קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, כנסת כמעט ריקה, למרות שאנחנו בפתחו של יום שכנראה יירשם כיום היסטורי, שיירשם כיום שקרו בו דברים שישנו את פני הארץ הזו. אבל בכל זאת, השבוע הזה התחיל כאשר במוצאי שבת כתב ובישר השר בן גביר: "שבוע טוב, בר הסלטים פתוח". כן, באותה המידה שהוא גזען ולאומן, בן גביר הוא אידיאולוג לא צבוע, ודווקא יודע טוב מאוד מה הוא רוצה.
אל מול המחאה הגוברת מנסים בקואליציה לשכך את הכאב בכך שאומרים שאחרי שיעבור החוק, הכול יהיה בהסכמה ובריסון. חלקים באופוזיציה ממשיכים לשחק לידיהם ומגלים התקרנפות פעם אחר פעם, מציעים שוב להתכנס מסביב לשולחן הסחיטה באצטלה של הידברות. בערבית אומרים: (אומרת בערבית ומתרגמת:) ובתרגום חופשי: קבלו את הסודות שלהם מהקטנים שביניהם. בגרסה של ישראל 2023 הפתגם היותר-מדויק: קבלו את הסודות שלהם מגזעניהם. שר נוער הגבעות שתומך ברוצח ברוך גולדשטיין יודע טוב טוב מה הוא אומר. החוק לביטול עילת הסבירות הוא רק הסלט לפני המנה העיקרית. והבר – בר הסלט פתוח, לפי בן גביר, ואנו עוד עתידים לטעום מהמגוון הרחב שלו. החוק הזה הוא הצעד הראשון לפני שישנו את הרכב ועדת השופטים וידאגו למנות שופטים שמרנים, לפני שיבקשו להתגבר על החלטות בג"ץ ויעבירו את החוק למינוי בובות במקום יועמ"שים.
אבל את כל זה כבר אמרו הח"כים והח"כיות שעלו מאז אתמול וסיפרו עד כמה החוק הזה מהווה פתח לשחיתות שלטונית. כל חששם המוצדק, ולא אמרתי אחרת, הוא איך לא ימונה חמור למפכ"ל, ואיך לא תפוטר היועמ"שית, ואיך לא יעמידו לדין חיילים שמבצעים פשעי מלחמה מול טריבונלים בין-לאומיים – רוצים שהם ימשיכו לפשוע ואחר כך יוכלו לנפוש בנינוחות בעולם. ולא שואלים: למה חיילים צריכים לקבל הגנה על ביצוע פשעי מלחמה? ולמה פשעי מלחמה צריכים להיות? אני דווקא רוצה להתעכב על השחיתות הפוליטית והמוסרית, על המדינה שהימין חותר אליה בגלוי – ישראל היהודית והסבירה בעיני שריה. וכל העיוורון של רוב חוגי המחאה, שעל אף עוצמתה וצדקת דרישותיה, היא מבקשת לשמר את המצב הקיים, המצב הקיים של אפליה גזענית ודמוקרטיה ליהודים בלבד.
מנמקים את הצורך בעילת הסבירות בכך שלא ייתכן כי בית המשפט יחליף את הכרעת העם. מדוע שהשופט יחליט מה סביר במקום נבחר ציבור, אומרים לנו. אז איזה החלטות סבירות אנו צפויים וצפויות לקבל מממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר? מי שעומד בראש הממשלה הזו מואשם בפלילים, ולפני שמונה שנים עמד והפחיד את היהודים מפני האזרחים הערבים שנוהרים באוטובוסים לקלפיות ושיקר במצח נחושה שהנהגת הציבור הערבי הולכת תחת דגלי דאעש. סביר, לא? כנראה סביר.
בראש משרד האנרגיה של הממשלה הזו, של ישראל 2023, עומד השר ישראל כץ, שאיים מעל הבמה הזו בנכבה שנייה. זכרו את 1948, אמר לנו. זכרו את מלחמת העצמאות שלנו והנכבה שלכם. תשאלו את המבוגרים אצלכם, את הסבתות והסבים, אמר לנו. במדינת העליונות היהודית מדוע זה לא סביר? סביר ועוד איך.
גם השר האמון על הביטחון, זה שלמענו יצאו המונים לרחובות כשפוטר על ידי נתניהו, לא בחל באיומים שאם נחזור על הטעות של 1948, הרי שהיהודים יוציאו את הידיים מהכיסים, והמחירים, אמר לנו, יהיו כבדים – ואללה, גם סביר. מי שמתחרה בשר המלחמה על סמכויותיו, מושל הגדה המערבית, סמוטריץ' "גרנדמייזר", אמר שצריך לשרוף את חווארה, ורוצה שאשתו וכל נשות ישראל ילדו בסביבה טהורה מערביות. מה לא סביר בזה, כשהיהודית קודמת לדמוקרטיה?
ושותפו לדרך ולחזון – תומך הטרור המורשע, נער הגבעות שלאחרונה קנה חליפות, רוצה לערוף ראשים בעזה ולמשול באמצעות מיליציות של פורעי חוק בנגב. השר הזה – אזרחים ערבים נהרגים בזה אחר זה, והוא לא מתבייש להלין על זה שפעילי שמאל הפריעו לו במהלך ארוחה עם אשתו. 120 אזרחים ערבים ואזרחיות ערביות נרצחו מתחילת השנה. האם סביר שהשר לביטחון פנים במדינת כל מתנחליה יתפנה לכך? לא סביר בעליל.
מי שעוד יושבת סביב לשולחן הממשלה הסבירה היא השרה הסבירה מאוד מירי רגב, שכינתה מבקשי מקלט כסרטן בגוף שלנו. ועוד שרה לא פחות סבירה, שאמונה על שוויון מגדרי, והדבר הראשון שהיא רוצה לעשות הוא לבטל את הרשות לקידום מעמד האישה ולתמוך בהפרדה מגדרית, כלומר הדרת נשים מהמרחב הציבורי, ועוד שרה עם תגובות מאוד סבירות – מתעצבנת והולכת לשבור אגרטלים בדרך להסברה נכונה. תגידו, מה לא סביר בזה?
לא מספיק לכם? אז השר האמון על ההפיכה הזו, ששקד עליה 20 שנה עד שהתחיל להוציאה לאור, רוצה לשנות את הרכב השופטים שיושב בעליון. הוא טוען שהוא רוצה לשנות את זה להרכב שמבין – בחדרי-חדרים הוא אומר את זה – כי הערבים קונים דירות וגורמים ליהודים לעזוב.
אז לתפארת מי שהרימו ידיים ב-2018 בעד חוק הלאום, ואני כוללת גם את בג"ץ, שנתן גושפנקה בזה שזרק את העותרים מהמדרגות, ומי שמילאו את פיהם מים פעם אחר פעם מול הגזענות והאפליה הדוהרות, ומי שבשם הביטחון המדומה אין להם בעיה להמשיך להכות פלסטינים ולשתוק מול הפוגרומים של המתנחלים, בעוד הצבא עומד מנגד מול חווארה עולה בלהבות; למען אלה שתמכו בחוק לביטול ההתנתקות, והם יושבים באופוזיציה, תמכו בחוק איחוד משפחות ותקנות האפרטהייד בגדה הכבושה, ורק לפני שבועיים הצביעו בעד נציג הקואליציה בוועדה לבחירת השופטים – אותו קרויזר שאמר שלא סביר שימונה שופט ערבי לעליון אלא אם כן הוא מתחבר לערכי הציונות; לאנשים שישבו באופוזיציה ואומרים שהם נלחמים על הדמוקרטיה, הצביעו לאדם שהתבטא בצורה כזו – בעיניי אותם חברי האופוזיציה שוב מתעוורים ממסך העשן שמייצרת הקואליציה תחת הכותרת של רפורמה משפטית וממאנים לראות את המציאות המתהווה מול העיניים של כולנו; אז לכם, חברי האופוזיציה, מוגשת היום גרסה משודרגת וטהורה של ישראל היהודית והסבירה. על הכוונת של הממשלה הזו ישנן שתי מטרות עיקריות: סיפוח וטיהור אתני של השטח מפלסטינים והכנעת הציבור הערבי בישראל. כדי לבלום את שתי המטרות הללו ממש ממש לא די בכך שבית המשפט יהיה עליון וחזק, כי בית המשפט העליון, לצערי הרב, הוא זה שנתן גושפנקה לחוק הלאום, לחוק ועדות הקבלה, הכשיר את שוד הקרקעות ונכסי הנפקדים, שתק מול מפעל ההתנחלויות המתרחב והגדל, ושם את חותמו על גירוש קהילות פלסטיניות, כולל גזילת אנשי אל-עראקיב מאדמתם וכפרם, שנהרס כבר 219 פעמים בישראל היהודית והדמוקרטית.
נכון, המאבק בלי בג"ץ עם סמכויות וכוח יהיה יותר קשה, אבל בטוח שבג"ץ לבד לא יציל אותנו מהמציאות החדשה שרוצים לייצר. מי שרוצה לבטל את עילת הסבירות פשוט רוצה להיות פטור מכל ריסון, רוצה לדהור לכיוון שתי המטרות שהזכרתי. במציאות הזו, ההולכת ומתהווה, מקבץ חוקים מבקש לחתור תחת ולעשות קרימינליזציה לזכותה של האוכלוסייה הערבית למאבק פוליטי לגיטימי למען זכויותיה כאזרחים וזכויותיה כקולקטיב. במציאות הזו ייאסר על הנפת דגל פלסטין, יפורקו תאי סטודנטים, ירדפו אחרי ועדת המעקב על כלל מרכיביה, ימנעו מערבים לגור ביישובים שונים; במציאות הזו המאזן הדמוגרפי כאיום אסטרטגי יהיה גם בערים המעורבות, בגליל ובנגב. כן, כן – אנחנו האזרחים הערבים המטרה הבאה לנערי הגבעות, שרוצים לכבוש מחדש, לייהד ולשלוט גם בתוך הקו הירוק. הרי במציאות הזו המתהווה אין קו ירוק.
במציאות הזו יוכל שר המשטרה בהינף יד לבטל את התקציבים למאבק בפשיעה לטובת מימון ההתנחלויות, וכמובן – גם מיליציה פרטית משלו; במציאות הזו אותם מתנחלים מנקבים צמיגים, שורפים מכוניות, מרססים בתים, פולשים בשיא החוצפה והאדנות לכנסיות ולמסגדים – ראינו איך הם מתחילים לעשות את זה לא רק בירושלים המזרחית – כשעוברים ליד כמרים יורקים עליהם, מקללים אותם; במציאות החדשה גם ימנעו מהכמרים ללכת עם צלב, ינסו למנוע ולדכא אפילו את הזהות המינימלית של אנשים להיות קשורים לדת שלהם, אלא אם כן היא דת יהודית, כנראה, וימיינו גם בתוך היהודים למי יש את הזכות לדבר על דת ולמי לא.
בחיפה ראינו את קבוצת ברלנד הפושעת פורצת לכנסייה יום אחרי יום; רק אתמול הם פרצו לכנסיית מאר אליאס וניסו להתפלל בתוכה. מה זה, כיבוש מחדש? דיכוי מחדש לאוכלוסייה הערבית הנוצרית או השפלה ורצון עז להשפיל? מה בדיוק קורה? איפה המשטרה? מדינת ישראל, שמדברת על חופש הפולחן – רק אצלנו יש חופש פולחן. אחרי שכבר עשו את זה ומנסים ומתפרצים כל הזמן לאל-אקצא ומנסים לשרוף מסגדים, כנראה הגיע תורן של הכנסיות אצל המטורללים הגזענים האלה.
במציאות הזו ימשיכו להתעלם מ-130 נרצחים ומאלפים החיים בפחד וטרור של ארגוני הפשיעה, אותם ארגוני פשיעה המשתוללים ברחובותינו באין מפריע, שולטים בכלכלה ותכף גם בפוליטיקה. כך תשלח המדינה את זרועותיה הארוכות כדי לשלוט בנו ולעשות תוהו ובוהו בתוכנו, שחלילה לא נתפנה למאבקים העקרוניים נגד האפליה כלפינו, שחלילה לא ניקח חלק במאבק נגד הכיבוש, הדיכוי והמאבק למען חברה שוחרת דמוקרטיה ושוויון מהותי ואמיתי.
אנשים שואלים אותנו: אם אתם רואים את הסכנות האלה, למה הערבים לא נוהרים למחאה? אז אני אומרת לכם: קודם כול, יש ערבים שמשתתפים במחאה, והם נמצאים בעיקר בתוך הגוש נגד הכיבוש. אבל האוכלוסייה הערבית מדממת, האוכלוסייה הערבית כמעט משותקת מפחד מארגוני הפשיעה. מי שמנסה לשרוד, אין לו את המקום הפנוי להיאבק על ערכי דמוקרטיה, שלא הרגיש ממילא. אז אל תבואו בטענות, תסתכלו גם כן עד כמה המחאה הייתה מכילה, עד כמה המחאה הבינה את הקשר גם בעניין של הפשיעה, שכבר מזמן הפסיק להיות רשלנות וחוסר מעש, אלא מדיניות מכוונת לנטרל את האוכלוסייה הערבית.
ואותה ישראל היהודית והסבירה בלי עילת הסבירות, נושאת את עיניה לספח את שטחי הגדה המערבית, לטהר את השטח מתושביו הילידים לטובת ארץ ההתנחלויות, המאחזים והחוות. ואני תוהה, חבריי באופוזיציה וגם בהנהגת המחאה, איך אתם לא עושים את הקשר הזה, את הקשר הישר והברור בין ההפיכה המשטרית, מוביליה ויעדה האמיתי?
ואני חייבת להגיד: דווקא בג"ץ – לא היו לו פסיקות רציניות על עילת סבירות בעניין האוכלוסייה הערבית, אבל בעניין מה שקורה בשטחים היו לו כמה פסיקות מעניינות על רקע עילת הסבירות, וכנראה בגלל זה עילת הסבירות כואבת לימין, רוצים להסיר אותה. אני בהחלט לא ממעיטה ולא מקילה ראש בהשלכות על המרחב הדמוקרטי בישראל, אבל בואו, ההפיכה האמיתית תתחולל שם, מעבר לחומות האפרטהייד וההפרדה. המושא של ההפיכה הזאת הוא לא אזרחים ישראלים בעיקר, אלא נתינים פלסטינים. על הדרך יצטרכו לדכא את כל הישראלים שיתנגדו למטרה הזו.
אתמול הגיעו רבבות של אוטובוסים עמוסים במתנחלים כדי לתמוך בצעדי הממשלה ברפורמה הממשלתית. ברשתות הופצה מפה של באי הפגנת הימין. רובם המכריע של האוטובוסים הגדושים אשר נהרו מההתנחלויות לאותה הפגנה נהרו מההתנחלויות והגבעות מעבר לקו הירוק, תסתכלו על המפות שהופצו אתמול. אלה אותם אנשים ששרים "שיישרף לכם הכפר", רוקדים בחתונת השנאה, הולכים לרסס "נקמה" בלילות בכפר קאסם ואבו גוש; אלה אותם פוגרומיסטים שהבעירו בתים בחווארה, באום צפא ובבורקה. ממש שלשום, כשהמוחים והמוחות האמיצים צעדו לירושלים – ואני לא אומרת את זה סתם, בעיניי כל האנשים שנמצאים במחאה הם אנשים אמיצים שיצאו להגן על מה שראו בעיניהם כיקר להם – כאשר הם צעדו כדי להציל את הדמוקרטיה האתנית ליהודים, נהרג עוד ילד פלסטיני. אני רוצה להקריא עדות של אחד מפעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שעמד שם וראה במו עיניו: אחרי אחד הפיצוצים נשמעות צרחות נוראיות, בחוץ ירו בשניים, לאחד בבטן ולאחד בראש. נערי הכפר וחובשים סוחבים אותו בבהילות לחניה וצורחים: אסעף, אסעף – אמבולנס, אמבולנס – אפתח אל טריק – תפתחו את הדרך. בין מקום הירי לחניה יש שובל של דם באורך עשרות מטרים. גם הידיים של החובשים והנערים והרצפה מלאות בדם. עשרות אנשים בחניה, כולם צורחים הכי חזק שאפשר, הרבה רעש. מכניסים את הפצועים למכונית, והיא דוהרת לבית החולים ברמאללה. החיילים עדיין בתוך הכפר. צועקים על אחד מהם: אתם יריתם לילד בראש. הוא מתחיל לצחוק, ומצלם בטלפון האישי את הצועקים. תוך זמן קצר מגיעה הבשורה שחמודי מת. מוחמד אל ביאדי, בן 17, נורה בראש על ידי הצבא המוסרי בעולם.
בסצינה אחרת כולכם ראיתם את המפגין העטוף בדגל ישראל צורח לעבר שוטרים: הבן שלי עכשיו בחווארה, הבן שלי משרת בחווארה. אותו אבא גאה, שכל כך חרד לדמוקרטיה, עד כדי כך שהיה מוכן לעמוד מול זרם המכת"זית ולצעוק, חשב שהזכות שלו לחיות בדמוקרטיה מקורה בעובדה שהבן נמצא בחווארה. מה יותר ישראלי מזה? מה יותר פטריוטי מזה? תגידו לי, מה יותר סביר מזה? מתי תחלחל ההבנה שהזכות לחיות בדמוקרטיה אינה נקנית בדיכוי ודריסה של עם אחר? שלא תיתכן דמוקרטיה עם כיבוש ובטוח לא סיפוח? כששולטים בעם אחר – זו לא דמוקרטיה.
ביומיים האחרונים שמעתי הרבה את צמד המילים "דיקטטורה צבאית" כלפי קבוצת הטייסים שהודיעו כי הם מפסיקים להתנדב למילואים. אני רוצה לספר לכם על דיקטטורה צבאית אמיתית, כזאת שלא קיימת רק במחוזות הדמיון, אלא במציאות. בדיקטטורה הצבאית הזאת אין את עקרון-העל של הפרדת רשויות, יש רק רשות אחת: רשות צבאית, שהיא גם מחוקקת צווים וחקיקה בלשון שלנו, גם אוכפת את החוק באמצעות חייליה, וגם שופטת באמצעות שופטיה הצבאיים; בדיקטטורה הזאת הצבא ומפקדו הם גורם זר שנכפה על אוכלוסייה הנתונה לשליטתם בלי בחירות ובלי דמוקרטיה. הדיקטטורה הצבאית שם יכולה הכול, בלי בלמים ובלי איזונים. אז על איזו דיקטטורה צבאית אתם בימין מדברים? ואתם, הטייסים שהודיעו שלא ישרתו את המלך אלא רק את הממלכה – מקווה שתזכרו, כשמסך העשן יתפוגג, שהממלכה מפעילה באמצעותכם שלטון צבאי דיקטטורי, ולא תסכימו לקחת חלק בזה.
אז נכון, הממשלה הזו רוצה להשתולל בלי שיעמוד נגדה שום מחסום כזה או אחר. הם רוצים למנות בכירים כאוות נפשם, הם רוצים ליישם מדיניות גם אם היא גזענית או קפיטליסטית או מיזוגינית מבלי שאף שופט יגיד להם "נו נו נו". אבל מה שמדאיג אתכם יותר מכול הוא שהגיעה העת להסיט את המבט רגע לקורבנות העיקריים של כל המהלכים ההרסניים הללו בעבר, בהווה ובעתיד, אלה שהדמוקרטיה לא הגנה עליהם גם כשלשיטתכם היא הייתה בשיא כוחה. בשיא כוחה אנחנו נהנינו משולי הדמוקרטיה האתנית, ובשיא כוחה קיבלנו את הפתיתים שנופלים משולחן הדמוקרטיה היהודית.
בימים האחרונים אני מסתכלת על מה שקורה וכן מרגישה, כמו כולנו, שאנו חיים בימים היסטוריים. המחאה, אני חייבת להגיד, היא עוצמתית, היא חזקה. אנשים נלחמים על מה שהם מאמינים בו, ויותר מכולם הגוש נגד הכיבוש, האנשים והנשים האמיצים שהבינו שהמלך עירום וצעקו את זה לפני כולם, וגם הבינו שהממלכה תהיה רקובה כל עוד הכיבוש ימשיך.
הממשלה הזו, ממשלת ימין מלא מלא, היא קריקטורה שמקצינה הרבה מהדברים הקיימים. יש לנו הזדמנות היסטורית. אם כבר הציבור ברחובות דורש דמוקרטיה, בואו ננצל את ההזדמנות ונבנה דמוקרטיה אמיתית, דמוקרטיה לכלל האזרחים וגם לנתינים שישתחררו מהדיקטטורה הצבאית; בואו נבנה חברה שמאמינה שלכולם יש זכויות, לא רק לאלה שמשרתים את המלך או את הממלכה, אלא בהיותם אזרחים; בואו נבנה חברה שמאמינה שהסביר הוא סביר לכולם ולטובת כולם; בואו ננצל את ההזדמנות שיש שיח על דמוקרטיה ונגדיר לעצמנו שבלי סיום הכיבוש לא תהיה דמוקרטיה אמיתית, וגם מבלי שכולם יבינו שאין עליונות – אין עליונות, לא יהודית ולא ערבית; יש עליונות לערכים אנושיים, לערכים של שלום, של צדק, של זכויות. את החברה הזו, הסבירה ביותר, תאמינו לי, אנחנו רוצים לבנות, ולכן צריך להתנגד להפיכה שקורית לנו מול העיניים, זו שיוצרת מסך עשן, וגם זו שיוצרת את המציאות של המשך כיבוש, סיפוח וקולוניאליזם וחברה ערבית מרוסקת.
2,243 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.