הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ליברמן, אתה בחצי שנה delay. אני מחכה שלוש וחצי שנים לשאילתות מבן גביר, אז המצב שלך, אני קונה אותו בשתי ידיים.

יש לי 130 שאילתות בערך, אבל מה שנקרא, מי סופר, מה זה משנה.

לא, היום אני אמביוולנטי לנושא.

קודם כול, אני מרגיש באמת ברגע היסטורי, בטח שמתחבר אולי למשפט על נהרות בבל ישבנו ועל חוק-יסוד: לימוד התורה במדינת ישראל חלמנו, עם כיסופים מטורפים ממש. אני לא יודע אם אתם מרגישים את האווירה החגיגית פה היום, כי זה באמת בעיניי רגע היסטורי, ומאוד מאוד חשוב לציין את זה בכנסת. עלה לפה יו"ר הקואליציה, הוא יו"ר ועדת הכנסת, ושאל: מה מפריע לכם? מה זה קשור למשתמטים? למה אתם תמיד נגד לימודי התורה? תמיד כשמזכירים לכם קצת מסורת, אתם שיושבים שם, בייחוד אתה, חבר הכנסת סימון דוידסון, וגלעד קריב ומירב בן ארי – למה כשמזכירים לכם קצת מסורת ישר אתם קופצים? מה יש לכם? מה? אז מה? למה אתה ישר קופץ? בייחוד את, מירב, שלמדת בחינוך הדתי, קצת מסורת מזכירים לך ואת ישר קופצת. תמיד את עם האנטי הזה. תפסיקי להיות אנטי.

באמת, אני רוצה, מה שנקרא, לזהם את - - -

אני בעייתי בכלל, אבל אני רוצה לזהם פה את הדיון ואת 13 הדקות הבאות במהות. אני אחרוג ממנהגי, למעט שתי הדקות האחרונות, ששם יש ספיישל סיום. אני רוצה לדבר על המהות, כי המהות חשובה מדי פעם. אני רוצה שתבינו, קודם כול, החוק הזה, כמו גלגולי הארבה, לחוק הזה היו שלושה גלגולים מרכזיים. החוק הזה הגיע, אם אתם זוכרים את הקפיצה הגדולה שהייתה פה, כשהייתה השוואה בין לומדי תורה לבין לוחמים. הנוסח היה: "זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד התורה בתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". ואז קפצו כל הלוחמים, מגיני הצבא וחיילי צה"ל, הציונים החדשים משלל מפלגות הקואליציה, ואמרו: לא יקום ולא יהיה. לא יקום ולא יהיה. לא ישוו את חיילי צה"ל למי שלומד תורה. ישנו את החוק אחרי קריאה טרומית. אמרו וצדקו.

הגלגול השני באבולוציה המדהימה היה הצעת חוק עם שני סעיפים. בסעיף השני היה כדלקמן: "מטרתו של חוק זה הכרה בלימודי התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי לייצר מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינת ישראל". ואז החוק השתנה שוב, כי באו הלוחמים ואמרו: לא יכול להיות שאתם עדיין משווים אותנו, ובטח ובטח אם צריכה להיות פסיקה, אז לא יכול להיות שיהיו מאזני צדק אחרים.

ואז שונה שוב החוק וסעיף מס' 2, שדיבר עליו יו"ר הקואליציה, אכן ירד. החוק הנוכחי מדבר על כך שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל. חבריי חברי הכנסת וגם אתם שיושבים בקהל, האם אתם יכולים להגיד לי ערך יסוד אחד שמחוקק בספר החוקים של מדינת ישראל?

לא. אמרה חברת הכנסת - - -

לא. ערך היסוד היחידי שמחוקק בספר החוקים של מדינת ישראל הוא ערך יסוד לימוד תורה. היום, אחרי קריאה שנייה ושלישית, זה הערך היחידי שיחוקק – לא השוויון, לא השירות בצבא, לא ערבות הדדית, לא ערכים מוזרים של השכלה, של תרבות, של לא תעמוד על דם רעך, לא. ערך יסוד אחד, שזה ערך לימודי התורה.

דיבר יושב-ראש הקואליציה ואמר שהיו לנו מחלוקות עם הייעוץ המשפטי לכנסת. ואללה, באמת, מגיני היועצים המשפטיים, הלוא היא קואליציית דרך ארץ קדמה לתורה. הם חושבים שכנראה לא היינו פה בארבע השנים האחרונות. איך הם דיברו אל יועצים משפטיים של הכנסת פה, להזכיר יועץ משפטי של ועדת החוקה, יועצת משפטית של ועדת הכספים, שבאמת, כאילו, ליטרלי יכולים להרגיש נפגעי דבר עבירה, מה שהם עברו פה בארבע השנים האחרונות. הם מלינים על זה שיש לנו מחלוקות עם הייעוץ המשפטי. אז מה שנקרא news flash: אכן יש לי מחלוקת עם הייעוץ המשפטי של הכנסת מסיבה פשוטה: הייעוץ המשפטי אמר שהחוק הזה הוא דקלרטיבי, הוא רק הצהרתי.

חידון נוסף, חבריי חברי הכנסת: האם אתם מכירים חוק-יסוד אחד שהוא, מה שנקרא, הצהרתי בלבד, לא משנה כהוא זה את מארג החקיקה במדינת ישראל? הרי אין חוק-יסוד אחד כזה. כל חוק-יסוד – ואמרת קודם שוויון. השוויון זה נגזרת בפסיקה מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זו נגזרת בפסיקה, ולכן גם החוק הזה, גם המשפט הזה ועשר המילים שדיבר עליהן יו"ר הקואליציה, גם להם תהיה השלכה בפסיקה.

ולהלן גלגול או תולדות האנושות, מה שנקרא מהיום והלאה: מחר, מוחרתיים, עוד שנה, עוד שנתיים, הוועדה למינוי שופטים שאתם רוצים שתהיה, מה שנקרא, שמנסים לייצר עכשיו שרק פוליטיקאים יבחרו, יבחרו אדם בשם בבצ'יק לנשיא בית המשפט העליון או שופט בית המשפט העליון. ואני יודע שזה נראה לכם מוזר, ואמרתי את זה בוועדה. זה יהיה מוזר. היום אנחנו צוחקים על זה, אבל עוד שלוש שנים זו תהיה המציאות. ישב אדון בבצ'יק, או גפני, או פינדרוס, או אייכלר, או מי שתרצו, ויקרא את החוק: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשתו של העם היהודי. הוא ערך יסוד. המחוקק הישראלי חוקק ערך יסוד אחד, והוא לימודי התורה.

בבואו לבחון – כל יועץ משפטי במשרדים, כל יועץ משפטי ברשויות מקומיות, כל יועץ משפטי בכל רשות אחרת שתרצו, כל שופט בשלום, במחוזי ובעליון, ובטח ובטח בשבתו כבג"ץ, יבוא ויגיד: אם המחוקק הישראלי מצא לנכון לחוקק ערך אחד שהוא עליון מעל כולם, האם לא שווה להתייחס לזה בפסיקה? ברור. האם אלו שקפצו ואמרו שאנחנו משווים לומדי תורה אל מול הלוחמים, שעכשיו עשינו מה שנקרא "ויברח" – הם מעל הלוחמים, הערך העליון, הם מעל כל לוחם. ידע כל בחור ישיבה מהיום: אתה מעל הטייס, אתה מעל הטייסת, אפילו מעל הטייסות. הם, לא רק שיזכו לפטורים והנחות ופטור מתור ופטור מגיוס ופטור ממעצר והנחה בדירות והנחה בארנונה והנחה במעונות, הם הראשונים והיחידים שנמצאים בערך יסוד, הראשונים והיחידים. זו המהות, זו הפרשנות, והם תכננו את זה מלכתחילה, הם אומרים את זה בוועדה. יושבים חברי הכנסת החרדים, ולזכותם – מה שנקרא, זכותם תגן על כולנו – לזכותם, הם אומרים את זה. הם רוצים לייצר את המסד השיפוטי והמסד החוקתי לכך שחוקים כאלה יעברו.

בעוד זה מדבר וזה בקומה שלישית, מחוקקים את הבסיס, את הקרקע לחוקי-היסוד: בקומה מתחת יש חוק מיוחד, פטור ממעצר רק לעריקים חרדים. אני רוצה, מה שנקרא, לומר עוד אמירה חד-משמעית ויסודית: אף אחד לא עוצר בן אדם במדינת ישראל בגלל שהוא לומד תורה. אף אחד. אברהם אבינו, משה רבנו, שירד מהר סיני והביא עלינו את התורה והמצוות ולוחות הברית, לא חיכה לחוק-יסוד: לימוד תורה. גם אף אחד לא נעצר בגלל שהוא לומד תורה. אנשים נעצרים בגלל שהם משתמטים; אנשים נעצרים בגלל שהקואליציה הזו, על אף הומוגניות היתר שלה והכוח המסיבי שלה, לא הצליחה להביא לפה חוק שפוטר אותם. אם יש מישהו אחד שצריך לקבל את התלונות והאשמות ללמה עוצרים בחורי ישיבות, הלוא הן המפלגות החרדיות וקואליציית החלומות של 68 מנדטים, שהם ימין מלא מלא וניצחון מוחלט והמחנה האמוני והגוש הריבוני והניצחון והלאה ומי שאתם רוצים. אז זו הסוגיה המהותית.

אף אחד לא נעצר בגלל שהוא לומד תורה, אבל בטח ובטח הוא זכאי לפטור ממעצר בזכות זה שהוא לומד תורה. אני לא איכנס לפלפול מה זה בכלל לימוד תורה. חבר הכנסת עוז, האם מי שלומד דף גמרא פעם ביום או בלילה, האם הוא נחשב לומד תורה? נשמע לי שכן. אולי אני, מה שנקרא, העתיד עוד לפניי – אולי אני אתן איזה דף גמרא פעם ביום ואני איחשב לומד תורה, ואני אזכה לשלל ההטבות שהולכות לבוא אלינו. שלל ההטבות והחוקים שהגיעו עכשיו – בטח, מה זה, זה זכות עצומה, גם לימוד, גם רווח, גם הנחה במעונות, גם פטור מתור. הכול. אבל מה שנקרא הכול דקלרטיבי. זה לא ישנה במאומה.

אני הבטחתי שלמרות שדיברנו קצת מהות, אנחנו נסיים בפינה שצריכה לעלות חיוך לכולנו, כי אני תמיד בעד לסיים באופטימיות. האופטימיות הראשונה היא שסופה של הקואליציה הזו, קואליציית הדבק האפוקסי שאתם הצגתם פה, עומדת להסתיים. לפני החלק ההומוריסטי, אני בפנייה לאחד בשם הרב גפני, שאומנם הוא לא יו"ר ועדת הכספים כבר זמן ממושך, אבל הוא, במו ידיו, מונע, אדוני היושב-ראש, תקשיב, את אישור סעיף 46 לעמותות. למה? כי יש עמותות שעוברות על החוק, במקרה לגמרי הן עמותות חרדיות, אבל כל שאר העמותות, כולל עמותות של חטופים, כולל עמותות של הדרום, כולל עמותות שמשלבות נערים חרדים, כולל אלף ואחת עמותות, לא יכולות לעלות על שולחנה של ועדת הכספים, כי יש עמותות של עבריינים, ועבריינים, במדינת החוק שעוד איכשהו נשארת פה, אמורים להיענש, ולכן כולם סובלים. אם הוא לא מקבל, אף אחד לא מקבל. וכשמדברים איתו החבר'ה מהעמותות, הוא אומר להם: אני בודק את זה. הוא בודק את זה, זה שמונע. הוא בודק את זה. אבל זה כלאם פאדי, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר.

בשתיים וחצי דקות, שתיים ו-40, אנחנו נעבור לחלק המעניין. בפינתנו, במקרה לגמרי, חברת הכנסת שלי טל מירון, במקרה לגמרי הגיעה הדוברת של שרת התחבורה, אחרי התפילות עם ספר דברים, פרשת בלק, אלה עלילות – הפרק הראשון, הגיעה ומצלמת אותה הדוברת של שרת התחבורה מכינה קפה, במקרה לגמרי, בבוקר. אגב, אני, כשאני קם בבוקר, אני לא מעוניין שאף דובר יצלם אותי; תן לי לצחצח שיניים, תן לי את הבוקר שלי. אבל כפי שנאמר מראש, לא אני שר התחבורה. מגיעה הדוברת ומצלמת במקרה לגמרי את השרה מכינה קפה. שואלת אותה הדוברת: מה את עושה כשאת קמה בבוקר? אגב, עם המוזיקה המאוד-יצירתית של אריק איינשטיין "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", מכיר? עונה לה השרה: קודם כול, מודה אני, דבר ראשון; דבר שני, אני נוטלת ידיים; דבר שלישי, ברכות השחר.

ואללה, אני שואל שאלה מן הקהל: למה לא לצחצח שיניים קודם? סתם, לפני הברכות, לפני הזה, אבל – אחר כך אני שותה קפה שחור. אמרה שהיא שותה קפה שחור בעודה עומדת ליד מכונת נספרסו. אני לא יודע איך אתם שותים את הקפה שלכם. אני שותה אותו ליד הקומקום, כוס קפה וכפית, אבל יכול להיות שהיה יוצא משם קפה שחור. מה הבעיה? היא עומדת ליד מכונת הנספרסו, מכינה לה קפה שחור, ויש בכוס – אתם מכירים את זה לפעמים שאתם שוכחים לשים קפסולה? החבר'ה בקהל, לי זה קורה הרבה, לפעמים אני לוחץ ויוצאים קצת המים הפיכסי הזה, מכיר? כמו שאתה מנקה, ואז אתה צריך לזרוק את הכוס, כי טעית. לא לא, לא השרה לבטיחות בדרכים ושרת התחבורה. עכשיו הכוס מלאה, היא לוחצת ואין מים מאחור, זאת אומרת רק רעש, אבל כל הכוס עדיין מלאה. עלו על הבעיה, ואז ממשיכה השרה, בלי לשפוך את המים, מחזירה את הכוס, ממלאת מים, הכניסה את הקפסולה כמו שצריך ולחצה, זאת אומרת הקפה, יחד עם הזה, הקפה השחור.

ואז שואלת אותה הדוברת במקרה לגמרי: איך את אוהבת את הקפה שלך? רק אמריקנו, קליל, אמריקנו עם נוזל ניקוי, באמת, שלוחצים, ככה אני אוהבת את הקפה שלי. ובאמת, אני אומר לכם, זה מחזה – אני צילמתי מסך, כי אירוע כזה של הכנת קפה זה אירוע קלוקל לחלוטין. 1. אני סיימתי לחלום לשתות קפה עם השרה, אני אכין את הקפה שלי.

משפט אחרון. תודה רבה, עליזה, על זה. יושב אחד, יודע את תפקידו פה. אז מה שנקרא עם ריח הקפה השחור הנהדר, עם הנח'לה, כשהוא יוצא ממכונת אספרסו, ללא קפסולה וללא מים, אסיים את דבריי. תודה רבה.