אדוני היושב-ראש, שמחתי לראות אותך אתמול באזכרה לזכרו של הרב הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה. שיהיה לך ולנו לזכות.
יגן לנו ועל כל עמו ישראל.
גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, אני עומד כאן לפניכם היום לא כאיש ציבור אלא כבן לעם היהודי, שיומו הגדול ביותר בהיסטוריה היה במעמד הר סיני במתן תורה. זה חוק שאינו פוליטי, הוא אינו מגזרי והוא אינו עניין של קואליציה או אופוזיציה, שמאל או ימין; זה חוק-היסוד של נשמת האומה היהודית, חוק-יסוד: לימוד תורה. לאורך כל שנותיי במשכן הזה תמיד הדגשתי כי מדינת ישראל היא לא רק מקלט פיזי לעם היהודי. לאחר אלפי שנות גלות ורדיפות בנכר, היא הבית הרוחני שלנו. כפי שזכינו לראות את קיבוץ הגלויות מתגשם לנגד עינינו, עלינו לזכור תמיד מה שמר עלינו לאורך אלפיים שנות גלות מול רדיפות, פוגרומים וניסיונות השמדה.
באותם ימים לא היה לנו כוח צבאי ולא כוח מדיני. הספר שמר עלינו, ספר הספרים. אומות עם צבאות חזקים ואימפריות נעלמו, ואנחנו, האומה היהודית, נשארנו איתנים וחזקים. התורה הקדושה היא תעודת הזהות שלנו, היא המצפן המוסרי שלנו והיא אש התמיד שמחממת את ליבם של כל יהודי ויהודייה. חוק-היסוד שאנו מניחים כאן היום בא לעגן את המובן-מאליו, את מה שחרתנו על לוח ליבנו מאז ומעולם וגם בעת הקמת המדינה – שלימוד תורה הוא ערך יסוד נעלה במדינת ישראל.
לומדי התורה, אותם אברכים ובחורי הישיבות שממיתים עצמם באוהלה של תורה, הם לא נטל, הם חומת המגן הרוחנית של כולנו. הם אלו שממשיכים את שרשרת הדורות, שלא נותקה מעולם. משה קיבל תורה מסיני ועד לימינו אנו. אני פונה מכאן אל כל חברי הבית מכל קצוות הקשת הפוליטית: בשנים האחרונות חווינו סערות רבות, שסעים ומחלוקות שקרעו בנו, אך דווקא ברגעים אלו עלינו לחזור לשורשים המשותפים שלנו. התורה אינה שייכת למפלגות החרדיות; היא שייכת לעם ישראל כולו. וכפי שאמרתי מעל במה זו פעם אחר פעם כסרן במילואים בחטיבת הנח"ל וכמי שמכיר בערך לימוד התורה, האחדות שלנו היא העוצמה שלנו, והתורה היא המכנה המשותף העמוק ביותר, שמאחד את כולנו כעם אחד, חרדים לצד חילונים, מכל גווני הקשת של האוכלוסייה.
חקיקת החוק הזה היא אמירה היסטורית לצד העמידה האיתנה למען חיילינו, טובי בנינו, הנלחמים בעוז ובעוצמה מול אויבינו. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, והיא מכירה בערך לימוד התורה, המגן על עמנו ועל חיילינו. מדינת ישראל מכירה בכך שלצד החוסן הביטחוני והכלכלי, החוסן הרוחני הוא שמבטיח את קיומנו לנצח-נצחים. "כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה".
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם להתעלות מעל כל שיקולי השעה, להביט אל עבר העתיד ולעבר העבר המפואר שלנו ולתמוך בהצעת חוק-היסוד החשובה הזאת. נעביר יחד מסר ברור לדורות הבאים: שלהבת התורה בישראל לא כבתה בתקופות אפלות בהיסטוריה והיא לא תכבה לעולם. לסיום דבריי אני רוצה להודות ליושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי, שפעל ויזם את החוק החשוב הזה – בשם לוחמי צה"ל הגיבורים, בשם לומדי התורה היקרים, בשם העם היושב בציון, החפץ בשמירה על המסורת היהודית במדינת ישראל. תודה רבה.
467 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.