הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

נוציא משלחת.

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תדעו לכם שרק מי שרוצה לקבל החלטות לא סבירות ירצה לבטל את עילת הסבירות – שזה מה שהקואליציה, הממשלה הכושלת הזאת, רוצה לעשות.

בואו ניקח אתכם לטיול – איך הגענו לרגע הזה: נתחיל בפרוצדורה. זו לא הצעת חוק ממשלתית, שבה מתקבלות חוות דעת של יועצים משפטיים, מתקבלות הערות מהציבור. לא, לא צריך לשמוע. זו אפילו להצעת חוק פרטית מטעם יו"ר הוועדה; זו הצעת חוק מטעם ועדת החוקה. מה הבעיה? כמעט חצי מחברי הוועדה מתנגדים בתוקף להצעה הזאת. יש הצעות מטעם הוועדה. הן אף פעם לא במחלוקת כזו, וזה אף פעם לא נעשה בצורה הזאת. הם פחדנים. הם לא רוצים לשמוע מה באמת חושבים על ההצעה שלהם.

אני לא מצליחה להבין איך שרי הממשלה, החברים בקבינט, ישנים בשקט כשהם יודעים שיום יבוא – אני מקווה שהוא לא יבוא, אבל הוא יכול לבוא בקרוב – שהם יצטרכו לשלוח את החיילים שלנו לשדה הקרב כשהם מבינים – כי הם מבינים, גם אם לא רוצים לראות את זה, הם מבינים שהצעת החוק הזאת תפגע בחגורה המשפטית שלהם. מי יציל אותם מידי הגורמים הבין-לאומיים? יריב לוין? מי, נתניהו? אולי שמחה רוטמן?

אתם יודעים, הם אפילו לא היו הגונים כדי לכתוב את זה בהצעת חוק רגילה. מה הבעיה לכתוב בהצעת חוק רגילה, תיקון סדרי המינהל – עילת סבירות? מה הם עשו, חבר הכנסת בן ברק? הם הביאו את זה בהצעת חוק-יסוד, כי הם יודעים שבית המשפט עד היום לא פסל חוקי-יסוד. אז הינה, עוד חגורת ביטחון לעצמם.

שמעתי את חבר הכנסת רוטמן, שהציג את הצעת החוק. מה הוא אמר? זה, באמת, האירוניה התאבדה מהחלון. הוא אמר: אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה ומחזקים את הפרדת הרשויות. נראה לי שהוא לא היה בשיעור האזרחות, פספס אותו. איפה הדמוקרטיה ואיפה הפרדת הרשויות? הרי בדמוקרטיה, חבר כנסת רוטמן, יש איזונים ובלמים. מה אתם עושים בהצעה הזאת? אתם רק נותנים עוד כוח לממשלה למנות את מי שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, לפטר את מי שהיא רוצה. לא יהיו לא דין ולא דיין. לא משנה אם זה בממשלה או שר בודד. והכי מצחיק הוא שהם אומרים: תסמכו עלינו. אתה מכיר את זה? תסמכו עלינו.

רק הבוקר שמענו ששר בממשלה, הלוא הוא השר לענייני הכול – גרעין, רשויות ממשלתיות, שר במשרד המשפטים, שר מקשר - - -

השר המפייס הלאומי – אפשר למנות אותו. רק הבוקר מנכ"ל שהוא רוצה למנות, מה קרה? הוא נחקר במשטרה, כי הוא לא מסר פרטי אמת. אבל הי, בואו נסמוך עליהם.

הצעת החוק הזאת לא נתמכת על ידי אף מומחה בעל שם, אפילו לא אחד. אמרו כבוד השופט נעם סולברג – הוא אמר: ממש לא. אמרו פרופ' אהרן ברק, הנשיא לשעבר.

ממש לא. אמרו יואב דותן, פרופ' יואב דותן – הוא אמר: לא ולא. אמרו כבוד השופטת לשעבר, בדימוס, אילה פרוקצ'יה, היא אמרה: לא יקום ולא יהיה. מי נשאר? משפטן מקהלת. זהו.

עכשיו, תראו, אין מערכת - - -

כן, כמובן. אין פה לא איזונים, לא בלמים, כל מה שהם רוצים זה כוח.

אין מערכת שלא זקוקה לתיקונים. אפשר לחשוב על תיקונים. אבל תיקונים כאלה עושים בהסכמה רחבה. זה לא מה שהם רוצים לעשות פה. הם לא רוצים מערכת משפט מקצועית, טובה. הם רוצים מערכת משפט מטעם.

הם רוצים בלי שומרי סף. כי מה שווים שומרי הסף, אם לא נשלוט בהם? ואיך אמר בן גביר, בר הסלטים פתוח. לא רק שהם עושים את כל העוול הזה, לא רק שהם פוגעים בדמוקרטיה – הם צריכים לעשות את זה עם אצבע בעין. כי מה זה שווה אם הם לא ייהנו על הדרך?

עכשיו, אני רוצה בעת הזאת להצדיע למאות אלפי הפטריוטים הישראלים שעזבו הכול בצד – את העבודה שלהם, את שעות הפנאי שלהם, את הזמן עם המשפחה – ויצאו להפגנות ולצעדות המרגשות. התמונה של מאות אלפי אנשים שצועדים בשמש הקופחת היא אות של כבוד לחברה הישראלית. הפולנים וההונגרים מסתכלים עלינו ואומרים: כמה חבל שאנחנו לא הצלחנו לעשות את זה.

נתניהו, עוד לא מאוחר. תדע לך שבהצעה הזאת יש לך אולי ממשלה, אבל אין לך מדינה. אתה פוגע בכלכלה, אתה פוגע בהייטק, אתה פוגע בביטחון. לא נתנו לנו אפילו לשמוע את הפצ"רית, לא נתנו לנו לשמוע את היועץ המשפטי של משרד הביטחון. אתה פוגע בחיילים – אותה ממשלה שהיא כאילו בעד החיילים, לא אכפת לה? הצבא נהרס. אתה פוגע ביחסי החוץ. אין אף מנהיג של מדינה דמוקרטית שפותח את הדלת בפני נתניהו. אפילו ביידן, שהם חברים, לא רוצה לפגוש אותו.

אבל, נתניהו, עוד לא מאוחר. אתה יכול לעצור את זה. אתה צריך להיות ראש הממשלה של כולם. מה קרה לך, נתניהו? איפה נתניהו שעצר מהלכים פוגעניים? תעצור את זה. תגיע להידברות. פעם אחת, פעם אחת בחיים שלך תנסה בדרך הפחות-עקומה; פעם אחת תראה שלא רק אתה ועצמך והממשלה שלך הם מה שאכפת לך ממנו. תראה שאתה לא רוצה להרוס, להרוס את כל מה שטוב פה. אני קוראת לך – אני לא קוראת ליריב לוין, לא לרוטמן, לא לבן גביר ולא לסמוטריץ'. אני קוראת לך, כי אתה ראש הממשלה: תעצור את זה עכשיו לפני שיהיה מאוחר. תודה.