הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אני עומד פה בוש ונכלם, ואני רוצה להכות על חטא ולהתנצל. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני שמח שאתה איתי פה. מי ששמע את ינון בוועדת הפנים על הרג חוק הדיור הציבורי, על המתת החסד, על מיתת הנשיקה שהרגו אותו, אחרי עמל שלי ושלו שנים להביא סוף-סוף את החוק הזה לביצוע.

נושאות אלינו עיניים משפחות של עולים שעלו לפני 40, ו-50, ו-60 ו-70 שנה לבתים של הדיור הציבורי. ורן כהן – מגלגלים זכות על ידי זכאי – הביא חוק שעושה תיקון היסטורי. העיקרון היה פשוט: שכרתם את הדירות האלה עשרות שנים, שילמתם ממיטב כספכם – עכשיו תוכלו לקנות את הבית ולהנחיל אותו לדורות הבאים. ואם יש בבית שמונה או עשרה ילדים, וזה דירות זולות של כמה מאות אלפי שקלים או מיליון שקל, לכל ילד יהיה 100,000 שקל ללכת לקחת משכנתה כדי לקנות לעצמו בית. ואולי המשפחות האלה פעם ראשונה יצמיחו דור שירצה לקנות בית. והורגים את החוק הזה - - -

חלקם הספיקו, והם לא תלויים בדיור הציבורי יותר. אומרים שהדבר שהכי מוציא מהעוני זה קורת גג.

יותר גרוע מזה – ואתה היית שר הרווחה – מרוב שלא טיפלו בנושא הזה, והיינו מדינה ענייה בשנות השבעים, עם 200,000 בתים ויותר בדיור הציבורי – כמה היינו? שלושה, ארבעה מיליון איש – ועכשיו, כשאנחנו ב-OECD, מדינה מפותחת, מתהדרים בתל"ג, בתמ"ג, יש לנו רק 47,000 דירות. ורוצים לקלוט עלייה מרוסיה, ממקומות אחרים, מאתיופיה. מדינה עשירה מחזיקה 47,000 יחידות; מדינה ענייה של שנות השבעים, היו לה 200,000 יחידות.

ואז אנחנו מסמנים את הדיור הציבורי כדיור של המטרידים האלה, המסכנים האלה, הרווחתיים, האם החד-הורית - -

- - לנכים, למסכנים, לאם חד-הורית, למובטלת. למה לא עשו דיור ציבורי לזוגות צעירים? הראיתי להם, אלה מהאוצר; כמה הם אוהבים כלכלות מתקדמות: נורבגיה, שבדיה, צרפת, אנגליה. כל הארצות האלה – 10%, 20%; סינגפור – 80% דיור בבעלות ציבורית, איכותי, מנוהל; ישראל – 2%. היית עושה 10%, 20%, נותן לזוגות צעירים: חמש, עשר שנים, תגורו בדירה ב-1,500 שקל.

כן, תצברו קצת הון, תקנו בית. ואתה רואה כמה הם היו קמצנים. והאוצר ישב על קרויזר, וקרויזר רצה לקדם את החוק. הוא התבייש, הוא אומר: ניסיתי. והאוצר קנה את משרד השיכון, כאילו בחובותיו. הוא אמר לו: אני אתן לך 500 מיליון שקל לשפץ דירות, אל תעשה את חוק המכר. למה? אם אין חוק המכר לא צריך לשפץ דירות? מה אנחנו נגיד לאלפי המשפחות האלה? לא נעים לי להגיד, אבל אמרתי את זה. מי דיירי הדיור הציבורי?

אין להם קול. ציטטתי בוועדה – שאין מי שישמע את דמעת העשוקים שדיבר עליה הרב עובדיה. אני מתבייש כשאני עומד פה, מתנצל בפני אלפי משפחות שהולכנו אותן שולל. ארבע שנים אנחנו מביאים את החוק הזה שפקע תוקפו. והחוק הזה פקע - - -

אני יכול להתחייב, אבל מי יודע מה ילד יום.

ודאי שאני מתחייב לפעול בכל דרך שהחוק הזה יחודש, אבל אני הוספתי להם חרפה שנייה, חרפת הכשל בדיור בר-השגה. כל גאוני הדור הכלכליים האלה, מה יצרתם? דור של ישראלים שגר אצל ההורים? דור של ישראלים שלא יכול לקנות בית? דור של אדם עובד, מרוויח 7,000 שקל, 10,000 שקל – הוא לא יכול לקנות בית. מחיר הדירות בישראל מהגבוהים בעולם בחישוב של משכורת ממוצעת, ועולה ועולה ועולה.

איך יקבלו בית? אתה בודק – אתה יודע, הגילוי הכי עצוב, שמחיר למשתכן, שאנחנו מצדיעים לכחלון, שהיה אמיץ, וקבלנים לא רצו לבנות מחיר למשתכן – הוא אמר: רק את זה אני אעשה, והביא לעשרות אלפי אנשים בית. כחלון. אנחנו מצדיעים לו פה בכנסת, כי הוא היה נחוש.

נכון.

הבן אדם נתן בית - - -

נתן עשרות אלפי בתים, נגד קבלנים, נגד כולם. אבל מה קורה במחיר למשתכן? בדקו מי הגיש, מי זכה, וראו שההכנסה הממוצעת לזוג הייתה 20,000–30,000 שקל. זאת אומרת, גם שם היית צריך זוגות מעמד ביניים שיגישו. אבל מה עם אדם הגון שהוא עובד ניקיון, מאבטח, שמרוויח 5,000 שקל? והחוק אומר: 6,000 שקל שכר מינימום. הוא ואשתו – 12,000 שקל, שלושה ילדים. חוקי, מסור, חרוץ, אב בית במועצה, במתנ"ס, אב בית בבית ספר, עובד עם הילדים שלנו – יש לו 12,000 שקל, הוא יכול לקנות בית? לא.

אז אני אומר, ינון כבר איננו פה, ואתה צודק שאנחנו נפעל, אבל למה לא יכולנו לתת את הבשורה הזאת?

הם מחכים. כבר מעל ארבע שנים שהחוק הזה פקע. אבל אתה יודע, הייתה לנו זכות קטנה אחת בתוך המשבר הזה של חוק המכר. פגשנו את אורית עבדו, שאיבדה את נועם ישראל עבדו, לוחם בגולני שנפל בקרב יחד עם בית ספר למ"כים בעזה. והילד הזה אמר לאימא שלו, שלא היה לה בית בבעלותה, והם התמודדו כל החיים עם האתגר הזה, שאין בית – הוא אמר לה: אימא, אני אקנה לך בית. הוא נפל בקרב, והיא באה לוועדה כאן, ואני פוגש אותה, והיא אומרת לי: מה אני רוצה? רק לקנות את הבית של הדיור הציבורי אחרי ששנים גרתי במקלטים כדי לשרוד. והתחילה את התהליך, ופקע חוק המכר. בן אין לה, בת נפגעה בנובה, קשיים, ובית אין לה, ודאגה לעתיד שלה.

אנחנו נלחמים ומנסים ומנסים. אז דבר אחד עשינו, כי החוק הזה עבר בקריאה ראשונה. היינו יכולים להשלים אותו בשנייה ושלישית. מיזגנו את החוק הפרטי שלי עם חוק שהממשלה הביאה. שמנו סעיף: משפחה שכולה זכאית לקנות בית בדיור הציבורי ללא תנאים וללא הגבלה של כלום לשנים, אבל החוק עדיין לא נכנס לתוקף, ואורית מחכה.

אבל מה שפה זה דבר שהוא זכות. סמנכ"ל שיכון נתנאל לפידות – הבאתי אותו, הסברתי לו, הכנסתי אותו לחדר איתה. הוא אמר: אני אבדוק. אם היה פגם, אפילו קטן, של עיכוב בלהשיב לך, אני אראה את זה כרציפות של עסקה שלא הושלמה, ואני אאשר לך לקנות את הבית.

הלך ובדק וראה פגמים בתקשורת ובתשובות ובטיפול, והיועצים המשפטיים אמרו שהיא תקנה את הבית. הקדוש ברוך הוא לא זיכה אותנו להשלים את חוק המכר ולהביא את הבשורה לדיור הציבורי; זיכה אותנו להביא קורת גג למשפחתו של גיבור ישראל נועם ישראל עבדו. ושהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שיקוים בנו הפסוק של הנביא ישעיהו: "ועניים מרודים תביא בית". תודה לך.