעולם הפשע פעם היה כבוד – לא פוגעים באישה, לא פוגעים בילדים. היום הכבוד הזה נעלם; הורגים נשים, רוצחים נשים, רוצחים ילדים, פוגעים בכולם, בחפים מפשע, עם רשימות חיסול, שזה מאותו משפחה של אותו גוף ואותו ארגון. לאיפה הגענו?

אני יודע ואתם יודעים שהממשלה לא עושה כלום, אבל המגזר הערבי צריך לעשות משהו; אנשים צריכים לעצור, לחשוב. עד כאן. מספיק עם הרציחות האלה. מספיק עם יתומים, עם אלמנות, עם אימא שבוכה, עם אבא שבוכה, עם אחות. תפסיקו כבר עם כל הרציחות האלה. זה לא יביא כלום. זה לא יביא כלום. הכול עניין של כסף עכשיו. הממשלה לא עושה כלום, אני עוד פעם אומר, ולא מעניין אותה כמה יהיו, אבל צריך גם לעצור ולהגיד מה המגזר הערבי עושה למען עצירת כל הרציחות האלה וכל הפשע הזה וכל דמי החסות האלה שרוצים אותם. הכול כסף היום.

ואני חייב כאן להתייחס לחוק קמיניץ, אדוני היושב-ראש. חוק קמיניץ, כשחוקק, אני אמרתי עליו: החוק הכי גרוע שחוקק בכנסת ישראל. הוא מאפשר לפקיד, כמה שיהיה בכיר, לתת קנסות עד 600,000 שקל. מתחילים עם 300,000 שקל; אתם מבינים מה זה להוציא קנס לבן אדם של 300,000 שקל? קנס מינהלי, פקיד מחליט לתת את אותו קנס, אפילו בלי מערכת בית המשפט, והוא יכול להגיע עד 600,000 שקל ואפילו יותר. במדינה נורמלית – תסתובב בכל העולם; אם תביאו לי חוק שנותן לפקיד לתת קנס כזה, אני מוכן לקבל את זה. אבל אין כזה דבר שפקיד, יש לו את היכולת לתת קנס מינהלי של 300,000 שקל ו-600,000 שקל ואפילו להוציא צו הריסה, להרוס בית. הכול בצווים מינהליים על ידי פקידים; כאשר המערכות נכשלו, כאשר להריץ תוכנית מתאר ביישוב ערבי או יישוב דרוזי לוקח שנים, שנים לוקח. המערכות לא יודעות לתכנן בקרקע פרטית, והן מתייחסות לקרקע פרטית כמו לקרקע מדינה. כאשר כל אחד יש לו דונם אחד – זה בשבילו כל העולם, ואתם רוצים להפקיע לו 40%, ואז הוא לא רוצה, ואז הוא מתנגד, ואז התוכנית לא מתקדמת. איך יכולה להתקדם תוכנית כזאת?

המדינה צריכה להיכנס לתמונה. המדינה צריכה להקצות קרקעות משלה. המדינה צריכה לעזור לפתור את הבעיה הזאת של כל הנושא של חוק קמיניץ הזה. חוק קמיניץ הזה לא יכול להמשיך להתקיים. הוא הביא להרס טוטלי של משפחות שלמות. משפחות מתפרקות בגלל חוק קמיניץ הזה. אנשים מקבלים קנסות בסכומים שהם לא יכולים לעמוד בהם, ואז מתחילים העיקולים, ואז מתחיל הסכסוך בתוך המשפחה, ואז המשפחה מתפרקת. מי מרוויח מכל זה? אני רוצה להבין מי מרוויח מכל זה, ואני לא מצליח להבין. במדינה שאומרת: אנחנו רוצים לעזור לאזרח, רוצים לתת לאזרח, רוצים לאפשר לכל אחד שיהיה לו בית – למה, למה חוק קמיניץ הזה צריך לבוא ולהרוס את כל המשפחות האלה ולהרוס את כל הבתים האלה? למה לא לאפשר לזוג קורת גג במדינת ישראל? וזה תפקידה של המדינה, לדאוג לקורת גג לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל.

גם חוק הלאום – אגיד לכם, אחרי שחוקק חוק הלאום הרבה התחילו להגיד, ודיברו הרבה גם על העדה הדרוזית, כי העדה הדרוזית קמה נגד החוק הזה: תשמעו, מה אתם מתרגשים? זה חוק הצהרתי, חוק שלא יפגע באף אחד. אנחנו פתאום מתחילים לראות את החוקים האלה שמחוקקים כאן בכנסת ישראל, והממשלה הקיצונית הזאת, והגזענות שמשתוללת, ואנחנו אומרים: חוק הלאום הזה, אסור לו להמשיך להתקיים. את חוק הלאום הזה צריך לתקן או לבטל בכלל.

אני אספר לך סיפור, אדוני היושב-ראש. בעברי ייסדתי את תנועת הנוער הדרוזית, לפני יותר מ-20 שנה, ואני עדיין מלווה אותם והולך איתם לכל מקום ופוגש אותם במחנות. השבוע הגעתי אליהם למחנה סיום קורס מד"צים שלהם. הם היו בציפורי, ואז בא הרכז – כדאי לך לשמוע את זה, אדוני היושב-ראש – בא אליי רכז ארצי שלהם עם רכז מפעלים, ואומרים לי: היינו במימדיון ברמת גן. מי שלא מכיר את המימדיון ברמת גן – הם היו שם עם 500 ילדים. כשהגיעו היה יום חם מאוד. באותו שבוע התייבש גם ראש הממשלה, שלא נשכח, והוא היה בלי כובע.

כן, כן, אני יודע. אני עוקב בחדשות מה קורה, ואני דואג לבריאות שלו. אני אומר לך, אפילו ראש הממשלה אמר: תשתו הרבה מים. ואז הרכז הארצי מגיע להנהלה שם, איפה שמערכת הכריזה, והוא אומר להם: תשמעו, חבר'ה, היום מאוד מאוד חם, לפחות כל שעה, כל שעתיים, אני רוצה להזכיר לילדים – כי יש איתנו עוד ילדים בכיתה ד' – אני רוצה להזכיר להם ולהגיד להם: תשתו מים, כי היום מאוד חם. מה הוא אומר לו? הוא אומר לו: תשמע, אסור לך לדבר בערבית כאן. הוא אומר לו: מה אתה אומר? אני רוצה להגיד לילדים: תשתו מים, אני רוצה לאסוף את הילדים בסוף היום, ואתה אומר לי: אסור לך לדבר בכריזה בערבית?

אתה מבין את זה, אדוני היושב-ראש? אתה קולט? אנחנו כאן, במדינת ישראל. אלה החוקים שאתם מובילים אליהם. הגזענות יכולה להיכנס לכל מקום, אבל מי שהפסיד בסופו של דבר זה המימדיון, כי יש להם השבוע גם מחנה קיץ, ולא ילכו לשם, וגם בשבוע הבא יש מחנה קיץ ולא ילכו, ובשבוע אחרי זה; כל פעם שהגיעו לשם שילמו 35,000 או 40,000 שקל. מי שהפסיד זה המימדיון. ואני אמרתי להם: תתבעו אותם, תתבעו אותם, מה אתם שותקים להם? זה הגזענות. לזה הוביל חוק הלאום. זה מה שאתם מובילים היום. לזה אתם רוצים להביא את המדינה?

ואני אומר לכם שוב, יכול להיות שתנצחו, יכול להיות שתעבירו את כל ההרס המשפטי שאתם רוצים, אבל בסופו של דבר אתם תפסידו, כי מדינת ישראל תפסיד, וכל אחד מאיתנו שיושב כאן יפסיד; עם כל המחשבה של הניצחון, תפסידו וכולם יפסידו.

יש לי עוד זמן. חוץ מזה, סגרתי עם חברי איימן עודה שאם אני חורג קצת בזמן – הוא אמר לי: אתה יכול להשתמש במה שיש לי, בזמנים שיש לי.

אני כאן רוצה גם להגיד כמה משפטים על הנושא של תוכנית חומש למגזר הדרוזי. בקדנציה הקודמת הכנו, ובעצם הובלתי אותה במשרד האוצר עם שר האוצר אביגדור ליברמן, תוכנית תלת-שנתית למגזר הדרוזי של 3 מיליארד שקל; העברנו בשנתיים, ואפילו בפחות משנתיים, כי התוכנית אושרה בדצמבר 2021. ב-2022 הצלחנו להעביר כמעט את כל הכסף של 2021–2022, כמעט את כל הכסף, 2.4 מיליארד שקל. נשארו 600 מיליון שקל להעברה, ומה אני שומע עכשיו? אתמול דיברתי עם כמה מראשי הרשויות; אני שומע את זה מהאוצר, מאנשים באוצר שסיפרו לי: מהכסף התוספתי – כי אז בתוכנית היה 1.5 מיליארד תוספתי שהעברנו למשרדים – רוצים לתת להם לשוטף 100–120 מיליון שקלים, לבטל את ה-600 מיליון שקלים ולבנות תוכנית חדשה. אני לא יודע מי מרוויח.

אנחנו מדברים על קרוב ל-480 מיליון שקל שלא יקבלו. 480 מיליון שקל זה הרבה כסף. בממוצע זה לבנות לפחות 30 מגרשי כדורגל, כאשר אין לך מגרש כדורגל אחד במגזר הדרוזי. פניתי לראשי הרשויות ואמרתי להם שאם הדבר הזה נכון, אסור להם בשום מצב לוותר על הנושא, ואסור להם בשום מצב להסכים לקבל לשוטף 100–120 מיליון שקל ולוותר על יותר מ-480 מיליון שקל. לא מוכרים את ה-600 מיליון שקל ב-120 מיליון שקל, אפילו לשוטף. זה מה שסיפרו לי מהאוצר.

אני אומר לך, המגזר הדרוזי זקוק לכל שקל היום. תוכניות המתאר שלו תקועות, התוכניות המפורטות שלו לא מתקדמות. התשתיות במצב קשה ביותר.

על חשבונך לקחתי כמה דקות.

אני מסיים עוד 32 שניות, אבל אני רוצה להגיד לראשי הרשויות – אני לא פונה לממשלה הזאת, כי אני לא מאמין באף אחד מכל אלה שיושבים כאן. אני אומר לכם: ראשי רשויות, יש לכם תקציב מאושר, שהממשלה הקודמת אישרה אותו. הממשלה הזאת לא צריכה לאשר אותו. הכסף התוספתי כולו עבר למשרדים. היו 1.5 מיליארד תוספתיים שהועברו למשרדים בנוסף לכסף המשרדי. אל תשמעו להם. אפילו אם יגידו לכם: אנחנו נותנים לכם תוספתי 120 מיליון שקל, הכסף של ה-120 זה תוספתי שהועבר למשרדים. אז אותו כסף שלכם שמיועד, ושאושר על ידי הממשלה הקודמת, אל תוותרו עליו, כי אתם מוותרים על העתיד של הילדים שלנו.

תודה חבר הכנסת איימן עודה, שנתת לי כמה דקות.