הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

לא, לא, פחות. תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ערב תשעה באב, יום התענית החמור ביותר, יום המסכם תקופה של אבל על אסון - -

אני אתחיל שוב. תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ערב תשעה באב, יום התענית החמור ביותר, היום המסכם תקופה של אבל על אסון, חורבן הבית שהוביל לגלות עם ישראל, גלות בת אלפיים שנה.

השנה חגגנו למדינת ישראל 75 שנים – 75 שנים למפעל היהודי, הבית היחיד שיש לעם ישראל, שהוקם לאחר אלפיים שנות פרעות, אנטישמיות, גטאות, אובדן של שישה מיליון, משפחות. והינה, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של בין המצרים, ערב תשעה באב, ויש מי שמוביל שוב לחורבן הבית. חצי שנה המוני עם ישראל יוצאים להשמיע את צעקתם – פטריוטים שנלחמים עבור המדינה שהם אוהבים. לצערי הם מקבלים יחס מחפיר מהקואליציה, מממשלת נתניהו – באמירות של "נפולת של נמושות", "שלחו אותם לעזאזל", ולאחרונה התריסו בצורה פשוט מיותרת ואמרו ש"בר הסלטים פתוח". אני בטוח שאותו שר שכתב את זה לא ישכח לצום בתשעה באב ולספר אחרי זה כמה הוא אוהב את עם ישראל וחשובה לו האחדות.

חצי שנה שלא מבחינים בפחדים של רוב העם; רוב העם, שנלחם עבור כל העם, נלחם עבור הדמוקרטיה של כולנו. חצי שנה שפוגעים פגיעה משמעותית במי שלוקח על עצמו את הנטל. חצי שנה שמפלגים את העם, חצי שנה שמגבירים את שנאת החינם, אותה שנאת חינם הובילה לחורבן הבית הראשון. חוסר ההקשבה והאמפתיה כלפי מי שלא חושב אותו דבר כמוך הובילה לחורבן הבית הראשון. אמרו חכמים: "קול ההמון כקול שדי". קולו של ההמון הוא כמו של אלוהים. אסור להתעלם מההמונים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת, שנמצאים בכל המוקדים במדינת ישראל וצועקים לאנשים שיושבים בבית הזה: תתעוררו, עוד לא מאוחר, עד שהמעשה לא נעשה עוד אפשר לתקן.

ואותם נבחרי ציבור שלא מקשיבים לקול ההמון, שנהנים מהכיסא הנוח פה ורוכבים על גל של הצלחה דרך פילוג ושיסוי בלי להבין את ההשלכות, בלי באמת להיכנס בעובי הקורה, בלי לשמוע את דעתו של האחר, בלי ללמוד את ההיבטים המשפטיים, בלי להבין את ההשלכות האמיתיות על מערכת המשפט במדינת ישראל, על הדמוקרטיה שלנו, על כל מה שאנחנו מכירים וכל מה שהכרנו עד היום – ברשותכם, אלה שקוראים לפטריוטים, משרתי המילואים, "נפולת של נמושות", "לא ציונים" וקוראים להם ללכת לעזאזל לא דרכו בבקו"ם. ואם דרכו בבקו"ם, זה היה לשליש מהזמן, הגדילו לעשות וקראו לעריקות כי, רחמנא ליצלן, משרתות בצבא גם נשים. ואלו שנלחמו למען זה שכל ילד וילדה במדינת ישראל יוכלו לישון בלילה הם אלה שהפחדנים הללו מסיתים נגדם, והם מתעלמים מהסכנה לצה"ל בביטול עילת הסבירות; והם יודעים את הסכנה לצה"ל בביטול עילת הסבירות.

לצערי הרב, יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן לא הרשה לפרקליטה הצבאית הראשית להופיע לפני חברי הוועדה ולתת את חוות דעתה מה יקרה ללוחמי צה"ל כאשר תבוטל עילת הסבירות. ואני רוצה לספר לכם: היו ניסיונות בעבר להעמיד את חיילי צה"ל בטריבונלים בין-לאומיים. הסיבה היחידה שזה לא קרה זה בגלל שמערכת המשפט הישראלית הייתה חזקה מספיק, דמוקרטית מספיק ועצמאית מספיק להדוף כל ניסיון של התערבות חיצונית. הפגיעה הזאת שאתם הולכים להעביר בעצמאותה של מערכת המשפט ובהיקף הסמכויות של היועצים המשפטיים בביטול עילת הסבירות תוביל גופים בין-לאומיים למסקנה ברורה: הם פשוט לא יסמכו יותר על מערכת הבקרה בישראל; הם לא יסמכו יותר על החקירה העצמאית שמתנהלת במדינת ישראל, על שיקול דעת היועצים המשפטיים ועל הביקורת השיפוטית האמיתית שמפעילים בתי המשפט במדינת ישראל. מעתה כל חקירה במדינת ישראל תהיה חקירה בסימן שאלה עם אות קין בסופה, כי אי-אפשר לבדוק יותר אם ההחלטה שהתקבלה – אם ההחלטה הייתה סבירה.

החוק לביטול עילת הסבירות ועוד חוקים שהממשלה הזאת מתכוונת לבטל יפגעו באופן ישיר בלגיטימציה של מערכת המשפט, וזה בהכרח יוביל לפגיעה אמיתית במעמדה המשפטי של ישראל בעולם, ויוביל בסופו של דבר לכך שלא יכירו בחקירות שעושים במדינת ישראל. התוצאה שיכולה להיות לכל הדברים הללו היא שצה"ל יהיה מוגבל בפעולות שלו. כי כאשר אנחנו לא בטוחים שאנחנו יכולים להגן על הלוחמים שלנו מפני הדין הבין-לאומי אז מרווח התמרון פתאום הופך להיות קטן יותר, כי אנחנו לא נסכן את חיילינו מול הדין הבין-לאומי. ואז פעולות שבעבר היו פעולות שבשגרה פתאום יהיו פעולות מסובכות, ולא בטוח שאנחנו כבר נאפשר לצבא לעשות אותן. זאת הפגיעה האמיתית והקשה שממשלת נתניהו מביאה על צה"ל. כי בסופו של דבר האמונה והוודאות של לוחמי צה"ל הן לדעת שההחלטה התקבלה בסבירות עם כל גורמי המקצוע הנכונים – ולא על ידי אנשים לא מוכשרים לשום דבר שלא שירתו דקה בצבא – ואחרי התייעצות אמיתית ובבקרה משפטית. לוחם בצה"ל יודע שהוא יוצא לפעולה מבצעית ויהיה מי שישמור עליו בכל הזירות, כולל בטריבונלים בין-לאומיים בעולם. ברגע שאתם תיקחו את היכולת הזאת לבדוק סבירות מהפרקליטות הצבאית, מהיועצת המשפטית, וכשבג"ץ אפילו לא יוכל לבקר את ההחלטה, אז בפעם הבאה שחיילי צה"ל – לוחמי צה"ל – יידרשו ויואשמו, חלילה, בעבירות של פשעי מלחמה, בג"ץ כבר לא יוכל לתת להם את אותה מעטפת שהוא תמיד נתן והם יגיעו ישירות לבית הדין בהאג. זאת הפגיעה הממשית והאמיתית שכל האנשים שכל הזמן מדברים כמה צה"ל יקר לליבם ולא שירתו דקה בצבא, מביאים עלינו.

אני רוצה לשאול באמת: מה אתם מצפים ממי שנשבע אמונים למדינת ישראל ואתם מפקירים אותו בשטח? מה אתם מצפים מאותם גיבורים שלא בטוחים שהחלטות הקבינט הן החלטות לגיטימיות, החלטות נכונות, החלטות דמוקרטיות? כשאתם שומעים את האנשים הכי טובים שיש לנו בחברה, שאומרים: אנחנו נשרת את המדינה תמיד, נהיה שם תמיד, נסכן את חיינו עבור המדינה אבל לא נסכן את חיינו עבור הממלכה – מה אתם אומרים לעצמכם? עזבו אותם, שטויות, הם יעשו מה שאנחנו אומרים להם? מה אתם חושבים שיקרה? האנשים האלה הם האנשים הכי טובים, הכי מוכשרים, הכי רציניים שיש לנו בחברה. הגיע הזמן שגם הצד הזה בבית הזה ייקח אותם ברצינות. זוהי החובה המוסרית של כל מי שיושב פה, לקחת אותם ברצינות, כמו שזו החובה המוסרית של כולנו לקום ולשרת את המדינה. זו הזכות שלנו, לא רק חובה. אבל יש פה אנשים זחוחים מדי, שהתפקיד עלה להם מהר מדי וחזק מדי לראש, והם מתנהגים כמו – אני אפילו לא יודע למה להקביל את ההתנהגות של השר לביטחון לאומי, שלא מצליח לקבל החלטה אחת נכונה, שמאז שהוא נכנס לתפקיד המשטרה התפרקה לחלוטין, כל שדרת הפיקוד הודיעה שהיא עוזבת, לאחרונה הודיעה גם נציבת השב"ס שהיא עוזבת.

ואני רוצה באמת להבין ולשאול את ראש הממשלה – ואני מאחל לו מפה בריאות – איפה אתה באירוע הזה? מי מנהל את הבלגן הזה שאתה קורא לו ממשלה, כששרים מכפישים טייסים, ואחרי זה אתה תקרא להם לשיחה סגורה בלי מצלמות ותיתן להם מדליות? שרים מתריסים נגד עם שלם ולא שומעים את קולך, שרים שולחים את טובי בנינו ללכת לעזאזל, שרים עולים על הדוכן הזה ואומרים שהיועצת המשפטית היא הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל; בינתיים הסכנה הגדולה ביותר היא לה, עצמה, כי היא הפכה להיות מאוימת בדרגת האבטחה הכי גבוהה מבחינת השב"כ. איפה אתה? אני מבין שאתה כרגע עסוק בעניינים רפואיים, אבל לא יכול להיות שתפקיר את המדינה הזו לידיים של הקיצוניים ביותר. לא יכול להיות שראש הממשלה שכיהן פה מהיום שאני הייתי נער פשוט נעלם, פשוט הרים ידיים. מה אתה אומר לעצמך – יש לי את העניינים שלי, שיעשו מה שהם רוצים ובסוף נסתדר? זה פשוט לא יכול להמשיך להתנהל ככה. המדינה הזו חשובה יותר מכל מי שיושב בבית הזה.

ואני רוצה לומר משהו לכל חבריי במחלקת הדגים הקפואים: יש מצבים בחיים שאי-אפשר יותר לשבת ולא לומר דבר. יש נקודות קריטיות בחייו של אדם ששם נבחנת המנהיגות האמיתית שלו. אם אתם יושבים בבית הזה ומחכים להוראה משר המשפטים, מיו"ר הקואליציה, מכל אחד שנותן את ההנחיות הללו, ואתם לא מסוגלים לומר: חבר'ה, המושב נגמר עוד שבוע, אנחנו לא נצביע היום, נחכה עוד שבוע וניתן זמן להידברות, זמן אמיתי להידברות – אז למה צריך אתכם? למה צריך את כל הכיסאות הללו פה? שישבו פה ארבעה אנשים וינהלו את המדינה. כי אם באמת אתם רואים את עצמכם כמנהיגים, תשתחררו מהעדר. אל תשתלבו, תובילו. תובילו. צריך ארבעה אמיצים שיקומו היום ויאמרו לראש הממשלה נתניהו ולראש הממשלה האמיתי שר המשפטים ולראש הממשלה השני שמחה רוטמן ולכל ראשי הממשלה, אותם ארבעה אנשים שמנהלים את המדינה הזאת: לא עוד.

ותקשיבו לקולו של שר הביטחון. שר הביטחון יודע ורואה את התמונה האמיתית של מדינת ישראל. כרגע מדינות אויב מתדרכות את המנהיגים שלהן נגד מדינת ישראל, והתדרוך הוא פשוט: אל תעשו כלום, הם גומרים את עצמם לבד. לא היינו יכולים להגיע למצב הזה בחיים, בשום דרך. ואנחנו רואים שמי שמקבל פתאום ביטחון מהצפון, שמעולם לא הייתה תעוזה גדולה יותר בצפון, מרשה לעצמו. ובכל המקומות שבעייתיים למדינת ישראל פשוט מחכים לראות מה יקרה פה.

ואני רוצה לספר לכם עוד סוד: בזמן שאנחנו מפרקים את המדינה הזאת מבפנים והורסים את הכלכלה והורסים את יחסי החוץ והורסים את החברה הישראלית ואת המפעל הנפלא הזה שנקרא צה"ל, פרויקט הגרעין לא עוצר. אויבינו לא לקחו הפסקה. להפך, הם עובדים יותר קשה והם מבינים בדיוק מה קורה במדינת ישראל. ואת זה מבין שר הביטחון, ואני בטוח שאת זה מבין ראש הממשלה, ואני רוצה באמת לקוות שאת זה יבינו שאר חברי הכנסת שנמצאים פה, כי בסופו של דבר צריך מספר מאוד מאוד מצומצם של מנהיגים מהצד הזה – שהעם לעולם לא ישכח. צריך לגנוז את חוקי ההפיכה האלה, צריך לחזור ולעבוד עבור הציבור במדינת ישראל. צריך לחזור ולדבר על יוקר המחיה, שמשום מה שכחנו לדבר עליו. צריך לחזור ולדבר על הגרעין האיראני, ששכחנו לדבר עליו. צריך לחזור ולדבר על הזוגות הצעירים, שכולם שכחו מהם. צריך לחזור ולדבר על מערכת החינוך במדינת ישראל, שבתוך כל הכאוס והבלגן נגמרת לחלוטין. מישהו בבית הזה יודע שתלמידים במדינת ישראל סיימו תיכון ולא קיבלו ציונים? מישהו יודע שלא בטוח אם מערכת החינוך בכלל נפתחת? מישהו יודע מה קורה בגיל הרך? מישהו מבין איזה בלגן אטומי קורה בכל תחום במדינת ישראל?

ואני באמת מפנה את השאלה הזו לכל הנוכחים בבית הזה, שכרגע אולי, אני מקווה שיש להם קצת יושרה פנימית והם נלחמים בינם לבין עצמם מה נעשה. כי מחר בבוקר, אם תעבירו את החקיקה הזו, לאן נגיע? מה עוד יקרה? היום כל החברות הגדולות במשק שובתות. כל המערכות הרציניות של מדינת ישראל מושבתות. והדבר היחיד שאני שומע מהקואליציה הזו שהם עשו טוב – הם מתגאים בשר אחד, השר משה ארבל, שפתר את משבר הדרכונים. שאפו. שר הפנים – אחד עובד פה. כל שאר השרים במדינת ישראל, מה אתם עושים? מחכים למדפסת?

שר העבודה, אני מתנצל. אני לא עקבתי אחרי מה שאתה עושה, אני בטוח שיש לך הרבה עבודה עם ההתנהלות של הממשלה הזו.

ואני רוצה לשאול באמת את השרים שיושבים סביב השולחן הזה, האחד מתעסק באיך לעזור לערוץ 14, השנייה מתעסקת באיך לעשות הסברה – לא לעולם אלא הסברה בתוך מדינת ישראל, נגד מדינת ישראל. השאר, אני לא יודע מה הם עושים כי פשוט לא שומעים אותם, אבל אני יודע שיש שם כמה אנשים רציניים. אז אני רוצה באמת לשאול את שר הביטחון גלנט: מה אתה הולך לעשות היום? את שר החוץ אלי כהן – מה אתה הולך לעשות היום? את שר האנרגיה ישראל כץ, שאני מכיר את השאיפות, מה אתה הולך לעשות היום? את ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר – מה אתה הולך לעשות היום? את שרת המודיעין, שרואה את כל התמונה העגומה שהממשלה הזאת מביאה על מדינת ישראל – גילה, מה את הולכת לעשות היום? אני מאוד מאוד מקווה שעם השנים גידלתם גם עמוד שדרה, כי אני לא מצפה לזה ממפלגות אחרות, שלא מבינות את החשיבות בגיוס לצבא, הן לא רואות בזה צורך; הם חושבים שהם יכולים לעשות דברים אחרים שיגנו על מדינת ישראל, ואני לא מזלזל בזה, אבל אי-אפשר ש-20% מהציבור ישלטו בשאר העם.

תסתכלו על הכיסאות האלה פה, עכשיו. תראו את הכיסאות הריקים האלה פה, עכשיו, בשעה 9:40, הם עדיין לא התעוררו ולא מספיק חשוב להיות פה, ותשאלו אותם. תשאלו אותם: איפה אתם? איפה אתם?

אני מבטיח שאני אשאל את אותה שאלה, ואנחנו נמשיך עד הרגע האחרון לנסות ולמצוא איזושהי דרך שבה העם הזה יוכל לשרוד גם אחרי הצום. ואני מאוד מקווה, מאוד מאוד מקווה, שממש עכשיו בחדרים מקבילים פה מנסים למצוא פתרונות אמיתיים שישמרו על הדמוקרטיה שלנו, שישמרו על שומרי הסף, שישמרו על צה"ל, שישמרו על כל מה שהכרנו ואהבנו במדינת ישראל. ואני רוצה באמת לקוות, באמת לקוות, שאותם אנשים שעשו להם קריירה מלהסית ציבור נגד ציבור ואח נגד אח ראו את התמונות אתמול בתחנת הרכבת בירושלים כששתי ההפגנות עלו וירדו. ראית אותם, אדוני היו"ר? שמה אנשים מחפשים את הקרבה הזו. ולמרות שתהום עמוקה ניצבת בין המחנות, על ההנהגה מוטלת החובה לעצור.

יש לכם 64 מנדטים, אתם יכולים לחוקק מה שאתם רוצים, אבל עם הכוח באה האחריות. וזו אחריות שלכם לראות את התמונה הכוללת, וזו אחריות שלכם להבין שאם הנזק למדינת ישראל גדול יותר מהתועלת, אז אתם חייבים לעצור. כי אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל לעצור את זה. אנחנו פה שלושה ימים ברצף, ונישאר. אנחנו מצטרפים לכל מחאה, ממש עכשיו בכל תחנת משטרה שיש עצורים אנחנו מגיעים להיות שם ראשונים בשביל לעזור לאחים שלנו שנלחמים בחוץ בזמן שאנחנו נלחמים בפנים. אני קורא לכם מפה – תפעילו שיקול דעת, תפתחו את הלב שלכם ותעצרו את החקיקה הנוראית הזו. תודה רבה, אדוני.