הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגענו לרגע האמת של מדינת ישראל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה עוד. זו האמת. מה ששנים הדחקנו וטואטא מתחת לשטיח והושתק, לא יוכל לעבור עוד. בחשש ובעצב אני אומרת: אולי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, גם כנגד אתוסים שלא תמיד עומדים במבחן המציאות. תמיד גדלנו על כך שאנחנו עם סגולה אבל התעלמנו לחלוטין מכך שבתוך העם שלנו לא הכול כפי שקיווינו להאמין. היינו בטוחים, שישראל היהודית-דמוקרטית היא עובדה קיימת, אבל בפועל אנחנו אפשרנו לסוסים טרויאניים לחדור לתוך הנהגת העם שלנו. הם מעולם לא תמכו, ועדיין לא תומכים, בדמוקרטיה. הם נהנים שנים מבון-טון באי-שוויון בנטל או ממערכת חוקים מקבילה ומקילה, או פשוט סתם מאי-אכיפה, במיוחד בשבילם. יושבים בממשלה שלנו אנשים שתומכים בפוגרומיסטים יהודים, כי בעבורם מי ששורף משפחה לא יהודית הוא בכלל לא טרוריסט. וגם גרסתם ליהדות של היושבים בממשלה היא גרסה משיחית, היא גרסה קיצונית, היא גרסה גזענית, שונאת נשים – ובעיקר שונאת – שרוצה להשתלט ולחסל את היהדות ולחסל את הדמוקרטיה ולחסל את הציונות.

זה לא מגיע לנו. זה לא מגיע לעם המופלא והמדהים הזה. לא מגיע לנו שאנחנו עכשיו, בגללם, על סף חורבן בית שלישי ואולי אפילו קצת מעט מעבר לסף – ממש בתחילת החורבן עצמו. אבל הגיע הזמן גם קצת לחשבון נפש: כשלוקחים את הערכים הבסיסיים שלנו כמובנים מאליהם ומפסיקים לחזק אותם, מפסיקים לחנך לאורם, לתקצב אותם, ולהילחם עליהם, יקומו אלו שירצו לפרק אותם מבפנים ולהחליפם במשיחיות, קיצוניות ואלימות.

תסתכלו על חברי הממשלה הנוכחית. הרי זו ממש בושה שהחבורה האנטי-ציונית והאנטי-דמוקרטית הזו, ברובה, בכלל נקראת ממשלת ישראל. כמה מבין חברי הממשלה הנוכחית בכלל מאמינים בדמוקרטיה, בשלטון החוק, בציונות? בואו נבדוק. רוצים לבדוק? שר האוצר וחצי שר הביטחון בצלאל סמוטריץ', הוא מאמין בדמוקרטיה? שירי, סמוטריץ מאמין בדמוקרטיה?

לא. הוא מאמין קודם כול בהוראות של רבנים קיצוניים. הוא מאמין בשלטון החוק או בחוקי ההלכה? האיש הזה נתפס רגע לפני שביצע פיגוע. הוא תומך ונותן רוח גבית לעושי פוגרומים ולמבצעי טרור יהודי, ובואו לא נשכח אפילו לרגע אחד את שנאת הנשים והגזענות, שאגב הוא הוציא מהמצע שלו רגע לפני שהוא ידע שהוא הולך לקבל פיצוץ בפנים. טוב, אבל אולי זה מקרי.

בואו נעבור לשאר חברי הממשלה. הם הרי בטוח ישנו את התמונה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תומך טרור, חשוד בטרור, מייצג טרוריסטים, בז לשלטון החוק, מתנהג כפשיסט, וכל קשר בינו לבין דמוקרטיה, ואללה, מקרי לחלוטין, הוא בעצמו סוס טרויאני שמנצל את המוסדות הדמוקרטיים של ישראל הציונית-יהודית וליברלית כדי להשמיד אותה מבפנים.

שנמשיך? שר הבינוי יצחק גולדקנופ הוא קודם כול אנטי-ציוני. בואו נשים את זה על השולחן. הוא מתנגד לבסיס הקיום הלאומי שלנו כעם במדינה דמוקרטית. הוא לא נשמע לשלטון החוק, אבל הוא כן נהנה ממערכת חוקים מקבילה שסותרת את הממלכתיות הישראלית: נגד החינוך הציוני, נגד שירות, נגד לימודים, נגד פרנסה בכבוד, נגד נשיאה בנטל. אגב, כל נטל, מכל סוג. ובעיקר ברגע האמת הוא לא נשמע או יישמע לשלטון החוק אלא אם זה באישור האדמו"ר.

שנמשיך לחבר הממשלה הבא? אריה דרעי – הלא-שר הכי שר במדינת ישראל, ואחת הסיבות העיקריות שכולנו התכנסנו כאן היום. הוא הרי אחת הסיבות שהממשלה בכלל מנסה לחסל את שלטון החוק. עבריין מורשע, אסיר משוחרר, פושע שחזר למקום הפשע. לא מאמין בשום ערך דמוקרטי או ליברלי. באמת, אין אפילו טעם להתחיל לפרט במקרה שלו, כי פשוט הקמנו ועדת דרעי 1 וועדת דרעי 2 איך שהממשלה הזאת קמה. במקום להתעסק ביוקר המחיה כל ממשלת ישראל, כל כנסת ישראל, אשכרה מה שהיא עשתה זה להתעסק בעבריין מורשע שרוצה לחזור למקום הפשע. לא יוקר המחיה, לא ביטחון, כלום. רק בזה. אז באמת אין טעם להתחיל לפרט, מאחר שבזבזנו על האיש הזה חצי שנה מהחיים שלנו.

יאללה, הבא בתור. מי עוד יש לנו? בואו נראה: עמיחי אליהו: תומך טרור יהודי משיחי אנטי-דמוקרטי; מאיר פרוש – אנטי-ציוני, אנטי-דמוקרטי; אופיר סופר – לא מאמין בדמוקרטיה יהודית, אלא ביהדות הלכתית ללא דמוקרטיה; יצחק וסרלאוף, בחור נחמד, אגב. באמת. אבל גם גזען, גם תומך טרור יהודי-משיחי ואנטי-דמוקרטי.

כדי שלא נישאר פה ממש עד רגע החורבן, אז אני אעשה את זה זריז: 75% מסיעות הקואליציה הן או אנטי-ציוניות או אנטי-דמוקרטיות או אנטי-ליברליות או מתנגדות לשלטון החוק ובפועל נשמעות לגורמים אחרים אנטי-ממלכתיים. תגידו לי, מי צריך אויבים עם גיס חמישי כזה כרוב בממשלה?

ואל תחשבו שהשארית – וכשאני אומרת שארית אני כמובן מתכוונת לליכוד הביביסטי – הוא אביר הדמוקרטיה ושלטון החוק. עם יד על הלב, במה שונה שלמה קרעי מסמוטריץ'? במה שלמה קרעי פחות גזען? במה הוא פחות תומך טרור יהודי מבן גביר? במה דודי אמסלם כל כך שונה מאלמוג כהן? הרי שניהם סוכני כאוס. הליכוד עבר בשנים האחרונות השתלטות עוינת של משיחיסטים וכהניסטים. וכל כך נוח לביבי שלנו לשתף איתם פעולה, רק שהיום הם הזנב שמכשכש בביבי.

כן, אסור לנו לשכוח – נשאר לנו בנימין שבתאי צבי נתניהו, שמוביל את כולנו לאבדון וסביבו להקת גרופיות ביביסטיות צווחניות. ומה, בשוליים, במחשכים? אלה שקוראים לעצמם – שימו לב, שימו לב – המתונים בליכוד – אני אחזור שוב: בשקט בשקט, במחשכים, יש אלה שקוראים לעצמם המתונים בליכוד; או איך ששאר הציבור קורא להם: סמרטוטים שתקנים, שמאפשרים את חורבן הבית, כי חשוב להם יותר לחמם כיסא של שר או חבר כנסת, והם לא מבינים שהכיסא שהם יושבים עליו נמצא על הטיטניק. אתם, חברי הליכוד המתונים, אתם הכי מאכזבים. אתם המעט שנותר ממערכת מפוארת שפעם אני קראתי לה בית; מפלגה שעזבתי לפני שנתיים אחרי 30 שנה, כי ראיתי איך המוסו-ביבי שלכם הורס הכול סביבו. אבל אפילו אני לא תיארתי לעצמי אז שנגיע לשפל כזה. אולי כן. אבל אתם, המתונים, אתם שתקתם אז ושותקים גם היום, למרות החורבן, למרות הקרע, למרות השיסוי.

אז אנחנו סיימנו לשתוק כי לא נעים לכם, ואולי כי אתם אוטוטו מזיזים את עצמכם כאילו עושים איזשהו מעשה. שקט הוא רפש. שקט הוא רפש. ואתם שותקים. תבינו לבד איך ההיסטוריה תגדיר אתכם. אז עם אנומליה כזו, כשלראשונה מאז הקמת המדינה כמעט כל ממשלת ישראל מתנגדת לדמוקרטיה ליברלית, לפלורליזם וחלק ניכר ממנה גם אנטי-ציוני, מה הפלא שהם רוצים להוביל הפיכה כדי שעם הזמן גם כל שאר המדינה תהפוך להיות כמוהם? רק מה שהם לא הביאו בחשבון הוא ששאר המדינה סיימה לתפקד כחוטבי העצים ושואבי המים של כל אלה שרוצים להשתמש בדמוקרטיה כדי להחריב אותה. לא מדובר פה על עדות או על פוליטיקת זהויות בזויה מבית מדרשו של נתניהו, אלא פשוט על מעמד הביניים חוצה עדות, חוצה מחנות – ימין, מרכז ושמאל; שעובד, משלם מיסים, שמאמין בשלטון החוק, ביהדות מכילה, בישראליות, בפלורליזם; שלא מוכן להיות יותר הכספומט והנושא בנטל.

תסתכלו על המפגינים המדהימים האלה; על רבבות הצועדים מגולני ועד לסיירת מטכ"ל, לטייסים המצוינים שלנו; ממורים ועד רופאים, הייטקיסטים, מסוריה, מרוקו, פולין והונגריה מדן ועד אילת; חובשי כיפה וחילונים גמורים, ניצולי שואה, פנסיונרים, ילדים, צעירים, משפחות, תנועות נוער, מעמד הביניים הישראלי שלא מסכים – אגב, שלא תטעו – בינו לבין עצמו על כל כך הרבה דברים מדינית וכלכלית, אבל כולו, שימו לב, כל הקהל שראיתם שעולה לירושלים, גם אם הוא לא מסכים האחד עם השני על כל כך הרבה נושאים, על דבר אחד הוא כן מסכים ללא יוצא מן הכלל, וזה על כללי המשחק הדמוקרטיים, על עליונות שלטון החוק, על הסיפור הישראלי הציוני, על פלורליזם יהודי. וברגע שהאנטי-דמוקרטים והאנטי-ציונים הורידו את המסכות, והחלו בניסיון ההפיכה, במעמד הביניים החליטו שהם סיימו לשתוק.

לכל המסיתים בממשלה ובפרט לעריץ חסר הלב והערכים העומד בראשה: אתם כנראה התבלבלתם, ממשלה יקרה. אתם כנראה התבלבלתם. ואני אומר את זה שוב: מה שהיה לא יהיה עוד. זה נגמר. בכניסה לבסיס הטירונות שלי, ששם בהמשך, אגב, גם שימשתי כמפקדת, נכתב על הלוח: תדע כל אם עברייה שהפקידה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך. זכותם של רבבות ישראלים לא להתנדב לשרת ממשלה של לא משרתים; ממשלה של משתמטים; ממשלה של אחרים שלא גויסו בכלל, כי הצבא ראה בהם תומכי טרור וסכנה ביטחונית. במי אתם רוצים שהם יאמינו, במי? בבן גביר, תומך הטרור? בביבי השקרן, שמקים לעצמו דיקטטורה? הוא יהיה המודל לחיקוי שלהם, של הילדים שלהם? אלה הם אזרחים שמממשים את זכותם המלאה לא לתרום מזמנם, ולא לסכן את חייהם בעבור ממשלת הרס שמנסה לחסל את אורח חייהם ואת הממלכתיות הישראלית על הדרך.

לא לחינם הביביסטים והמשתמטים יוצאים נגד אלה שבוחרים להפסיק להתנדב, שבוחרים להפסיק להגן עליהם בגופם או בעבודתם. תגידו, מה נראה לכם? מה נראה לכם? שבן גביר, גיבור המקלדת, יסתנן לסוריה למשימה עלומה? שלה פמיליה תוביל את ההייטק? שגולדקנופ יוביל טייסת לתקיפה באיראן? שפרוש – אני יודעת, שפרוש יפתח ציר בלבנון, שאמסלם יזרים מיליארדים של השקעות זרות למדינה, ושאבי מעוז ייצג את ישראל בבירות העולם? יאללה. זה מה שאתם רוצים? זה מה שאתם רוצים, ממשלה? זה מה שאתם רוצים, לשם אתם מכוונים. יאללה, רוצו, לכו על זה, אבל זכותנו לא לשתף עם זה פעולה. חובתנו להתנגד לזה, ובכל הכוח. העם הזה סיים לאפשר לסוסים טרויאניים להשמיד מבפנים את הישראליות, ובטח שלא יסכים להמשיך ולסחוב אותם על גבו.

אנחנו עומדים מול מציאות קשה. אנחנו עומדים מול מציאות כואבת. אני, ואיתי כל אזרח ואזרחית – אגב, באמת מכל צד במפה הפוליטית – מרגישים פחד, מרגישים כאב, מרגישים חוסר אונים מול המציאות המטורפת, מול המציאות ההזויה שהממשלה המסוכנת הזאת הובילה אותנו אליה בעיניים פקוחות, בכוונה תחילה. לא התפלקה להם על הדרך איזו הפיכה, שלא תטעו. זה לא התפלק. הפיכה שלטונית לא מתפלקת על הדרך – אופס, קרה לי. זה מהלך ציני, מתוכנן, בעיניים פקוחות, בכוונת תחילה.

1,000 ימי כיפור לא יעזרו לכם, ממשלת ישראל. כולנו – כל אזרח ישראלי, קיווה באיזה שהוא מקום בלב, שאולי, אולי הם לא התכוונו לזה. באמת, הרי הם השלטון; הם יכולים הרי להפסיק את הסאגה הזאת בכל רגע נתון, בכל רגע נתון. אנחנו, האופוזיציה, מתנגדת. אנחנו מדברים, מבקשים, תעצרו, עושים פיליבסטרים, אבל הרי הממשלה היא שמכוונת את התנועה. הם השלטון, הם יכולים להפסיק ברגע. הם יכולים לעשות הכול, הכוח אצלם. הכוח המוחלט, אגב, אצלם. קיווינו שאולי באמת, אולי הם לא מתכוונים לזה באמת, שהם רואים את הכאב, שהם רואים את הפחד, שהם רואים את הקרע, שיש בהם חמלה, שיש בהם חמלה לעם שלהם. חמלה כלפי עם עתיק, עם ששרד ועבר כל כך הרבה; עם ששרד, שרד ושגשג, שרד ונלחם על הביחד; עם עם ערבות הדדית, עם מפואר. אבל לא, לא, אין בהם חמלה. הם רוצים למשול. הם רוצים למשול. הם באו למשול. אבל מה שהם לא סיפרו זה שהם באו למשול לבד, שהם באו למשול לנצח, ולהפוך את ישראל האהובה שלנו למדינה חשוכה, למדינת הלכה. מדינה של בורים ועמי ארצות. מדינה של ימי הביניים, שאף אחד אבל אף אחד לא יהיה מעליהם. שאף אחד לא יפקח עליהם.

המשטרה שלהם, הצבא שלהם – כי שלמה קרעי, אגב, כבר הודיע שצריך לחסל את צבא העם ולהפוך לצבא שכיר. מה, זה יותר פשוט, יש לי אנשים שלא מתגייסים, אני הולך ללמד את העם איך לא להתגייס ולהשתמט מהצבא, לא לעבוד, לא לשרת, לא לעשות כלום. לחיות פה במדינה – ואללה, סבבה. אז לא יישאר לי צבא. אני הולך להעביר כאן חוק שמאשר את כל זה. אז בואו נסגור את צבא העם, אחד הדברים היותר-נפלאים שקרו כאן מקום המדינה, שלא נדבר על הביטחון שזה נותן לנו. לא, לא, ונהפוך את זה לצבא שכירים. אבל יש לי שאלה אליך, שלמה קרעי: אם הממשלה שאתה משרת גם לא משרתת בצבא וגם לא עובדת, אז מי אמור גם לשרת וגם לעבוד? אה, רגע, אנחנו כבר עושים גם את זה. איש חצוף ובזוי. ברור לאן הוא והחברים החשוכים שלו רוצים לקחת את המדינה.

אבל לפני הצבא, יש לשלמה קרעי קודם משימה מיוחדת: הוא קודם הולך להרוס את התקשורת. קודם הוא הולך להרוס את כל גופי התקשורת ולסתום פשוט לכולנו את הפה. אמרנו דיקטטורה, לא? בואו, חבר'ה, אנחנו מדברים על דיקטטורה. צריך לעמוד לפחות בסטנדרטים בסיסיים – זה סתימת פיות, זה שלטון מעל החוק, זה שאף אחד לא יכול להגיד לשלטון מה לעשות, כאלה. על הדרך אצלנו בדיקטטורה גם יש אנשים פירומנים, קצת מופרעים, תומכי טרור, מורשעים בטרור, עבריינים מורשעים וכו' וכו', ראש ממשלה עם כתבי אישום. אתם יודעים, זה לא חובה, בדיקטטורה, זה הבונוס שאנחנו קיבלנו במדינת ישראל.

בכאב גדול אני אומרת שאנחנו נילחם על הבית השלישי בכל הכוח. ואם צריך, אנחנו נבנה גם רביעי וחמישי ושישי, פשוט כי אין לנו ארץ אחרת. אין לנו בית אחר. אם מישהו כאן חושב שמישהו כאן הולך להתקפל ולהגיד: טוב, סבבה – לא, לא, זה לא הולך לקרות. המחאה הזו היא מחאה שקטה; המחאה הזו היא מחאה ציונית; המחאה הזו היא מחאת דגלים, אבל שלא תטעו – יושבים שם טייסים שלנו, יושבים שם חיילים שלנו, מלח הארץ שלנו. אף אחד לא הולך לוותר בעניין הזה. זה שובר את הלב מה שזה עושה בעם; זה שובר את הלב שממשלה שיכולה ללחוץ על הברקס בכל רגע נתון מסרבת לעשות את זה ומצעידה את כולנו לתהום. זה שובר את הלב אבל נצח ישראל לא ישקר. אין לנו בית אחר. סיימנו לפחד. סיימנו להתקפל מולם, כי רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. מבעירי האסמים שוב מתעוררים בחודש אב, ובאים בשם הקנאות לחסל את העצמאות הישראלית. אנחנו לא ניתן לסוסים טרויאניים, ממלכת יחיד, להשתלט על ישראל היהודית. זה או-או. אין יותר הסכמה שבשתיקה; אין יותר הסכמה לעבריינות אידיאולוגית; אין יותר אכיפה לא קיימת כנגד פורעים בשם היהדות; אין יותר אי-נשיאה בנטל. אין יותר אי-השתתפות בכוח העבודה. אין ולא תהיה כל פשרה על הדמוקרטיה הישראלית ועל שלטון החוק.

כפי שמורי ורבי מנחם בגין ז"ל אמר: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה" – ואם זה לא נאה לכם, ממשלת החושך, בהצלחה, כי מדינת ישראל לנצח תישאר גם יהודית וגם דמוקרטית. אנחנו לא ניתן לכם למחוק את המילה "דמוקרטית", וגם לא את המשמעות שלה. אנחנו לא ניתן לכם לעוות את היהדות או לדבר בשם היהדות, כי גם אנחנו יהודים. אנחנו לא ניתן לכם לשרוף את מגילת העצמאות על מזבח הסגידה לעגל הזהב מקיסריה.

שלא תטעו, יש ציבור ענק וטוב גם בצד שתומך בממשלה. אגב, רובו בכלל לא מבין את משמעות ההפיכה שהמנהיגים שלו מובילים. חלקו מוסת, ומקומו איתנו. ממשלת החושך מנסה לומר להם שאם הם לא איתם, אז הם לא מספיק יהודים. אם הם לא איתם, אז הם לא מספיק דתיים. גם הכיפה, הם מתחילים לשפוט את הכיפה – אם הוא הולך לתמוך ברפורמה; אתם יודעים כמה חרדים וכמה כיפות סרוגות מגיעים להפגנות? אתם יודעים כמה ראיתי בצעדה בירושלים? אבל לא לא לא, ברגע שהם הולכים לשמור על ערכי השוויון והצדק והדמוקרטיה הם לא מספיק דתיים, הם לא מספיק יהודים, ואם הם לא איתם, אז רחמנא ליצלן הם גם שמאלנים, ואם הם לא איתם, אז אוי ואבוי, הם אשכנזים. לא, לא, זה שהם נולדו לאבא ממרוקו ואימא מתוניסיה לא רלוונטי בכלל, ברגע שהם עברו צד הם הפכו להיות אשכנזים. הם גם פריבילגים אם הם לא איתם, הם הפכו להיות פריבילגים. אין להם אוכל לשים על השולחן בגלל שהממשלה לא מטפלת ביוקר המחיה, אין להם אוכל לשים על השולחן כי הממשלה של נתניהו במשך שני עשורים הפקירה את הפריפריה, הפקירה את השכבות החלשות, אבל הרי בסוף מה שיכריע זה שאותם האנשים החליטו לצעוד למען הדמוקרטיה, אז הם הפכו להיות גם פריבילגים.

אבל בסוף, אתם יודעים, יש גבול עד כמה אפשר לשטוף את הראש לאנשים, יש גבול כמה אפשר לעוור את הציבור, יש גבול כמה אפשר, אחרי שני עשורים של שלטון, לומר שהכול כל הזמן באשמת מישהו אחר. די, מספיק. מספיק. בואו, הייתי בליכוד, אני יודעת את המנגינה, יודעת אותה, יודעת לדקלם אותה בעל פה. חלאס, כמה אפשר לשיר את אותה מנגינה ולא לקחת אחריות מינימלית, כמה? רוב הציבור שתומך היום בממשלה, יש לי חדשות בשבילכם, לא שונא נשים, למרות שהמנהיגים שלו פועלים בדיוק למען אפליית נשים ופגיעה בהן. רוב הציבור שתומך בממשלה הוא לא שונא להט"בים, אין לו בעיה עם אבא ואבא ואימא ואימא. בואו נשים את זה רגע על השולחן. סבבה? רוב הציבור שתומך בכם, למרות שהמנהיגים שלו הם הומופובים, חשוכים, שמקדמים בפועל מדיניות שבאה לחסל את הקהילה, ולבסוף, לכו תדעו, אולי גם להוציא אותה אל מחוץ לחוק – רוב הציבור שתומך בממשלה לא רוצה דיקטטורה, למרות שראש הממשלה שלו מוביל בדיוק לזה. רוב הציבור שתומך בממשלה נקרע, כואב ועצוב בדיוק כמו אחיו ואחיותיו מהצד השני, וגם הוא מבקש מכם לעצור כי לציבור שתומך בממשלה, להבדיל מחברי הממשלה, יש אהבה לעם ישראל והוא לא רוצה לראות את הקרע האיום שהממשלה והעומד בראשה מייצרים לנו בעשר אצבעות.

אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו נילחם. אנחנו נילחם בלי שום פשרה, באלו בכנסת ובממשלה שבאים לחסל את ישראל עבור הקמת ממשלת החושך בראשות משיח השקר נתניהו ובשליטת בן גביר, בשליטת סמוטריץ', דרעי וגולדקנופ. כל אלה עוד ייתנו את הדין גם בפני בית הדין של מעלה וגם בספרי ההיסטוריה של העם היהודי, לדיראון עולם. אתם, ממשלת ישראל, פרק עצוב בתולדות העם היהודי, אתם בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל גרמתם לאנשים להתבייש במדינה שלנו, שהיא תמיד מקור לגאווה ולביטחון. לא אויב מבפנים הוא זה שמפורר אותנו אלא אתה, מר בנימין נתניהו; לא אויב מבחוץ קורע אותנו, זה אתה, בנימין נתניהו; לא אויב מבחוץ מחסל אותנו אלא אתה, בנימין נתניהו, בעיניים פקוחות, בעשר אצבעות, והכי גרוע, בכוונה תחילה. ועל זה אין סליחה. על זה אין מחילה.

לנצח ילמדו על הימים השחורים של שלטון נתניהו, ואנחנו לא ניתן לפרק הזה להימחק לעולם, פרק של גאווה לאומית והשתאות אל מול עצב וחרדה אמיתית. תמיד, אבל תמיד, נושיט יד מחבקת ועלה של זית לאחינו ואחיותינו שנשבו בידי מכונת השקר, שמוחם נשטף על ידי ערוצי התעמולה ושופרות בזויים שמקשיבים עדיין לאלה שממשיכים להתעקש להפוך את ישראל למדינה משיחית, למדינה דתית וקיצונית ולא דמוקרטית. אנחנו, מול ממשלת החושך הקיצונית, נקים קיר ברזל נחוש, חזק ובעיקר מנצח, כי פשוט אין לנו ארץ אחרת.

אני רוצה בדקות שנשארו לי לדבר על משהו שהוא כואב לי באופן אישי. אני שומעת פה שרים בממשלה – ואני רואה באמת איזשהו עונג, איזשהם חיוכים שלא כל כך ברור מה מקומם –יושבים במליאה תמיד עם איזה חיוך מאוזן לאוזן, בזים לחצי מהעם, בזים לחצי מעם, ליותר מחצי מהעם, כי גם אלה שתומכים בהם כבר לא תומכים בהם, והם עומדים כאן וקוראים להם אשכנזים. יש לי שאלה אליכם, ממשלת ישראל היקרה. אני חצי-חצי – אני חצי פולנייה, אבא שלי פולני, נולד בוורשה לפני מאה שנה; אימא שלי לעומת זאת נולדה בטורקיה וכל המשפחה שלה נולדה בחלב, סוריה. אימא שלי הייתה צריכה ללמוד עברית מערבית בגיל שש, לא ידעה עברית. ידעה עברית תנ"כית. אבא שלי גילה, בדפיקה על הדלת, שכל המשפחה שלו נספתה בשואה. אימא שלי, כשעלתה לארץ, עברה טיפולי גזזת, ולימים, אגב, זה גם מה שכנראה הרג אותה. אימא שלי הייתה מחוננת בכיתה של אשכנזים, ובגלל שהיא הייתה מחוננת העבירו אותה לכיתה של מזרחים במעברות, פעם, בנס ציונה. אבא שלי היה צריך לצאת לעבודה בגיל צעיר, ובגיל 14 הוא התגייס להגנה כדי לשמור על המולדת ונאלץ לישון על רצפה קרה בשירותים, עם בקושי שמיכה לגופו. אני חצי-חצי – אני חצי פולנייה, אני חצי ספרדייה. סבא שלי, עליו השלום, היה חותם "דוד סעדה, ס"ט". כן, אני גם סעדה – הסעדה היושב פה הוא לא הסעדה הראשון – גם אני, מיכל סעדה.

למה לעשות לנו את זה? למה? אני התחתנתי עם ארז. ארז הוא חצי עירקי וחצי פולני. הילדים שלי, המדהימים, מה הם? באמת. אני באמת שואלת את ממשלת ישראל, שלא מפסיקה לדבר איתי על אשכנזים ומזרחים, מה אתם רוצים? מה אתם רוצים? אני באמת שואלת, מה אתם רוצים? אנחנו ישראלים, אנחנו אוהבים את המקורות שלנו, נהנים מהאוכל, נהנים מהתרבות, נהנים מהזיכרונות והסיפורים, ואללה, די. יושב פה אמסלם, כולו מנופח כמו איזה טווס של כלום ומתחיל לספר לי – אשכנזים, ספרדים, מזרחים. מי אתה בכלל? מי אתה בכלל שתספר לי מי אני? אני חצי-חצי. הילדים שלי הם רבעים. די כבר.

ואחר כך, שלב ב', שעון הרולקס המנופח הזה עומד פה במליאה ומתחיל לספר לי מי פריבילג. ואללה, עומד פה עם שעון רולקס ומספר לי מי פריבילג, הבוס שלו גר בווילה בקיסריה. אגב, הוא גם אשכנזי. אין פה במדינת ישראל אנשים שקיבלו כסף בירושה על ירושה על ירושה. מי שהגיע מאירופה – רצחו אותו ולקחו לו; מי שהגיע ממדינות ערב – השאיר את הכסף שלו בחוץ, כמו כל הסבים והסבתות שלנו. אין לנו פה עשירים. כל מי שיש לו פה כסף עבד מאוד קשה בשבילו, מאוד.

ואז לבוא ולבוז לזה. קודם כול, כן, יש אנשים שעשו פה כסף. אתה צריך להצדיע להם. בעשר אצבעות הם עשו, הם לא גנבו אותו מאף אחד, מר דודי אמסלם, שעד כמה שאני יודעת שייך למפלגה שפעם הייתה לאומית וליברלית. ליברלית זה אומר גם שוק חופשי. הייתה להם ההזדמנות. האם לכולם הייתה ההזדמנות? לא. למשפחה שלי מהצד של אימא שלי – פחות. האם שם משפחה מזרחי עלול לקבל פחות מאשכנזי? כן. אבל את מי אתם מאשימים, את מי אתם מאשימים? תאשימו את נתניהו, כי אתם יודעים מה הוא עשה פה במשך שני עשורים? קיבע את העוני. הוא בא והוא אמר לכל תושבי הפריפריה: כל העוולות שיש לכם בחיים, וזה שקוראים לכם אמסלם וסעדה, אתם מקופחים בגלל שאתם כזה, אבל אני שומר עליכם. לא, לא, לא, חמוד, אתה לא שומר עליהם. אתה זה ששמת אותם שם, אתה זה שממסמר אותם שם. זה נוח לך, זה טוב לך, כי ככל שאתה מחליש אותם יותר והם יותר רעבים ללחם ויותר מרגישים מקופחים ויותר חיים ב"אכלו לי ושתו לי" – כשהאמסלם שלך והקרעי הזה שלך והשופרות הבזויים האלה שלך כל היום מפמפמים לעם הזה למה אסור לו להיות ביחד – זה מה שמוביל אותך לניצחונות בבחירות. זה נגמר. נגמר. אין לכם את זה יותר, ממשלת ישראל. הסיפור הזה תם ונשלם. אנחנו נחשוף את השקר, נחשוף את השקר שלכם.

רק רע. לא, באמת, אני מנסה לחשוב, אני אומרת: וואו, באתי מהצד הזה, אבל ואללה, לא, לא מכירה. באמת, אין לי מושג. 30 שנה הייתי בליכוד, אני לא יודעת מי זה משה סעדה, לא מכירה אותו מהליכוד, באמת; דן אילוז – לא יודעת מי זה, בחיי; מי זה שמה? מי עוד יש שם? חנוך מלביצקי, בחיי, לא יודעת מי הם. 30 שנה הייתי בליכוד. 30 שנה, לא דקה או שתיים, כמוהם. טלי גוטליב, באמת לא מכירה. אלה אנשים שהשתלטו השתלטות עוינת על הליכוד. לא יודעת מיהם. מפלגה שהייתה לאומית וליברלית הפכה ללאומנית ושמרנית. כל מי שמכבד את עצמו כבר עזב אותה – כל נסיכי הליכוד, כל מנהיגי הליכוד – פשוט אין מה לחפש שם יותר. פשוט אין מה לחפש שם יותר. הפכה להיות מפלגה שכל היום רק משסה.

אתם תגידו לי מה אני יותר, פולנייה או חלבית? ואלכ, אני גם פולניה וגם חלבית, מה תעשו לי? לא, באמת, אני חצי-חצי. דבי, הם רוצים שאני אחליט.

כן, חצי פריבילגית. לא, באמת.

כן, אני באמת תוהה מה רוצים מהחיים של האזרחים. ואז אומרים שמי שצועד במחאה אלה רק אשכנזים פריבילגים מהמרכז.

לא, לא, דבי. דבי, סליחה, אני חייבת לקטוע אותך. את לא דבי ביטון מהדרום. את דבי ביטוצקי ממרכז הארץ ואת פריבילגית.

זה הכול. את פריבילגית. תפסיקי לשקר, את פריבילגית. לא, בחיי, מה אתם רוצים מהעם הזה, מה אתם רוצים? זה הגיע לשלב שבאמת, אני באה לשמוע שירי ארץ ישראל וכואב לי, כואב לי, קשה לי לשמוע את השירים האלה, קשה לי.

באים, אומרים לי שאני לא מספיק יהודייה. הילדים שלי בגן דתי – ואלכ, תעמידו את שני הזאטוטים האלה, מרביצים לכם פה את כל תפילות שחרית, את כל קריאת שמע, הכול – טה-טה-טה – אגב, זה הדבר הכי חמוד שתוכלו לשמוע אי פעם. באמת, בחיי. אני לא מספיק – לא, באמת. לפי מה אתם שופטים? עכשיו לא בא לי להיות דתייה – ואללה, מחר אולי לא יתחשק לי להיות דתייה, זה הופך אותי לפחות יהודייה? מה אמות המוסר שלכם? מה אמות המידה שלכם? רק מי שהוא דתי בצורה מסוימת? מה אתם רוצים מהעם הזה?

תתחילו לטפל במה שבאמת חשוב. תתחילו לטפל בנשים שנרצחות, תתחילו לטפל בנרצחים, למרות שהם, רחמנא ליצלן, לא יהודים. אבל אני אחדש לכם משהו – רגע, news flash – גם מי שלא יהודי מותר לו לחיות. אני יודעת שקשה להכיל את הדבר הזה, אבל גם מי שלא יהודי מותר לו ללכת הביתה או ללכת ברחוב או ללכת לשכנה ממול ולא להירצח. מותר. מותר. אז אני מציעה שגם בזה למשל תתחילו לעסוק.

יש פה אנשים שכבר – עזבו שהם לא מורידים מצרכים מהסופר, אין להם כבר להוריד מצרכים, הם כבר חותמים על חתימה במכולת, על עוד חתימה במכולת, כבר אין להם מאיפה, אין להם מאיפה לשלם, אין להם מאיפה לממן את האוכל על השולחן, לא עוף לשבת ולא חסה לאמצע השבוע. אין, כי שר האוצר שלכם עסוק בלחלטר בתור חצי שר ביטחון ולהגן על טרוריסטים יהודים. זה למה הם לא מסוגלים לגמור את החודש. אתם מובילים את העם הזה לתהום, לתהום. אתם מדברים איתנו על אחדות? אתם? שלו נעליכם מעל רגליכם שאתם בכלל מעזים לדבר לעם הזה, אתם לא ראויים לו. אתם מדברים איתנו על אחדות? כל מה שאתם עשיתם מהרגע שאתם נבחרתם זה רק לשסות. מילה אחת מאחדת אין לכם. עומד פה ביבי ועושה אחדות, אומר אחדות, הוא כל היום רק אומר אחדות. עלק קינג ביבי, משרתם של בן גביר וסמוטריץ', קינג ביבי עלק. איזה קינג ואיזה נעליים.

עצוב, פשוט עצוב. עצוב כי אפילו אני האמנתי או רציתי להאמין שיש בכם טיפה חמלה ואהבת העם – כל העם, אגב, כי כשאוהבים את העם לא אוהבים רק חלק ממנו, אוהבים את כולו. אני אוהבת את החרדים, כל החרדים, אני אוהבת את הכיפות הסרוגות, אני אוהבת את המתנחלים, את המתיישבים ביהודה ושומרון וחברון, אני אוהבת את התל-אביבים, אני אוהבת את אנשי הצפון, אני אוהבת את אנשי הדרום. אני אוהבת את העם הזה. אני אוהבת את העם הזה. אני אוהבת את התמצית המזוקקת של הישראליות. אני אוהבת שאנחנו צוחקים על עצמנו. אני אוהבת את הביחד שלנו, אני אוהבת את הערבות ההדדית שלנו כשיש מלחמה ופתאום כולם שמים הכול בצד ופותחים את הדלתות.

אנחנו הצלחנו באמת לעשות את הבלתי-אפשרי, ואיכשהו האבא הפולני שלי יחד עם האימא שלי שדיברה ערבית, איכשהו זה קרה – מתרבויות שונות, ממקומות שונים בעולם, לפעמים גם משפות אחרות. להגיע לפה, להילחם, לתפוס נשק ישר מהמשרפות, לתפוס נשק ישר מהאניות לתפוס נשק מייד אחרי הליכה ממושכת במדבר, ולהילחם, להילחם פה, להצליח לייצר פה מדינה לתפארת, חזקה, עשירה, יציבה – עם חילוקי דעות מפה עד הודעה חדשה, אבל באמת הביחד שלנו אף פעם לא נפגע. לא ככה. לא ככה. הוא לא נפגע במקרה, הוא נפגע כי יש פוגע, ולפוגע הזה קוראים בנימין נתניהו, וגם המשרתים שלו, משרתי הכאוס, שבאמת עבדו יום ולילה, לילה ויום כדי לשסות, לקרוע, להפריד, להאשים, להרוס מבפנים. כל זה כדי שנתניהו לא ילך לכלא; כדי שאריה דרעי, שישב בכלא, יוכל לחזור למקום הפשע; שאנשים שמוכרזים כתומכי טרור – שיש נגדם כתבי אישום בגין טרור – ישבו בממשלת ישראל. בסוף זה הסיפור וזאת המציאות הכל-כך עצובה, שאנחנו נמצאים בה היום.

לומר לאופוזיציה: תעצרו, זה מגוחך; אנחנו אופוזיציה, התפקיד שלנו בהגדרה הוא להילחם בכם ולהפיל אתכם. אנחנו אופוזיציה, והתפקיד שלנו לצעוק. אנחנו אופוזיציה, אנחנו נפסיד פה בהצבעות, זה לא סוד, תעבירו את מה שאתם רוצים, אבל העם הוא לא אופוזיציה; העם הוא לא קואליציה ואופוזיציה והעם שלנו לא ייתן לכם לעשות את זה. אתם יכולים להגיד לנו לעצור עד מחר בבוקר, אתם אלה שלוחצים על הגז, לא אף אחד אחר. היחידים שיכולים לעצור את ההידרדרות המטורפת והמפחידה לתהום, הם אך ורק חברי ממשלת ישראל, אך ורק ממשלת ישראל, שלא מגלה מנהיגות מיומה הראשון. אין מנהיג אחד בסדום. אין אחד שיבוא ויגיד: מספיק. מספיק, השלטון לא עד כדי כך חשוב, אפשר להמשיך להיות ראש ממשלה ושרים, אפשר להמשיך ולנהל פה את הקואליציה ולעסוק בדברים האמיתיים, בלי לעסוק בחקיקה – שלא אכפת לאף אחד ממנה חוץ מכם, חברי הממשלה; חוץ מלך, נתניהו. באמת, החקיקה לא רלוונטית לאף אחד. תניחו. גלו חמלה כלפי העם הזה, כי אחרת העם הזה לא יגלה חמלה כלפיכם.

אני רוצה לסיים בתפילה: "אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה. קבל רינת עמך, שגבנו, טהרנו נורא. נא גיבור דורשי ייחודך, כבבת שומרם. ברכם, טהרם, רחמי צדקתך תמיד גומלם. חסין, קדוש, ברוב טובך נהל עדתך. יחיד גאה, לעמך פנה, זוכרי קדושתך, שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אמן.

תמיד תזכרו, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ואתם תישארו רק פרק עצוב בהיסטוריה של העם היהודי. מאחר שאני יודעת היסטוריה, אני יודעת שהעם שלנו חזק יותר מכל פולש ומכל הורס, וזה לא משנה אם המהרסים באו מבפנים או מבחוץ. כל גלות בסוף נגמרה. יש לנו עם נהדר, ואנחנו נשמור עליו, והוא ישמור על עצמו. מפה אני שולחת בוקר טוב אל כל האוהלים בחוץ. שתו קפה, תתחילו את הצעדה, אנחנו איתכם. בתוך כל החושך הזה, בתוך כל הסיוט הזה, בתוך כל חלום הבלהות הזה אתם לפיד של אור, לפיד של אש; אתם גורמים לי תחושת גאווה עצומה. עם ישראל חי, תודה רבה.