הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אם צריך עזרה, תגידו לי, אני אשתדל לסייע.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים, אנו עוסקים רבות בשאלה כיצד נגן על המדינה. אך לצד השאלה החשובה הזו, עלינו לשאול שאלה עמוקה יותר: לשם מה אנו מגינים עליה? אני לא בא לצטט את המובן מאליו, את אמרתו האלמותית של רבי סעדיה גאון שאמר שאין אומת ישראל אומה אלא בתורותיה, אלא שאפילו המשורר והוגה הדעות היהודי היינריך היינה, שהיה יהודי מומר, גם הוא הבין את חשיבותה של התורה להישרדות עם ישראל, וכתב כי לאחר חורבן בית המקדש נשא עימו העם היהודי את ספר התורה כמולדת ניידת במשך אלפיים שנות גלות, כאשר לא הייתה לנו מדינה, לא היה לנו צבא ולא הייתה לנו ריבונות. התורה הייתה המולדת שלנו.

ואכן, העם היהודי הוא העם היחיד בהיסטוריה שהצליח לשרוד כמעט אלפיים שנות גלות ללא מדינה וללא שלטון. אימפריות אדירות קמו ונפלו, עמים נעלמו מעל בימת ההיסטוריה, ואילו העם היהודי המשיך להתקיים. מה שמר עליו? לא האדמה, לא השלטון ולא הכוח הצבאי. מה ששמר על העם היהודי הייתה התורה. בתי המדרש, הישיבות, לימוד התורה והעברת המסורת מאב לבן ומרב לתלמיד הם שהפכו את התורה למולדתו הניידת של העם היהודי במשך כל שנות הגלות.

זכינו בדורנו לנס הגדול של הקמת מדינת ישראל. שבנו אל המולדת הפיזית, אל הארץ, אל הריבונות, אל היכולת להגן על עצמנו. אך אסור לנו לשכוח שהמולדת הרוחנית קדמה למולדת הפיזית. אלמלא אותה מולדת של תורה, ספק אם היה בכלל עם יהודי שיוכל לשוב לארצו. לכן אני רוצה להדגיש ולומר עכשיו לפרוטוקול: חוק-יסוד: לימוד תורה איננו חוק שנועד להעניק זכות למגזר כזה או אחר. מטרתו לעגן בחוק את אחת מאבני היסוד שעליהן נשען קיומו של העם היהודי לאורך כל הדורות, ולהבהיר שלימוד התורה הוא הערך העליון שמדינת ישראל קמה כדי לשמור עליו, והיא הוקמה בזכותו. הוא חלק ממטרותיה של מדינת ישראל, ולכן טענות על פגיעה בשוויון בעצם מתן מעמד תורתו אומנותו ללומדי תורה לא יכולות להתקיים.

זוהי כוונתנו כמחוקקים, ועל זה אנחנו מצביעים. משעה שלימוד התורה הוא ערך עליון, הרי שחייל המשרת בצה"ל שווה למי שתורתו אומנותו. לא ניתן לקחת את התורה, שהיא ערך עליון של מדינת ישראל, ולהפוך את מי שמשמר אותה לפוגע בשוויון. חשוב להבהיר: איש אינו חולק על חשיבותו של צה"ל. ללא צבא חזק לא תהיה מדינה; ללא חיילים אמיצים לא יהיו גבולות בטוחים. אבל הצבא איננו מטרה בפני עצמה. תפקידו של צה"ל הוא להגן על עם ישראל, על אזרחיו, על אדמתו, על עצמאותו, ולא פחות מכך – על ערכיו ועל תורתו. הביטחון איננו הערך העליון, הוא האמצעי שמאפשר לשמור על כל מה שהופך את מדינת ישראל למדינה יהודית. אם חלילה נאבד את תורת ישראל, אם תיפסק שרשרת המסירה שנמשכת ברציפות ממתן התורה ועד ימינו, אם לא יהיו עוד תלמידי חכמים שימשיכו לבנות את עולם התורה ולהעבירו לדורות הבאים, על מה בדיוק אנו מבקשים להגן? מה תהיה משמעותה של מדינה יהודית אם תאבד את נשמתה?

זו בדיוק המשמעות של תפיסת תורתו אומנותו. לא מדובר בלימוד מזדמן או בתחביב רוחני. שימור התורה מחייב ציבור משמעותי שזהו כל ייעודו וכל עיסוקו. כשם שלא ניתן להעמיד מערכת ביטחון באמצעות אנשים המתאמנים שעה אחת בשבוע, כשם שלא ניתן להכשיר רופאים, שופטים או חוקרים ללא שנים של התמסרות מלאה, כך גם לא ניתן לשמר את עולם התורה, ההלכה והמסורת באמצעות לימוד חלקי בלבד. כדי שתורת ישראל תמשיך לחיות, חייבים להיות אנשים שכל חייהם מוקדשים לה. זה איננו פטור, זהו תפקיד לאומי. במשך אלפי שנים היו לעם ישראל שני שומרים: היו מי ששמרו על העם מבחוץ, והיו מי ששמרו על נשמתו מבפנים, אלה שמרו על הגוף ואלה שמרו על הרוח. ההיסטוריה מלמדת שהעם היהודי זקוק לשניהם. גם במדינת ישראל של היום איננו צריכים לבחור בין שתי השליחויות הללו. אנו זקוקים לצבא חזק כדי להגן על המדינה, ואנו זקוקים לעולם תורה חזק כדי לשמור על זהותה של המדינה.

זהו בדיוק הרעיון שמבקש חוק-יסוד: לימוד תורה לעגן – ההכרה שלימוד התורה איננו רק עניין פרטי אלא נכס לאומי וערך יסוד של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. בסופו של דבר, הוויכוח איננו אם צריך להגן על המדינה; כולנו מסכימים שכן. השאלה היא, מהי המדינה שעליה אנחנו מגינים? מדינת ישראל איננה רק שטח אדמה, היא ביתו של העם היהודי, והבית הזה קיים בזכות שני יסודות המשלימים זה את זה - -

אני מסיים. - - מגיני הגבולות ומגיני התורה. אם נדע לשמור על שניהם גם יחד, נבטיח לא רק את ביטחונה של מדינת ישראל אלא גם את עתידו הנצחי של עם ישראל. תודה רבה.