הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתם יודעים, לקראת הנאום עכשיו, חשבתי על מה אני אדבר, ונזכרתי שלפני שלוש וחצי שנים, אפילו יותר, בדצמבר 2022, נאמתי נאום – עוד לפני 7 באוקטובר, עוד לפני מה שקרה, לפני שהקרע התרחב, הקרע בחברה הישראלית. אני רוצה לקרוא לכם את אותו הנאום, ואתם תבינו למה:

"בואו נראה מה קורה כאן בחסות הליכוד, בנימין נתניהו. סיפור מהמציאות הישראלית. ברחוב אחד בירושלים גדלו שני בנים באותו גיל, אבל למשפחות שונות: יונתן, שהחבר'ה אהבו לקרוא לו יוני. הוא גדל יחד עם שני אחיו במשפחה חילונית, עם אבא איש אקדמיה ואימא שניהלה את המשפחה ביד רמה. בבניין ברחוב הסמוך גר בני, שחי עם שבע אחיו ואחיותיו במשפחה חרדית. האבא משגיח בישיבה והאימא תופרת.

"בגיל 18 התגייס יוני לסיירת מובחרת ומילא תפקידים משמעותיים במשך שלוש השנים שבהן שירת בצבא, אחר כך חתם קבע. בני הלך לישיבה ללמוד תורה. הוא התחתן בגיל 18 וחצי, אשתו עבדה כגננת ופרנסה אותו ואת המשפחה, שהלכה וגדלה. כשיוני היה בן 22, עדיין רווק ללא ילדים, הוא נהרג במשימה צבאית והציל במותו קורבנות רבים וביניהם ילדים קטנים. בגיל 22 בני כבר היה אבא לארבעה ילדים, למד בישיבה, וכך המשיך בבגרותו ובזקנתו. אשתו פרנסה והקצבאות נכנסו כסדרן. אם היה צריך משהו מיוחד, אז הרב או המשפחה וגם כל מיני גמ"חים עזרו, וכך הצליח גם לקנות דירה, לערוך שמחות, לחתן ילדים ולעזור גם להם לקנות דירות משלהם. אף אחד מהבנים לא הלך לצבא. הם היו רשומים כתלמידי ישיבה, למדו יותר או פחות. אף אחד לא בדק. הנשים פרנסו. נולדו נכדים. והכול על מי מנוחות, ללא דאגה לילדים בצבא, וללא כל מיני דאגות שהן מנת חלקו של המגזר הנושא בנטל".

אפשר קצת שקט שם בפינה?

רק כבוד לזולת. לא יכולות. אני יכולה לנאום. פשוט אני מדברת דברים מאוד חשובים.

"כעבור 40 שנה כבר היו לבני 12 ילדים, 32 נכדים, והמשפחה המשיכה לגדול ולגדול".

"יוני, שנהרג בשירות הצבאי, לא השאיר אחריו זכר. שום המשך של ילדים או נכדים או משפחה. לא הספיק. הקריב את עצמו למעננו. ליבם של הוריו נשבר, והם מעולם לא התגברו על מותו. הוא היה חסר לאחיו, ונותרו רק צילומים וזיכרונות. זה ההבדל בין להיהרג בשדה הקרב לבין להיהרג" באוהלה של תורה.

מאז קום המדינה, במדינת ישראל נהרגו במהלך שירותם הצבאי, תקשיבו, 25,648 חיילים, ובהם בערך 6%–7% נשים, חיילות. "כמה משפחות נהרסו? לכמה מאלו אין דורות המשך? לעומת זאת, בני וחבריו", שנהרגים באוהלה של תורה, "חוזרים בערב הביתה, ממשיכים את החיים שלהם, בונים משפחות ודורות המשך". איך אפשר להשוות בכלל ובאיזו חוצפה אפשר לשים את הדברים באותו סדר חשיבות? את זה רוצה לקדם לנו כעת בנימין נתניהו יחד עם חברים שלו בקואליציה ובליכוד, שהייתה נחשבת מפלגה פטריוטית ליברלית איפשהו בעבר.

אני לא באה בטענה לאנשים חרדים, ממש לא. ואני לא רוצה להגיד משהו נגד אנשים מאמינים, ממש לא. אני מכבדת אנשים מאמינים. אבל הצעות החוק שמגישות ומקדמות עכשיו המפלגות החרדיות הן הצעות הזויות, שהופכות את הציבור שנושא בנטל לשואבי המים וחוטבי העצים שלהם. אני לא מאשימה אותם שהם דורשים להפוך את לימודי הגמרא והתלמוד לחשובים יותר ממומחיות וממקצועיות בכל תחום. אני לא יכולה לבוא אליהם בטענה כשהם מזלזלים באופן גלוי ובוטה במחיר הכבד שמשפחות השכול שילמו במות יקיריהם ומשווים את הלימוד בישיבה לשירות בצבא. מה אכפת להם? הם עושים את מה שהציבור שלהם מצפה מהם. הם דורשים ומקבלים.

ומי מאפשר להם את זה? ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד בראש המחנה הלאומי, שהפך להיות למחנה הצייתני למען הצלת נתניהו. באמת שאין לי טענות לחברי הכנסת החרדים שמשתוללים לאחרונה בהצעות ובדרישות, שאני בספק אם הם מאמינים לעצמם. את הנזק הגדול הם עושים גם לציבור החרדי עצמו. הציבור החילוני מתחיל יותר ויותר להבין שהציבור החרדי הולך לחיות על חשבונו ולפגוע בעתיד ילדינו. ציבור גדול עושה חשבון כבר עכשיו, ואת התוצאות אנחנו בטח נראה יותר ויותר. כבר עכשיו אנחנו עדים לבריחת מוחות – רופאים, מדענים והייטקיסטים עוזבים. שערי העולם פתוחים, והאוכלוסייה המשכילה והאיכותית, שלא תרצה לשלם עבור הישרדות נתניהו, פשוט עוזבת. גם הציבור הדתי-לאומי והימין הקיצוני לא טומנים את הידיים בצלחת. הם לא יצאו פראיירים מול החרדים, ודורשים לדחוק את הנשים מהעמדות הציבוריות ומעמדות בכירות.

ותאמינו, כתבתי את זה ב-2022, לפני שלימור סון הר מלך הגישה הצעת חוק על הפרדה מגדרית באקדמיה. אתם מתערבים בחינוך. אתם מתערבים ורוצים לעצב את הזהות היהודית על פי תפיסתם. אתם יודעים מה? גם אליהם אין לי טענות. הם הבטיחו לבוחרים שלהם הבטחות מסוימות, והם יודעים שזו ההזדמנות הגדולה האחרונה שלהם, כי נתניהו בצרות, והוא סחיט והוא לחיץ. הוא יעשה הכול כדי להציל את עצמו על חשבון ביטחוננו, על חשבון עתידנו, בניגוד לכל ההיגיון. והמדינה, המדינה הישראלית, הציונית והדמוקרטית, יכולה ללכת לכל הרוחות.

כואב לי. תקשיבו, כתבתי את זה בדצמבר 2022. שום דבר לא השתנה. המצב רק החמיר. ועכשיו אתם רוצים לקבע את חוק ההשתמטות. אתם ממשיכים להעמיק את הקרע בעם, ואתם הורסים את המדינה האהובה שלנו.