הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כנסת נכבדה, כמה סמלי זה שאקורד הסיום הצורם של הקדנציה המדממת הזו, של קואליציית 7 באוקטובר, מסתיימת בשורה של חוקים שמטרתם בסוף לתת גב למשתמטים החרדים, לעזור לצעירים חרדים להמשיך להשתמט, וזה על רקע התרעות – כמעט תחינה – של הרמטכ"ל של מדינת ישראל, שאומר: אין לי מספיק כוח אדם, אין לי מספיק חיילים לשמור על הגבולות שלנו.

זו ממשלה שכבר הוכיחה שהיא לא מקשיבה להתרעות, ולמרות שהיא ראתה מה המחיר שאנחנו משלמים בחיי אדם כשאנחנו לא מקשיבים להתרעות, היא ממשיכה באותה דרך בדיוק, לא עושה לרגע חישוב מסלול מחדש. כבר לא הקשבתם להתרעות של הרמטכ"ל וזימנתם לנו את 7 באוקטובר; נותנים לכם עוד התרעה – אין לצבא כוח אדם – ומה אתם מעבירים פה היום? עוד חוקי השתמטות לחרדים, חוקים שבשורה התחתונה יאפשרו לצעירים החרדים לא להתגייס, לא יעצרו אותם אם הם יהיו עריקים, ולמעשה הם יוכלו להמשיך לרשום את עצמם בכוללים ולקבל תקציבים מהמדינה עד סוף חייהם.

אני מבינה מדוע ראש הממשלה נתניהו עושה את המהלך הפוליטי הזה – כי בעצם הגוש שלו ללא המפלגות החרדיות זה משהו כמו 35 מנדטים. הוא חייב אותם. אבל מה שמדהים פה זה שהוא פועל תחת הנחת עבודה שציבור הבוחרים של הליכוד – שזו מפלגה ליברלית חשובה, באמת עם תרומה היסטורית למדינה – שהבוחרים שאינם חרדים, שהילדים שלהם בצבא, ימשיכו ללכת שבי אחריו ולא משנה מה. הוא חושב שהוא יאריך את השירות הסדיר לילדים שלהם ויאריך את תקופת המילואים, ואפילו יעלה להם מיסים כדי לממן את כל החגיגה הזו למשתמטים, והם ימשיכו לתמוך בו. ואני חושבת שפה הוא טועה. אני חושבת שהוא הולך רחוק מדי. אני חושבת שאפילו אנשי ימין שכל השנים הצביעו לליכוד נשברים בנקודה הזו, כי זו באמת כבר לא דרך הליכוד, ואין שום קשר לתפיסת עולם ימנית. ברור לכולם, לכל מי שמסתכל על הסיטואציה הנוכחית, שמי שמצביע לנתניהו יקבל את דרעי וגולדקנופ, וכדי לתקן את המדינה, לעשות תיקון עומק אמיתי, צריך להזיז הצידה את הפוליטיקה החרדית ולשקם את המדינה.

אני רוצה לסכם את כהונת הממשלה הזו, הממשלה השלושים-ושבע, במספרים, והמספרים הם כואבים. אז נתחיל במה שכמובן אי-אפשר שלא להתחיל ממנו – טבח 7 באוקטובר: 1,179 נרצחים והרוגים ביום אחד, כולל 363 חיילים ואנשי כוחות ביטחון, אבל גם עשרות תינוקות וילדים ולפחות 130 קשישים; היו לנו 251 חטופים, 85 מתוכם חזרו לא בחיים; זה קרה במוצבים, זה קרה בשדרות, זה קרה באופקים, בקיבוצים, במושבים; האסון הזה הותיר 1,023 יתומים, 257 אלמנים ואלמנות, 2,053 אחים ואחיות שכולים ו-1,143 הורים שכולים. מאחורי כל מספר כזה חיים שלמים שנחרבו. למעשה, מ-7 באוקטובר ועד היום איבדנו 2,066 אנשים, מתוכם 1,020 אזרחים, ומכוחות הביטחון זה 1,046 גיבורים וגיבורות.

ואם שאלתם את עצמכם מה לגבי ועדות החקירה, כמה ועדות חקירה הוקמו אחרי כל כך הרבה מספרים, אחרי כל כך הרבה אנשים ונפשות שהלכו לנו, אז התשובה היא אפס. בעצם מה יש למהר? אמרו: רק כשיהיה שלום עולמי במזרח התיכון, נוכל להתפנות להקים ועדת חקירה ממלכתית. מאז 7 באוקטובר, איפה בדיוק אנחנו עומדים? למרות שהבטיחו לנו המון פעמים שאנחנו עוד רגע מנצחים, אבל ניצחון מוחלט – כבר היו 669 חללים מאז 7 באוקטובר ומעל 200 נרצחים, כרבע מיליון מפונים, חבלי ארץ שלמים שעמדו שוממים תקופה ממושכת.

לפי אגף השיקום, מאז 7 באוקטובר יש 26,200 פצועים חדשים – למעלה מ-26,000 פצועים חדשים מאז 7 באוקטובר, כ-17,000 עם פציעות נפשיות, וקרוב למחצית מהם צעירים מתחת לגיל 30. זה, בזמן שמשרתי המילואים – שימו לב, 37% מהם הם הורים לילדים – עשו בממוצע 86 ימי מילואים בשנה. בשנה. בינתיים רק נזכיר: יותר מ-70,000 חרדים כבר מוגדרים או בדרך להיות מוגדרים כמשתמטים. אלה המספרים. הם מספרים מציאות מאוד מאוד כואבת.

אבל החיים הם לא רק המצב הביטחוני, אז בואו נבדוק מה קורה בצד האזרחי, בתחום האזרחי: לפחות 1,050 נרצחים, מתוכם 131 נשים. בכל פרמטר מדובר בשבירת שיאים מטורפת. מה עוד היה לנו? לפחות 1,450 הרוגים בכבישים. גם פה, לצערי, מדובר בשיא שלילי. אחד מכל ארבעה ישראלים עושה שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים; אחד מכל שמונה צעירים עושה שימוש בסמים ממריצים; אחד מכל תשעה בני ובנות זוג של חיילים משתמש במשככי כאבים. כי המציאות היא כל כך קשה.

אז אלו הנתונים, על קצה המזלג. איך שאתם לא מסובבים את זה – אפשר להאשים את כל העולם ואחותו, אבל בסוף יש ראש ממשלה ויש שרים, ויש להם אחריות, וזה לא משנה בכלל איזה ספינים תעשו, מה תזרקו לחלל האוויר ולמי תפנו עוד ועוד ועוד אצבעות מאשימות. זה לא יעזור לכם לשסות אותנו אחד בשני. זו האמת, האמת הפשוטה, ואותה כולנו מרגישים – עד כמה נהיה פה קשה, קשה מדי לחיות במדינה שלנו, מדינת היהודים. וזה מה שעשיתם הקדנציה. תשאלו את עצמכם אם יש לכם במה להיות גאים. זה החשבון הפשוט במספרים.