הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את נאומי הערב אני רוצה להקדיש, בצורת מכתב אישי, לראש הממשלה.

אדוני ראש הממשלה, ראשית נאחל לך רפואה שלמה. אנחנו נמצאים בימי בין המצרים. בעוד שלושה ימים נציין את תשעה באב, וכאדם מאמין אני יכולה לומר לך שדברים לא קורים סתם. לתוך הימים העצובים האלה מתכנס רגע ההכרעה שלך, רגע שבו אתה מחויב להכריע לאן אתה לוקח את המפעל הציוני הגדול ביותר שידעה הארץ הזאת אחרי אלפיים שנה, מדינת ישראל של עם ישראל. חזרתו של עם ישראל לארץ צבי היא אירוע מכונן, זה נס גלוי. גם אם הוא נראה היום לילדים שלנו כמובן מאליו, הוא לא מובן מאליו. מסע הדורות בשיבה לארץ הקודש מעיד על עוצמה, על נחישות ועל לכידות. לכידות זה נכס שעלינו לשמר. מדינת ישראל היא אור לגויים. מדינה שלמרות הגודל שלה ונתוני הפתיחה שלה, לימים היא הפכה להיות מעצמה אזורית. היא לא מובנת מאליה, צריך לשמור ולהישמר שככה היא תישאר.

מפגן העוצמה שמתרחש במדינה למעלה מחצי שנה, שבו רבע מיליון ישראלים לפחות שוטפים את הרחובות, הוא בגדר אזעקת אמת. לא מדובר באירוע פוליטי. המחאה מגוונת, חוצה עמדות פוליטיות, חוצה מגזרים, חוצה מינים, חוצה דעות. מדובר באזרחים פטריוטיים, אמיצים, אוהבי ארץ ישראל, נושאי דגל ישראל, אוהבי אדם, ליברלים, לוחמי זכויות, אנשי רפואה, אנשי הייטק, אנשי חינוך, אנשי צבא, גברים, נשים, צעירים, מבוגרים, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, אנשים מכל חלקי החברה הישראלית, שבסך הכול מבקשים להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על פי ערכי מגילת העצמאות. הכי פשוט שחשבנו, הכי טריוויאלי שחשבנו. מסתבר שלא.

מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל לא נרשמה מחאה כל כך ארוכה, כל כך גדולה, כל כך עקבית. רבבות של אזרחי מדינת ישראל בחרו להצביע ברגליים. אזרחי ישראל בחרו להתאחד, לעמוד כגוף אחד מול הממשלה הרעה שבראשותה אתה עומד ולהגיד לך – עד כאן. כרגע הם חרדים לגורל ארצם. במהלך השבוע האחרון המוחים עלו לירושלים, בחום הכבד, משפחות, הורים, ילדים, לוחמי מלחמות ישראל מכל המערכות בכל הגילים. ביניהם היה גם פרופ' יחיאל זיק, לוחם סיירת שקד שאיבד את הרגל שלו במלחמת ההתשה בתעלת סואץ. הוא צעד עם קביים וריגש מדינה שלמה.

אדוני ראש הממשלה, זה הרבה יותר מעוד מחאה. מדובר באירוע מכונן. התמונות והסרטונים מהאירוע הזה ייכנסו לדפי ההיסטוריה של עם ישראל. התמונות האלה יזכירו לנו תמיד את העוצמות של עם ישראל. לא יעזור לכל המשסעים והמפלגים, יש לעם הזה עוצמות אדירות.

אדוני, מעבר למפגן העוצמה והנחישות, אני מבקשת להעביר לך מסר שרק כשאתה נמצא עם האנשים אתה מרגיש אותו; אי-אפשר לראות את זה בטלוויזיה. מפלס החרדה של אותם אזרחים הולך וגדל. האזרחים הללו בחרדה עצומה ובדאגה אין-סופית לגורל הארץ הזאת. אנשים מבועתים. אלה אנשים רגילים שבסך הכול רוצים שגרה ברוכה, מדינה דמוקרטית וממשלה מתפקדת שתחזור להתעסק בענייני היום-יום שלהם. אלה אנשים שהיו תחת ממשלות ימין וממשלות שמאל ובחיים לא זעקו את זעקת השבר הזאת. חובתכם בממשלת ישראל להקשיב להם.

הממשלה שאתה עומד בראשה מסכנת את הדמוקרטיה, פוגעת בחברה הישראלית, מייצרת שסע ופילוג נורא, והכי נורא – הממשלה הזאת מנותקת מהמציאות ומנותקת מהעם. זוהי פגיעה אנושה בחוסן הפנימי, ואתם אדישים לכך. אתם במיסקונספציה, אתם בתפיסה שגויה של המציאות. ממשלת ישראל תופסת את המציאות באופן שגוי, בדומה לממשלת ישראל טרום מלחמת יום הכיפורים. אדוני, זוהי סכנה קיומית גדולה פי כמה. אתם מובילים את המדינה למלחמת אחים.

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לתזמון ההיסטורי. אנחנו נמצאים לפני צום תשעה באב על שום חורבן בית המקדש, שנחרב על שנאת אחים. אותה תקופה הייתה תקופה של תורה וחסד לעם ישראל, היינו אמורים לראות רק ישועות, אבל הכול קרס עקב שנאת אחים, שנאת אחים אשר התחוללה בין איש לרעהו.

ראש הממשלה, אל תביא עלינו חורבן בית שלישי. שנאת אחים, מלחמת אחים, שאנו נמצאים כפסע ממנה, תהיה באחריותך האישית בלבד. אל תעשה את מעשה העשיר אשר גירש את בר-קמצא בבושת פנים ופגע בו לעיני ישראל. רגע לפני ההרס צריך לעצור ולרסן את שנאת החינם שמתחוללת פה ולהתחיל סדר חדש של אהבת חינם והבנה בין איש לרעהו. בית המקדש הראשון נחרב, על פי חלק מהמקורות, גם בגלל שחיתות שלטונית. בית המקדש השני נחרב, על פי המקורות, בגלל שנאת חינם.

אני מבקשת לצטט ציטוטים על צום תשעה באב וחורבן בית המקדש שיכולים להתקשר גם לימינו אנו. מוזמנים כל הנוכחים בחדר לנסות ללמוד. השופטת דליה דורנר, שהייתה שופטת בית המשפט העליון, אמרה שביום תשעה באב אנחנו צריכים להפיק לקחים מהעבר שלנו ולצאת נגד שנאת חינם, שנאת אחים וקבוצות קנאים שרבות אלו עם אלו. חיים ארלוזורוב אמר שתשעה באב הוא יום האבל הגדול ביותר של האומה. היש בעולם דבר איום ונורא מאומה שלמה המאבדת את חירותה, שתאבד לה האפשרות לפתח בחירות את עצמאותה, לפתח את תרבותה, לפתח את המסורת ואת האידיאלים שלה?

כאמור, לפנינו לא רק תמרור עצור; יש פה אזעקת אמת. כיצד ייתכן שבמשמרת של הממשלה הזאת שרי הממשלה החליטו לשסות אותנו אחד בשני? כיצד ייתכן שבמשמרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים, שחלקם אפילו לא שירתו בצבא או עשו שירות מקוצר ומצ'וקמק ולא תרמו פרומיל מהאזרחים ששוטפים את הרחובות, מתגרים באזרחים? איזו מנהיגות מעוותת זאת? איפה הדוגמה האישית? מה עם קצת צניעות, אהבת אדם וכבוד אדם? שרים שמשתלחים במשרתי צה"ל – איפה נשמע בהיסטוריה של מדינת ישראל דבר כזה?

ואתה יודע מה הכי צורם? השתיקה הרועמת. ראש הממשלה, לא גינית את השרים על דברי הבלע שלהם. שקר זה רפש, כדברי ז'בוטינסקי. השר קרעי, שקרא לטייסים "סרבנים מחוצפים, עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל"; השרה דיסטל, שכתבה: "טייסים על תנאי הם לא פטריוטים. לא מלח הארץ. לא ציונים. לא מטובי בחורינו. לא אנשים נפלאים, לא עמישראל - - - הם נפולת של נמושות"; אלמוג כהן, שגינה אותם בשבוע שעבר ואמר להם: שפלים, בזויים; השר דודי אמסלם, שמעז לכנות טייס קרב שנלחם כעת על מאור עיניו: צפונבון שנסרט בעין. זאת, נוסף על ההשתלחות המיזוגינית ביועמ"שית ובראש רשות החברות.

השיח הזה מחלחל לציבור כולו. לצערי, השיח הזה מעודד הסתה ושנאה. כששרים בממשלת ישראל בראשותך, ראש הממשלה, מדברים כך, אנחנו לא יכולים להיות מופתעים שאזרחים נוהגים באלימות, דורסים, מקללים ומכים. הרשת מלאה בסרטוני נאצה של נערים שיוצאים לצלם מוחים, מקללים, תוקפים מפגינים, תוקפים מפגינים מבוגרים, קוראים להם בשמות, מטרידים אותם. זו המורשת שהממשלה הזאת רוצה להשאיר לנו?

שיא השיאים של השסע וההסתה הוא הפגיעה של הממשלה בקודש הקודשים, בצה"ל. זו פגיעה בציפור נפשי. הפגיעה בלכידות של צה"ל תהיה בכייה לדורות. לאורך השנים הביטוי היום-יומי לעוצמתנו היה התייצבות הדורות הבאים על המשמר והגיוס לצה"ל. כעת אתם פוגעים גם בלכידות וגם בכשירות. זאת הסתה נגד טובי בינינו ולוחמינו, אלו שמשרתים עשרות שנים, אלו שמסכנים את חייהם כל שבוע בטיסות מבצעיות, אלו שקברו לאורך שנים חברים. איבדתם את זה. עד לאן תוליכו את החרפה? במקום להטות אוזן קשבת לנזקים ולהשלכות של החקיקה הבלתי-סבירה בעליל הזאת על הלוחמים, בהינתן שמחלישים את מערכת המשפט – ויש לכך משמעויות בין-לאומיות, ואנחנו יודעים, כולל ההשלכות מול בית הדין הבין-לאומי בהאג – אתם דוחקים את אותם אנשים, את טובי בנינו, לקצה. אתם גורמים להם להפסיק את התנדבותם, אנשים שיש מאחוריהם עשורים של שנות שירות, כל שבוע התייצבות לטיסות מבצעיות.

על אף התחינות של חברי ועדת החוקה לזמן את יועמ"ש מערכת הביטחון, לזמן את הפצ"רית, על מנת שיוצגו ההשלכות של החקיקה הזאת – יש לכך השלכות על צה"ל, השלכות על המשרתים – עד לרגע הזה הנושא לא נדון; עד לרגע הזה אנחנו לא יודעים מה ההשלכות של החקיקה ההרסנית, הבלתי-סבירה הזאת, על צה"ל. ככה מעבירים חקיקה בממשלת ישראל? ממשלה שמפנה עורף ללוחמיה, לטובי בניה, לאלו שמסרו נפשם למענה – זוהי הפרת חוזה, זוהי הפרת חוזה מול המשרתים בצה"ל, ואין לממשלה הזו על מי להלין אלא על עצמה.

ואם לא די בכך, זו ממשלה שפוגעת במשרתים ובפועל מכשירה השתמטות בחסות החוק. אני מזכירה לכולם שב-25 ביוני עברה פה החלטה, החלטה 862, שהעברתם אותה במסגרת החלטת ממשלה. זוהי החלטה בזויה, שמנחה את שר הביטחון לפטור מגיוס מגזר שלם ובעצם מכשירה באופן רשמי, מלבינה, סרבנות של 170,000 איש, שמסרבים באופן גורף ולאורך שנים לשרת בצה"ל או בשירות אזרחי או בשירות לאומי. זה עולם הפוך. אלה סרבנים או אלה סרבנים? צדיק זה שמשרת בצה"ל, ואיך אנחנו הופכים את זה שצדיק יהיה לו רע? מי שלא משרת ולא עובד מתוגמל, ואני שואלת: איך אתם יכולים מצד אחד להשתלח בלוחמים שמתנדבים לשרת את המדינה ומצד שני להכשיר השתמטות של תלמידי ישיבה? אם צה"ל כל כך חשוב לכם, הייתם מגייסים את כולם, מקצה לקצה, בלי יוצאי דופן. הייתם מוצאים דרך.

אתם ממשלה שזורעת הרס. פגעתם בחברה הישראלית, פגעתם בלכידות וברעות בצה"ל. סרטון החרפה שהופץ בשבוע שעבר וקיבל תהודה על ידי שרי הממשלה מעורר שאט נפש וזעזוע. אין לי מילים אחרות. לא מספיק שקרעתם את החברה הישראלית, כעת אתם קורעים את הצבא. קורעים את הצבא ופוגעים ברוח צה"ל. איך אפשר לשסות את לוחמי היבשה בלוחמי האוויר? איך אפשר לזרוע דה-מורליזציה בשדה הקרב? איך?

אז אדוני, אני לא מאמינה לכם כשאתם אומרים שהמדינה ומערכת הביטחון בראש מעייניכם. ביטחון לאומי הוא בראש ובראשונה חוסן לאומי, חברה חזקה ומלוכדת, חוסן כלכלי, ביטחון וביטחון אישי – זה ביטחון לאומי. משרתי המילואים המתנדבים הם אנשים שאוהבים את המדינה, הם תמיד הראשונים לעמוד על המשמר בעת הצורך. ואם באחת מהתקופות הביטחוניות הרגישות ביותר בעשור האחרון הצלחתם לגרום להם לחשוב איך לחשב מסלול מחדש – סימן שהשמש שוקעת במשמרת שלכם ובאחריותכם. עם כל הקריאות שקראתם להם, ציפיתם שהם ימשיכו לשרת?

דע לך, אדוני ראש הממשלה, אני מבועתת. אני פונה אליך עם דפיקות לב, לא רק כחברת כנסת אלא כתת-אלוף במילואים, כחברת ועדת החוץ והביטחון – תעצור. המינימום שצריך לעשות כעת זה לכנס את הקבינט ולהקשיב לנתונים שנאספים מדי יום בצה"ל, בכל השבוע האחרון, בנוגע לכשירות, לכוננות, ללכידות, עוד בטרם ההצבעה מחר. תמונת המצב המבצעי בצה"ל מונחת על כף המאזניים, ועל פיה מצופה ממך להחליט לאן פנינו. זאת האחריות שלך, אדוני ראש הממשלה. באיגרת הרמטכ"ל שהופצה הבוקר הוא קובע, ואני מצטטת: "פעלנו כדי להישאר" – צה"ל – "מחוץ למחלוקת, אך נוכח עצימותה בחברה הישראלית נקלענו לתוכה והלכידות נפגעת". את זה אומר הרמטכ"ל. ועוד מוסיף הרמטכ"ל: "אין זה מאוחר לתקן, חייבים לתקן כי אין דרך אחרת ללא הלכידות הפנימית והחיצונית. זו האחריות של כולנו ובראש ובראשונה האחריות - - - שלי, כרמטכ"ל". כך נוהגים אנשים עם אחריות.

אז אדוני ראש הממשלה, כך נוהג מי שהמדינה וצה"ל בראש מעייניו. כך מצופה ממנהיגות אחראית לפעול, כך מצופה ממך לפעול. אתה צריך לקחת אחריות ולתקן, ויפה שעה אחת קודם.

ואם בחשבון נפש עסקינן, בסיומה של חצי שנה לממשלה ראוי שנתבונן על הישגיה ביחס למטרות שאתה הצבת פה, על הבמה הזאת, בישיבת הממשלה הראשונה, ואלו הן, ואני חוזרת: טיפול בגרעין האיראני, הורדת יוקר המחיה, השבת המשילות והרחבת מעגל השלום עם סעודיה. אף מילה לא הייתה פה על הפיכה משטרית, ובקרב אזרחי ישראל נוצרה תקווה שהממשלה תעסוק בחיים עצמם. בפועל – סדר עדיפויות הפוך. הפיכה משטרית בראש סדר העדיפויות וכישלון צורב בכל יתר המטרות. הרחובות בוערים והמציאות הביטחונית במצב הרגיש ביותר שהיה כאן זה עשור. הפרובוקציות של נסראללה בשיאן – חדירה למגידו; מאהלי חיזבאללה בשטח ריבוני של מדינת ישראל; בשבוע שעבר פעילים גנבו מצלמה של צה"ל מהגבול. כל אלה מעידים על הפרה בוטה של משוואת ההרתעה.

ולגבי ביטחון אישי – הטרור גואה ו-30 איש נרצחו באירועי טרור. היעדר משילות, היעדר שליטה, ותחושת הביטחון האישי לא קיימת. הפשיעה בשיאה – פי שלושה נרצחים בחברה הערבית; עלייה בנרצחים בחברה הישראלית.

ראש הממשלה, נשיא ארצות הברית שלח לך מסרים בסוף השבוע האחרון וביקש ממך לעצור; המומחים כולם מרימים דגלים אדומים; המתנדבים לצה"ל זועקים זעקת שבר וטוענים להפרת החוזה הלא-כתוב מולם. שר הביטחון כבר העביר מסר שהמצב מדאיג ולא נשאר אדיש. ולכן, אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, האם השרידות של הממשלה הזאת והשרידות שלך חשובים יותר מביטחון ישראל? יותר מלכידות צה"ל? יותר מכשירות הכוחות שלנו? זו העת לחשבון נפש.